ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין איגור רטנר נגד המוסד לביטוח לאומי :

לפני: כבוד השופטת קרן כהן

התובע:
איגור רטנר
ע"י ב"כ עו"ד אדם אשכנזי
-
הנתבע:
המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ עו"ד רונית יעקבי פרפרי

החלטה

המינוי:
אני ממנה בזאת את פ רופ' שמואל גוטליב – ז'בוטינסקי 37 ירושלים 92141 לשמש מומחה –יועץ רפואי (להלן: המומחה) כדי ליתן חוות דעתו בעניינו של איגור רטנר (להלן: התובע) בשאלות שיפורטו להלן וזאת תוך 30 יום ממועד קבלת ההחלטה.

מערכת העובדות המוסכמות אשר על בסיסן מתבקשת חוות דעתו של המומחה :
התובע, יליד 1978.

התובע עבד במשך 13 שנים בתפקיד מתקין ממירים, טלפוניה וטלוויזיות. בשש השנים שקדמו למועד האירוע הלבבי עבד התובע בתפקיד מתקין בחברת "נקסטקום בע"מ" (להלן: החברה) שהיא קבלן משנה של חברת "הוט".

ביום 25.4.2018 נפגש מר רפי לוי – מנהל בחברה עם התובע (להלן: מר לוי). מר לוי הודיע לתובע שהתקבלו סקרי שירות שליליים בנוגע לעבודתו ולשירות שניתן על ידו ושהמנהל מטעם חברת "הוט" מעונין שתופסק עבודתו כמתקין (להלן: הודעת הפיטורים). לכן הסביר מר לוי לתובע שעבודתו תסתיים בתוך 30 ימים, אולם הוסיף שאם ישפר את התפקוד שלו באופן משמעותי, ייעשה ניסיון למנוע את פיטוריו.

למחרת, ביום 26.4.2018 שלח מר לוי מסרון בקבוצת הוואטסאפ של המתקינים של החברה באזור הצפון שבה יידע אותם על כך שאחד המתקינים (התובע) יסיים את העסקתו בתוך 30 יום בשל סקרי לקוחות שליליים (להלן: המסרון).

הודעת הפיטורים מיום 25.4.2018 והמסרון מיום 26.4.2018 הם בגדר אירוע חריג אחד שהחל ביום 25.4.2018 ונמשך עד ליום 26.4.2018 (להלן: האירוע החריג).

לאחר האירוע החריג שקע התובע בדיכאון עמוק וסבל מחרדות בשל חוסר הוודאות לגבי פרנסתו. התובע התקשה להירדם בלילות ונטל כדור שינה בשם "נירוון", שאינו מצריך מרשם רופא.

התובע עבד כרגיל עד ליום 2.5.2018.

ביום 2.5.2018 נפגע התובע בעבודה ונגרמה לו כוויה מדרגה ראשונה באמה השמאלית. התובע פנה לקבלת טיפול רפואי.

ביום 3.5.2018 סבל התובע מכאבי ראש ובחילות. הוא יצר קשר עם מנהל העבודה וביקש לא לעבוד באותו היום. מנהל העבודה ביקש ממנו לעשות מאמץ ולצאת לעבוד באותו היום, וכך עשה. עם סיום ההתקנה הראשונה, התגברו כאבי הראש והבחילות ולכן התובע פנה לקופת חולים לקבלת טיפול ומשם הופנה לבית חולים "זיו" בצפת ועבר צנתור.

על מצבו הרפואי של התובע ניתן ללמוד מהמסמכים הרפואיים.

השאלות בהסכמת הצדדים עליהן מתבקש כבוד המומחה לענות:
מהו הליקוי ממנו סובל התובע בליבו ?
האם התובע עבר אירוע לבבי על פי החומר הרפואי שצורף להחלטת העובדות?
האם קיים קשר סיבתי בין האירוע החריג בעבודה המתואר בעובדות המקרה לאירוע הלבבי אותו עבר התובע?
ככל שהתשובה הקודמת חיובית, האם לדעתך סביר יותר להניח כי האירוע הלבבי היה מתרחש בפרק הזמן בו הוא אירע בפועל גם אלמלא האירוע בעבודה; או שסביר יותר להניח שאלמלא האירוע בעבודה מועד התרחשותו היה נדחה לפרק זמן מאוחר יותר?

מצ"ב המסמכים כדלקמן:
תיק רפואי כללי, תעסוקתי וקרדיולוגי של התובע – קופת חולים מאוחדת .
תיק מיון, טיפול נמרץ וקרדיולוגי של התובע – המרכז הרפואי "זיו".
סיכום אשפוז מיום 3.5.2018 – טיפול נמרץ המרכז הרפואי "זיו".
בדיקת אקוקרדיוגרפיה מיום 7.5.2018 – המרכז הרפואי "זיו" .
אישור מומחה לרפואה תעסוקתית מיום 21.5.2018 – קופת חולים "מאוחדת".
סיכום אשפוז מיום 30.5.2018 – המרכז הרפואי "זיו".
דו"ח צינתור מיום 30.5.2018 – המרכז הרפואי "זיו".
אישור מחלה מיום 31.5.2018 – קופת חולים "מאוחדת".
פירוט ביקור של התובע מיום 2.5.2018 – נ/1.
פירוט ביקור מיום 3.5.2018 – נ/2.
חוות דעת של ד"ר זאהי ח'ורי.
חוות דעת של פרופ' א. גולדהמר מיום 20.8.2020.

על המומחה ליתן את חוות דעתו בדרך שבה ניתנת חוות דעת של מומחה לפי פקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א – 1971 (להלן – פקודת הראיות), וסעיף 2.8 להוראת תכ"ם 13.9.0.7 ובכלל זה לפרט את פרטי השכלתו וניסיונו, וכן להצהיר כי ידוע לו שחוות דעתו ניתנת במקום עדות בבית הדין על המשתמע מכך. הוגשה חוות דעת שלא בהתאם לדרך הקבועה בפקודת הראיות, רשאי בית הדין מיוזמתו או לבקשת הצדדים לבקש מהמומחה לתקן את חוות דעתו. למען הסר ספק, הגשת חוות הדעת שלא בהתאם לאמור אינה מצדיקה, כשלעצמה, את פסילת חוות הדעת.

אם וככל שמי מהצדדים היה או עודנו בקשר עם המומחה, לגבי תובענה זו או הפגיעה מושא התובענה, לרבות חוות דעת שקיבל מהמומחה , יגיש הודעה בכתב לבית דין זה וישירות לצד שכנגד, תוך 7 ימים ממועד קבלת החלטה זו.

ההחלטה תומצא לצדדים (ללא החומר הרפואי) ולמומחה בצרוף החומר הרפואי.

לעיון ביום 29.10.2020.

ניתנה היום , כ"א אלול התש"ף, (10 ספטמבר 2020), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.


מעורבים
תובע: איגור רטנר
נתבע: המוסד לביטוח לאומי
שופט :
עורכי דין: