ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין שחר הרצוג נגד מעלות הסנה 3000 בע"מ :

לפני כבוד השופט אריאל צימרמן

המבקשים:

  1. שחר הרצוג
  2. אידן מיכאל רובין

נגד

המשיבים:

  1. מעלות הסנה 3000 בע"מ
  2. משה גולד
  3. יהודה שלמה באבד
  4. ניר שמול

בשם המבקשים: עו"ד שלומי הלוי

החלטה

להודעה ובקשה מטעם המבקשים מיום 9.9.2020, לעניין מעין-תיקון תובענתם לסעד הצהרתי: המדובר בניסיון נמשך להמנע מלנהל הליך כמקובל המחייב אגרה כמקובל.

1. יוזכר: המבקשים הגישו תובענה בדרך של המרצת פתיחה, שבגדרה טענו כי המשיבים 3-1 מחויבים בהתאם להסכם שבין המבקשים והמשיבה 1 (שהמשיבים 3-2 הם מנהלים בה) לאפשר למבקשים לשמש מתווכים ליחידות הדיור בפרויקט תמ"א מסוים, וכי המשיבים 3-1 בחרו להפר את ההסכם ולאפשר למשיב 4 לשמש מתווך תחתם. המבקשים עתרו לשני סעדים: אכיפת ההסכם לצד הימנעות תואמת של המשיבים מהפרת ההסכם; ולחלופין – סעד מעין-כספי ("להצהיר על זכותם של המבקשים או לפסוק לטובתם פיצ ויי הסתכמות (השבה) וקיום (אבדן רווחים)...").

2. בגדרי התובענה: בקשה לסעד זמני, שהובאה לטיפולי (והיא לא זו שעל הפרק כאן) , "להקפיא" את שיווק היחידות בפרוייקט ומכירתן, עד הכרעה בתובענה. בגדרה נזכר לראשונה היקף דמי התיווך שהמבקשים מצפים לזכות בהם: 795,600 ₪, כולל מע"מ. עוד ביום הגשת הבקשה עמדתי על קשיים בה והצעתי לצדדים לנהל מגעים שייתרו את הבירור; המבקשים הודיעו כי הדבר לא צלח וביקשו קידום בירורה של בקשתם. כך נעשה. לאחר כינוס הנתונים, הרי שגם קודם לדיון ראיתי להעיר בזהירות הנדרשת באשר לקשיים החריפים שבניסיון להשגת צו ל"הקפאה" של הפרוייקט, והוצע למבקשים לבחון האם ניתן למחוק את הבקשה לסעד זמני (באופן המקרין כמובן על הוצאות הליך הביניים) ולנתב את המחלוקת לכזו שהיא כספית, בלא שהמבקשים הם שישווקו (החלטותיי מימים 6.8.2020 ו-16.8.2020).

3. המבקשים ראו לבסוף להסכים למחיקת הבקשה לסעד זמני, ובעניין ההליך העיקרי עתרו: להותיר את הסעד ההצהרתי בדבר אכיפת ההסכם ולמחוק את הסעד החלופי בדבר פיצויים בעלות אומדן העמלות שהיו צפויים לקבל לו נאכף ההסכם (הודעתם מיום 23.8.2020) . הבהרתי באותו יום: קשה לראות כיצד ניתן להמשיך בתובענה הנוכחי, להבדיל מתביעה כספית, שהרי אף שההליך מוגדר כתביעה לסעד הצהרתי, הרי הוא קורא לסעד כספי למעשה. הודיעו המבקשים: עודם סבורים כי לברר את ההליך בדרך של תובענה לסעד הצהרתי, אף כי הסעד לאכיפת ההסכמים אינו מתאים לנסיבות שהתקיימו בתחילת ההליך, שהרי בהיעדר סעד זמני יסוכל סעד האכיפה. לפיכך עתרו: לתקן את המרצת הפתיחה ולהחליף את הסעדים בסעד יחיד: הצהרה כי ביטול ההסכמים בידי המשיבים נעשה שלא כדין (הודעתם מיום 30.8.2020). ביארתי כי המבקשים מובילים עצמם לתסבוכת דיו נית, והצעתי כי הצדדים ינסו לייתר. ניסיונם לא צלח, והמבקשים חזרו על עמדתם וביארו: יש לתקן את כתב התביעה, לבחינת הסעד ההצהרתי בדבר בטלות ההסכמים, שכן זו תהיה הדרך האפקטיבית והמהירה ביותר להכרעה בשאלות השנויות במחלוקת בין בעלי הדין. הכרעה בשאלת ההפרה תסתום את הגולל על כלל המחלוקות הנטושות בין בעלי הדין, שכן הסנקציה על הפרת ההסכם הרי היא קבועה בסעיף 8 להסכם. הפניית המבקשים לתביעה כספית לעומת זאת תהווה "דרך משפטית מיותרת, ארוכה ומסואבת לשנים הצדדים, מקום שבו לאור הניואנס לעיל, אינה נדרשת" (כך במקור ; סעיף 10 להודעה מיום 9.9.2020).

4. לאחר העיון: מהלכי המבקשים נחזים כניסיון מתמשך לחמוק, בראש ובראשונה, מתשלום אגרה, בגין תביעה כספית. בתחילה עתרו לסעד של אכיפה ולחלופין של פיצויים, אך עדיין ניסחו את הסעד החלופי בצורה כללית במקום לציין את ההיקף הכספי של הסעד ולשאת באגרה מתאימה. לאחר שניאותו לוותר על בקשתם לסעד זמני, הודיעו כי חלף סעד כספי, יבקשו לוותר דווקא על הסעד החלופי ולהשאר עם סעד האכיפה. לאחר מכן, כיוון שברור גם משיטתם שלהם כי אכיפה אינה אפשרית באין סעד זמני, אישרו כי למעשה לא ויתור על סעד כספי לפנינו והותרת סעד האכיפה, אלא צורך בתיקון התובענה. אולם לא תיקון, כנדרש, לתביעה כספית, אלא לסעד הצהרתי שלפיו המשיבים הפרו את ההסכם.

5. אין כל מקום לבירור טענות המבקשים בדרך של תובענה לסעד הצהרתי. אם חפצם של המבקשים היה רק בהצהרה, לא בכספים, הרי שהיה מדובר בהליך אקדמי, וסעד כזה לא היה ניתן (ראו: ע"א 226/80 כאהן נ' מדינת ישראל, פ"ד לה(3) 463, 469 (1981)). אולם ברי כי רצונם של המבקשים אינו בהצהרות כי אם בכספים, למצער דמי התיווך שנמנעו מהם לשיטתם. אף שבתובענה הקפידו שלא לציין מה סכומם של דמי תיווך אלה, בבקשה לסעד זמני ציינו: 795,600 ₪. אין זה ראוי להתיר לבעל דין לנהל תביעה לקבלת סעד הצהרתי כאשר בידו לעתור לסעד אופרטיבי, דוגמת חיוב יריבו בתשלום (ראו: ע"א 4076/00 נצחון צפורה בראשון בע"מ נ' זמברובסקי בע"מ, פ"ד נו(3) 41 (2002)). המרצת פתיחה שבדין דפיה חבויה תביעה כספית, לא תידון ככזו (ע"א 2801/06 מואטי נ' פקיד שומה ת"א 4 בפסקה 10 (19.9.2007)). במקרה כזה, יתכבד התובע, יגיש תביעה כספית, ויישא באגרה המתאימה (ראו: רע"א 5321/09 ששון נ' בנק מזרחי טפחות בע"מ (6.9.2009)). כך גם כאן.

6. רק למעלה מן הצורך יוער אפוא כי גם ניסיונם של המבקשים לתאר את ההליך שלפנינו ככזה שניתן לבררו בגדרי המרצת פתיחה במהירות מחלוקת נקודתית (היא שאלת ההפרה) ולייתר מחלוקת עתידית (שכן העיצום הכספי בגין הפרה ידוע, וכתוב בהסכם) נעדר ביסוס, על שני חלקיו. לעניין המהירות, ברור היטב מהתובענה המפורטת ומכתב התשובה לבקשה לסעד הזמני המפורט עוד יותר, כי לפנינו מחלוקת על אודות תיווך, בלעדיות, היקף פעילות המבקשים, וחובותיהם של המשיבים השונים, מחלוקת שספק אם בירורה הוא מהיר ופשוט. בנוסף, הכרעה בשאלת הפרת ההסכם ודאי לא תסתום את הגולל על דבר, ככל שהמבקשים חפצים בקבלת כספים. הוראת סעיף 8 להסכם התיווך, המזכה את המתווך במקרה של הפרה ב"מלוא העמלה שהייתה מגיעה לו בנוסף לכיסוי כל נזק אחר שהיה נגרם לו כתוצאה מההפרה, בכפוף להוראת סעיף 14(ב) לחוק המתווכים" ודאי אינה מלמדת מאליה כסברת המבקשים מה בדיוק גובה הפיצוי שהם יהיו זכאים לו במקרה שיינתן הסעד ההצהרתי, ואם נלמד דבר מה מן המגעים בין הצדדים בהליך זה עד הנה: מחלוקות תהיינה. היתר למבקשים לנהל את ההליך בדרך של תובענה לסעד הצהרתי תגרור אך התדיינות מיותרת, היא אינה יעילה, ואין להתירה (השוו: ע"א 5400/18 מיר נ' מירון (28.1.2019)).

7. תוצאת האמור היא זו: בידי המבקשים לנהל רק תביעה כספית (ונניח לשאלה אם ניתן לנהלה נגד גורם כלשהו זולת המשיבה 1), לא תובענה לסעד הצהרתי. בחירת העיתוי לתביעה הכספית היא שלהם. בידם להסכים למחיקת התובענה, תוך שימור זכותם להגיש בגבולות ההתיישנות תביעה כספית בעתיד לבוא, שמא לאחר שהיקף העמלות שאבדו להם לשיטתם יהיה ידוע; והרי דוחק הזמנים אינו קיים עוד שעה שסעד זמני אינו על הפרק. בידם גם להמיר את תביעתם בתביעה כספית כבר עתה, ולשלם אגרה מתאימה. כך או כך, מובן שתיוותר על הפרק שאלת ההוצאות בגין הטרחה שטרחו המשיבים במענה לבקשה לסעד הזמני (תשובה להליך העיקרי טרם הוגשה). יבחרו המבקשים בין שתי האפשרויות שעל הפרק , יודיעו עד יום 15.9.2020 באיזו דרך בחרו, ויילכו בה. יודגש מראש כי מענה בלתי ענייני נוסף, כפי שהיה דרך הילוכם של המבקשים עד הנה כמתואר לעיל, בהחלט אפשר שיביא לחיוב בהוצאות לטובת אוצר המדינה, כך גם לסילוק התובענה על הסף נוכח כל האמור. מובן כי טענות המשיבים שמורות להם מנגד .

תז"פ ליום 16.9.2020.

ניתנה היום, כ"ב אלול תש"פ, 11 ספטמבר 2020, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: שחר הרצוג
נתבע: מעלות הסנה 3000 בע"מ
שופט :
עורכי דין: