ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין יוסף אשכנזי נגד טייר שופס בע"מ :


לפני כבוד ה שופטת עידית ברקוביץ

מבקש

יוסף אשכנזי
ע"י ב"כ עו"ד גבע

נגד

משיבה

טייר שופס בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד אורן

בית המשפט העליון הבהיר כי לערכאה הדיונית נתון שיקול דעת רחב בשאלה אם יש מקום בנסיבות המקרה הקונקרטי לפסוק גמול ושכר טרחה במסגרת הסתלקות. נקבע כי יש לעשות כן לאורם של העקרונות המנחים הקבועים בסעיפים 22 ו- 23 לחוק תובענות ייצוגיות, תוך שהובהר, כי אין הכוונה ל"רשימת מכולת" מחייבת. פרט לתועלת שהסב ההליך הייצוגי לחברי הקבוצה, ניתן וראוי להביא בחשבון את הטרחה שטרחו התובע המייצג ובא כוחו, הסיכון שנטלו על עצמם בהגשת ההליך ובניהולו, ומידת החשיבות הציבורית הגלומה בהליך.

פסק דין

לפניי בקשה מוסכמת להסתלקות מהבקשה לאישור תובענה כייצוגית על פי סעיף 16 לחוק תובענות ייצוגיות תשס"ו-2006 (להלן: "חוק תובענות ייצוגיות") מטעם המבקש והמשיבה (להלן: "בקשת ההסתלקות").

עניינה של הבקשה לאישור התובענה כייצוגית - טענה להפרת הוראות הדין מצד המשיבה, עקב היעדר פרסום באתר האינטרנט שלה בדבר הסדרי נגישות הקיימים בסניפיה.

רקע
המבקש (להלן: "המבקש"), הגיש תובענה ובקשה לאישור התובענה כתובענה ייצוגית (להלן בהתאמה: "התובענה" ו"בקשת האישור"), כנגד המשיבה (להלן: "המשיבה").

בבסיס התובענה ובקשת האישור, טענת המבקש, לפיה המשיבה הפרה את הוראות חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח-1998; וקונקרטית את תקנה 34 לתקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירות), התשע"ג-2013, בשעה שאינה מפרסמת באתר האינטרנט שלה את הסדרי הנגישות הקיימים בסניפיה.

המשיבה טרם הגישה תשובה לבקשת האישור.

בקשת ההסתלקות
במסגרת בקשת ההסתלקות, לאחר שנשקלו הסיכויים והסיכונים בהמשך ניהול ההליך, הסכימו הצדדים כדלקמן:
המשיבה תדאג לפרסם ולעדכן באופן שוטף באתר האינטרנט שלה את התאמות הנגישות והסדרי הנגישות הנהוגים אצלה.
בנוסף, המשיבה תרענן ותחדד את נהליה בכל הקשור לפרסום הסדרי הנגישות בסניפיה, בהלימה מלאה להוראות הדין.

בנסיבות האמורות, הסכימו הצדדים כי אין עוד טעם בהמשך ניהול ההליך. נוכח פעולות המשיבה וההסכמות שניתנו על ידה, כאמור, ייעשה שירות טוב לקבוצה ולציבור בעניינים נשוא בקשת האישור, זאת, מבלי להיגרר להליך ארוך ויקר ותוך חסכון בזמן ומשאבים שיפוטיים. על כן, סברו הצדדים כי יש לאשר את בקשת ההסתלקות ולדחות את תביעתו האישית של המבקש.

בנוסף, בקשו הצדדים לאשר גמול למבקש על סך של 2,000 ₪ ושכר טרחה לבא כוחו על סך של 13,000 ₪, בתוספת מע"מ.

כמו כן, בנסיבות העניין בקשו הצדדים לפטור אותם מפרסום ומשלוח הודעה אודות הגשת בקשת הסתלקות.

דיון והכרעה
לאחר שעיינתי בתובענה, בבקשת האישור ובבקשת ההסתלקות, מצאתי כי דין בקשת ההסתלקות להתקבל.

המסגרת הדיונית
הליך ההסתלקות מוסדר בסעיף 16 לחוק תובענות והוא מורכב משני שלבים:

בשלב ראשון נדרש בית המשפט לבחון האם יש לאשר את בקשת ההסתלקות על כל רכיביה תוך התייחסות לסוגיית תשלום טובות הנאה למסתלקים, בשלב שני, על בית המשפט להתייחס לסוגיית מינוי החליף וכן לסוגיית הפרסום בהתאם להוראות תקנה 11ב' לתקנות תובענות ייצוגיות תש"ע-2010 (להלן: "התקנות").

תכליתו של הפיקוח השיפוטי על הליך ההסתלקות היא להתמודד עם בעיות אשר הסדרים הנערכים בין הצדדים לתובענה ייצוגית, עלולים ללקות בהן:
בצידו האחד של המתרס- קיים החשש מפני הגשת תביעות סרק, המוגשות מתוך מחשבה שהנתבעים יסכימו להעניק למגישי התביעות טובות הנאה כנגד ויתור עליהן, אם בהסדר פשרה או הסדר הסתלקות. בצידו האחר של המתרס- קיים החשש מהסתלקות מתביעות ראויות, כנגד קבלת טובת הנאה שמוכנים הנתבעים לשלם. (ת"צ (מחוזי ת"א) 1469-02-13 לוי נ' פסטה נונה בע"מ (26.11.14), וכן אלון קלמנט, "פשרה והסתלקות בתובענה הייצוגית", משפטים מא (2011)).

אם כן, בבואו לדון בבקשת ההסתלקות, על בית המשפט לבחון את סיכויי בקשת האישור והתובענה. ככל שמדובר בבקשה בעלת סיכוי גבוה להתקבל, יתכן כי בית המשפט יורה על החלפת התובע המייצג ו/או באי כוחו. מאידך גיסא, ככל שמדובר בבקשה שהייתה מלכתחילה בקשת סרק, אשר ממילא לא היה מקום להגישה, יתכן כי בית המשפט לא ייעתר לפסיקת גמול למבקש והוצאות שכ"ט עו"ד לבאי כוחו.

אישור בקשת ההסתלקות
כאמור, עניינה של בקשת האישור בטענה, כי המשיבה הפרה הוראות הדין כשלא פעלה לפרסום הסדרי הנגישות הקיימים בסניפיה באתר האינטרנט שלה.

המשיבה לא הגישה תשובה לבקשת האישור. עם זאת, במסגרת בקשת ההסתלקות, הוסכם כי המשיבה תפעל לתיקון התנהלותה ולפרסום הסדרי הנגישות בסניפיה השונים, באתר האינטרנט, בהתאם להוראות הדין.

בהינתן כי המשיבה תפעל לתיקון הדרוש, נראה כי הושגה מטרתו העיקרית של ההליך, ההליך מוצה ומתייתר הצורך בהמשך בירורו.

קבלת בקשת ההסתלקות בשלב זה תייתר את הצורך בניהול ההליכים, תחסוך טרחה ועלויות משמעותיות לצדדים ותפחית מהעומס המוטל על בית המשפט.

לאור האמור, נחה דעתי כי ההסדר מהווה פתרון הוגן, הולם וראוי לסיום המחלוקת.

לאור האמור, הריני מקבלת את בקשת ההסתלקות.

גמול ושכר טרחה
סוגיית ההסתלקות המתוגמלת, נדונה רבות בפסיקה והדעות לגביה נחלקו.

קיימת גישה המתנגדת לתגמול המסתלק ופסיקת שכר טרחה לבא כוחו, וזאת על מנת שלא לתמרץ הגשת תביעות סרק במטרה להגיע להסכמי הסתלקות. טעם אחר שבבסיס גישה זו, נעוץ בחשש כי תובעים יסתלקו מתביעות מבוססות לכאורה שראוי היה לבררן עד תומן (ת"צ (מחוזי חי') 4013-10-15 מלכה נ' בני ג'ורג' שוקחה בע"מ (6.1.16)).

לעומת זאת, קיימת גישה הדוגלת במתן גמול ושכר טרחה, וזאת על מנת לתמרץ חיסכון בניהול הליכים משפטיים הכרוכים בהוצאות משפטיות ובזמן שיפוטי יקר (ע"א 4714/13 דיאב נ' חברת איי דיגיטל סטור בע"מ (29.9.13)).

זה מכבר, ניתן פסק דין בבית המשפט העליון, אשר מסדיר סוגיה זו וקובע מהן אמות המידה לפסיקת הסכומים במסגרת בקשת הסתלקות מתוגמלת (ע"א 8114/14 מרקיט מוצרי ייעול נ' סונול בע"מ (5.8.18), להלן: " עניין סונול").

מספרן ההולך וגדל של תובענות ייצוגיות אשר הסתיימו בהסדרי הסתלקות מתוגמלת, והחשש מפני תביעות סרק הביא את המחוקק לתקן בשנת 2016 את סעיף 16 לחוק. על פי התיקון, בבוא בית המשפט להכריע בבקשה לפסיקת גמול ושכר טרחה, במסגרת בקשת הסתלקות, על בית המשפט לבחון שתי שאלות: האם התובענה הראתה עילת תביעה לכאורה, ומהי התועלת שהביאה הבקשה לאישור או התובענה הייצוגית לחברי הקבוצה (סעיף 25 לפסה"ד בעניין סונול).

בסופו של יום, קבע בית המשפט העליון בעניין סונול, כי ככלל, אין לפסוק גמול ושכר טרחה לתובע המייצג ובא כוחו במסגרת בקשת הסתלקות, אולם יהיו מקרים חריגים, בהם בנסיבות המתאימות יהיה אפשרי להיעתר לבקשת הסתלקות מתוגמלת (סעיף 26 לפסה"ד בעניין סונול, ההדגשה במקור, ע.ב).

בית המשפט העליון הבהיר כי לערכאה הדיונית נתון שיקול דעת רחב בשאלה אם יש מקום בנסיבות המקרה הקונקרטי לפסוק גמול ושכר טרחה במסגרת הסתלקות. נקבע כי יש לעשות כן לאורם של העקרונות המנחים הקבועים בסעיפים 22 ו- 23 לחוק תובענות ייצוגיות, תוך שהובהר, כי אין הכוונה ל"רשימת מכולת" מחייבת. פרט לתועלת שהסב ההליך הייצוגי לחברי הקבוצה, ניתן וראוי להביא בחשבון את הטרחה שטרחו התובע המייצג ובא כוחו, הסיכון שנטלו על עצמם בהגשת ההליך ובניהולו, ומידת החשיבות הציבורית הגלומה בהליך.
כאשר מדובר בפסיקת שכר טרחה ניתן להביא בחשבון אף את ההוצאות שהוציא בא כוח המייצג, האופן בו ניהל את ההליך, והפער שבין הסעדים שהתבקשו לבין אלה שנפסקו בסופו של יום לטובת חברי הקבוצה (סעיף 29 לפסה"ד בעניין סונול).

לעניין שיעור הסכומים שיש לפסוק כגמול ושכר טרחה, נקבע, כי יש משמעות אף ליצירת מדרג מבחינת שיעור הסכומים, בהתאם לשלב בו הסתיים ההליך וכן בהתאם למידת החשיבות הציבורית הגלומה בהליך. המטרה היא "להשיא את התועלת לקבוצה מההליך הייצוגי, ולעודד הגשתן של תובענות ייצוגיות בעלות ערך ציבורי" (סעיף 29 סיפא לפסה"ד בעניין סונול).

מן הכלל אל הפרט
בנסיבות העניין ומהנימוקים שיפורטו להלן, מצאתי לנכון לפסוק גמול למבקש ושכר טרחה לבא כוחו.

באשר לעילת התביעה-
עובר להגשת בקשת האישור, נעדר אתר האינטרנט של המשיבה מלהתייחס לעניין הסדרי הנגישות בסניפיה. מחמת כך, נמנעה האפשרות לדעת מראש מהם אמצעי הנגישות הקיימים בסניפי המשיבה. חוסר שכזה מלמד לכאורה על הפרת הוראות החוק.

על כן, הריני קובעת כי בקשת האישור גילתה עילת תביעה, לכאורה.

באשר לתועלת שהביא ההליך לחברי הקבוצה-
בהתאם לפסיקה, התועלת שהניב ההליך הייצוגי צריכה להיות ממשית ורלוונטית לחברי הקבוצה. אחת מאמות המידה העשויה לסייע בעניין זה היא שאלת נחיצותו של ההליך הייצוגי לתוצאה שהושגה (ס' 26 לפסה"ד בעניין סונול, לעיל).

בענייננו, הניב ההליך תועלת.

ראשית, ההליך הציף סוגיה בעלת חשיבות לחברי הקבוצה, כמו גם לציבור בכללותו.

מעבר לכך, במסגרת הסדר ההסתלקות, הבהירה המשיבה כי תשנה התנהלותה ותחל לפרסם, כנדרש, הסדרי הנגישות באתר האינטרנט.

בכך, הניב ההליך תועלת לחברי הקבוצה, כמו גם לציבור כולו, באופן המצדיק לזכות את המבקש ובא כוחו בגמול ושכר טרחה.

בהינתן כי רובם ככולם של הסעדים שנתבעו בבקשת האישור הוסדרו במסגרת בקשת ההסתלקות; בשים לב לקיומה של עילת תביעה לכאורה; בהינתן התועלת שהניבה בקשת ההסתלקות; בהתחשב בהסדרה העתידית שהשיגה בקשת האישור, נוכח עבודת ההכנה של המבקש ובא כוחו; ובשים לב לחיסכון במשאבי המערכת השיפוטית, יש מקום לאשר גמול ושכר טרחה. נוכח האמור, הריני נעתרת לבקשת הצדדים לעניין שיעור הגמול ושכר הטרחה.

חליף ופרסום
הדעה הרווחת בפסיקה קובעת כי כאשר ההסתלקות היא לפני אישור בקשת האישור, ההחלטה האם להחליף את המבקש המסתלק נתונה לשיקול דעתו של בית המשפט. היינו, בית המשפט רשאי לפעול למציאת מבקש תחת המבקש שהסתלק, אולם אין הוא חייב לעשות כן.
לעומת זאת, כאשר בקשת ההסתלקות מוגשת לאחר אישור התובענה כייצוגית, בית המשפט חייב לפרסם הודעה על מנת לבחון את האפשרות להחליף את המבקש (ת"צ (מחוזי מרכז) 24356-04-10 הר עוז נ' כלל בריאות חברה לביטוח בע"מ (22.12.10)).

במקרה הנדון, סבורתני כי אין הצדקה להטיל על הצדדים עלויות נוספות הכרוכות בפרסום. מדובר בבקשה שהוגשה בשלב מקדמי, בטרם הוגשה תשובה לבקשת האישור ואף לא נערך כל דיון בבקשה לאישור, פסק הדין אינו יוצר מעשה בית דין ואינו מונע מאחרים להגיש תביעה כנגד המשיבה. לא מצאתי כי בקשת ההסתלקות פוגעת באינטרס כלשהו של חברי הקבוצה או הציבור. ההפך הוא הנכון – יש בבקשת ההסתלקות כדי להביא למיצוי ההליך ולהשגת מטרתו העיקרית, אכיפת הוראות הדין.

מהטעמים האמורים, איני רואה מקום לפעול לאיתור מבקשים אחרים חלף המבקש ונחה דעתי כי אין להורות על פרסום בקשת ההסתלקות.

סוף דבר
הריני מאשרת את הסתלקות המבקש מבקשת האישור ומורה על מחיקת בקשת האישור.

התביעה האישית של המבקש, נדחית.

המשיבה תשלם גמול למבקש על סך של 2,000 ₪ ושכר טרחה לבא כוחו על סך של 13,000 ₪, בתוספת מע"מ.

הגמול ומחצית משכר הטרחה ישולמו בתוך 30 יום.

יתרת שכר הטרחה תשולם לאחר הודעת עדכון, הכוללת הצגת אסמכתאות, לפיהן בוצעו התחייבויות המשיבה, הן לעניין פרסום הסדרי הנגישות באתר האינטרנט והן לעניין חידוד נהליה בהקשר זה.

ב"כ המבקש ימציא העתק מפסק הדין למנהל בתי המשפט לצורך עדכון פנקס התובענות הייצוגיות.

התיק ייסגר.

ניתן היום, כ"א אלול תש"פ, 10 ספטמבר 2020, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: יוסף אשכנזי
נתבע: טייר שופס בע"מ
שופט :
עורכי דין: