ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין החברה הקבלנית ב.ג.י. חברה להשקעות נגד טובים זמיר ו –14 בעלי דירות אח' :

לפני כבוד ה שופטת אביגיל כהן

בעניין:

ובעניין:

המבקש:

החברה הקבלנית ב.ג.י. (גני עידית) חברה להשקעות
ולבניין בע"מ

המקרקעין הידועים כגוש 6373 חלקות 345, 348, 349 ו- 353 פתח תקוה

עו"ד יובל ברכה – כונס נכסים לרישום הבתים המשותפים

נגד

המשיבים:

1. טובים זמיר ו –14 בעלי דירות אח'
ע"י ב"כ עו"ד משה בן דרור
2. דליה ומרק גבאי
ע"י ב"כ עו"ד שי גבאי
3. צבי וזהבה רפאלוביץ
ע"י ב"כ עו"ד גד לנדאו
4. בעלי זכויות ומוטבי הערות במקרקעין בהתאם לנסחי הטאבו של המקרקעין ולרשימה שצורפה.

החלטה

1. לפני בקשה מטעם כונס הנכסים למתן פסיקתא.

2. להלן העובדות הרלוונטיות לעניינו:

א. בהחלטה מיום 8.9.15 חתמתי על פסיקתא. בסעיף ב ' לפסיקתא נכתב כי:
"הדיירים המפורטים בעמודה מס' 2 בטבלה המצורפת לפסיקתא (שכותרתה: "חיוב בהוצאות 3,000 ₪") ככאלו שטרם שילמו את הסך של ה- 3,000 ₪ המהווים את סכומי ההוצאות ששולמו על ידי מרבית הדיירים – יפקידו בידי כונס הנכסים את הסך של ה- 3,000 ₪, וזאת לא יאוחר מיום 15.9.2015 ".

בסעיף ו נכתב:
"הדיירים המפורטים בעמודה מס' 4 בטבלה המצורפת לפסיקתא (שכותרתה: "חובות בגין רישום") ככאלו שטרם שילמו את דמי הרישום – יפקידו בידי כונס הנכסים, כל אחד, את הסך הנקוב בצד שמו עד ולא יאוחר מיום 15.9.2015" .

ב. בהחלטה מיום 24.2.20 קבעתי כי שכרו של כונס הנכסים יעמוד על סך 15,000 ₪ + מע"מ לכל יחידת דיור וזאת נוסף לסכומים שנפסקו בהחלטתי מיום 8.9.15.
כן אשרתי סכום הוצאות בסך 21,602 ₪.
עוד נקבע כי ניתן לשלם את החוב הפסוק בפריסה של עד 15 תשלומים, זאת ללא הפרשי הצמדה וריבית וכי אי תשלום מלוא החוב הפסוק, יוביל להוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק ממתן החלטה זו ועד לתשלום בפועל.

ג. ביום 8.3.20 הגישה רחל סלומון בקשת הבהרה בנוגע לסכום שנותר לה לתשלום עבור כונס הנכסים.

בתשובתו מיום 17.3.20 הבהיר הכונס כי בהתאם להחלטה מיום 24.2.20 על משפחת סלומון לשלם סך של 18,450 ₪ ( 15,000 ₪ + מע"מ וכן חלקה היחסי בהוצאות שאושרו – 900 ₪). הואיל ושילמה עד כה 3,000 ש"ח, עליה לשלם 15,450 ₪ .
בפתח התשובה צוין כי היא מתייחסת רק למשפחת סלומון וזאת בפרט לאור חוסר האחידות בין הדיירים שחלקם לא שילמו עפ"י הפסיקתא משנת 2015, חלקם שילמו רק 3,000 ₪ וחלקם לא שילמו כלל.

ד. ביום 11.5.2020 הגיש הכונס "הודעת תיקון".
הכונס הסביר כי טעה בפרשנות ההחלטה מיום 24.2.20 - כביכול שניתן להפחית את הסך של 3,000 ₪ ששולם כמקדמה מצד רוב הדיירים בתחילת התיק מסך של 15,000 ₪.
ביקש שבימ"ש יאשר כי הפרשנות הנכונה היא כמפורט בסעיף 4 להודעה:
"4.1. שכרו של כונס הנכסים הינו בסך של 15,000 ₪ + מעמ לכל יחידת דיור וזאת בנוסף לסכומים שנפסקו כנגד כל דייר בפסיקתא מיום 8.9.15.
4.2 בצד סכומים אלו על כל דייר לשם גם סך של 1/23 מסכום ההוצאות שאושר (21,602 ₪ לכלל הדיירים, ו – 940 ₪ לכל דייר)".

לאחר שהוגשו תגובות להודעה, בהחלטה מיום 3.6.20 נקבע:
"1. דרך הפרשנות של כונס הנכסים היא הנכונה והוא צודק בתחשיבו לגופו של עניין.
2. יחד עם זאת, ככל שיש דיירים שהסדירו חובם לאחר החלטתי מיום 24.2.2020, לרבות בדרך של מסירת צ'קים דחויים, אין לדרוש מהם להוסיף סכומים נוספים כתוצאה מטעותו של כונס הנכסים. דיירים שטרם שילמו על פי החלטתי מי ום 24/2/2020, ישלמו לפי התחשיב הנכון".

ד. כונס הנכסים הגיש בקשה למתן הוראות ביום 10.6.20.
קבעתי בין היתר כי:
"ההחלטה מיום 3.6.2020 ברורה.
מי שהסדיר חובו עד ליום 3.6.2020, מועד מתן החלטתי (לרבות בדרך של מסירת צ'קים דחויים) "ייהנה" מטעות הכונס ולא יצטרך לשלם כספים נוספים.
הסדרת חוב אין משמעותה ניהול שיחות והבטחות להסדרת חוב, אלא תשלום בפועל לרבות ע"י מתן צ'קים מעותדים.
מי שלא שילם לכונס עד אותו מועד- 3/6/2020, יצטרך לשלם את הסכום לפי התחשיב הנכון". (סעיף 3 להחלטה מיום 16.7.20).

3. אדון בנפרד בטענות כל אחד מהמשיבים ביחס לפסיקתא המבוקשת.

(1) ביחס למשפחת גבאי:
משפחת גבאי כלולה במסגרת סעיף 4 לפסיקתא שלפני שעניינה "בעלי הזכויות...אשר לא הסדירו את מלוא החוב הפסוק שנפסק כנגדם ו/או לא פרסו שיקים תוך מסגרת התקופה הנקובה בהחלטתי מיום 24.2.2020 ישלמו לכונס הנכסים, יחד ו/או לחוד עם אלו המפורטים באותה שורה עימו/ה את הסכומים הנקובים בצד שמו/ם -
ואלו בעלי הזכויות הכלולים בסעיף זה –
4.1. דליה גבאי (ת.ז....) ו/או מרק גבאי (ת.ז...): סך נומינאלי של 21,490 ₪, המורכב מ- 18,490 ₪ נכון ליום 24.2.2020 ועוד 3,000 ₪, נכון ליום 8.9.2015;
...".

הכונס התייחס למשפחת גבאי בסעיף 3.2 להודעה. צוין כי הם לא שילמו את הסך של 3,000 ₪ חרף הפסיקתא מיום 2015. כך שאף לו היו משלמי ם קודם ליום 3.6.2020 היה עליהם לשלם 15,000 ₪ + מע"מ + 940 ₪ הוצאות + 3,000 ₪ שלא שולמו כלל. סה"כ: 21,490 ₪.
נטען כי בפועל גבאי לא הסדירו את מלוא חובם עד ליום 3.6.2020, על כן חלים עליהם כל החיובים שהוטלו בהחלטות ללא הפחתה בגין "הטעות".

גבאי טוענים כי הסדירו את התשלום עוד ביום 10.5.20 20 באמצעות הפקדת 10 צ'יקים במשרד כונס הנכסים, כך שבמועד הגשת ההודעה על הגשת פסיקתא כבר נפרעו 3 תשלומים.
הואיל וגבאי הסדיר את התשלום קודם ליום 3.6.20, בהתאם להחלטות בימ"ש מימים 3.6.20 ו – 16.7.20 , הסכום שהיה על המשיב לשלם עומד על סך 15,000 ₪ + מע"מ (17,550 ₪ + 940 ₪ בגין הוצאות, סה"כ 18,490 ₪.
הסכום ששולם ביום 10.5.2020 הינו 19,610 ₪. על כן על כונס הנכסים להשיב לגבאי 1,120 ₪ בגין תשלום ביתר.

הכונס בתשובתו טען כי גבאי מנסה להפחית תשלום שהיא כלל לא שילמה.

אני מסכימה עם עמדת הכונס. אין מחלוקת כי משפחת גבאי לא שילמה סך של 3,000 ₪ בהתאם לפסיקתא משנת 2015 כך שלא מדובר במקרה שנכנס תחת "טעותו של הכונס" (מקרה בו שולמו 3,000 ₪ וסכום זה קוזז בטעות מהסכום שיש לשלם עפ"י החלטתי מיום 24.2.2020).
לפיכך, על משפחת גבאי לשלם עפ"י הפסיקתא.

(2) ביחס למשפחת רפאלוביץ:

משפחת רפאלוביץ (סעיף 3.4) כלולה במסגרת סעיף 3 לפסיקתא שלפני שעניינה :
"בעלי הזכויות...אשר לא הסדירו את מלוא החוב הפסוק שנפסק כנגדם ו/או לא פרסו שיקים תוך מסגרת התקופה הנקובה בהחלטתי מיום 24.2.2020, ישלמו לכונס הנכסים, יחד ו/או לחוד עם אלו המפורטים באותה שורה עימו/ה את הסכומים ה באים –
3.1. סך של 18,490 ₪ (הסך מורכב מהרכיבים הבאים עפ" החלטה מיום 24.2.2020: 15,000 +מעמ + 940;) - כשסכום זה נושא הפרשי הצמדה וריבית מיום 24.2.2020 עד למלוא התשלום בפועל .

ככל שמי מן הדיירים שילם סכום כלשהו על חשבון חובו, לאחר החלטתי מיום 24.2.2020 הסכום שנפרע יופחת מהסכום הנקוב בס"ק זה.

3.2. סך של 19,380 ₪ (סך המורכב מהרכיבים הבאים עפ"י ההחלטה מיום 8.9.2015: 14,000 + מעמ + 3000; ) – כשסכום זה נושא הפרשי הצמדה וריבית מיום 8.9.2015 עד למלוא התשלום בפועל;".

רפאלוביץ טוענים בתגובתם כי התשלום הוסדר בנוגע לסכומים בסעיף 3.1 לפסיקתא. כן שולם סך של 3,000 ₪. הסכום שנותר במחלוקת הינו סך של 14,000 + מע"מ. לטענתם, מדובר למעשה בשכר טרחה לכונס ואין מקום לשלם לכונס שכר טרחה כפול. בנוסף נטען כי רפאלוביץ לא היו חייבים מלכתחילה בתשלום כלשהו לעו"ד שגיב בגין "דמי רישום".

הכונס בתשובתו טוען כי עליהם לשלם בהתאם לפסיקתא. מהטענות עולה כי הם לא שילמו על חשבון הפסיקתא משנת 2015. כמו כן נטען כי הם חרגו מפריסת התשלומים המותרת. הכונס אינו מקבל "שכר כפול" וההחלטה בדבר התשלום לכונס חלוטה.

מצאתי כי יש לאשר את הפסיקתא בנוגע למשפחת רפאלוביץ. בעמודה מס' 4 בטבלה שצורפה לפסיקתא מצוין בשורה 5 כי רפאלוביץ
"חייב 14,000 ₪ + מע"מ". כאמור, פסיקתא זו נחתמה על ידי ביום 8.9.2015. מדובר בהחלטה חלוטה משנת 2015.
החלטה זו מחייבת ועל רפאלוביץ לפעול על פיה.
לפיכך, הפסיקתא בנוגע אליהם מאושרת.

(3) משיבים שמיוצגים ע"י עו"ד בן דרור:

ב"כ המשיבים עו"ד בן דרור טוען כי בהתאם להחלטה מיום 16.7.2020 הובהר כי דייר אשר שילם לכונס הנכסים סך כולל של 18,490 עד ליום 3.6.2020, לא יצטרך לשלם כספים נוספים.

בנוגע לדיירים ששילמו צ'קים דחויים - סעיף 2 לפסיקתא: 6 משפחות:
נטען כי אין מקום לתת פסיקתא שקובעת שבעתיד תוגש בקשה לפסיקתא נפרדת. כמו כן אין להתנות מחיקה של הערת אזהרה של דירה אחת בשל אי פירעון החוב של דירה אחרת ואין צורך להגיש פסיקתא כדי להסיר הערת אזהרה .
נטען כי הסעד שהתבקש בסעיף 2.1 ו – 2.2 לפסיקתא אינו ברור וניתן בטעות להבין כי הכונס יהיה זכאי לתשלומי ריבית להם אינו זכאי, תוספות תשלום וסך של 3,000 ₪ מדיירים שאין מחלוקת ששילמו 18,490 ₪ קודם ליום 3.6.20.

מבוקש לקבוע כי על הכונס באופן אקטיבי להסיר כל הערה רשומה על דייר שפרע את מלוא התשלום בסך 18,490 ₪ ללא תלות ליתר הדירות וככל שתהא לכונס טענה ספציפית לגבי דירה ספציפית יגיש בקשה בעניין.

למעשה, לגבי דיירים אלה אין מחלוקת בעניין התשלום. המחלוקת היא בנוגע אופן מחיקת הערת האזהרה.
לאחר עיון בתשובת הכונס, לא מצאתי סיבה שהמחיקה תתבצע "במאוחד" וכן שתוגש עוד פסיקתא .
הפרשי ההצמדה והריבית בפסיקתא יתווספו רק במצב שבו השיק חולל, כך שאין מקום להתערב בנוסח של סעיפים 2.1 ו -2.2.

בנוגע לדיירים שנזכרו בסעיפים 3 ו – 4 לפסיקתא :
א. בנוגע לסבטלנה תוצ'ינסקי:
לטענת עו"ד בן דרור, הכונס יודע שחברת הום נט נכסים והשקעות בע"מ נושאת בכל התשלומים ובאחריות עבור רישום הדירה ורשומה כבעלת זכויות בדירה.

הכונס בתגובתו טוען כי עו"ד בן דרור מייצג את גב' תוצ'ינסקי רק בקשר לפסיקת שכר טרחת הכונס – צור ף ייפוי כוח מיום 3.6.19 (נספח א' לתגובה).
עו"ד מנדל ייצג אותה בעסקת רכישת הדירה מחברת הום-נט נכסים והשקעות בע"מ. הפנה למכתב מטעם עו"ד מנדל מיום 6.9.2020 לפיו הום נט מכרה לגב' תוצ'ינסקי את הדירה ועו"ד מנדל מאשר כי הכונס לא קיבל את מלוא שכרו.
לטענת הכונס, בהחלטת בימ"ש מיום 16.7.2020 נקבע כי חובת התש לום היא על הרוכש/בעלי הזכויות הנוכחיים. הואיל וגב' תוצ'ינסקי היא הרוכשת מחברת הום נט נכסים, היא זו שנרשמה בפסיקתא.

מנספח ב' לתגובת הכונס – מכתב עו"ד מנדל עולה כי חברת הום נט נכסים והשקעות בע"מ נותרה חייבת לכונס סך של 18,380 ₪. ניתנו לכונס 8 שיקים בתשלומים חודשיים מטע ם חברת הום נט נכסים והשקעות בע"מ ומבוקש למחוק את גב' תוצ'ינסקי מהפסיקתא.

?

ב. משפחת משאלה- לטענת עו"ד בן דרור, שילמה 3,000 ₪ בשנת 2015 (לא אותרה קבלה) ואת היתרה בסך 15,500 ₪ ביום 15.5.20. לכן יש ליתן פסיקתא על מחיקת הערת האזהרה של הכונס כלפיה.
משפחת קדמי: לטענת עו"ד בן דרור, שילמה לכונס 3,000 ₪ בשנת 2015. סך של 15,450 ₪ שולם ביום 14.5.20 בצ'קים דחויים.

לטענת הכונס, עליהם לשלם בהתאם לפסיקתא. מהטענות עולה כי הם לא שילמו על חשבון הפסיקתא משנת 2015. כמו כן, נטען כי קדמי חרגו מפריסת התשלומים המותרת.
ההחלטה בדבר התשלום לכונס חלוטה.

אשר למשאלה – לפי הפסיקתא משנת 2015, הם ח ויבו הן בסך של 3,000 ₪ (עמודה 2) והן בסך של 14,000 + מע"מ (עמודה 4).
בהעדר קבלה ונוכח טענת הכונס כי 3,000 ₪ לא שולמו, עליהם לשלם את הסכום הנקוב בסעיף 3.2 לפסיקתא .
בנוסף עליהם לשלם בהתאם לסעיף 3.1 לפסיקתא. מהסכום הנקוב בסעיף ניתן להפחית את הסכום שנפרע (כמצוין בסעיף).

אשר לקדמי – לפי הפסיקתא משנת 2015 3,000 ₪ שולמו (עמודה 2) והם נותרו חייבים סך של 14,000 + מע"מ (עמודה 4).
עליהם להוסיף ולשלם 14,000 + מע"מ.
בנסיבות אלה, לא ניתן לומר כי חובם הוסדר עד ליום 3.6.2020.
לפיכך, עליהם לשלם בהתאם לסעיפים 3.1 ו -3.2 לפסיקתא.

ג. משפחת דבורה בן דרור ז"ל – הדירה: לטענת עו"ד בן דרור, שילמה לכונס סך של 3,000 ₪ עבור הוצאות. סך של 15,550 ₪ שולם ביום 15.5.20 (תשלום ביתר של 60 ₪). לכן יש ליתן פסיקתא על מחיקת הערת האזהרה של הכונס כלפיה.
משפחת דבורה בן דרור ז"ל – המשרד הקטן עבור אגודת אדי:
לטענת עו"ד בן דרור, שולם לכונס סך של 3,000 ₪ בשנת 2015. שולם סך של 15,490 ₪ בצ'קים דחויים ביום 10.5.20. לפיכך, מלוא התשלום שולם, ואף ביתר נוכח גודלו של המשרד.

לטענת הכונס, עליהם לשלם בהתאם לפסיקתא. מהטענות עולה כי הם לא שילמו על חשבון הפסיקתא משנת 2015. כמו כן, נטען כי חרגו מפריסת התשלומים המותרת.
ההחלטה בדבר התשלום לכונס חלוטה.

מהפסיקתא שניתנה בשנת 2015 עולה כי דבורה בן דרור שילמה סך של 3,000 ₪ (עמודה 2) וחייבת סך של 14,000 ₪ + מע"מ (עמודה 4).
בנסיבות אלה, יש להשלים סך של 14,000 + מע"מ וגם אין מקום לקיזוז של 3,000 ₪ הואיל ולא ניתן לומר כי החוב הוסדר לפי 3.6.20.

בנסיבות אלה, סעיפים 3.8.1 ו – 3.8.2 לפסיקתא מאושרים.

ד. משפחת יצחקי – לטענת עו"ד בן דרור, סך של 3,000 ₪ שולם בשנת 2015. סך של 15,000 ₪ שולם בצ'קים דחויים ביום 1.6.20.
לטענת הכונס, יצחקי לא שילמה את החוב עפ"י הפסיקתא משנת 2015 ולא שילמה את החוב בהתאם להחלטה מיום 24.2.20.

לפי הפסיקתא משנת 2015 יצחקי חויבה לשלם סך של 3,000 ₪ (עמודה 2) והיא שילמה את חובותיה בגין רישום (עמודה 4).
עו"ד בן דרור לא הציג קבלה לגבי התשלום של 3,000 ₪ ולטענת הכונס סכום זה לא שולם. בנסיבות אלה, אין מדובר במקרה שנכנס תחת "טעותו של הכונס" (מקרה בו שולמו 3,000 ₪ וסכום זה קוזז בטעות מהסכום שיש לשלם עפ"י החלטתי מיום 24.2.2020).

בנסיבות אלה על יצחקי לשלם את הסכום בהתאם להחלטה מיום 24.2.20 ובנוסף את הסכום שלא שולם בהתאם לפסיקתא משנת 2015.

אני מאשרת את סעיף 4.2 לפסיקתא בנוגע ליצחקי.

ה. משפחת פלטורק – עו"ד בן דרור טוען כי אין מחלוקת כי שילמה את מלוא הסכום (3,000 ש"ח הוצאות בשנת 2015 ו סך של 15,490 ₪ ביום 11.5.20.
הסכום שולם ב- 13 המחאות בהסכמת הכונס וידיעתו ולא באמצעות 15 המחאות כפי שרשאים בהתאם להחלטה מיום 24.2.20. מדובר בפריסה קצרה יותר מהמותר, ולא כפי שטען הכונס, מעבר לתקופה שנקבעה.

הכונס בתגובתו טוען כי ט ענת עו"ד בן דרור אינה נכונה הואיל ופלטורק החלו לשלם באיחור של 3 חודשים לאחר מן ההחלטה הקובעת את שכר הכונס; אולם לאחר שיחה עם משפחת פלטורק ולפנים משורת הדין, מסכים הכונס לחזור בו מהאמור בפסיקתא לגבי משפחת פלטורק ולהכלילם יחד עם הדיירים שפרסו שקים בגין מלוא חובם.

בנסיבות אלה, מאושרת הפסיקתא ביחס למשפחת פלטורק.

(4) לאור האמור לעיל, מצאתי לנכון לאשר את הפסיקתא המתוקנת שצורפה לתשובת כונס הנכסים מיום 9.9.2020, כפוף לתיקון סעיף 2 לפסיקתא.
סעיף 2 יתוקן כך שאין צורך בהגשת פסיקתא נוספת לצורך הסרת הערת האזהרה ובנוגע לכל אחד מבעלי הזכויות, לאחר פירעון מלוא השיקים ותשלום החוב, תוסר הערת האזהרה שרשומה לטובת כונס הנכסים.
לאחר שתוגש פסיקתא מתוקנת כאמור, היא תחתם על ידי.

ניתנה היום, כ' אלול תש"פ, 09 ספטמבר 2020, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: החברה הקבלנית ב.ג.י. חברה להשקעות
נתבע: טובים זמיר ו –14 בעלי דירות אח'
שופט :
עורכי דין: