ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין אי. איי. ג'י ישראל חברה לביטוח... נגד התנועה עמק חפר אגודה שיתופית... :

לפני כבוד השופט נצר סמארה

תובעים

  1. אי. איי. ג'י ישראל חברה לביטוח בע"מ
  2. גרגורי ליפשיץ

ע"י ב"כ עוה"ד אריה ימין

נגד

נתבעות

  1. התנועה עמק חפר אגודה שיתופית חקלאית
  2. מגדל חברה לביטוח בע"מ

ע"י ב"כ עוה"ד אושרית יהושוע

פסק דין

1. לפניי תביעת שיבוב והפסדים, בסדר דין מהיר, בגין תגמולי ביטוח ששילמה מבטחת למבוטחה ובגין הפסדים שנגרמו למבוטח בעקבות הפעלת הכיסוי הביטוחי על פי פוליסת ביטוח, על רקע נזקי רכב שנגרמו בתאונת דרכים.

תאונת הדרכים ארעה ביום 11.03.2019 בין כלי רכב, מסוג פרטית, מ"ר 240-04-801 שבעת התאונה היה מבוטח על ידי התובעת 1 בביטוח נזקי רכוש ובבעלות התובע 2 (להלן: "הפרטית") לבין כלי רכב, מסוג משאית, מ"ר 34-450-89 שבעת התאונה היה בבעלות או בחזקת הנתבעת 1 ומבוטח על ידי הנתבעת 2 בביטוח אחריות לנזקי צד ג' (להלן: "המשאית") (ולהלן: "התאונה").

2. לטענת התובעים, בעת שהפרטית נסעה כדין בנתיב נסיעתה, המשאית עקפה אותה משמאל ונצמדה אליה ופגעה בה. לטענת התובעים, בגין התאונה נגרמו לפרטית נזקים אשר הוערכו על ידי שמאי רכב אשר קבע כי הרכב איבד מערכו להלכה והתובעת 1 פיצתה את התובע 2 בשוויו של הרכב. לתובע 2 נגרם הפסד בדמות הפסד פרמיה. עתה תובעים התובעים את הפסדיהם מהנתבעות.

מנגד, טוענות הנתבעות כי עת נסעה המשאית בנתיב הימיני בכביש, לפתע הגיחה הפרטית מנתיב השתלבות מימין, תוך ניסיון להקדים ולעקוף את המשאית, סטתה מנתיבה ונהגת הפרטית גרמה ברשלנותה לקרות התאונה. כמו כן, מכחישות הנתבעות את הנזק הנטען לפרטית והיקפו ואת הפסדיהם של התובעים.

למעשה, אין מחלוקת לעניין עצם קרות התאונה, אלא לעניין האחריות לקרות התאונה ולעניין הנזק.

3. נערכה לפניי ישיבת הוכחות שבה הוצגו ראיות, כמו גם העידו נהגי כלי הרכב המעורבים בתאונה. לאחר שמיעת העדים סיכמו בקצרה ב"כ הצדדים את טענותיהם בעל פה.

4. עתה נותר לדון ולהכריע בתובענה.

5. על יסוד מכלול החומר המונח לפניי, לאור התרשמותי הבלתי אמצעית מהעדים במהלך חקירתם בבית המשפט, תוך שאני לוקח בחשבון את טענותיהם ההדדיות של הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להידחות, מהנימוקים המובאים להלן:

5.1. אני מעדיף את גרסתו של נהג המשאית, שהייתה קוהרנטית, סדורה, מתיישבת עם מוקדי הנזק בכלי הרכב ומשכנעת, על פני גרסתה של נהגת הפרטית, שהייתה מהוססת, מתחמקת, חסרה ולא מהימנה עליי.

5.2. אין חולק כי הפרטית הגיעה לכביש בו ארעה התאונה לאחר השתלבותה מנתיב השתלבות, מימין למשאית. שני נהגי כלי הרכב המעורבים בתאונה אישרו זאת בעדותם בבית המשפט. נתון זה גם עולה בטופסי ההודעה על התאונה מטעם הצדדים. הגם שהדבר לא נזכר בכתב התביעה, שם מתואר כי המשאית ניסתה, כביכול, לעקוף את הפרטית משמאל ונצמדה אליה.

5.3. לעומת זאת, בטופס הודעה על התאונה מטעם התובעים צוין באופן שונה בתכלית כי נתיב נסיעתה של המשאית הוא אשר מצטמצם לנתיב נסיעתה של הפרטית, כי המשאית עקפה את הפרטית משמאל וסטתה לכיוונה. אולם, בעדותה, כפי שאראה להלן, אישרה נהגת הפרטית כי היא זו שהשתלבה לנתיב נסיעתה של המשאית.

5.4. נהגת הפרטית העידה בעדותה בבית המשפט כי השתלבה לימין לכביש הראשי במהירות נסיעה איטית בשל עומס תנועה שהיה בכביש (עמ' 1, שורות 10-8 לפרוטוקול). נהגת הפרטית אישרה כי ראתה את המשאית באמצעות מראות רכבה לפני התאונה והודתה כי הייתה צריכה להשתלב לנתיב נסיעתה של המשאית (עמ' 1, שורות 12-11 לפרוטוקול).

עוד מתארת נהגת הפרטית כי היא "באה" להשתלב ואז פתאום משאית האיצה ופגעה בה, לכל אורך צדה השמאלי של הפרטית (עמ' 1, שורות 14-13 לפרוטוקול). נהגת הפרטית סבורה כי נהג המשאית לא רצה לתת לה להשתלב בכביש לפניו (עמ' 1, שורות 15-14 לפרוטוקול). נהגת הפרטית מבהירה כי לא ראתה שהמשאית מגבירה את מהירות נסיעתה אלא "הרגישה" שפתאום משאית "נכנסה בה", תוך שהיא אינה יודעת לומר איך המשאית הגבירה מהירות, ויתירה מזאת, היא אינה יודעת לומר אם המשאית הגבירה מהירות או עצרה, ובשלב זה נהגת הפרטית אמרה שהיא כבר לא יודעת כי "הכל קרה כל כך מהר" והיא לא ציפתה לזה (עמ' 1, שורות 19-15 לפרוטוקול). נהגת הפרטית מתארת שראתה שהמשאית הייתה מאחוריה ואז "היה בום" (עמ' 1, שורות 19-18 לפרוטוקול). דבר המלמד על המידיות שבין השתלבותה של הפרטית לתאונה.

נהגת הפרטית לא ידעה לומר מדוע אם לפני התאונה ראתה את המשאית ולנוכח גודלה של המשאית ולנוכח העובדה כי נהגת הפרטית נוהגת בזהירות, לא המתינה ונתנה למשאית להתקדם לפניה (עמ' 2, שורות 9-5 לפרוטוקול).

5.5. נהג המשאית העיד כי מדובר במשאית 26 טון עמוסה (עמ' 2, שורה 19 לפרוטוקול). העיד כי הסיע את המשאית בנתיב הימיני בכביש וכי לפני התאונה הסתכל ימינה ושמאלה כל הזמן ולא הבחין בפרטית (עמ' 2, שורות 22-20 לפרוטוקול). נהג המשאית מוסיף ואומר כי נסע בנתיב נסיעתו ופתאום הרגיש ש"מושך משהו", עצר את המשאית והבחין בפרטית צמודה אליו (עמ' 2, שורות 24-23 לפרוטוקול). נהג המשאית העיד כי לא ראה את הפרטית הגם ששדה ראייתו היה פתוח וככל הנראה מאחר שהפרטית הייתה מאחוריו. נהג המשאית השיב כי הוא מודע לאפשרות של רכבים להשתלב מימין למשאית, אך אמר כי לצד זה הוא יודע כי לא עוקפים משאית מימין (עמ' 3, שורות 9-7 לפרוטוקול).

5.6. השתכנעתי כי נהגת הפרטית ניסתה להקדים את המשאית בעת התמזגות נתיב נסיעתה עם נתיב נסיעתה של המשאית משמאלה, כאשר נתיב נסיעתה של נהגת הפרטית הולך ונעשה צר לקראת ההשתלבות בכביש הראשי.

נהגת הפרטית אף אישרה כי אם הייתה מתאזרת בסבלנות ונוהגת באיפוק, ולמעשה מאפשרת למשאית הגדולה להתקדם לפניה, הרי שאז התאונה הייתה נמנעת. יש לציין כי נהגת הפרטית לא ידעה להסביר מדוע לא נהגה כך בנסיבות העניין, הגם שהבחינה במשאית לפני התאונה וחרף היותה נהגת זהירה, כלשונה.

סבורני שנהגת הפרטית סברה לתומה כי תצליח להשתלב לכביש עוד לפני המשאית, תוך ניצול זריזותה של הפרטית לעומת המשאית, כל זה על מנת שלא להמתין עוד קצת ולהשתלב לאחר התקדמותה של המשאית. מדובר בהתנהגות העולה כדי רשלנות מצדה של נהגת הפרטית, שהרי הנהג הסביר באותן נסיבות היה ממתין שהמשאית תתקדם לפניה ורק לאחר מכן ובתנאי כביש פנוי היה משתלב לכביש.

5.7. למעשה, נהגת הפרטית הפרה את הוראת תקנה 40(א) לתקנות התעבורה, התשכ"א-1961 (להלן: "תקנות התעבורה") שקובעת:

"לא יסטה נוהג ברכב מנתיב נסיעתו אם עלול הדבר לגרום להפרעה או לסיכון."

כמו גם את הוראת תקנה 41 לתקנות התעבורה שקובעת:

"נוהג רכב לא יפנה ימינה או שמאלה תוך כדי נסיעה או כשהוא מתחיל לנסוע ולא יסטה מקו נסיעתו, אלא במהירות סבירה ובמידה שהוא יכול לעשות זאת בבטחה בלי להפריע את התנועה ובלי לסכן אדם או רכוש."

5.8. אדגיש כי זכות הקדימה הייתה של המשאית הנוסעת כבר בכביש הראשי, הכביש אליו ביקשה נהגת הפרטית להשתלב, ומכאן אחריותה של נהגת הפרטית לקרות התאונה.

5.9. לא מצאתי כי היה באפשרותו של נהג המשאית לנקוט בכל פעולה למניעת התאונה. אמנם, נהג המשאית אישר כי הוא היה מודע לתופעה שבה נהגי רכבים מנסים להקדים משאיות מימין בעת השתלבות. עם זאת, נהג המשאית העיד כי חרף ידיעתו זו הוא הופתע מהפרטית, מאחר שלא ציפה כי הפרטית, שזה עתה הוא ראה שהיא מעט מאחוריו, תנסה להקדים אותו מימין בנקודה בה נתיב ההשתלבות של הפרטית מסתיים, וסבר כי אף רכב לא יצוץ מימינו בנקודה כה קריטית. לכן, אני מאמין לנהג המשאית כי הופתע לגלות את הפרטית צמודה אליו לימין לאחר שירד מהמשאית לבדוק מה פשר ההרגשה שהוא "מושך משהו".

מכאן, לא מצאתי לחייב את נהג המשאית בכל אחריות ולו מינימלית.

משכך, מלוא האחריות לקרות התאונה חל על נהגת הפרטית.

5.10. אשר לנזק הנטען, אומר שלאור מסקנתי בשאלת האחריות ברי כי הדיון בשאלת הנזק מתייתר.

6. התובעים, באמצעות התובעת 1, ישלמו לנתבעות את הסכומים הבאים:

6.1. הוצאות משפט לרבות שכ"ט עו"ד בסך של 2,500 ₪.

6.2. שכר העד כפי שנפסק בדיון.

הסכומים הכוללים ישולמו תוך 30 יום.

7. התובעת 1 תישא בשכר העדה מטעמה כפי שנפסק בדיון.

8. המזכירות תמציא את פסק הדין לבאי כוח הצדדים ותסגור את התיק.

ניתן היום, כ"ב אלול תש"פ, 11 ספטמבר 2020, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: אי. איי. ג'י ישראל חברה לביטוח בע"מ
נתבע: התנועה עמק חפר אגודה שיתופית חקלאית
שופט :
עורכי דין: