ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין דודין עלי נגד ד.נ. ימין יזום והשקעות בע"מ :

לפני: כבוד הרשמת רעות אייד בזיני

התובע:

דודין עלי, (ת"ז-XXXXXX649)
ע"י ב"כ: עו"ד חאג' עמאר תאופיק

-
הנתבעת:
ד.נ. ימין יזום והשקעות בע"מ, (חברות-513267542)
ע"י ב"כ: עו"ד נגר שמואל

החלטה

1. בפניי בקשת הנתבעת לחייב את התובע בהפקדת ערובה להבטחת הוצאותיה.

2. הרקע לבקשה הינו בתביעת התובע, לתשלום זכויות מעבודתו אצל הנתבעת משך כשנתיים ובכלל זה תשלום דמי נסיעות, דמי חגים, פדיון חופשה, הבראה, אש"ל, פיצוי בגין אי מתן הודעה לעובד על תנאי עבודה , הפרשות לפנסיה, השלמת פיצויי פיטורים ותשלום בעד שעות נוספות. לטענת התובע תלושי השכר הינ ם כוזבים ובניגוד אליהם שכרו היה 32 ₪ נטו לשעה, כאשר כל תשלום המופיע בתלוש השכר בעד זכויות סוציאליות הינו כוזב. תביעתו של התובע עומדת על סך של כ-114,000 ₪.

3. הנתבעת טוענת כי בהתאם לתקנה 116א(ב) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב – 1991, יש לחייב את התובע בהפקדת ערובה שכן המדובר בתובע שאינו תושב ישראל וכי התובע לא הניח ראשית ראייה לתביעתו או כי הנתבעת תוכל לפרוע הוצאותיה ממנו ככל שתביעתו תידחה. לעניין תביעת התובע טוענת הנתבעת כי התובע לא הראה ולו ראשית ראייה לתביעתו כאשר תלושי השכר, שצירף התובע עצמו לכתב התביעה, מעלים כי לתובע שולמו מלוא זכויותיו הסוציאליות והטענה כי המדובר בתלושי שכר כוזבים היא טענה הנטענת בעלמא ואינה נתמכת בכל ראשית ראיה. לטענת הנתבעת התובע ככלל לא עבד בשעות נוספות וככל שעבד קיבל תשלום עבור כך כעולה מתלושי השכר. הנתבעת צירפה לכתב הגנתה, דוחות נוכחות, פרוטוקול שימוע, הודעה לעובד על תנאי עבודה, דו"ח תשלומים חודשיים ממת"ש ואישור לינה בישראל.

4. בתגובתו טען התובע כי יש לדחות את הבקשה כאשר כל רצונו של התובע היא מימוש זכויותיו הסוציאליות ואילו מטרתה של הנתבעת היא לחסום את דרכו של התובע מבירור תביעתו. לטענת התובע זכות הגישה לערכאות הינה זכות יסוד וגם סיכויי התביעה הינם גבוהים כאשר בהליך ההוכחות יוכיח הוא את תביעתו. עוד טוען התובע כי בהתאם לתקנה 116א בית הדין רשאי אך אינו מחוייב להורות על הפקדת ערובה, ויתרה מכך אם יראה התובע ראשית ראיה לתביעתו לא יחוייב בהפקדת ערובה. לטענת התובע בתלושי השכר ניתן לראות ראשית ראיה כאשר התשלומים המופיעים שם פיקטיביים וכי מאלו עולה כי הנתבעת חייבת לתובע סכומים בגין דמי חגים, פיצויים ופנסיה ויש בכך משום ראיות חותכות לתביעתו. כן טוען התובע כי הנתבעת תוכל, ככל שיידרש, להפרע מהמרכז לגביית קנסות, שכן וככל והתובע לא ישלם ההוצאות יוצא כנגדו צו איסור כניסה לארץ, והרי פרנסתו תלויה בכך, כך שבוודאי ישלם ההוצאות ככל שייפסקו. כן טען התובע כי הוא נמנה עם אוכלוסיית העובדים הזרים אשר יש להגן עליה ולאפשר גישתה לערכאות וכן הפנה התובע לפסיקת בית דין זה בשבתו באילת ולהליכים נוספים .

דיון והכרעה:

5. ההלכה הפסוקה בעניין הפקדת ערובה קבעה זה מכבר כי זכות הגישה לערכאות היא זכות חוקתית מן המעלה הראשונה. יחד עם זאת נפסק כי זכות זו אינה מוחלטת ויש לאזנה אל מול זכותו של בעל הדין הנתבע לכך שיוכל לגבות את הוצאותיו במידה והוא נגרר להליכי סרק או אם וככל שתדחה התביעה כנגדו (ראה: רע"א 2146/04‏ מדינת ישראל נ' עזבון המנוח באסל נעים איברהים (30.5.2004)).

6. פסיקת בתי הדין, עד לאחרונה היתה בהתאם לקבוע בתקנה 519 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, שהוחלה בבתי הדין מתוקף תקנה 33 לתקנות בית-הדין לעבודה, זאת, בשים לב לפסיקה הרלוונטית (ראה: רע"א 6353/12, יובל אברהם נ' טל יגרמן (16.1.2013); רע"א 2310/10 ‏ לידיה והבה אבו קבע נ' מדינת ישראל, האפוטרופוס לנכסי נפקדים (27.6.2010); ע"ע (ארצי) 1424/02 אבו נסאר נ' SAINT PETER IN GALLICANTU (6.4.2003)).

7. ביום 2.8.2016 פורסמה ברשומות הוראת תקנה 116א(ב) לתקנות בית-הדין לעבודה שכותרתה "ערובה לתשלום הוצאות", והיא היא הרלוונטית לעניין שבפנינו. התקנה קובעת כדלקמן:
(א) שופט בית הדין או הרשם רשאי, אם נראה לו הדבר, לצוות על תובע לתת ערובה לתשלום כל הוצאותיו של נתבע.
(ב) היה התובע מי שאינו תושב ישראל ואינו אזרח אחת המדינות בעלת האמנה לפי תקנות לביצוע אמנת האג 1954 (סדר הדין האזרחי), התשכ"ט-1969, יורה שופט בית הדין או הרשם לתובע, לבקשת נתבע, להפקיד ערובה לתשלום הוצאותיו של הנתבע, זולת אם הראה התובע ראשית ראיה להוכחת תביעתו או שהוא הראה כי הנתבע יוכל להיפרע את הוצאותיו ממנו אם התביעה תידחה או אם ראה שופט בית הדין או הרשם לפטור את התובע מטעמים מיוחדים שירשמו.
(ג) הורה שופט בית הדין או הרשם על הפקדת ערובה ולא הופקדה ערובה בתוך המועד שנקבע, תימחק התובענה, זולת אם הורשה התובע להפסיקה.

8. בהתאם לתקנה 116א(ב) הרי שבניגוד לטענות התובע, נקודת המוצא היא כי תובע שאינו תושב ישראל ואינו אזרח אחת המדינות שאמנת האג חלה עליה, יפקיד ערובה לתשלום הוצאות הנתבע. תובע כאמור לא יחויב בהפקדת ערובה אך אם עומד הוא באחד מן התנאים שנקבעו בתקנה, דהיינו אם הראה ראשית ראיה להוכחת תביעתו, או הראה כי הנתבע יוכל להיפרע את הוצאותיו ממנו, או מטעמים מיוחדים שיירשמו. הנטל להוכיח עמידה באחד מן החריגים מוטל על התובע.

9. בדברי ההסבר לתיקון התקנות האמור נקבע כי תכלית התיקון הוא הצורך הגובר להבטיח שהנתבעים יוכלו להיפרע מתובעים שאינם תושבי ישראל מאחר שבדרך כלל אינם בעלי נכסים בישראל ועלול להיווצר קושי באיתורם ואכיפת פסק הדין כלפיהם ככל שיפסידו בתביעתם וייפסקו הוצאות לטובת הנתבעים. עוד נקבע שם כי :

"על מנת להיפטר מהפקדת ערובה, על התובע להביא "ראשית ראיה" להוכחת התביעה, וזאת באמצעות אסמכתאות המוכיחות את התביעה, בין היתר אודות קיומם של יחסי עבודה בין התובע לנתבע בתקופה המנויה בכתב התביעה ובנוסף לכך שיש יסוד לכך שהנתבע לא שילם את שכרו של התובע כפי שהתחייב, או לא קיים חבות אחרת שלו."

10. המונח ראשית ראיה לא הוגדר בחקיקה, אולם מקובל לראותו כראיה שיש בה ממש, גם אם אינה תומכת בכל פרטי ודקדוקי התביעה ואינה מערכת שלמה של ראיות כאלה (ראה: ע"א 688/89 הילולים (אריזה ושיווק) בע"מ נ' בנק המזרחי המאוחד בע"מ (20.5.1991)). אין הכוונה לחייב את התובע להציג את מלוא ראיותיו כבר בשלב זה. יחד עם זאת, ברי כי אין די באמירה בעלמא של התובע כי זכויותיו לא שולמו ועליו להציג מסמך כתוב אשר ניתן יהיה להסיק ממנו על קיפוח זכויותיו.

כן נקבע כי, אין די בראשית ראייה בנוגע למקצת מן התביעה, ונדרש כי ראשית הראייה תתמוך לכאורה לא רק בסיכויי התביעה אלא גם בכך שאין מדובר בתביעה מנופחת ומוגזמת, באורך התקופה, או בסכום וכיוצא באלו.

11. מקריאת כתב התביעה וכתב ההגנה, הבקשה, התגובה ותשובת הנתבעת, עולה כי יש מקום לחייב את התובע בהפקדת ערובה.

התובע צירף לכתב התביעה תלושי שכר ודיווחים למדור שירות התשלומים. יחד עם זאת לא מצאתי כי יש באלו כדי להוות ראשית ראייה לתביעתו של התובע ואף להפך. ואסביר.

מתלושי השכר עולה כי בניגוד לטענות התובע, לכאורה לתובע שולמו זכויותיו, לרבות אלו הנתבעות על ידו. למעשה כל תביעתו של התובע, מבוססת על הטענה כי תלושי השכר פיקטיביים וכי התשלומים המופיעים שם, מלבד שכר עבודה, לא שולמו לתובע מעולם. טענה זו של התובע לא נתמכה בכל ראשית ראייה כאמור בפסיקה. ערה אני לקושי הקיים בידי התובע להציג ראשית ראייה לטענה מן הסוג הזה, אולם היה מצופה כי התובע, יגיש ולו תצהירים מטעמו לתמוך בטענותיו אלו. יתרה מכך, הנתבעת צירפה מסמכים שונים לכתב הגנתה אשר יש בהם לכאורה לסתור טענותיו של התובע, ובכלל זה הודעה לעובד על תנאי עבודה, פרוטוקול שימוע, דוחות נוכחות ואישור לינה בישראל – מסמכים אשר לכאורה יש בהם לסתור תביעתו של התובע באשר לרכיבים אלו. התובע, כלל לא התמודד במסגרת תגובתו לבקשה עם המסמכים האמורים, לא העלה כל טענה באשר לאלו ו/או לטענות הנתבעת, כך שמחד ישנה גרסת הנתבעת הנתמכת במסמכים לכאורה ומאידך גרסת התובע הנטענת בעלמא וללא כל ראשית ראיה כאמור בפסיקת בית הדין.

אציין כי טענת התובע כי מתלושי השכר עולה כי הנתבעת חבה לו דמי חגים, פיצויים ופנסיה בסך של 11,000 ₪ לפחות אינה ברורה, כאשר מתלושי השכר עולה כי הופרשו כספים לפנסיה ולפיצויים וכי אף שולמו דמי חגים, כאשר ברי כי הזכות לתשלום דמי חג תלויה בעמידת התובע בתנאים לתשלום כאמור.
עוד יצויין כי הפסיקה אליה הפנה התובע (סעיפים 27-28 לתגובתו), ניתנה בחלקה עוד טרם נכנסה לתוקפה תקנה 116א(ב) או בסמוך לה כך שניתנה בהתאם למצב המשפטי עובר לתקנה 116א(ב), ובחלקה לא חויבו התובעים בהפקדת ערובה שכן שם הנתבעות הודו כי חלק מן הזכויות לא שולמו. אין זה המצב בעניין שלפניי. גם הטענה והפניית התובע לפסיקת בית הדין, במסגרתה קוזזו הוצאות שנפסקו כנגד תובע, מסך הסכומים שנפסקו, אינה יכולה לסייע בידי התובע שכן ההנחה בטענה שכזו היא כי לזכות התובע ייפסקו אי אילו סכומים מהם ניתן יהיה לקזז את ההוצאות.

יובהר, כי אין באמור כדי להביע עמדה באשר לסיכויי התביעה וקביעותיי הן לכאוריות בלבד.

12. אשר ליכולת הפרעון של התובע, אין בידיי לקבל את טענות התובע כי הנתבעת תוכל לפרוע ההוצאות מהמרכז לגביית קנסות ועל התובע להראות יכולת כלכלית לתשלום ההוצאות, ככל שאלו יפסקו כנגדו.

13. לאור כל המפורט לעיל, באיזון שבין זכות התובע לגישה לערכאות ומאידך זכותה של הנתבעת שלא להיגרר להליכי סרק ושלא להשאר בחסרון כיס ככל שהתביעה תידחה, מצאתי כי יש להטיל על התובע הפקדת ערובה בסך של 2,500 ₪. המדובר בסכום המאזן בין הזכויות כאמור ולא מצאתי כי יש בו כדי לחסום דרכו של התובע בפני בית הדין.

14. התובע יפקיד את הערובה כאמור וזאת תוך 45 ימים ממועד קבלת החלטה זו אחרת התביעה תמחק.

15. על מנת שלא להכביד הכבדה נוספת על התובע, הוצאות הבקשה יילקחו בחשבון בתום ההליך.

16. המזכירות תעביר החלטה זו באמצעות הפקסימיליה לצדדים.

ניתן היום, כ' אלול תש"פ, (09 ספטמבר 2020), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.


מעורבים
תובע: דודין עלי
נתבע: ד.נ. ימין יזום והשקעות בע"מ
שופט :
עורכי דין: