ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין זקי מורדכי נגד עיריית תל אביב יפו :

לפני כבוד הרשמת בכירה טל כהן אלימלך

התובעים:
זקי מורדכי

נגד

הנתבעים:
עיריית תל אביב יפו

החלטה

לפני בקשה לפטור מאגרה.

טענות המבקש בבקשת פטור:
ראשית מציין המבקש כי ייצוגו המשפטי כולו מותנה בתוצאות המשפט לכן הוא לא משלם שכ"ט מפתיחת ההליך ועוד סופו.
המבקש הינו אדם מבוגר מאוד, אנאלפבית, נרקומן המטופל טיפולי גמילה, חולה מאוד וסובל ממחלה כרונית ומטופל ע"י פסיכיאטר מומחה. המבקש חי אך ורק מקצבת זקנה שהוא מקבל בתדירות חודשית. אין למבקש כל מקור הכנסה אחר.
התביעה הינה תוצר של אילוץ משפטי שנוצר בהליך המקביל המתנהל ע"י המשיבה, עיריית תל אביב יפו נגד המבקש במסגרת ת"א 566653-02-19.
לעניין התנאים לקבלת פטור מאגרה טוען המבקש כי התובע הגיש תביעה כספית לפיצויים כחלק מהמדיניות המשפטית המחייבת אדם שכנגדו נפתח הליך פינוי מקרקעין ע"י רשות ציבורית הגורמת לו במעשיה לאובדן של זכות המגורים שהייתה קיימת לו שנים רבות.
הכנסות המבקש הינן אך ורק מגמלה מהביטוח הלאומי בסך של 3,269 ₪. בהתחשב בנסיבותיו האישיות של המבקש, אין באפשרותו לגייס הלוואה כספית תוך שימוש בנכסיו, לרבות דירת מגוריו כבטוחה והוא לא יכול לקבל משכנתא על דירת מגוריו.
המבקש גר לבדו ואין מי שיתמוך בו, מפאת גילו, מחלתו הקשה ומצבו הגופני הירוד המבקש אינו עובד. למבקש חובות ארנונה לעיריית תל אביב בסך 220,000 ש"ח, למבקש אין רכב, חסכונות, כרטיסי אשראי, כבלים או לווין.
למבקש אין טלפון קווי או שירות אינטרנט היות ולשם כך צריך אשראי שאין לו.
המבקש אינו מנוי על עיתונים או חדר כושר או דומיהם.
למבקש אין פנסיה, קופת גמל, קרן השתלמויות וכו' למעט קצבת זקנה מביטוח לאומי.
למבקש אין כל רכוש בעל ערך.
בנוסף, המבקש בבקשתו הציג מסמכים מביטוח לאומי המאשרים כי חשבון הבנק של המבקש מנוהל באופן מקוון למטרת הפקדת הקצבה בלבד ואינו חשבון עו"ש.

תשובת המשיבה לבקשה לפטור מאגרה:
המבקש שהינו חסר כל זכות במקרקעין להם הוא פלש ובהם הוא מחזיק ועליהם בנוי בית צמוד קרקע, הגיש כתב תביעת כנגד המשיבה שם טוען ללא כל יסוד כי על המשיבה לשלם לו כפיצוי על סילוק ידו מהמקרקעין, סכום שיאפשר למבקש לרכוש בית צמוד קרקע. תביעתו של המבקש הינה חסרת כל בסיס, בסכום אסטרונומי של 2,781,250 ₪.
לעניין עילת התביעה טוענת המשיבה כי אין כל סיכוי שהתובע יקבל פיצוי כלשהו, שכן על פי הדין, אין הוא זכאי לפיצוי כלשהו ותביעתו הינה תביעת סרק ומכאן שאין ליתן לתובע פטור מתשלום אגרה.
המשיבה טוענת כי המבקש העמיד את סכום תביעתו על סכום גבוה מאוד תוך שהוא מבקש בקשת פטור מאגרה והתנהגות זו אינה תמת לב, במיוחד לאור העובדה שלטענת המשיבה, התובע יודע היטב שאין לו כל זכות לקבלת פיצוי כלשהו, שכן לא קיימת לו זכות כלשהי במקרקעין.
לעניין טענות המבקש לחסרון כיס טוענת המשיבה כי הן בתביעתו והן בהגנה מפני התביעה שהגישה המשיבה כנגדו לסילוק ידו מהמקרקעין מיוצג המבקש על ידי עורך דין פרטי על אף שעומדת לרשותו האופציה לפנות לאגף לסיוע משפטי בשל טענתו לחיסרון כיס, אך המבקש העדיף לפנות לעורך דין פרטי. הדבר מעיד על כך שהמבקש חושש מכך שטענותיו לחסרון כיס ימצאו כלא מוצדקות ודי בכך כדי להוות פסול בכל טענותיו למצב כלכלי רעוע.
המבקש לא פירט כיצד הוא ממן עורך דין פרטי. כל שטען הוא כי משרד עורכי הדין יקבל אחוז מהכספים בהם הוא יזכה, אם יזכה, כפיצוי באם תצלח תביעתו לקבלת פיצוי. טענה זו מעלה את העובדה שמשרד עורכי הדין שמייצגו כביכול שותף לתוצאות של תביעתו. במצב כזה, אין כל היגיון לפטור את המבקש מתשלום אגרת בית משפט, שכן יהיה בכך תרומה להגדלת הסכומים נטו שמתקבלים על ידי המבקש ובכך להביא לכך שמשרד עורכי הדין יקבלו סכום גבוה יותר בגין התביעה.
לעניין תום הלב, המבקש כלל לא צירף את הסכם הטרחה עליו הוא חתום כדי לתמוך בטענתו.
בניגוד לדין, ולהוראה ספציפית של ביהמ"ש, המבקש לא כלל כל פרט בתצהירו ביחס למצבה הכלכלי של ביתו, שהוא סמוך לשולחנה. די בכך כדי לדחות את בקשתו.
בתצהיר המבקש אין כל זכר לתיאור הנכסים, דברי ערך וכו' המצויים בידי המבקש ואין שום התייחסות אמיתית ביחס לאפשרות או הניסיון לגייס את הכספים הנדרשים מקרובים, מקורות פיננסיים, או חברים.
תשובת המדינה לבקשה לפטור מאגרה:
המדינה מותירה את הבקשה לבחינתו ולשיקול דעתו של ביהמ"ש.
תשובת המבקש לתגובת המדינה ולתגובת המשיבה:
מבוקש לדחות את טענות המשיבה מכיוון שאין התנגדות מטעם המדינה. האינטרס הפרטי של העירייה הוא לפנות את המבקש מבית מגוריו היחיד בו הוא מתגורר משנות ה-70 בידיעת העירייה ובהסכמתה (או בשתיקתה המודעת מאינטרסים אחרים שהיו לה בשנות ה70 ואילך) מבלי לדאוג למבקש לדיור מגורים חלופי או לשלם לו פיצויים בשווי דיור חלופי.
לעניין חוסר יכולתו של המבקש טוען המבקש כי התצהיר המשלים בצירוף אסמכתאות מלמד אודות מצבו הכלכלי והבריאותי הקשה, אדם נרקומן, הנעדר לחלוטין יכולת כלכלית לשלם אגרה.
דיון והכרעה:
לאחר שעיינתי בטענות הצדדים ובכל אשר הובא בפניי הגעתי לכלל מסקנה דין הבקשה למתן פטור מתשלום אגרת המשפט להתקבל ואפרט:
תקנה 14 לתקנות האגרות מסדירה את נושא הפטור מתשלומה של אגרה שעל תובע לשלמה עם הגשת תביעתו ואת הדין החל על בקשה לפטור מאגרה.
(א) בעל דין, הטוען שאין ביכולתו לשלם אגרה, יצרף לתובענה, עם הבאתה לראשונה לבית המשפט, בקשה לפטור מתשלום אגרה בגין אותה תובענה, בצירוף תצהיר שיפרט בו את רכושו, רכוש בן זוגו ורכוש הוריו אם הוא סמוך על שולחנם, ומקורות הכנסתו בששת החודשים שקדמו לתאריך הבקשה.
(ג) הוגשה בקשה לפטור מתשלום אגרה וראה בית משפט שאין ביכולתו של המבקש לשלם את האגרה, ונראה לבית המשפט שההליך מגלה עילה, רשאי בית המשפט לפטור את המבקש מתשלום האגרה, כולה או חלקה; בית המשפט יתחשב ביכולתו האישית של המבקש בלבד, בהסתמך על רכושו, רכוש בן זוגו ורכוש הוריו, אם הוא סמוך על שולחנם בלבד.

ביסוד תקנה זו מונח איזון בין שתי תכליות נוגדות. מחד גיסא, התקנות הקובעות מנגנון של השתתפות הפרט המבקש לנהל הליך משפטי בעלות ההליך ובשירות המתקבל ממערכת המשפט, תוך מתן אפשרות לשירות כלל הנדרשים בפועל או בכוח לבתי המשפט. מאידך גיסא, מנגנון זה איננו מנגנון פיסיקאלי בלבד אלא הוא גם בא לבסס את רצינות ההליך ויסודו, מתוך הנחה כי מי שנדרש לשלם אגרה עבור הליך משפטי, ישקול היטב את הצורך בהליך ואת האמור לגופו. זאת ועוד, מושכלות יסוד של מערכת המשפט הינם כי הליכים משפטיים עולים כסף. ניהול ההליך המשפטי מטיל עלויות הן על בעל הדין והן על מערכת המשפט (ראה: החלטתו של כבוד הרשם מר משה בר-עם בת"א 35270-09-11, שוקר נ' inspecs ltd) [פורסם בנבו].
נקודת האיזון הראויה מחייבת קיומו של מנגנון שבכוחו להבטיח כי מחד שעריו של בית המשפט לא ינעלו בפניו של בעל דין שאין בידו לשאת בתשלום האגרה. ומאידך מקום בו אין בחיוב האמור כדי להוות חסם בדרכו של בעל דין אל עבר בית המשפט – יינתן משקל לתכליות שביסוד תשלום האגרה. כזהו המנגנון הקיים ומוסדר בתקנה 14 לתקנות האגרות ולפיו, רשאי בית המשפט לפטור את המבקש מתשלום האגרה, כולה או חלקה מקום בו שוכנע כי אין ביכולתו של המבקש לשלם את האגרה, ונראה לבית המשפט שההליך מגלה עילה". המנגנון האמור, מבטיח אפוא כי הפגיעה בזכות הגישה לערכאות תעשה בהתאם לכללים שהותוו בפסקת ההגבלה הקבועה בסעיף 8 לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, דהיינו, שתהא לתכלית ראויה ובמידה שאינה עולה על הנדרש (ראה: רע"א 4014/10, מונדז נ' בירן, [פורסם בנבו] פס' 9 לפסה"ד של כבוד השופטת הגב' מרים נאור).
תנאי הזכאות לפטור:
עפ"י תקנה 14(ג) לתקנות על מבקש הפטור להוכיח שני אלה: כי "אין ביכולתו של המבקש לשלם את האגרה" וכן "שההליך מגלה עילה". בהמשך התקנה מודגש לגבי התנאי הראשון כי "בית המשפט יתחשב ביכולתו האישית של המבקש בלבד, בהסתמך על רכושו, רכוש בן זוגו ורכוש הוריו, אם הוא סמוך על שולחנם בלבד".
על המבקש להגיש בקשה לפטור מאגרה שהיא עומדת בקנה אחד עם תקנה 14(א) לתקנות האגרות. דהיינו, הגשת בקשה מפורטת, שנתמכת בתצהיר ערוך כדין ואסמכתאות כאמור בתקנה. בבחינת קיומו של התנאי הראשון למתן פטור מתשלום אגרה, על המבקש היה לעמוד בהצגת מצג השופך אור על מצבו הכלכלי ומעיד על אי יכולתו לשלם האגרה.
בנסיבות המקרה שלפניי, המבקש הראה כי הוא אכן ניסה לפנות לקרוביו או לנושיו על מנת לשלם את האגרה, הדבר נקבע בבשג"ץ 4934/14 מילנה גורנשטיין נ' כנסת ישראל (21.7.14) כדלקמן:
"באשר לתנאי הראשון, היעדר מסוגלות כלכלית, נדרשת הוכחה הכוללת תיעוד ואסמכתאות, לרבות תדפיסי חשבונות בנק; דיווח על הוצאות חודשיות; תלושי משכורת, של המבקש ובן או בת זוגו, ואף הוריו אם הוא סמוך על שולחנם; וכן תצהיר, כדי לעמוד בו (ראו: תקנה 14(א) לתקנות האגרות)"
בהתאם לפסיקה נקבע כי אף אם המבקשים היו מוכחים כי הם שרויים במצב כלכלי רעוע, היה עליהם לפנות תחילה לקרובי משפחתם, לחבריהם, לנושיהם, לבנקים ולמקורות אחרים על מנת לגייס את הכספים לתשלום האגרה, בנוסף בין המקורות הנוספים אליהם חובה על המבקש לפנות הם נושיו אשר עתידים ליהנות מפירות תביעתו, בהתאם להלכה הפסוקה נקבע כי המבקש הפטור מתשלום אגרה לפנות לנושיו ולפרט בבקשתו גם את תגובתם לפניותיו (ראו בש"א (מחוזי ת"א) 25036/06 ג.ג.ק ייזום והשקעות בע"מ(בפירוק) נ' ינאי אבישי ואח' (פורסם בנבו,2009)), המבקשים טוענים כי לפי פקודת פשיטת הרגל פעולות אלו אסורות, אך בתגובתם לתשובת המשיבים, המבקשים אינם מציינים על איזה סעיפים הם מסתמכים.

המבקש בבקשתו הציג את אישור הזכאות שלו מהמוסד לביטוח לאומי בגובה של כ- 3,000 ש"ח ובתצהיר המשלים לבקשתו מפרט מדוע אין באפשרותו לפנות לקרובי משפחתו, חבריו, לבנקים ולמקורות אחרים על מנת לגייס את הכספים לתשלום האגרה.
המבקש מציין כי אין לו למי ולפנות וממי לבקש כסף היות ובעבר אחיו של המבקש עזר לו בתשלום חובותיו אבל הוא נפטר, וביתו של המבקש, הגב' רינת עוזרת למבקש בתשלומי חשמל וטלפון בתנאי שהמבקש מחזיר לה כל חודש מתשלומי קצבת הזקנה שלו.
המבקש מוסיף כי אין לו אף אדם שיסכים לסייע לו כלכלית היות והוא אדם מבוגר ולא תהיה ביכולתו להחזיר את הכסף.
למבקש אין אפילו כרטיס אשראי כמצוין לעיל היות ובשל גילו הבנק לא מוכן לתת לו סיוע כספי או הלוואה על בסיס קצבת זקנה חודשית.

באשר לתנאי השני- עילת תביעה:
נקבע כך בבש"א (מחוזי חיפה) 5107/00 חאנטולי יוניס נ' מ"י מיום 12.06.01:
"אין לנהל עם התובע דקדוקי עניות בקשר לסיכוייו לזכות בתביעה. אם הוא רק מראה שיש לו סיכוי כלשהו יש להיענות לבקשה ולאפשר לו להגיע עם תביעתו ליום הדין. אולם אם אין בידו לשכנע גם בזאת, או כשהצד השני מצליח לשכנע שהתביעה היא חסרת כל תקווה, כי אז אין מנוס מדחיית הבקשה". (ע"א 398/62 כהן נ' כהן, פ"ד י"ז 1829)."

המבקש תובע את הנתבעים בגין חיוב העירייה בתשלום הפיצויים וצווי מניעה שיאסרו את פינוי המבקש מבלי לשלם לו פיצויים כספיים בגין הנזקים שנגרמו לו מהתנהלות העירייה שלא כדין בגין סילוק ידו מהמקרקעין.
עיון בכתב התביעה מגלה כי קיימת עילת תביעה נגד המשיבים.
מדובר בנטל הוכחה קל המוטל על המבקש במסגרת הבקשה דנן, וכי מעיון בכתב התביעה עולה כי למבקש עומדת עילת תביעה ולו לכאורה. טענות הצדדים מתייחסות בעיקרן למצבו הכלכלי של המבקש.
נוכח המקובץ לעיל שוכנעתי, כי במקרה דנן המצב מצדיק פטור מלא מתשלום האגרה

סוף דבר:
נוכח האמור לעיל, ולאחר שבחנתי את המסמכים וטענות הצדדים אני סבורה כי דין הבקשה להתקבל במלואה ובהתאם לסמכותי לפי תקנה 12(ו) לתקנות האגרות אני פוטרת את התובע מתשלום האגרה. 54678313 אין צו להוצאות.

ניתנה היום, כ' אלול תש"פ, 09 ספטמבר 2020, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: זקי מורדכי
נתבע: עיריית תל אביב יפו
שופט :
עורכי דין: