ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין יוסף נצאר נגד תבניטון בע"מ :

20 אוגוסט 2020
לפני: כבוד הרשמת סימה קרמר

התובע:
יוסף נצאר
ע"י ב"כ עו"ד אמיר ג'בארה

-
הנתבעת:
תבניטון בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד חאלד בולוס

החלטה

לפניי בקשה לחייב את התובע, תושב הרשות הפלסטינית, בהפקדת ערובה להבטחת הוצאות הנתבע ת, בגין התביעה שהגיש נגדה על רקע טענתו כי העסיקה אותו בתקופה שבין ינואר 2005 ועד לחודש דצמבר 2012 (להלן: " הבקשה").
לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובה, בתשובה ובכל יתר המסמכים שבתיק בית הדין הגעתי לכלל מסקנה, כי דין הבקשה להתקבל מן הטעמים שיפורטו להלן.
נקודת המוצא בבואנו לדון בבקשה להפקדת ערובה הינה הוראת תקנה 116א לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב–1991 (להלן: " התקנות") וכך היא קובעת:
"(א) שופט בית הדין או הרשם רשאי, אם נראה לו הדבר, לצוות על תובע לתת ערובה לתשלום כל הוצאותיו של נתבע.
(ב) היה התובע מי שאינו תושב ישראל ואינו אזרח אחת המדינות בעלת האמנה לפי תקנות לביצוע אמנת האג 1954 (סדר הדין האזרחי), התשכ"ט-1969, יורה שופט בית הדין או הרשם לתובע, לבקשת נתבע, להפקיד ערובה לתשלום הוצאותיו של הנתבע, זולת אם הראה התובע ראשית ראיה להוכחת תביעתו או שהוא הראה כי הנתבע יוכל להיפרע את הוצאותיו ממנו אם התביעה תידחה או אם ראה שופט בית הדין או הרשם לפטור את התובע מטעמים מיוחדים שירשמו.
(ג) הורה שופט בית הדין או הרשם על הפקדת ערובה ולא הופקדה ערובה בתוך המועד שנקבע, תימחק התובענה, זולת אם הורשה התובע להפסיקה."
הנה כי כן, ככל שמדובר בתובע אשר אינו תושב ישראל או אחת המדינות שאמנת האג חלה עליהן, הכלל הוא חיוב התובע בהפקדת ערובה אלא אם כן הראה ראשית ראיה להוכחת תביעתו או הוכיח יכולת פירעון במקרה שיפסקו נגדו הוצאות או שמתקיימים טעמים מיוחדים המצדיקים לפטור אותו מהפקדת ערובה .
יודגש, כי אין די בהצגת ראשית ראיה לקיומם של יחסי עובד-מעביד כעולה מדברי ההסבר לתיקון לתקנות, כי:
"על מנת להיפטר מהפקדת ערובה, על התובע להביא "ראשית ראייה" להוכחת התביעה, וזאת באמצעות אסמכתאות המוכיחות את התביעה, בין היתר אודות קיומם של יחסי עבודה בין התובע לתובע בתקופה המנויה בכתב התביעה ובנוסף לכך שיש יסוד לכך שהנתבע לא שילם את שכרו של התובע כפי שהתחייב, או לא קיים חבות אחרת שלו" [ההדגשה אינה במקור, ס.ק.].
במילים אחרות, על תובע להראות ראשית ראיה לקיומו של החוב הנטען, זאת מעבר לקיומם של יחסי עובד-מעביד.
במקרה דנן, התביעה הוגשה מבלי שצורפה לה כל ראיה ולכאורה די בכך, כדי להצדיק קבלת הבקשה.
לכתב ההגנה לעומת זאת, צורפו שורה של מסמכים וביניהם ריכוז נתונים מטעם מת"ש ממנו עולה לכאורה, כי התובע סיים לעבוד אצל הנתבעת בחודש יולי 2011, זאת לביסוס טענת הנתבעת כי תביעת התובע התיישנה. תימוכין לכך ניתן למצוא באישור אשר לכאורה חתום על-ידי התובע מיום 31.8.11, בו רשום בעברית ובערבית, כי הוא קיבל לידיו השלמה בעניין זכויות סוציאליות שונות עד ליום 31.8.11. מסמך זה מצטרף לאישור נוסף, זהה, אשר צורף לכתב ההגנה, אשר לכאורה מהווה אישור על קבלת כספים בגין השלמת זכויות סוציאליות בגין התקופה שעד 31.12.09.
התובע לא התייחס למסמכים אלה בתגובתו לבקשה ולא לטענה, כי סיים לעבוד בחודש יולי 2011, בניגוד לנטען בכתב התביעה, מעבר להכחש כללית. יוזכר, כי התובע גם לא צירף לכתב התביעה כל אסמכתא על תקופת העבודה הנטענת.
בתגובתו, אשר הוגשה ביום 29.4.19, נטען, כי יצרף תצהיר ולקט תלושי שכר אשר יהיה בהם כדי להוכיח קיומם של יחסי עבודה אך על אף חלוף הזמן, לא עשה כן. זאת ועוד, בהתאם לפסיקה, לא די בהוכחת קיומם של חסי עבודה אלא שיש צורך להביא ראשית ראיה לסכומים שנתבעו. לא זו בלבד שהתובע לא עשה כן, אלא שמרבית תביעתו לכאורה נגועה בהתיישנות באופן המקים מחסום דיוני של ממש.
יודגש, כי אין באמור לעיל כדי להביע עמדה באשר לסיכויי ההליך.
באשר לחלופות שבתקנה 116א(ב), התובע לא הראה כי ניתן יהיה להיפרע ממנו אם תביעתו תידחה בין באמצעות נכסים הקיימים בישראל ובין באמצעות הצגת ראיות המעידות על איתנות כלכלית ויכולת גבייה. כמו כן, לא שוכנעתי כי במקרה דנן מתקיימים טעמים מיוחדים שיש בהם כדי לפטור את התובע מהפקדת ערובה.
אין די בהעלאת טענה בכתב התביעה כדי להרים את הנטל המוטל על תובע בנוגע להפקדת ערובה בהתאם לתקנות ומשלא הובאו ראיות לכאורה להוכחת התביעה נגד הנתבע ת, לא מצאתי כי יש בכתב התביעה יסוד ולו לכאורה לכך שהיה עליהם לשלם לתובע את הסכומים הנקובים בכתב התביעה.
לפיכך, הבקשה מתקבלת.
אשר לסכום הערובה: באיזון שבין זכות הגישה לערכאות, בפרט בעת הגשת תביעה למימוש זכויות סוציאליות מכוח חקיקת המגן לבין זכותם של נתבעים שלא להיגרר להליכי סרק שאף יקשה עליהם להיפרע את הוצאותיהם בגינם, בהתחשב בגובה התביעה המשמעותי במקרה זה ובהתאם לשיעורים המקובלים בפסיקת בתי הדין לעבודה, תופקד בקופת בית הדין ערובה בסך כולל של 3,000 ₪, בתוך 30 ימים ממועד המצאת החלטה זו.
לא תופקד הערובה במועד – תימחק התביעה ללא התראה נוספת.
לאור חיוב התובעת בהפקדת ערובה, ועל מנת להימנע מהכבדה יתירה, אינני עושה צו להוצאות בגין בקשה זו, והן תילקחנה בחשבון עם סיום ההליך.
המזכירות תעלה את התיק לעיון ביום 11.10.20.
ניתנה היום, ל' אב תש"פ, (20 אוגוסט 2020), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.


מעורבים
תובע: יוסף נצאר
נתבע: תבניטון בע"מ
שופט :
עורכי דין: