ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין פלי חן נגד מיכל דקל :

בפני כבוד ה שופטת אביגיל זכריה

מבקשת:
פלי חן

נגד

משיבה:
מיכל דקל

החלטה

הרקע להגשת הבקשה וטענות הצדדים
בפניי בקשה למתן צו למניעת הטרדה מאיימת.
ביום 1.9.20 ניתן על ידי צו מצומצם במעמד צד אחד וביום 8.9.20 התקיים בפניי דיון במעמד שני הצדדים לאחר שהמשיבה הגישה תגובה לבקשה .
במעמד הדיון העידו בפניי המבקשת והמשיבה.

בבקשה טוענת המבקשת כי המשיבה פונה אליה בהודעות טלפוניות בשים לב לרומן שהיה בין המשיבה ובין בן הזוג של המבקשת, שעל פי הטענה חזר אל חיק משפחתו והמבקשת. עוד נטען כי המשיבה פתחה תיק הוצאה לפועל כנגד המבקשת וכי היא נוקטת כלפיה באיומים.
המשיבה בתגובתה טוענת כי ההפך הוא הנכון וכי לאחר שהמבקשת נטלה ממנה כספים, החלה מסכת איומים לרבות ביחס לרומן הנטען, רומן אותו איימה המבקשת לחשוף בפני בעלה של המשיבה. המשיבה צירפה עותק של תלונה במשטרה ועותק של הודעות שנשלחו אליה על ידי המבקשת.

המבקשת בדיון טענה כי מדובר בהודעות תגובה לפניות המשיבה וכי ביחס לאחת ההודעות שהוצגו במעמד הדיון מדובר בהודעה שנשלחה על ידי בן זוגה שלא על דעתה.

תמצית ההכרעה
לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובה על נספחיה ושמעתי טיעוני הצדדים - דין הבקשה להידחות.
הסעד המצומצם שניתן מבוטל לאלתר .
להלן הנימוקים.
חוק מניעת הטרדה מאיימת, התשס"ב 2001 - המסגרת המשפטית החוק למניעת הטרדה מאיימת נחקק בשנת 2001, מספר שנים לאחר חקיקת חוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ"ב - 1991 ובמידה רבה - בעקבותיו. מדברי ההסבר לחוק עולה כי נחקק, בין היתר, עקב צורך להגן מפני הטרדה מאיימת גם כאשר זו אינה במסגרת יחסי משפחה או זוגיות. ברקע עמד הנתון כי האוכלוסייה העיקרית שתידרש לאכיפתו של חוק זה הן נשים המוטרדות על רקע סיומה של מערכת יחסים או סירובן לפתוח במערכת יחסים שכזו עם המטריד.

בפועל, במהלך השנים ממועד חקיקת החוק ועד היום התרחב באופן ניכר השימוש בו.
מהפסיקה הענפה שכבר קיימת ניתן לראות כי הוא הורחב, בין היתר, לסכסוכי שכנים, סכסוכים כספיים שגררו עמם הטרדה מאיימת, איומים כלפי אנשי ציבור ומניעת הפגנות בסמוך לבתיהם הפרטיים וליישומים נוספים.

הטרדה מאיימת מוגדרת בסעיף 2 לחוק באופן הבא :
"הטרדתו של אדם בידי אחר בכל דרך שהיא או נקיטת איומים כלפיו, בנסיבות הנותנות בסיס סביר להניח כי המטריד או המאיים עלול לשוב ולפגוע בשלוות חייו, בפרטיותו או בחירותו של אדם או כי הוא עלול לפגוע בגופו".

פרט להוראה הכללית, החוק מונה שורה של מצבים אשר יכולים להיחשב כהטרדה מאיימת (בעיקר מסוג stalking) ואולם הרשימה אינה מהווה רשימה סגורה ונסיבות כל מקרה ייבחנו לגופן.

הפסיקה פירשה את האמור בסעיף 2 לחוק כדורש התקיימותם של שני יסודות מצטברים: האחד - יסוד הפונה לתקופת עבר ודורש התקיימותה של הטרדה מאיימת מסוג כלשהו בעבר; והשני - יסוד הצופה פני עתיד. לעניין היסוד הצופה פני עתיד מבקש הסעד נדרש להוכיח כי נסיבות המקרה מקימות בסיס סביר להניח כי המטריד יטריד או יאיים שוב ויפגע בשלוות חייו, בפרטיותו, בחירותו או בגופו.
רק התקיימותם של שני יסודות אלה במצטבר יהיה בה כדי להקים עילה למתן הצו.

מן הכלל אל הפרט
בפתח הדברים יובהר כי הליך זה לא נועד לפתור סכסוכים כספיים בין הצדדים אם ישנם כאלה ואלה אמורים להיפתר במסגרות המתאימות. הליך למניעת הטרדה מאיימת כשמו כן הוא והוא נועד לתכליות ספציפיות כקבוע בחוק ובפסיקה וככזה הוא אינו מחויב בתשלום אגרה. משכך ההכרעה תתייחס אך ורק להיבטים הנדרשים להליך זה.

כאמור, במעמד הדיון שמעתי את הצדדים לבקשה ועיינתי במסמכים שהוצגו על ידי המשיבה. המבקשת לא הציגה מסמכים מטעמה פרט להודעה שהוצגה על ידה במעמד הדיון הראשון ולא הוגשה לתיק.

המבקשת נחקרה על ידי ב"כ המשיבה ועליי לציין שלא נתתי בעדותה אמון.
המבקשת טענה כי מעולם לא פנתה מיוזמתה למשיבה אלא רק השיבה כהגדרתה לפניות שהופנו אליה. יצוין כי גם בעת שניתנת תשובה לפנייה קודמת אין הדבר מכשיר איומים מצד הגורם שהשיב להודעות והדברים ברורים. עיון בהודעות שהוצגו על ידי המשיבה מעלה שורה של איומים והתנהלות בעייתית בלשון המעטה מצד המבקשת כלפי המשיבה באופן הגורע ממידת תום הלב וניקיון הכפיים עמו הוגשה הבקשה.

מדובר בבקשה הכוללת בחובה עתירה לסעד זמני כאשר בו מתבקש בית המשפט להושיט סעד בהיעדרו של הצד שכנגד ובנסיבות אלה הוא נדרש ליתן אמון רב מהרגיל בטענות המבקשת. במקרה זה עיון ביתר ההודעות מעלה תמונה שונה בהרבה מזו שהוצגה על ידי המבקשת וברי כי אין בסיס לטענתה כי אין כל קשר בינה ובין המשיבה. מדובר בקשר שאף חצה משפחות ככל שניתן להתרשם מההתכתבויות ואסתפק בכך.

עדותה של המבקשת ניתנה באופן מגמתי ומתחמק. המבקשת טענה כאמור כי רק השיבה להודעות המשיבה ואולם משהוצגה לה הודעה מתאריך מסוים המ דגימה אחרת טענה לראשונה כי מדובר בהודעה שנרשמה על ידי בן זוגה שלא על דעתה.
המבקשת לא עתרה להעיד את בן הזוג על הדברים האמורים (הגם שהוא ליווה אותה לדיון) ולא הצליחה להוכיח טענותיה בעניין זה, שלא נתתי בהן אמון.
כמו כן לא הצליחה להתמודד עם תכני ההודעות האחרות שהוצגו על ידי המשיבה וצורפו על ידה לתגובתה ובפועל לא הביאה שום ראיות מטעמה לנטען על ידה, לרבות ההודעות הנטענות.
ההודעות היחידות שהוצגו הוצגו מטעם המשיבה ולא מטעם המבקשת ואין בהן כדי להוכיח הנדרש במישור היחסים שבין הצדדים לבקשה שבפניי.

המבקשת אף ויתרה על חקירת המשיבה והדברים מדברים בעד עצמם. ויתור על חקירה כאמור אפשר ומקים כנגדה את החזקה הדיונית כי אילו הייתה המשיבה נחקרת על ידי המבקשת הדבר היה פועל לרעת המבקשת ולא לטובתה.

משכך טענות המבקשת נותרו טענות בעלמא ולא עלה בידה לעמוד בנטל ההוכחה המוטל עליה כמבקשת בהליך. לא עלה בידי המבקשת להוכיח כי המשיבה היא שמטרידה אותה או מאיימת עליה במישור היחסים שבין הצדדים ונראה לי כי הפגם שנפל בפעולות המבקשת בנסיבות העניין משפיע גם הוא על תום הלב שיש לייחס לה בהליך.
מעיון בהודעות עולה כי אפשר והמניע להגשת ההליך כולו היה אחר מזה שהוצג בפועל ועצם עירובו של בית המשפט בהליך - משאלו פני הדברים וההתנהלות שבין הצדדים - אפשר ומביאה לזילות ההליך המשפטי כולו.

הדברים מקבלים משנה תוקף כאשר המבקשת אינה פורשת את מלוא התשתית העובדתית הצריכה לעניין.

סוף דבר
משלא עלה בידי המבקשת בנסיבות המקרה שבפניי לעמוד בנטל ההוכחה המוטל עליה, דין הבקשה למתן צו לפי חוק מניעת הטרדה מאיימת - להידחות.
הצו המצומצם שניתן פוקע מאליו.

לאחר שמיעת טענות הצדדים בדיון שהתקיים והתנהלות המבקשת אני קובעת כי מדובר בבקשה קנטרנית המצדיקה בנסיבות העניין חיוב בהוצאות ולו סמליות.
המבקשת תשא בהוצאות המשיבה בסך 800 ₪ שישולמו בתוך 30 יום מהיום שאם לא כן ישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית כדין מהיום ועד התשלום המלא בפועל.
המזכירות תמציא ההחלטה לצדדים ולתחנת המשטרה הרלבנטית.

ניתנה היום, כ"א אלול תש"פ, 10 ספטמבר 2020, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: פלי חן
נתבע: מיכל דקל
שופט :
עורכי דין: