ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין יצחק סנדר נגד לשכת המסחר תל אביב והמרכז :


לפני כבוד ה שופטת מיכל עמית - אניסמן

המבקש

יצחק סנדר
ע"י ב"כ עו"ד תום שנפ

נגד

המשיבה

לשכת המסחר תל אביב והמרכז
ע"י ב"כ עו"ד דוד ביטון

פסק דין

לפניי בקשה מוסכמת להסתלקותו של המבקש מבקשתו לאישור תובענה כייצוגית כנגד המשיבה, וזאת בהתאם להוראות סעיף 16 לחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006 (להלן: "חוק תובענות ייצוגיות").

רקע עובדתי וטענות הצדדים
ביום 10.9.2019 הגיש המבקש תובענה ייצוגית וכן בקשה לאישור תובענה כייצוגית (להלן: "בקשת האישור") כנגד המשיבה.
לטענת המבקש, כפי שבאה לידי ביטוי בבקשת האישור, המשיבה שיגרה דברי פרסומת לציבור נמענים רחב, ללא ציון פרטיה וללא מתן אפשרות הסרה, תוך הפרת הוראותיו של סעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982 (להלן: "חוק התקשורת"), לפיכך, לטענת המבקש, המשיבה הפרה אף את הוראות חוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981, התרשלה כלפי צרכניה, התעשרה שלא במשפט, וגרמה למבקש ולחברי הקבוצה נזק בלתי ממוני.
במסגרת בקשת האישור עתר המבקש כי בית המשפט יורה למשיבה להימנע משיגור דברי פסומת בניגוד להוראות סעיף 30א לחוק התקשורת, וכן לתקן את דרכיה, לאפשר לציבור הנמענים להסיר עצמם בדרך בה שוגר דבר הפרסומת ולציין במסרון עצמון את שמה ואת דרכי יצירת הקשר עמה לצורך מתן הודעת סירוב. כמו כן עתר המבקש כי בית המשפט יורה למשיבה לפצות אותו ואת יתר חברי הקבוצה בגין הנזקים שנגרמו להם.
המבקש ביקש המבקש מבית המשפט להגדיר את הקבוצה כך: "כלל האנשים שקיבלו מן המשיבה, בשבע השנים האחרונות, מסרונים לטלפונים הניידים שלהם, ללא שניתנה להם אפשרות הסרה במסרון חוזרו/או בכלל, וללא שצוין במסרונים שמה של המשיבה ו/או דרכי יצירת הקשר עמה לצורך מתן הודעת סירוב, בכל בניגוד להוראות סעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982".
המבקש העריך את נזקו הבלתי ממוני בסך של 500 ₪ ואת נזקם הכולל של כלל חברי הקבוצה בסך של 15,000,000 ₪ על דרך האומדנה.
ביום 6.1.2020 הגישה המשיבה את תשובתה לבקשת האישור. לטענת המשיבה, כפי שבאה לידי ביטוי בתשובה לבקשת האישור, בשל טעות אנוש, דבר הפרסומת אותו קיבל המבקש לא כלל מתן אפשרות הסרה. לתמיכה בטענותיה הציגה המשיבה דברי פרסומת קודמים, אשר כללו מתן אפשרות הסרה באמצעות קישור. עוד הצהירה המשיבה, כי למועדון לקוחותיה 9,000 חברים בלבד. לפיכך, הקבוצה הייצוגית כולה כוללת, לטענת המשיבה, לכל היותר 9,000 חברים.
ביום 25.3.2020 הגיש המבקש תגובה לתשובה לבקשת האישור. במסגרת תגובתו טען המבקש, כי גם דברי הפרסומת האחרים שאותם הציגה המשיבה, אשר כללו אפשרות הסרה באמצעות קישור ולא באמצעות מסרון חוזר, אינם עומדים בהוראות חוק התקשורת. בנוסף, הציג המבקש במסגרת תגובתו, הודעות דוא"ל ששוגרו אליו על ידי המשיבה לאחר הגשת בקשת האישור ואשר אינן כוללות את המילה "פרסומת", דבר המלמד על הפרה מערכתית של המשיבה את הוראות חוק התקשורת.
ביום 24.5.2020 התקיים בפני דיון בבקשת האישור. במסגרת הדיון הוצע לצדדים מתווה לסיום ההליך.
משלא הגיעו הצדדים להסכמות ביניהם אשר לאופן סיום ההליך, הוסכם על ידם לפנות להליך גישור בפני המגשר עו"ד ירון בן דוד.
ביום 99.2020 הגישו הצדדים את הבקשה שלפניי להסתלקותו של המבקש מבקשת האישור (להלן: "בקשת ההסתלקות").

בקשת ההסתלקות
בבקשת ההסתלקות מציינים הצדדים, כי הגיעו לכלל הסכמות שמייתרות, לשיטתם, את המשך בירור ההליך.
במסגרת ההסכמות אליהן הגיעו הצדדים, התחייבה המשיבה כדלקמן:
לתת לנמענים אפשרות הסרה, בהתאם להוראות חוק התקשורת, בכל דבר פרסומת המשוגר על ידה באמצעות הודעת מסר קצר;
לציין את פרטיה בכל דבר פרסומת המשוגר על ידה באמצעות מסרון ו/או דוא"ל בהתאם להוראות חוק התרשורת, ובכלל זה פרטים לצורך מתן הודעת סירוב;
לעמוד בכל הדרישות הצורניות הקבועות בסעיף 30א לחוק התקשורת, ובכלל זה לציין את המילה "פרסומת" בכותרת דברי פרסומת המשוגרים על ידה באמצעות דוא"ל;
לערוך רענון נהלים והדרכה לעובדים אשר אמונים על שיגור דברי פרסומת מטעמה, על מנת להבטיח כי כל דברי הפרסומת המשוגרים על ידה עומדים בהוראות חוק התקשורת.
לאור האמור לעיל סבר המבקש כי מטרות התביעה הושגו וכי צומחת תועלת לציבור ועל כן אין מקום להמשיך בניהול בקשת האישור והתובענה דנן, ויש לאשר את בקשת ההסתלקות.
לטענת המבקש, כפי שבאה לידי ביטוי בבקשת ההסתלקות, יש מקום לפסוק גמול למבקש ושכר טרחה לבא כוחו, שעה שבקשת האישור העלתה סוגיה ציבורית חשובה מאוד, ונועדה על מנת לחייב את המשיבה לפעול בהתאם להוראות חוק התקשורת. לטענתם, אף התועלת הציבורית הכרוכה בהסכמות המשיבה מצדיקה פסיקת גמול ושכר טרחה.
הצדדים ממליצים לפסוק למבקש גמול בסך של 3,570 ₪ (סכום קבוע, סופי ומוחלט וכולל כל מס או ביטל שייתכן ויוטלו על המבקש) ולבא כוחו שכר טרחה בסך של 18,000 ₪ בתוספת מע"מ. בנוסף, סוכם בין הצדדים, כי המשיבה תישא בעלות אגרות המשפט ששילם המבקש עד עתה וכן בעלות הליך הגישור.
הצדדים אף מבקשים כי בית המשפט יפטור אותם מתשלום המחצית השנייה של אגרת המשפט. ככל שלא יינתן פטור כאמור הסכימו הצדדים כי המשיבה היא שתישא במחצית השנייה של האגרה.
לטענת הצדדים בנסיבות המקרה אין טעם במינוי תובע מייצג או ב"כ חלופי ואין מקום להורות על פרסום לפי סעיף 16(ד)(2) לחוק תובענות ייצוגיות.
בקשת ההסתלקות נתמכה בתצהירי המבקש ובא כוחו, שלפיהם לא קיבלו תמורה או טובת הנאה כלשהי בקשר עם בקשת ההסתלקות, למעט התמורה המוסכמת, ככל שתאושר.

דיון והכרעה
בסעיף 16(א) לחוק תובענות ייצוגיות נקבעו השיקולים שעל בית המשפט לשקול בבואו לדון בבקשה לאישור הסתלקות מתובענה ייצוגית או מבקשה לאישורה, והם השאלה אם התובענה הראתה עילת תביעה לכאורה ושאלת התועלת שהביא ההליך לחברי הקבוצה.
השיקולים הנמנים בסעיף 16(א) לחוק הוספו לו במסגרת חוק תובענות ייצוגיות (תיקון מס' 10), התשע"ו-2016, במטרה למנוע תופעות של תביעות סרק "מתוגמלות", שהן למעשה תביעות סרק שהגוף הנתבע מעדיף לסלקן תמורת תשלום שכר טרחה וגמול לתובע, המבקש, בהיקפים נמוכים למדי, חלף ניהול הליך משפטי, גם כאשר אין ממש בתובענה הייצוגית.
כמו כן, בתיקון לחוק יש כדי למנוע מחיקתן של תביעות מוצדקות מתוך רצון של התובע המייצג לגרוף רווח קל לכיסו על חשבון טובתה של הקבוצה [ראו לעניין זה ע"א 8114/14 מרקיט מוצרי ייעול בע"מ נ' סונול ישראל בע"מ (פורסם בנבו, 5.8.2018) (להלן: " עניין מרקיט")].
בעניין מרקיט קבע בית המשפט העליון, כי בהתאם לתיקון לחוק, בבואו לדון בבקשת הסתלקות "מתוגמלת", על בית המשפט לבחון ראשית אם התובענה הראתה עילת תביעה לכאורה, קרי לוודא כי אין מדובר בתביעת סרק, ושנית על בית המשפט לתת דעתו לתועלת שהביאה בקשת האישור או התובענה הייצוגית לחברי הקבוצה. על בית המשפט להתרשם כי לקבוצה צמחה תועלת קונקרטית ורלוונטית כתוצאה מההליך, ואין די בתועלת כללית ועמומה.
בנסיבות המקרה שלפני, ובפרט נוכח השלב המקדמי בו מצוי ההליך, איני סבורה כי ניתן לומר כי מדובר בתביעת סרק נעדרת כל עילה. סבורתני כי התובענה הראתה עילת תביעה, ולו לכאורה. עובדה היא כי לאחר שהוגשה בקשת האישור התחייבה המשיבה לפעול בהתאם להוראות חוק התקשורת, ובכלל זאת לתת לנמענים אפשרות הסרה בכל דבר פרסומת המשוגר על ידה; לציין את פרטיה בכל דבר פרסומת, לרבות פרטים לצורך מתן הודעת סירוב, ולעמוד בכל הדרישות הצורניות הקבועות בסעיף 30א לחוק התקשורת.
אשר לשאלת התועלת הצומחת מהסדר ההסתלקות, הרי שכתוצאה מהתחייבויות המשיבה לפעול בהתאם להוראות חוק התקשורת, כמו גם לרענן את נהליה ולהדריך את עובדיה אשר אמונים על שיגור דברי פרסומת מטעמה, ברי כי תצמח תועלת לחברי הקבוצה, שעה שהדבר יבטיח את קיומן של הוראות סעיף 30א לחוק התקשורת וימנע משלוח דברי פרסומת בניגוד להוראותיו של סעיף זה.
משכך, מקובלת עלי טענת הצדדים, שלפיה אין עוד מקום להמשיך ולברר ההליך באופן שיביא לבזבוז משאבים לצדדים ולבית המשפט. נוכח האמור, מצאתי לקבל את הבקשה.
בנסיבות העניין, בהתחשב בטרחת המבקש ובא כוחו, אשר באו לידי ביטוי בהכנת התובענה ובקשת האישור, בהתייצבות לדיון, בניהול מו"מ עם המשיבה ובהשתתפות בהליך הגישור, וכן בהתחשב בתועלת לחברי הקבוצה הטמונה במתווה המוסכם, אני מאשרת את הסכמת הצדדים לעניין הגמול למבקש ושכר טרחת בא כוחו.
משאין בהסתלקות המבוקשת משום מעשה בית דין, ובהיעדר נסיבות מיוחדות המצדיקות זאת, לא מצאתי כי יש צורך באיתור תובע חלופי או בפרסום הודעת ההסתלקות [לעניין אי פרסומן של הסתלקויות בהתאם לשיקול דעת בית המשפט ראו: ת"צ (ת"א) 13675-03-09 דניאל מישורי נ' דקלה חברה לבטוח בע"מ (פורסם בנבו, 28.12.2010); ת"צ (מרכז) 24356-04-10 בלהה הר-עוז נ' כלל בריאות חברה לביטוח בע"מ (פורסם בנבו, 22.12.2010)].
אשר לבקשת הצדדים לפטור אותם מתשלום המחצית השנייה של אגרת המשפט, הרי שבהתאם להוראות תקנה 7א(א)(4) לתקנות בתי המשפט (אגרות), מקום בו ניתן פסק דין המאשר הסדר הסתלקות, באפשרות בית המשפט לפטור את המבקש מתשלום חלקה השני של האגרה מטעמים מיוחדים שיירשמו.
בנסיבות העניין, נוכח השלב המוקדם של ההליך בו הוגשה בקשת ההסתלקות, נוכח התועלת הכרוכה בהסכמות הצדדים ושעה שהסכמות הצדדים התקבלו לאחר הליך גישור שניהלו, מצאתי כי מתקיימים טעמים המצדיקים מתן פטור מתשלום המחצית השנייה של האגרה.

סוף דבר
ההסתלקות מבקשת האישור שבכותרת מאושרת בזאת.
תביעתו האישית של המבקש כנגד המשיבה נדחית.
תוך 30 יום תגיש המשיבה הודעה בדבר רענון הנהלים וההדרכה לעובדים האמונים על שיגור דברי פרסומת מטעמה. הודעה זו תגובה בתצהיר הגורם הרלוונטי אצל המשיבה.
הגמול למבקש ושכ"ט ב"כ המבקש מאושרים בהתאם למפורט לעיל. גמול המבקש ומחצית שכר טרחת בא כוחו ישולמו תוך 30 יום מיום שיומצא פסק דין זה למשיבה. המחצית השנייה של שכר הטרחה תשולם תוך 30 יום מיום שתוגש הודעת המשיבה כאמור בסעיף 32 לעיל.
יתר הסכמות הצדדים, כפי שבאות לידי ביטוי בבקשת ההסתלקות מאושרות בזאת.
בנסיבות העניין אין מקום לאיתור מייצגים חלופיים כאמור בסע' 16(ד)(1) לחוק. כפועל יוצא מכך נמחקת בקשת האישור.
מהטעמים המפורטים לעיל מצאתי לפטור הצדדים מתשלום מחציתה השנייה של אגרת המשפט.
המזכירות תדוור פסק הדין לב"כ הצדדים כמקובל.

ניתן היום, כ"א אלול תש"פ, 10 ספטמבר 2020, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: יצחק סנדר
נתבע: לשכת המסחר תל אביב והמרכז
שופט :
עורכי דין: