ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין עו"ד עמית לדרמן נגד עו"ד רונן מטרי :


בפני כבוד ה שופט אביגדור דורות

המבקש

עו"ד עמית לדרמן, מנהל מיוחד של ועד הכללי כנסת ישראל לצדקת רבי מאיר בעל הנס (בפירוק) ואוצר החסד קרן שמואל (בפירוק)
בעצמו

נגד

המשיבים
1. עו"ד רונן מטרי, מנהל מיוחד של הקדשות העמותות בהתאם למינוי בית הדין הרבני
ע"י ב"כ עו"ד יוסי בן נפתלי

2. רשם העמותות
ע"י ב"כ עו"ד עדי כהן

3. כונס הנכסים הרשמי מחוז ירושלים
ע"י ב"כ עו"ד אורית צימבר

החלטה

1. המנהל המיוחד הגיש אתמול בקשה הכוללת שני סעדים: הראשון, כי יוסמך לבחון את מעמדם של הנכסים שנוהלו על ידי העמותות, עובר למתן צווי הפירוק, האם מדובר בנכסי העמותות או בהקדשות דתיים או ציבוריים. השני, כי בית המשפט יורה על עיכוב הליכים בקשר עם הנכסים וזאת על פי סעיף 54 לחוק העמותות, תש"ם-1980 (להלן – חוק העמותות), המפנה לסעיף 267 לפקודת החברות [נוסח חדש], התשמ"ג-1983 (להלן: פקודת החברות). אתמול הוריתי כי הדיון בבקשה יתקיים היום.

2. ביום 29.7.20 ניתנה החלטתי בה נעתרתי לבקשת רשם העמותות וניתנו צווי פירוק של עמותת ועד הכללי כנסת ישראל לצדקת רבי מאיר בעל הנס (להלן: ועד הכללי) ועמותת אוצר החסד קרן שמואל (להלן: אוצר החסד). לתפקיד המפרק של שתי העמותות מונה המבקש, עו"ד עמית לדרמן.

3. לבקשת הממונה על ההקדשות בבתי הדין הרבניים, מונה ביום 2.11.18 עו"ד רונן מטרי על ידי בית הדין הרבני האזורי בירושלים (להלן: בית הדין) לתפקיד מנהל מיוחד של ההקדשות וזאת, בין היתר, בשל ליקויים שמצא בית הדין בניהולם של נכסי ההקדשות.

4. על פי הבקשה, פעילות העמותות ערב מתן צו הפירוק כללה 16 נכסים, מתוכם 11 נכסים בבעלות או בנאמנות הועד הכללי ו-5 נכסים בבעלות או בנאמנות אוצר החסד, הכוללים כ-150 יחידות דיור. נכסים אלה נוהלו על ידי הנהלת העמותות, אשר גבתה את דמי השכירות ששולמו על ידי המחזיקים. נטען כי מאז מינויו החל המנהל המיוחד למפות את הנכסים השונים ולבחון את שטרי ההקדש, על מנת לקבוע את סיווגם של הנכסים כהקדשות ציבוריים או דתיים או כנכסי העמותות, לרבות פעולות שבוצעו להשבחת הנכסים במהלך השנים.

5. בתאריך 2.8.20, ארבעה ימים לאחר מתן צווי הפירוק לעמותות, הגישה הממונה על ההקדשות בבתי הדין הרבניים בקשה לבית הדין למתן סעד הצהרתי בדבר מעמדם של ההקדשות ולהורות כי מדובר בנכסי הקדשות דתיים (להלן: סיווג הנכסים), מבלי שהמנהל המיוחד צורף כצד לבקשה. בית הדין קבע דיון למחר.

6. לטענת המבקש, בעקבות מתן צווי הפירוק לעמותות, חל סעיף 54 לחוק העמותות המפנה לסעיף 267 לפקודת החברות, לפיו אין להמשיך בשום הליך בו מעורבות העמותות, אלא ברשות בית המשפט. נטען כי כל הכרעה בקשר עם הנכסים המנוהלים על ידי העמותות ובפרט בסיווגם, דהיינו, בנוגע למעמדם כנכסי העמותות, צריכה להתברר בבית משפט של חדלות פירעון, הדן בנכסי העמותות.

7. המשיב 1 הגיש תגובה בכתב בגדרה ביקש לדחות את בקשת המנהל המיוחד, ככל שהיא נוגעת לנכסי ההקדשות. נטען כי לבית הדין הרבני נתונה סמכות שיפוט ייחודית ביחס לנכסי הקדשות דתיים ומכוחה נתונה לו הסמכות להכריע בדבר סיווג נכסי ההקדשות. עוד נטען כי במידה ובית הדין הרבני יגיע למסקנה כי אחד הנכסים אינו הקדש דתי, אלא הקדש ציבורי או נכס של העמותה, ממילא לא תהא לבית הדין סמכות לגביו. עוד נטען כי הדיון שנקבע בבית הדין כלל אינו נוגע לנכסי העמותות (אשר הצהירו בעבר כי אין להן נכסים כלל), אלא להקדשות.

8. בדיון שהתקיים היום, טענה ב"כ רשם העמותות כי לאחר שניתנו בבית משפט זה צווי פירוק לעמותות, יש לעכב את הדיון בבית הדין, אשר נוגע לנכסים שלעמותות יש עניין בהם, בין אם מדובר בנכסי העמותות ובין אם מדובר בנכסי הקדשות שהעמותות ניהלו כנאמנות.

9. ב"כ הכנ"ר הצטרפה לעמדת רשם העמותות.

10. סעיף 267 לפקודת החברות, החל בענייננו, קובע כדלקמן:

"משניתן צו פירוק, או משמתמנה מפרק זמני, אין להמשיך או לפתוח בשום הליך נגד החברה אלא ברשות בית המשפט ובכפוף לתנאים שיקבע".

11. מלשון הסעיף עולה כי אין תוקף להליך שנפתח לאחר צו הפירוק ללא אישור בית המשפט אפילו לו היה התובע מודע למתן צו הפירוק או למינוי המפרק הזמני (צ' כהן, פירוק חברות, מהדורה שנייה, עמ' 431) (להלן – כהן, פירוק חברות). בוודאי שכך הוא הדבר, כאשר הגורם ש פתח את ההליך (הממונה על ההקדשות) היה מודע למתן צווי הפירוק, כמו בענייננו.

12. הטעם להוראה זו הוסבר בע"א 505/62 שותפות אחים מאיר חיפה נ' מפרק חברת אשראי לעם (בפירוק), פ"ד י"ז 833, 839 (1963) כדלקמן:

"טעמו של סעיף 156 הנ"ל [סעיף 267 בנוסח החדש – א' ד'] הוא, שעם התחלת הפירוק עוברת המלאכה של בדיקת חובות החברה למפרק, והנושים שאינם רשאים לתבוע בבית המשפט, רשאים לתבוע על דרך של הוכחת חוב לפני המפרק... הצורך בריכוז הבירורים בידי המפרק אינו סובל פיזור התביעות בבתי המשפט למיניהם...".

13. אין לקבל את עמדת המשיב 1 לפיה סעיף 267 לפקודת החברות אינו חל מאחר וההליך בבית הדין אינו מתנהל נגד העמותות, שכן ההליך נוגע למעמדם של נכסי מקרקעין כנכסי העמותות וכנכסים שהעמותות ניהלו כנאמנות ולבית משפט של חדלות פירעון עומדת סמכות ייחודית לדון בשאלות הנוגעות לנכסי חברה או עמותה המצויה בהליך חדלות פירעון. כך הוא הדבר גם כאשר ההליך האחר מצוי בסמכות ייחודית של ערכאה שיפוטית אחרת, כגון בית הדין לעבודה (שהינו בעל סמכות ייחודית בתביעות עובדים נגד מעבידים, אך משעה שהמעביד נמצא בהליך חדלות פירעון, אין להמשיך בניהול תביעות העובדים בפניו, ללא היתר של בית משפט של חדלות פירעון) או בית משפט לענייני משפחה ( שהינו בעל סמכות ייחודית לדון בסכסוכים בין קרובי משפחה, ולעניין זה ראו את ההחלטה בבש"א (מחוזי ת"א) 11355/02 ענת עינב נ' עו"ד נחמה אדלר, נאמנת על נכסי החייב (2004)).

14. לאור האמור, אני נעתר לבקשה ומורה כי ההליך בבית הדין יעוכב בשלב זה ולא יימשך, אלא ברשות בית משפט זה. כמו כן, אני נעתר לסעד הראשון שהתבקש ומסמיך את המנהל המיוחד לבחון את מעמדם של הנכסים שנוהלו על ידי העמותות עובר למתן צווי הפירוק.

המזכירות תשלח ההחלטה לב"כ הצדדים בדחיפות.

ניתנה היום, כ' אלול תש"פ, 09 ספטמבר 2020, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: עו"ד עמית לדרמן
נתבע: עו"ד רונן מטרי
שופט :
עורכי דין: