ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין רות דמרי נגד המוסד לביטוח לאומי :

לפני: כבוד השופט יגאל גלם, סגן נשיא
ליאור לוין – נציג מעסיקים
טובה אוגוסט – נציגת עובדים

התובעת
רות דמרי
על ידי ב"כ עו"ד אורן סודאי ואח'
-
הנתבע
המוסד לביטוח לאומי
על ידי הלשכה המשפטית

פסק דין

1. לפנינו תביעתה של גב' דמרי רות ("התובעת") להכיר באירוע היפרדות רשתית ראייה בעינה השמאלית שאירע לה ביום 2/4/2015 כ"פגיעה בעבודה" כמשמעותה בסעיף 79 לחוק הביטוח לאומי [נוסח משולב], התשנ"ה- 1995 ("החוק").

2. במכתבו מיום 1/2/2016 דחה הנתבע את תביעת התובעת מהנימוק שלא הוכח קיומו של אירוע תאונתי או אירועים תאונתיים זעירים תוך כדי ועקב עבודת התובעת במשלח ידה אשר גרמו לאירוע היפרדות רשתית בעינה השמאלית ומשכך גם לא הוכח קיומו של קשר סיבתי בין מחלתה לבין תנאי עבודתה.

השתלשלות העניינים בתיק:

3. העובדות הוסכמו ונקבעו בין הצדדים בתום דיון הוכחות מיום 5/6/2017 כדלקמן:
א. התובעת ילידת שנת 1959.
ב. התובעת עוסקת בעבודות ניקיון, מטבח, סידור שולחנות וכלים לרבות שטיפת כלים בחברת מצברי תעשיה ישראל בע"מ מיום 6.5.13 ועד ליום 6.5.15.
ג. יום עבודתה השגרתי של התובעת מתחיל בשעה 6 וחצי ומסתיים בשעה 15:50, כאשר ביום עבודה שגרתי היא נדרשת לסדר ולנקות 9 משרדים מטבחון, מטבח וחדרי שירותים. במסגרת עבודתה השגרתית התובעת אחראית על סידור המטבח לארוחת צהריים של כ- 30 עובדים, כאשר התובעת אחראית על סידור סלטים על שולחנות, ניקיון השולחנות, כיסאות. לאחר שכולם מסיימים לאכול התובעת אחראית על פינוי וניקיון הכלים, שולחנות כסאות והמטבח כולו. התובעת במסגרת עבודתה השגרתית מפנה שקיות אשפה רבות יום יום.
ד. ביום 31.3.15, נערך אירוע הרמת כוסית לכבוד חג הפסח במקום העבודה, כאשר בנוסף לארוחת שיש בשעה 12:00 בצהריים בכל יום, הייתה הרמת כוסית בשעה 16:00 כאשר השתתפו בהרמת הכוסית כ- 40 עובדים וספקים והוגשה ארוחה בשרית מלאה נוספת בשעה 16:00, כאשר יודגש שהאוכל מגיע מוכן באמצעות חברת קייטרינג והתובעת נדרשה ביום זה, בנוסף לעבודתה השגרתית ביום יום להכין את חדר האוכל לאחר ארוחת הצהריים להרמת כוסית, דבר הכרוך בסידור שולחנות בצורת ח' עריכת השולחנות, פיזור הסלטים על השולחן כמו בארוחת הצהריים קודם לכן. המדובר ב- 8 שולחנות אוכל אותם התובעת הייתה צריכה לסדר בצורת ח' תוך כדי הרמתם והזזתם.
ה. התובעת לאחר שהסתיימה הרמת הכוסית, החלה לפנות את השולחנות לנקות אותם, לשטוף כלים, לשטוף את הרצפה לאסוף את הזבל לשקיות אשפה לרוקן שקיות אשפה בפחים, לסדר ולהרים את השולחנות והכיסאות חזרה למצבם הקודם. יצוין גם שבאותו היום התובעת הביאה כיסאות נוספים מהמשרדים לצורך הרמת הכוסית כ- 10 כיסאות במספר והחזירה אותם בסוף הארוחה, הכל עד השעה 20:20 בערב בערך מועד בו הדפיסה כרטיס נוכחות. יצוין כי באותו היום מהשעה 14:30 הייתה עם התובעת עובדת נוספת אשר סייעה לה בעבודות השונות במהלך המסיבה ולאחריה.
ו. יצוין כי במהלך עבודתה הרגיל של התובעת היא מסיימת עבודה בשעה 15:51 ויום עבודה ביום 31.3.15 הסתיים בשעה 20:20 כמפורט לעיל.
ז. לדברי התובעת אירוע הפרדות הרשתית הראשון אירע לה ביום 2.4.15 וכחודש לאחר מכן, היא חזרה לעבודה ובאמצע היום הראשון שלה לעבודה לאחר כחודש, היא פנתה לרופאה וקרה לה אותו מקרה כמו לפני חודש, הכל כאמור במסמכים הרפואיים.
4. ביום 6/6/2017 מונה ד"ר גבריאל כרמון לשמש כמומחה יועץ רפואי מטעם בית הדין (להלן: "המומחה").
המומחה התבקש להשיב על שאלות בית הדין, וביום 27/8/2017 ניתנה חוות דעתו של המומחה בה ציין את המסקנות הבאות:
"א. האם התובעת סובלת או סבלה ממחלה כלשהי בעין שמאל? ואם כן, מהי?

ת. התובעת אובחנה כסובלת מהפרדת רשתית בעינה השמאלית על רקע הופעת קרע בחלק העליון של היקף הרשתית בעין שמאל בשעה 11 (..). התובעת עברה מספר התערבויות ניתוחיות בעקבות זאת. בתאריך 2/4/2015 בוצעה – VITRECTOMY- הוצאת נוזל הזגוגית והחלפתו על נוזל אחר למנוע חיבורים אפשריים לרשתית העלולים למשוך את הרשתית וליצור קרעים עם הצמדת הרשתית. והכנסת בועת גז לחלל הזגוגית ש"מגהצת" את הרשתית כלומר מצמידה את הרשתית למקומה. תוצאת הניתוח הייתה טובה אך כעבור חודש התקבלה לניתוח VITRECTOMY חוזר עקב הופעת הפרדות רשתית חוזרת שגרמה ביום קבלתה לראיית ענן כהה מול העין. בבדיקה נצפתה הפרדות רשתית מלאה בצורת משפך FUNNEL SHAPED עם קרעים מרובים ברשתית בחלקה התחתון. בתאריך 26/5/2015 בהרדמה כללית בוצעה VITRECTOMY חוזרת בצד הרקמתי של עין שמאל עם כרית קטע רשתית RETINECTOMY וכן לחיצה על איזור המקולה שנמצא מופרד ממקומו עם שאר הרשתית. במהלך הניתוח הוכנס לחלל הזגוגית PERFLUORO CARBON על מנת ללחוץ את אזור הרשתית שנכרת ובוצע גם שחלוף הנוזל התוך עיני עם SILICON אשר נשאר בתוך חלל העין לתקופה ממושכת ותפקידו ללחוץ מבפנים את הרשתית ולמנוע הפרדות חדשה. התובעת שוחררה עם ראיה של FC.2.0 כלומר ראיה של ספירת אצבעות ממרחק 2 מטרים. במשך הזמן אובחן עכירות בעדשה שהלכה והתגברה עם ירידה נוספת בראיה ועל כן עברה ב- 20/9/2015 בהרדמה כללית ניתוח משולבשל הוצאת הסיליקון מחלל הזגוגית וביצוע ניתוח הוצאת גרעין העדשה העכור והכנסת עדשה תוך עינית כמקובל היום. יומיים לאחר שחרורה מאשפוז זה הופיעו כאבים עזים ובבדיקה נמצא לחץ תוך עיני נמוך ביותר עם דימום קטן תוך עיני בלשכה הקדמית על רקע הלחץ הנמוך שנגרם מתגובה להוצאת נוזל הסיליקון שהיה בעין מספר חודשים. הוחל במתן טיפול מקומי תומך ואנטיביוטי. חדות הראיה הייתה ונשארה ירודה ביותר. יש לציין כי במהלך האשפוזים נמצאו אזורי ניוון בעינה השנייה הימנית של התובעת ועל כן בוצע כטיפול מונע השמת כוויות לייזר ARGON LASER סביב האזורים הדקים בהיקף הרשתית."

ב. אם התשובה חיובית, האם ניתן לקבוע, שהמחלה נגרמה כתוצאה מהארוע בעבודה כמתואר בסעיף 3 לעיל והאם קיים קשר סיבתי כלשהו בין הארוע בעבודת התובעת לבין הופעת המחלה?

ת. עיון בתיק הרפואי של התובעת מראה שהיא נבדקה לפחות פעמיים על ידי רופאי עיניים. ב- 10/10/2007 על ידי ד"ר מינביץ ילנה שבמסגרת בדיקת עיניים שגרתית על רקע יתר לחץ דם ציינה שהרשתית תקינה בשתי העיניים- (לא רשום שבוצעה הרחבת אישונים). בדיקת עיניים נוספת בוצעה בתאריך 13/8/2013 על ידי ד"ר יצחק בירן עקב תלונה על בעיות בראייה מקרוב. הפעם בוצעה הרחבת אישונים ורשום הפעם במפורש פירוט מראה הקרקעית עם ציון שלא נצפתה פיגמנטציה היקפית פתלוגית. יש לציין שהתובעת אינה סובלת מקוצר ראיה ולכן אינה זקוקה כלל לתיקון אופטי למרחק וחדות ראייתה נמצאה אז טובה מאד 6/9 בימין ו- 6/12 בשמאל- ללא תיקון. בתאריך 2/4/2015 התובעת פנתה לדר מינביץ שאבחנה לאחר הרחבת האישונים את ההפרדות בעינה השמאלית. לגבי עין ימין רשום שהקרקעית תקינה. הבדיקה בקבלתה לחדר המיון בבית החולים רמב"ם בחיפה לא מצאה לפתולוגיה ברשתית ההיקפית בשתי העיניים למעט אותו קרע בעין שמאל בשעה 11 עם הפרדות קטנה יחסית לידה ובגלל ממצא זה אושפזה ועברה ניתוח כפי שציינתי.
...
עיון בהחלטת בית המשפט שמפרט את אותו יום נושא הדיון שלנו מראה כי למרות העזרה החלקית שהתובעת קיבלה בשעות אחרי הצהריים זה היה יום חריג ביותר וקשה עבור התובעת. קושי זה היה משמעותי במיוחד עבור אישה שמנה עם יתר לחץ דם לא מטופל עם רמת שומנים גבוהה ביותר – בדיקה של LDL הכולסטרול ה"רע" באחרונה לפי התיק שלה היה 201 מ"ג אחוז !! זוהי רמה גבוהה ביותר ועל כן מאמץ גופני חריג חייב היה להעלות לה את לחץ הדם. קרע ברשתית נוצר לרוב על רקע קוצר ראיה ואיזורי ניוון היקפיים של הרשתית – שלא נמצאו במקרה שלנו בעין שמאל אך משום מה הופיעו ותוארו בעינה השנייה הבריאה במהלך האשפוזים שעברה והצריכו טיפול מונע על ידי לייזר כפי שציינתי. לא מתואר שהתובעת קיבלה מכה ישירה על העין במהלך עבודתה. מכל הסיבות שמניתי ועל רקע המיוחד של התובעת ההסבר היחידי שקיים להופעת הקרע בתאריך 2/4/2015 קשור לאירוע נושא הדיון שלנו.
יש לדעתי קשר סיבתי ברור בין הופעת המחלה לבין האירוע.

ג. האם קיים קשר סיבתי בין תנאי עבודתה של התובעת ובין הליקוי ממנו היא סובלת. על מנת לקבוע קיומו של קשר סיבתי, יש צורך בסבירות של מעל 50% כי תנאי העבודה השפיעו על הליקוי. דהיינו, יותר סביר לקבוע שתנאי העבודה השפיעו במידה זו או אחרת על הליקוי, לעומת המצב ההפוך שתנאי העבודה לא השפיעו. יובהר, כי בשלב זה לא נדרשת התייחסות למידת ההשפעה על מצבה הרפואי של התובעת ואין הכוונה כי תנאי העבודה תרמו ל- 50% ממצבה הרפואי של התובעת, אלא האם תנאי העבודה גרמו במידה כלשהי למצבו הרפואי של התובע או להחמרת מצבה הרפואי של התובעת בסבירות של 50% ומעלה.

ת. בחזרה לנאמר בתשובתי הקודמת יש סבירות של יותר מ- 50% כי במקרה הזה תנאי העבודה החריגים הם אשר השפיעו על הופעת הליקוי בעינה השמאלית.

ד. ככל שנקבע קשר סיבתי כאמור לעיל, יש לבחון את שאלת היחס בין השפעת תנאי העבודה על הליקוי אל מול גורמיו האחרים. לגבי שאלה זו די בהשפעה משמעותית של תנאי העבודה על קרות אותו הליקוי כדי שהוא יוכר כפגיעה בעבודה על פי תורת המיקרוטראומה. השפעה משמעותית הינה, על פי הפסיקה השפעה בשיעור של 20% לפחות.

ת. לא היו ליקויים קודמים בעינה השמאלית של התובעת לא היה רקע של קוצר ראיה לא מצאתי אזכור של רקע משפחתי ברור של הפרדות רשתית ועל כן תנאי העבודה באותו יום הם ההסבר היחידי להופעת הליקוי במקרה שלנו.

5. ביום 7/11/2017 הופנו למומחה שאלות הבהרה. ביום 21/12/2017 השיב המומחה לשאלות ההבהרה כדלקמן:
"א. האם חדות הראיה של 6/9 ו- 6/12 ללא תיקון אופטי כמו כן, תלונתה של התובעת בשנת 2013 בלבד (גיל 54) על ראיה מקרוב, לא מוכיחות שמדובר על בעיית תשבורת שהיא קוצר ראיה ואז מדובר על גורם סיכון של הפרדות הרשתית?
ת. חדות הראיה הראשונה המופיעה במסמך של "סיכום אשפוז זמני מתאריך 2-3/4/2015 מופיע בעין ימין 0.8 ובעין שמאל 0.6 P גם בסיכומים אחרים של בית החולים מופיע בעין ימין 0.8 כאשר בעין שמאל- העין עם הקרעים ברשתית חדות הראיה שונה וירודה יותר כל פעם. מעניין אבל להביא את התוצאה של בדיקת התובעת המוזכרת בשאלה הבאה של בית המשפט לגבי הבדיקה שנערכה כעבור כשנה בבית החולים הלל יפה שם מצוין כי חדות הראייה של התובעת בעינה הטובה- הימנית- הנה 6/6 SC כלומר 6/6 ללא תיקון אופטי. פירוש הדבר כי תוצאה של 0.8 – שזה לא רחוק מהמקסימום האפשרי שהנו 6/6 – ללא ציון הראיה המיטבית האפשרית עם תיקון אופטי כלומר ציון חדות ראיה ללא ציון הערך של ה BEST CORRECTED VISUAL ACUITY לא רציני ולא ניתן להסיק מזה שום מסקנה. באותו מסמך ראשוני של קבלה לבית החולים לקראת הניתוח הראשון, מסמך ה"סיכום אשפוז זמני" 2-3/4/2015 מתואר כי התובעת זקוקה מקרוב למשקפי קריאה- ללא ציון דבר נוסף כגון מה מידת הזכוכית במשקפיה ומאיזה גיל היא מרכיבה אותם. מכאן לסיכום השאלה הראשונה לא ניתן בשום אופן במקרה שלפנינו לדבר על קוצר ראייה כגורם סיכון המגדיל הסיכוי לקבל קרע ברשתית.
ב. האם הרישומים הבאים מהמסמכים הרפואיים שהוצגו:
אשפוז בית החולים רמב"ם מיום 21.5.15 עד 22.5.15 "בעין השמאלית נצפה קרע בשעה 3, קרע בשעה 11 ואזור לטיס (Lattice) היקף העליון כמו כן, בעין הימנית "רושם של Paving Stone" בהיקף התחתון ולציפיקציה".
התייעצות עם ד"ר גרייפנר הלל מבית החולים הלל יפה ועם ד"ר חמו יצחק מבית החולים הדסה ע"כ מינואר 2016 ששניהם מתרשמים בשינויים ניווניים של Lattice בהיקף של 360 בעין הימנית, מוכיחות שמדובר על שינויים ניווניים היקפיים בשתי העיניים שהיו יכולים לגורם לקרעים ספונטניים ברשתית?
ת. בתאריך 21/5/2015 מוזכר לראשונה בעין שמאל אזור של לטיס- LATTICE בהיקף העליון ובעין ימין- הטובה רשום BEAVING STINE, ושיניים מיקסוסיטים וקלציפיקציות. אני חייב לציין כי בכל הרישומים הקודמים לפני הניתוח ואחריו לא צוינו שום שינויים ניווניים בהיקף של אף עין. התובעת נבדקה ע"י ד"ר גרייפנר ובנפרד על ידי ד"ר חמו ושניהם רשמו שהתרשמו משינויים של LATTICE בהיקף עין ימין אך בעין שמאל שניהם לא ציינו את קיום אזורי ה- LATTICE (בבדיקה המצוינת קודם בבית החולים רמב"ם שינויי ה- LATTICE תוארו בעין שמאל בלבד ובעין ימין- הטובה תואר כאמור PAVING STONE (קרוב לוודאי זו הייתה כוונת המחבר). כאן המקום לציין כי המצאות PAVING STONE אינה מעלה את הסיכון להופעת קרעים בניגוד לאזורי ה- LATTICE.
לסיכום השאלה הזאת קיים בלבול לא מובן בממצאים השונים ולדעתי חייבים לקרוא את כל הממצאים ולא ניתן לאמץ רק את הנתונים שהם כביכול לרעת התובעת ולכן לא ניתן במצפון שלם לטעון שהיו במקרה שלפנינו בשתי העיניים ממצאים שהיו מעלים את הסיכוי לקבלת קרעים ספונטניים.
ג. בשים לב לתשובותיך לשאלות לעיל, האם תשתנה חוות דעתך לעניין סבירות קיומו של קשר סיבתי בין האירוע בעבודה לפגימה וכן ומידת ההשפעה של האירוע בעבודה על הפגימה?

ת. בשים לב לכל העובדות שדנו בהם לא אוכל לשנות את חוות דעתי על הסבירות לקיום קשר סיבתי בין העבודה כפי שתוארה בהחלטת בית המשפט במקרה שלפנינו לבין הופעת הפרדות הרשתית.

6. ביום 15/1/2018 ניתנה החלטה נוספת להעביר למומחה שאלות הבהרה נוספות. ביום 28/2/2018 השיב המומחה שלאלות ההבהרה כדלקמן:

"א. נא תשובתך על שאלה א' בהחלטת בית הדין מיום 7.11.17, כאשר הנך מתבקש להשיב בצורה ישירה מפורטת ומנומקת, האם חדות ראייה של 6/9 ו- 6/12 ללא תיקון אופטי יחד עם תלונה של התובעת משנת 2013 בלבד (גיל 54) על בעיות בראייה מקרוב, הכל כמצוין בחוות דעת הראשונה בתשובה לשאלה ב', יש בה כדי להוכיח קיומה של בעיית תשבורת שהיא קוצר ראייה ובמקרה זה מדובר על גורם סיכון של היפרדות הרשתית?

ת. חדות ראייה של 6/9 בעין אחת ו- 6/12 בעין שנייה בגיל 54 ללא ציון התיקון האופטי יחד עם תלונה על הפרעה בראייה מקרוב מוסברת על ידי מצב של קוצר ראייה קל ביותר – אדם עם חדות ראייה של 6/12 למרחק על רקע קוצר ראייה מתוקן בדרך כלל עם תיקון של 0.5 דיופטר ולראיה של 6/9 לרוב- 0.25 מספיק. מצד שני מגיל 40 לרוב אנחנו מתחילים להזדקק לתיקון אופטי לראייה מקרוב- PRESBYOPIA בעברית- זוקן ראיה. כאשר מצב זה מתוקן אופטית על ידי מתן משקפיים עם זכוכית + . מידת ה- + שאנו זקוקים לה לתיקון הקושי בקריאה הולך וגדל בהדרגה ובגיל 60 הוא מגיע עד +3.0 ולא גדל יותר. פירוש הדבר שאדם בגיל 54 ללא קוצר ראיה או עם קוצר ראיה קטן מאוד- נניח של 0.50 זקוק בגיל 54 לקרוב למשקפיים של בערך +1.50 פחות התיקון שהיה לו לרחוק (אם היה) של- 0.50 כלומר הוא זקוק לקריאה לתיקון של +1.0 באותה עין ובעין השנייה בה היה לו- 0.25 לרחוק הוא יקרא מצוין עם תיקון של +1.25. לכן מובן מאליו שהתובעת במקרה שלנו הייתה זקוקה למשקפי קריאה.
נושא הסיכון של הופעת הפרדות רשתית באנשים עם קוצר ראייה נדון באריכות בספרות הרפואית ונעשו אין סוף מחקרים.
על מנת לשים דברים בפרופורציה אצטט עבודה אחת של T.C.BURTON, THE INFLUENCE OF REFRACTIVE AND LATTICE DEGENERATION AND THE INCIDENCE OF RETINAL DETACHMENT , ...
במאמר גדול זה חולקה האוכלוסייה לקבוצות לפי גיל לפי קיום קוצר ראייה לפי גודל קוצר הראייה ולפי קיום או אי קיום LATTICE DEGENERATION.
לגבי המצאות ה- LATTICE היא נמצאה ב- 4.3% מהעיניים ללא כל קוצר ראייה. בעיניים עם קוצר ראייה קל של 1.0 עד 3.0 נמצאה ב 8% מהעיניים ובעיניים עם GHIGH MYOPIA כלומר... של 5.0 או יותר השכיחות עלתה ל 14% מהעיניים. פירוש הדבר שעיניים עם + HIGH MYOPIA יחד עם קיום LATTICE יש סיכוי גבוה לפתח הפרדות רשתית עצמונית. מעבר לגיל 50 הסיכון יורד מאוד כי בעיניים אלה התרחשה לרוב הפרדות אחורית של הזגוגית ולכן הסיכון של משיכת הרשתית קטנה מאוד. לפי עבודה זו בבדיקת 1 מיליון של עיניים נמצאו 1100 אנשים עם קוצר ראייה גבוה + לטיס. מתוכם יש סיכוי ל- 4 אנשים בשנה לפתח היפרדות. בקבוצת האנשים עם קוצר ראייה קטן- + MILD MYOPIA כלומר קוצר ראיה של עד 3.0 בכל 1000 אנשים במשך מעקב של 10 שנים לאדם אחד! יש סיכוי לפתח הפרדות רשתית עצמונית.

ב. נא תשובתך המפורטת והמנומקת על שאלה 1.ב' שהועברה אליך במסגרת החלטת בית הדין מיום 7.11.17, כאשר הנך מתבקש להשיב האם הרישומים הרפואיים המוזכרים באותה שאלה, יש בהם כדי להוכיח שמדובר על שינויים ניווניים היקפיים בשתי העיניים שיכולים היו לגרום לקרעים ספונטניים ברשתית?

ת. בחומר המצורף מוזכרים שני סוגי שינויים ברשתית ההיקפית. צורה אחת נקראת PAVING STONES כלומר אבני מרצפת. אלה שינויים פיגמנטריים שיכולים להופיע בהיקף הרשתית ללא כל סיכוי להופעת קרע רשתית בתוכם. לעומת זאת הצורה השנייה ה- LATTICE DEGENERATION נמצא כפי שהסברתי בתשובתי הקודמת בעיניים עם קוצר ראייה גבוה HIGH MYOPIA שלא קיים במקרה שלפנינו קשור עם הגדלת הסיכוי להופעת קרע ברשתית.
במקרה שלפנינו התובעת נבדקה עד לניתוח בעינה השמאלית על ידי מספר רופאי עיניים וכאן חשוב מאוד להדגיש כי בבדיקות בבית החולים בו עברה את ניתוח ההפרדות לפני ואחרי הניתוח לא תוארו שום שינויים ניווניים בהיקף הרשתית בשתי העיניים. בבדיקות מאוחרות יותר שני מומחים שונים למחלות רשתית בעין שמאל שנותחה לא נמצאו בכלל המצאות LATTICE בעין שמאל. שני הרופאים התרשמו כי בעין ימין – הבריאה- כן ראו קיום LATTICE.
מקריאת שתי תשובותיי הקודמות ברור לחלוטין כי לא נמצאו שינויים שיכולים לגרום להופעת קרע ברשתית עין שמאל.

ג. בשים לב לתשובותיך לשאלות א' ו- ב' לעיל, האם תשתנה חוות דעתך לעניין סבירות קיומו של קשר סיבתי בין האירוע בעבודה לפגימה, כאשר לעניין זה מובהר שוב כי יש צורך בסבירות של מעל 50% כי תנאי העבודה השפיעו על הליקוי, היינו סביר יותר לקבוע כי תנאי העבודה השפיעו במידה זו או אחרת על הליקוי לעומת המצב ההפוך שתנאי העבודה לא השפיעו?

ד. בשים לב לתשובותיך לשאלות א' ו- ב' לעיל, האם תשתנה חוות דעתך לעניין מידת ההשפעה של האירוע בעבודה על הפגימה, היינו האם השפעת האירוע בעבודה על הליקוי מול גורמים אחרים, הינה השפעה משמעותית, קרי בשיעור של 20% לפחות?
ת. ככל שאני מתעמק במקרה זה אינני יכול לשנות את הרושם הברור כי במקרה שלנו יש סבירות של קרוב ל- 100% שתנאי העבודה הם הם אשר גרמו להופעת הקרע ברשתית.

7. ביום 24/1/2019 ניתנה החלטה למנות את ד"ר מיכאל היימס כמומחה נוסף בתיק (להלן: "מומחה נוסף"). ביום 18/3/2019 נתן המומחה הנוסף את חוות הדעת בה השיב לשאלות בית הדין כדלקמן:

"א. האם התובעת סובלת או סבלה ממחלה כלשהי בעין שמאל? ואם כן, מהי?

ת. התובעת סבלה מהפרדות רשתית בעין שמאל, היא עברה ניתוח לתיקון הפרדות הרשתית. כחודש לאחר מכן ארעה הפרדות חוזרת עם צורך בניתוח נוסף עם הזרקת שמן סיליקון לחלל הזגוגית.
בהמשך עקב התפתחות ירוד, בוצע ניתוח הסרת ירוד עם השתלת עדשה תוך עינית והוצאת שמן הסיליקון.
בעין ימין התובעת סבלה משינויים ניווניים בהיקף הרשתית ועברה טיפול לייזר מניעתי.

ב. אם התשובה חיובית, האם ניתן לקבוע, שהמחלה נגרמה כתוצאה מהארוע בעבודה כמתואר בסעיף 3 לעיל והאם קיים קשר סיבתי כלשהו בין הארוע בעבודת התובעת לבין הופעת המחלה?

ת. התובעת סבלה מהפרדות רשתית בעין שמאל ללא קשר לעבודתה של התובעת או לאירוע אחר בעבודה.

ג. האם קיים קשר סיבתי בין תנאי עבודתה של התובעת ובין הליקוי ממנו היא סובלת. על מנת לקבוע קיומו של קשר סיבתי, יש צורך בסבירות של מעל 50% כי תנאי העבודה השפיעו על הליקוי. דהיינו, יותר סביר לקבוע שתנאי העבודה השפיעו במידה זו או אחרת על הליקוי, לעומת המצב ההפוך שתנאי העבודה לא השפיעו. יובהר, כי בשלב זה לא נדרשת התייחסות למידת ההשפעה על מצבה הרפואי של התובעת ואין הכוונה כי תנאי העבודה תרמו ל- 50% ממצבה הרפואי של התובעת, אלא האם תנאי העבודה גרמו במידה כלשהי למצבו הרפואי של התובע או להחמרת מצבה הרפואי של התובעת בסבירות של 50% ומעלה.

ת. הפרדות הרשתית, מצב בו רשתית העין נפרדת ממקומה, סיבה שכיחה היא לאחר אירוע של הפרדות פני הזגוגית האחוריים (תהליך טבעי בעין) עם היווצרות של חור ברשתית, עקב טראומה ישירה לעין, לאחר ניתוחים וסיבות אחרות. בחולים עם קוצר ראיה גבוה או שינויים ניווניים בהיקף הרשתית, קיים סיכוי גבוה יותר להפרדות רשתית במהלך החיים. החזרת הרשתית למקום נעשית בצורות שונות, בעזרת הזרקת גז לחלל העין אשר מצמיד את הרשתית למקומה ו"החלמה" של החורים ברשתית, אשר גרמו להפרדה, בעזרת לייזר. במקרים אחרים החזרת הרשתית למקום נעשית בעזרת ניתוחים של תפירת חגורה סביב העין או הוצאת נוזל הזגוגית מן העין לשם החזרת הרשתית למקום ומילוי חלל העין בשמן סיליקון. באחוז לא קטן מן המקרים, יש צורך ביותר מניתוח אחד על מנת להחזיר את הרשתית למקומה, גם כאשר הרשתית חוזרת למקומה, מכיוון שמדובר ברקמה עצבית, ישנה פגיעה בלתי הפיכה אשר מביאה לפגיעה בראיה.
עפ"י הרישומים הרפואיים, התובעת סובלת בעינה הימנית, הטובה, מלאטיס, מצב של ניוון בהיקף הרשתית, אם נמצא לאטיס בעין אחת, סביר שהיה קיים גם בעין השנייה קודם לאירוע.
היא עברה טיפול בלייזר מניעתי על מנת להוריד את הסיכון להפרדות רשתית בעין זו. כלומר, לתובעת היה קיים מצב ניווני ברשתית עוד קודם למועד האירוע, המעלה את הסיכון להיווצרות הפרדות רשתית ללא קשר לתנאי העבודה.

ד. ככל שנקבע קשר סיבתי כאמור לעיל, יש לבחון את שאלת היחס בין השפעת תנאי העבודה על הליקוי אל מול גורמיו האחרים. לגבי שאלה זו די בהשפעה משמעותית של תנאי העבודה על קרות אותו הליקוי כדי שהוא יוכר כפגיעה בעבודה על פי תורת המיקרוטראומה. השפעה משמעותית הינה, על פי הפסיקה השפעה בשיעור של 20% לפחות.

ת. תהליך הפרדות רשתית הינו ללא כל קשר לתנאי העבודה של התובעת, עקב ניוון בהיקף הרשתית התובעת היתה בסיכון יתר להיווצרותהפרדות רשתית בהשוואה לאוכלוסייה רגילה ללא כל אירוע מיוחד."

8. ביום 8/9/2019 ניתנה החלטה להעביר למומחה הנוסף שאלות הבהרה. ביום 28/10/2019 השיב המומחה הנוסף לשאלות ההבהרה כדלקמן:
"א. האם הרישום הרפואי הקיים בתיקה הרפואי של התובעת עובר לאירוע בעבודה ובתכוף לאחר מועד הפגיעה 2-3/4/2015 מצביע על קיומם של שינויים LATTICE בעין השמאלית?

ב. האם שינוי ניווני LATTICE יכול היה להשפיע לאחר אירוע הפרדות רשתית העין?
במידה ולא; איך אתה מסביר את האבחנה ברישום הרפואי מתאריך 21/5/2015 בה הוזכר לראשונה שהתובעת סובלת מ- LATTICE בעין השמאלית?

ג. האם ברישומים הרפואיים הקיימים בתיקה הרפואי של התובעת יש בהם כדי להוכיח שמדובר בשינויים ניווניים היקפיים בשתי העיניים שיכולים היו לגרום לקרעים ספונטניים ברשתית העין?
נא לנמק את תשובתך.

ת. בדיקה של היקף הרשתית לא נעשית באופן שגרתי בחולה המגיע לבדיקת עיניים.
החולה נבדקה מספר פעמים קודם לפציעה ללא בדיקה ע"י עדשת מגע ייעודית של 3 מראות המדגימה בצורה מפורטת את היקף הרשתית.
לראשונה בוצעה בדיקה זו עם העדשה הייעודית באשפוזה של התובעת בתאריך 21.5.15 (סביר שהוחלט על בדיקה זו בכדי לחפש גורם להפרדות רשתית). לפי הרישום נראו שינויים של לאטיס בהיקף הרשתית של העין הבריאה. שינויים של לאטיס הם שינויים כרוניים המתפתחים על פני שנים, כלומר אם הם נראו בתאריך זה בעין, אז ללא ספק הם היו קיימים הרבה זמן קודם. שינוי כרוני לא מתפתח תוך מספר שבועות, אך מכיוון שהוא קיים בהיקף הרשתית, ישנה סבירות גבוהה שלא אובחן בבדיקה שגרתית ביחוד אם אין חשד לקיומו.
כפי שציינתי לרוב השינויים הם דו צדדיים ולכן בסבירות גבוהה מאוד היו קיימים גם בעין שסבלה מהפרדות רשתית.
שינויים של לאטיס לא מופיעים לאחר אירוע של הפרדות רשתית, אלא קיימים קודם להפרדות ומהווים את אחד מגורמי הסיכון להפרדות. לאחר ניתוח לתיקון הפרדות רשתית, נראה ברשתית צלקות הקשורות לניתוחים לתיקון ההפרדות.
להפרדות רשתית ישנם מספר גורמי סיכון כמו קוצר ראיה גבוהה ושינויים בהיקף הרשתית. ומנגד לא נמצא קשר בין הפרדות רשתית לגורמים כמו מאמץ גופני וסיבות אחרות.

ד. בחוות הדעת מיום 18/3/2019 בתשובה לשאלה "ג" רשמת כי:
"בחולים עם קוצר ראיה גבוה או שינויים ניווניים בהיקף הרשתית, קיים סיכוי גבוה יותר להפרדות רשתית במהלך החיים."
מה עונה על ההגדרה של קוצר ראיה גבוה שבכוחו להגביר את הסיכון לאירוע הפרדות ברשתית העין?
האם התובעת סבלה עובר לאירוע בעבודה מקוצר ראיה גבוה שבכוחו היה לגרום להפרדות רשתית העין השמאלית? נא לנמק.

ת. בחוות הדעת הקודמת רשמתי "בחולים עם קוצר ראיה גבוה או שינויים ניווניים בהיקף הרשתית..." לתובעת לא היה קיים קוצר ראיה גבוה. וגם לא רשמתי שהיא סבלה מקוצר ראיה. אבל אנו רואים שלתובעת קיים לאטיס (שינויים ניווניים בהיקף הרשתית) בעין שלא עברה הפרדות, לאטיס במצב שחייב טיפול לייזר מניעתי. כשאנו באים לבחון מקרה ספציפי זה, מבחינה רפואית הסבירות הגבוהה ביותר היא שהיה לאטיס בשתי עיניה והוא הגורם להפרדות הרשתית.

ה. בשים לב לתשובותיך לשאלות לעיל, האם תשתנה חוות דעתך לעניין סבירות קיומו של קשר סיבתי בין האירוע בעבודה לפגימה וכן למידת ההשפעה של האירוע בעבודה על הפגימה?

ת. אין לתובעת גורמי סיכון אחרים ידועים להפרדות רשתית ולכן לא ניתן לקשר את המקרה לסיבה אחרת. לא קיים בספרות הרפואית או בספרי הרפואה תיאור למצב בו אדם סובל מהפרדות רשתית מכיוון שעבד קשה יותר מהרגיל באותו היום, אם זה היה המקרה, אז סביר להניח שכולנו היינו סובלים מהפרדות רשתית בשלב מסויים בו התאמצנו בספורט, או בעבודה או כל פעולה אחרת הדורשת מאתנו מאמץ מעבר לרגיל.
אם אין בידינו שום תיעוד, בדיקה או עדות לגורם סיכון אחר ידוע להפרדות רשתות, כלומר גורם המופיע בספרות הרפואית, ממצא אשר מוכח כגורם סיכון בספרות הרפואית, גורם אשר ידוע שיכול לגרום להפרדות רשתית ולא גורם שאין לגביו שום הוכחה, מאמר או ביסוס רפואי, אז אין לנו אלא לקבל שהגורם להפרדות הוא ממצא קיים שניתן לראות בעין ולא גורם לא ידוע."

9. ביום 29/12/2019 ניתנה החלטה להעביר למומחה, ד"ר כרמון, שאלות הבהרה נוספות. ביום 5/2/2020 השיב ד"ר כרמון לשאלות ההבהרה כדלקמן:
"א. במסגרת חוות דעתך קבעת באופן מפורש וחד משמעי כי "הרושם הברור כי במקרה שלנו יש סבירות של קרוב ל- 100% שתנאי העבודה הם הם אשר גרמו להופעת הקרע ברשתית". כל זאת נקבע לכאורה כך נראה, על דרך השלילה כך שלשיטתך מאחר ואין בנמצא גורמים שגרמו להפרדות הרשתית יש להסיק באופן וודאי כי תנאי העבודה הם שגרמו לכך. האם יום עבודה מאומץ מעבר ליום עבודה רגיל כפי שעבדה התובעת וכפי שתואר בפרק העובדות ובהחלטת בית הדין מיום 6.6.17, יכול כשלעצמו לגרום להיפרדות רשתית לרבות על דרך ההחמרה?

ת. במסגרת חוות דעתי קבעתי כי למיטב הבנתי במקרה זה יש סבירות של קרוב ל- 100% שתנאי העבודה כפי שתוארו בהחלטת בית המשפט הם אשר גרמו להופעת הפרדות הרשתית. הקביעה הזאת לקחה בחשבון את העובדה שלא מדובר בפגיעה פיזית ישירה בגלגל העין השמאלית במהלך העבודה ובכל זאת לא מצאתי בחומר סיבות מוכחות אשר יכולות להסביר בוודאות את הופעת הקרע עם הפרדות הרשתית. לא מדובר בעין עם המצאות אזורי ניוון אשר ידועים בוודאות שמעלות את הסבירות להופעת קרעים- כאמור לא תוארו אזורי LATTICE בעין שמאל. לא נמצא קוצר ראיה משמעותי או אפילו בינוני בעין שמאל. יחד עם זאת התובעת מתוארת כאשה הסובלת מהשמנת יתר – OBESITY וכן מיתר לחץ דם אשר אינו מטופל תרופתית כלל !! וזאת בנוסף לקיום ערכי שומן גבוהים ביותר. המסקנה העולה היא התובעת עברה באותו יום מאמץ גופני אשר היה עבודה חריג ביותר.

ב. ככל שתשובתך לשאלה 1, חיובית נא בסס את תשובתך באסמכתאות רפואיות (מאמרים) התומכים באפשרות כי עבודה מאומצת (שעות עבודה רבות מעבר ליום רגיל) אכן יכולה לגרום או להחמיר הופעת הפרדות רשתית? תשומת לבך לכך כי קיימת אסכולה רפואית הגורסת כי לא קיימת בספרות הרפואית או בספרי הרפואה תיאור למצב בו אדם סובל מהפרדות רשתית מכיוון שעבד קשה יותר מהרגיל באותו היום. לעניין זה, נא עיונך בנייר עמדה שהוכן עבור המוסד לביטוח לאומי ואשר יצורף להחלטה זו. נא תשובתך המנומקת והמפורטת.

ת. נייר העמדה של איגוד רופאי העיניים מוכר לי היטב. גם החתומים על אותו נייר עמדה מוכרים לי אישית מעבודתי. קראתי את נייר העמדה פעמים רבות וגם עכשיו עברתי עליו שוב. מצוין בו כי אף אחד מהחתומים לא נתקל בעבודתו במקרה של הופעת הפרדות רשתית ללא חבלה ישירה לגלגל העין לאחר מאמץ גופני. חייב אני להזכיר כי בניגוד לחתומים על נייר העמדה אשר עבדו אך ורק בבתי החולים אני עבדתי ועדיין עובד כרופא עיניים ב"קהילה" וזאת בנוסף לעבודתי של קרוב לשלושים שנה בהם עבדתי בבית חולים. זכור לי היטב מקרה של אדם שמן עם יתר לחץ דם וקוצר ראיה אשר גר מעבר לרחוב בו הייתה המרפאה המחוזית בפתח תקווה. הוא נבדק כל חצי שנה על ידי שגרתית, במקרה יום לאחר בדיקה שגרתית בה ביצעתי הרחבת אישונים ובדיקה מדוקדקת של היקף הרשתית – בדיקה שלא הדגימה שום ממצא חשוד בהיקף הרשתית – למחרת חש הופעת שינוי בראיה לאחר שנאלץ להעלות מזוודה מלאה לקומה רביעית עקב תקלה במעלית. ביצעתי שוב בדיקה בהרחבת אישונים ואכן מצאתי דימום נקודתי חדש בהיקף והממצא הפך תוך שעות לקרע עם הופעת הפרדות שנותחה למחרת באשפוז. אלה אכן מקרים בודדים אך יש הגיון רפואי רב. באנשים עם השמנה ויתר לחץ דם מאמץ גופני חריג יגרום לעלייה נוספת חריגה בלחץ הדם ובמקרה הזה נוצרים תנאים חריגים אשר יכולים להוביל להופעת קרע קטן והפרדות בסופו של דבר.
נייר העמדה מוכר לי ובגדול הוא נכון אך עובדה היא כי ברפואה לא ניתן לדבר על 100% של מקרים בשום נושא ורק נסיון רב מאוד- ויש לי אכן ניסיון קליני עצום- יכול לנפות את המקרים הבודדים אשר כביכול חריגים וניתנים להסבר רפואי. עובדה היא – כך אני מבין את תפקידי כמומחה רפואי העוזר לשופט להאיר את מורכבות המקרים הלא ברורים כי הרי אם הנושא היה כל כך ברור וחד משמעי כל מקרה של הפרדות ללא עדות של חבלה ישירה לגלגל העין צריך היה לפסול על הסף. על ידי בית המשפט ללא כל דיון נוסף."

10. ביום 9/8/2020 הגיש ב"כ התובעת סיכומים בתיק בהם עתר לאמץ את חוות שניתנה על ידי ד"ר כרמון אשר הכיר בקשר הסיבתי בין עבודת התובעת לבין אירוע היפרדות ברשתית עין שמאל. ד"ר כרמון פירט באריכות בהתבסס על המסמכים הרפואיים שהובאו לפניו והסביר כי התובעת לא סבלה משינויים ניווניים ברשתית העין עובר לאירוע. בשום מסמך רפואי עובר לפגיעה ואחריה לא נרשם כי התובעת סובלת מ- LATTICE בעינה השמאלית וזאת מלבד סיכום אשפוז מיום 21/5/2015.
לטענתו, חוות הדעת של המומחה הנוסף הינה לקונית, כללית למדי ובלתי מפורטת שאינה נסמכת על החומר הרפואי שהונח לפניו. המומחה הנוסף דוגל באסכולה מחמירה שאינה מכירה בקשר סיבתי בין מאמץ פיזי חריג לבין הפרדות רשתית העין ומשכך אין מקום להתבסס עליה.

11. מנגד טען הנתבע בסיכומיו מיום 3/9/2020 כי יש לאמץ את חוות דעתו של ד"ר היימס אשר מונה כמומחה רפואי נוסף בתיק ואשר עמדתו תואמת את נייר העמדה של איגוד הרופאים הקובעת אשר לפיה על מנת לקשור בין אירוע כלשהו להיפרדות רשתית צריך שתהיה חבלה ישירה בגלגל העין ואין די בעבודה מאומצת כדי לגרום להיפרדות רשתית העין.
הנתבע עותר לדחות את התביעה בהתבסס על חוות דעת ד"ר היימס, ולפסול את חוות דעתו של ד"ר כרמון שכן הוא סטה מהתשתית העובדתית המוסכמת וחוות דעתו אינה עולה בקנה אחד עם האסכולה הרפואית המקובלת הנוגעת להפרדות רשתית העין.

דיון והכרעה

12. בפני בית הדין מונחות שתי חוות דעת סותרות מטעם שני מומחים רפואיים שמינה בית הדין. האחת- חוות דעת ד"ר כרמון אשר הכיר בקשר הסיבתי הרפואי בין תנאי עבודת התובעת מיום 31/3/2015 לבין היפרדות רשתית בעין שמאל.
השנייה- חוות דעת ד"ר היימס אשר שלל קשר סיבתי רפואי בין תנאי עבודת התובעת לבין הפרדות רשתית בעין שמאל.

13. לאחר שעיינו בכל החומר בתיק בחוות הדעת, בתשובות לשאלות ההבהרה של המומחים שמונו בתיק, הגענו לכלל מסקנה כי דין התביעה להידחות.

14. אין מחלוקת בין הרופאים שמונו בתיק, כי האסכולה הרפואית היחידה הרווחת בנוגע להיפרדות רשתית הינה כי היפרדות רשתית יכולה להיגרם מלבד גורמי סיכון אישיים, גם מפגיעה ישירה בעין בלבד, זאת ניתן ללמוד מחוות דעתו המפורטת של ד"ר היימס שהסתמכה בין היתר על נייר העמדה הרפואי המוזכר לעיל ואף מחוות דעתו של ד"ר כרמון. ד"ר כרמון, במסגרת תשובותיו לשאלות ההבהרה מיום 5/2/2020, השיב בנוגע "נייר העמדה מוכר לי ובגדול הוא נכון אך עובדה היא כי ברפואה לא ניתן לדבר על 100% של מקרים בשום נושא...".

15. למקרא חוות חוות דעתו המשלימה מתאריך 5/2/2015 עולה כי המומחה מכיר ומסכים עם הרישום ב נייר העמדה של איגוד רופאי העיניים אשר לא ה כיר בקשר הסיבתי הרפואי להופעת היפרדות רשתית העין לאחר מאמץ גופני ללא חבלה ישירה לגלגל העין. המומחה גם אישר את נכונות המסקנות המפורטות בו. אולם יחד עם זאת, ביקש המומחה להחריג את המקרה של התובעת בהתבסיפור בודד בו טיפל המומחה באדם עם השמנת יתר ויתר לחץ דם אשר נגרמה לו הפרדות רשתית העין עקב מאמץ יתר , כך לדעתו שך ד"ר כרמון.
מלבד העובדה שלא הוכח הדמיון בין נסיבות המקרה בו טיפל המומחה לבין נסיבות המקרה שלפנינו; ברור הוא שלא ניתן להפריך ולסייג אסכולה רפואית שלמה בהתבסס על מקרה בודד ויחיד שלא נמצא לו תימוכין בספרות הרפואית.
ההקבלה וההחרגה שערך המומחה הינה מרחיקת לכת וחורגת מהאסכולה הרפואית המקובלת בתחום מחלות העיניים. המומחה לא ביסס את חוות דעתו על אסכולה רפואית מוכחת ולא הוכיח את המקור הרפואי לקביעתו (מלבד המקרה הבודד בו טיפל).
לעומתו, ד"ר היימס הסביר ונימק כי שינויים של LATTICE הם שינויים ניווניים כרוניים בהיקף הרשתית המתפתחים על פני שנים ואין המדובר בשינוי המתרחש תוך מספר שבועות והם לא מופיעים לאחר היפרדות רשתית העין אם כי הם קיימים קודם לאירוע היפרדות הרשתית ומהווים אחד מגורמי הסיכון לאירוע היפרדות רשתית העין.
הוסיף ד"ר היימס והסביר כי העובדה שהתובעת סבלה מ LATTICE בעין הימנית (הבריאה) אשר חייב טיפול ליזר מניעתי, הרי קיימת סבירות גבוהה ביותר שהתובעת סבלה מ- LATTICE דו צדדי בשתי עיניה אשר גרם להיפרדות רשתית עין שמאל.
ד"ר היימס הסביר שהיפרדות רשתית העין אינ ה נגרמת כתוצאה ממאמץ יתר ללא גורמי סיכון אשר ידוע לגביהם כי הם עלולים לגרום להיפרדות רשתית העין. בלשון אחרת, ד"ר היימס הסתמך במסגרת חוות דעתו על האסכולה הרפואית היחידה לפיה, היפרדות רשתית יכולה להיגרם כתוצאה מפגיעה ישירה בעין או מגורמי סיכון אישיים וקבע שאין לייחס קשר סיבתי לגורם שאין לגביו כל הוכחה בספרות הרפואית כי הוא גורם להיפרדות רשתית העין.
במקרה של התובעת אין לייחס את אירוע ההיפרדות ללחץ בעבודה מאותו יום .
16. במובחן מחוות דעת ד"ר כרמון אשר לא נימק את השפעת הופעת ה- LATTICE תקופה קצרה לאחר אירוע היפרדות הרשתית על הופעתו; סיפק ד"ר היימס תשובה מנומקת וממצה אשר התייחסה למכלול האנמנזה הרפואית של התובעת.

17. אנו ערים להלכה הפסוקה לפיה יש לאמץ את חוות הדעת המטיבה עם המבוטח אך במקרה כגון דא בו חוות הדעת המטיבה מתעלמת מהאסכולה הרפואית המקובלת בתחום ולא מציגה אסכולה רפואית אחרת, הרי שאין מקום להעדיף אותה ולהסתמך עליה.

18. סוף דבר – התביעה נדחית , ללא צו להוצאות.

19. זכות ערעור לבית הדין הארצי תוך 30 ימים מיום קבלת פסק הדין.

ניתן היום כ' אלול תש"פ, 09/09/2020 בהעדר הצדדים ויישלח אליהם .

טובה אוגוסט
נציגת עובדים

יגאל גלם, סגן נשיא

ליאור לוין
נציג מעסיקים


מעורבים
תובע: רות דמרי
נתבע: המוסד לביטוח לאומי
שופט :
עורכי דין: