ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין מאי מוטורס בע"מ נגד מדינת ישראל :

לפני כבוד השופט אריאל צימרמן

המבקשת:
מאי מוטורס (2015) בע"מ

נגד

המשיבה:
מדינת ישראל – אגף המכס והמע"מ

בשם המבקשת: עו"ד אליס אברמוביץ

החלטה

בקשה לחייב את המשיבה להמנע מלפעול לגביית חוב של כ-18 אלף ₪ בהודעת חיוב שהוציא למבקשת, ולהמנע מהוצאת הודעות חיוב נוספות בעתיד לבוא.

בתמצית: המבקשת מייבאת כלי רכב בהתאם לרישיון, מכוח חוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, התשע"ו-2016, המסדיר בין היתר שירותים בתחום הייבוא ואף נועד לפי ההסבר לו לקדם תחרות בענף הרכב. הייבוא מוגבל ל-20 כלי רכב בשנה, בפועל ייבאה המבקשת בשנה האחרונה חמשה כלי רכב. אלו זכאים לפטור מתשלום מכס לשיטת המבקשת, נוכח הסכם סחר שבין ישראל לקהילה האירופאית , כל אחד מהם אמור להניב לה רווח של כ-20 אלף ₪ לערך. חרף הפטור הנטען, הוציאה המשיבה הודעת חיוב בחודש פברואר 2020, שהמבקשת שילמה תחת מחאה ("ההודעה הראשונה") ; הודעה שניה הפיקה המשיבה ביום 17.8.2020: מסמך שצורף אינו בתוקף, נקבע, ומכאן שנוצר גרעון בסך 18,131 ₪ שיש לשלמו עד יום 26.9.2020 ("ההודעה השניה"). הודעות נוספות צופה המבקשת כי תבאנה גם ביחס ליתר כלי הרכב, וכולם, שלא כדין לסברתה ("ההודעות העתידיות").

המבקשת הגישה היום תביעה לסעד הצהרתי שלפיו הוצאת הודעות חיוב לכלי רכב אינה כדין, ולהורות למשיבה להשיב את הכספים שגבתה בקשר עם ההודעה הראשונה. אגב כך הגישה בקשתה לסעד זמני, היא זו שלפניי, אשר יורה למשיבה להימנע מפעולות גבייה בקשר עם ההודעה השניה וכן להימנע מהוצאת הודעות חיוב נוספות. סיכויי התביעה טובים, מבארת המבקשת תוך הידרשות להסכמי הסחר ולקשיים בהשגת אישורים באשר לעמידת כלי הרכב המיובאים בתנאים לקבלת פטור ממכס; מאזן הנוחות אף הוא נוטה לטובתה והרי אם ייגבה ממנה מכס בגין כל רכב בגובה הרווח שלה, לערך, לא יהיה טעם בניהול עסקיה והיא תקרוס.

דין הבקשה להדחות, בלא צורך בתשובה, תגובה, דיון והוצאות ניכרות הכרוכות בכל אלה. העקרון הנוהג בעניינים דוגמת זה שלפנינו , אף שלא מצא דרכו לבקשה, הוא ברור: ראשית, על בעל הטובין לשלם. לאחר מכן – ניתן להגיש תובענה להחזר המכס ששולם ביתר או שלא היה מקום לשלמו כלל , לשיטת בעל הטובין. ראו: סעיף 154 לפקודת המכס. עקרון זה עוגן היטב בפסיקה, בהקשר קרוב, בעניין מ.ל.ר.נ (בג"ץ 346/86 מ.ל.ר.נ. אלקטרוניקה בע"מ נ' מנהל המכס והבלו, פ"ד מא(1) 225, 234 (1987)):

"התוצאה אמנם עשויה להחמיר במידה רבה עם יבואנים, החולקים על חיובם במס וחייבים עם זאת לשלם את המס המלא, לעתים בסכומים גבוהים, או להיחשף להליכי גבייה חריפים. אך תוצאה זו תואמת את מדיניותו של המחוקק, כי שלטונות המס אינם חייבים לשאת בנטל של הבאת המחלוקת שמעורר החייב בפני הערכאות ולחכות לתשלום המס עד סיומם של כל ההליכים, לעתים במשך שנים עד למיצוי זכות ערעור. הם רשאים לומר לחייב: מחלוקת לך? לך אתה ופנה לערכאות, אך את מסיך בינתיים שלם".

מאזן הנוחות שהמחוקק מצביע עליו הוא אפוא של תשלום תחילה, ויכוח לאחר מכן. בדיוק כפי שהמבקשת נוהגת אגב, בקשר עם ההודעה הראשונה: שילמה כ-17 אלף ₪, ועכשיו היא תובעת את השבתם. אכן, הפסיקה הכירה בקיומו של נתיב אפשרי וצר, המאפשר במקרים המתאימים להורות על עיכוב הליכי הגבייה, במקום לחייב את בעל הטובין בביצוע התשלום קודם להגשת ההשגה, זאת בראש ובראשונה למנוע את קריסתו של המייבא, עד שיושלם בירור עניינו (עיינו: ת"א (מח'-ת"א) 1599/94 אלקלעי סוכני מכס בע"מ נ' מדינת ישראל (7.11. 1994); ואף החלטתי ב-ת"א (ת"א) 19118-12-13 ליקר מרקט (צ.י.מ.) בע"מ נ' מדינת ישראל אגף המכס והמע"מ (5.1.2014) ). בבירור, לא זה המקרה. ההודעה היחידה העומדת על הפרק לעת הזו נסבה על חיוב בסך כ-18 אלף ₪. אין טענה כי הוא יביא לקריסת המבקשת, המייבאת רכבי יוקרה. אפילו ביחס לשלוש הודעות החיוב הצפויות העתידיות, שלא ברור כיצד ניתן לעתור מראש לסעד זמני או קבוע ביחס אליהן, ודאי בהליך בבית משפט זה, קשה לראות כיצד אלו ימוטטו את המבקשת. היא אף אינה טוענת למעשה דבר בעניין. טענתה אחרת: כי אם בסיכומם של דברים בגין כל רכב תידרש לשאת במס הדומה לרווחיה, יהפוך עסקה לבלתי כדאי. אולם לא ההכרעה בבקשה לסעד הזמני היא שתקבע אם מס ייגבה ואם העסק כדאי, אלא ההכרעה בהליך העיקרי (בהנחה שההליך העיקרי כאן הוא מתאים). קרי, לעת הזו לא מוצגת כל מניעה שהמבקשת תשלם, תחת מחאה, את הסכומים שהם לצנינים בעיניה אך אין טענה שיביאו להתמוטטותה המיידית, ותדרוש את השבתם בעתיד.

מאזן הנוחות מכריע, ואיננו מגיעים אפילו לבחינת סיכויי התביעה לכאורה (השוו: רע"א 3296/20 קשתי נ' אריאל (14.7.2020)). הערה קצרה אפוא רק לגבי התביעה: כאשר המבקשת מציגה עמדה שלפיה היא אמורה לזכות בפטור חרף קשיים בהצגת מסמכים מסוימים, מצופה היה כי עמדה זו תוצג לפני המשיבה, ויתקיים שיח ושיג בעניין, טרם התייצבות בבית המשפט; אך דבר מזה לא אוזכר בבקשה וודאי בנספחיה. כל שיש: שתי הודעות חיוב, ותביעה. עוד יוער כי המבקשת חפצה להיבנות מהוראת נוהל זמנית של רשות המיסים בעניין "קבלת העדפות מכס ביבוא לישראל עפ"י ההסכם האירופאי-ים תיכוני" (נספח 6 לבקשה). הנוהל קובע הסדר ערר מפורט ביותר על החלטות הגורם המוסמך בבית המכס, לפני "הוועדה האזורית לענייני העדפה" (פרק 1.22 לנוהל). האם אין הדרך פתוחה לפני המבקשת? האם פעלה בנתיב זה? לא נדע. לכך נוסיף שוודאי לא נדע כיצד בידי המבקשת לעתור לצו כללי וגורף, בין אם קבוע ובין אם זמ ני, המונע למעשה מן המשיבה להפיק לה הודעות חיוב עתידיות.

בנסיבות חריגות אלה, אני מורה על מחיקת הבקשה לסעד זמני, בלא צורך בתשובה ותגובה, אף לא דיון, אף לא ההוצאות הכרוכות בכל אלה. למותר לציין כי אין באמור לחוות דעה לגוף ההליך העיקרי. מובן גם כי ייטיבו הצדדים שניהם באמצעות באי כוחם ללבן את המחלוקת, הנחזית כפתירה, שכן תקשורת ישירה יכולה בנקל לייתר את הצורך בניהול הליכים יקרים לפתרון מחלוקת שהיקפה הכספי אינו ניכר. אולם זה כמובן עניינם של הצדדים.

ניתנה היום, כ' אלול תש"פ, 09 ספטמבר 2020, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: מאי מוטורס בע"מ
נתבע: מדינת ישראל
שופט :
עורכי דין: