ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין יוסף בנימין נגד שמעון אוחנה :


בפני כבוד ה שופטת הבכירה שרון לארי-בבלי

מבקשים/נתבעים

  1. יוסף בנימין
  2. אריה בנימין

נגד

משיבים/תובעים

  1. שמעון אוחנה
  2. ענת אוחנה

החלטה

מונחת בפניי בקשת הנתבעים לסילוק התביעה על הסף, ולחילופין- מחיקת סעיפים מכתב התביעה. אזכיר כי ביום 05.08.20 ניתנה החלטה בגדרה הוריתי לנתבעים להגיש כתב הגנה, בטרם תינתן החלטה בטענותיהם המקדמיות.

כמצוין בהחלטתי מיום 05.08.20, עסקינן בתובענה כספית בה טוענים התובעים כי בשנת 2014 רכשו דירה שהייתה בבעלותו של הנתבע 1, ואשר בנו, הנתבע 2, היה יוזם הפרויקט בה נבנתה. נטען, כי לאחר קבלת חזקה בדירה (באוקטובר 2014) גילו התובעים כי הנכס עתיר ליקויים, המשפיעים על שוויו ועל איכות חייהם. כך, נטען כי קיימים ליקויי רטיבות; ליקויי בנייה של הבניין; ליקויים בחנייה וכן ליקויים שונים בדירה. לטענת התובעים, הנתבעים אחראים לנזקים האמורים, ועליהם לפצותם בגינם, שכן הדבר מהווה הפרת חוזה המכר עליו חתמו. עוד טענו, כי הנתבעים פעלו בניגוד לחוק חוזה מכר (דירות), תשל"ד-1973 וכן בניגוד לחוק חוזה מכר, תשכ"ח-1968, וכי התנהלות השניים עולה כדי רשלנות בנזיקין. את התובענה העמידו על סך כספי של 240,000 ₪.

הנתבעים עותרים לסילוק התביעה על הסף, וזאת ממספר טעמים שיפורטו להלן:

היעדר יריבות ביחס לנתבע 2; נטען כי הצדדים לחוזה המכר הם התובעים והנתבע 1, ומשכך לא עומדת לתובעים עילה כנגד הנתבע 2.
היעדר עילת תביעה; הנתבעים דוחים את טענת התובעים בכתב התביעה, לפיה יש לראות בנתבע 1 כ"מוכר" על פי הגדרת חוק המכר (דירות), התשל"ג-1973 (להלן- חוק המכר דירות). לטענת הנתבעים, הצדדים התקשרו בחוזה מכר למכירת דירה יד שנייה, שנרכשה על ידי הנתבע 1 כשנתיים עובר למכירתה לתובעים. הנתבעים טוענים כי בשנתיים הראשונות שלאחר הקמתה, הושכרה הדירה על ידי הנתבע 1 למשכירים שונים, ומשכך אין להחיל את הוראות חוק המכר דירות בנסיבות המקרה דנא.
התיישנות התביעה; נטען כי אף אם ניתן היה להחיל את הוראותיו של חוק המכר דירות בנסיבות העניין, הרי שאז יש לדחות את התביעה מחמת התיישנות לפי חוק זה.
שיהוי בהגשת התביעה; נטען כי הגשת התביעה בגין ליקויים בדירה, המהווים לשיטת התובעים הפרת חוזה המכר, כחמש שנים לאחר כריתתו, יש בה משום שיהוי העולה כדי פגיעה ביכולת הנתבעים להתגונן בגדרי תביעה זו. הנתבעים טוענים כי במרוצת השנים, מיום כריתת החוזה ומסירת החזקה בדירה (תקופה של כשש שנים) לא הועלו בפניהם טענות בדבר ליקויים בדירה, וכי בחלוף הזמן שעבר ישנו קושי מובנה לעמוד על אחריותם, המוכחשת ממילא.

התובעים הגיבו לטענות המקדמיות, והנתבעים השיבו על תגובתם.

דיון והכרעה

לאחר שעיינתי בבקשה לסילוק על הסף, בתגובה ובתשובה לה, הגעתי לכלל מסקנה לפיה דינה להידחות, ואבאר קביעה זו.

נקודת המוצא בשאלת סמכותו של בית המשפט להורות על מחיקת או דחיית התביעה מצויה, כידוע, בסעיפים 100-101 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984. עם זאת, הלכה מושרשת היא כי בית המשפט יעשה שימוש בסמכות זו אך במקרים חריגים ובזהירות המתבקשת. כך למשל, נפסק כי "על בית המשפט הדן בבקשות לסילוק על הסף לפלס דרכו בין אינטרסים נוגדים - נוגדים לא רק בין בעלי הדין אלא גם מבחינת המדיניות השיפוטית. מחד גיסא, עשיית צדק מחייבת פתיחתם של שערי משפט; מאידך גיסא, צדק הוא גם מניעתם של הליכי סרק, הטרדת בעלי הדין שכנגד והעמסת יומנו של בית המשפט. מכאן הזהירות הנדרשת" (ע"א 5634/05 צוקית הכרמל פרויקטים בע"מ נ' מיכה צח חברה לקבלנות כללית בע"מ (פורסם בנבו, 04.06.07), פס' י"ב ). בהתאם להלכה מושרשת זו אדון בטענות הנתבעים, כסדרן.

באשר לטענת הנתבעים בדבר היעדר יריבות בין התובעים לבין הנתבע 2, נטען בתגובת התובעים כי ממספר מסמכים עולה מעורבותו של הנתבע 2 בבנייה של הבניין, ובפרט הדבר נלמד מכך שהנתבע 2 רשום כבעל היתר הבנייה משנת 2009. הנתבעים טענו כי המדובר בטעות סופר, שהרי מלבד שמו של הנתבע 2, יתר הפרטים המצויים בהיתר הבנייה אינם פרטיו שלו. כזכור, בשלב המקדמי של בחינת טענה לסילוק על הסף, יש לראות בעובדות הנטענות בכתב התביעה כאילו הוכחו ואינן במחלוקות, ולבחון האם יש בהן להקים לתובעים עילת תביעה (ראו מבין רבים: ע"א 7379/18 הדר יצחקי נ' רון יצחקי (פורסם בנבו, 18.12.19), פס' 24).

לאחר עיון, ולא בלי לבטים, אני סבורה כי הגם שטענת הנתבעים לעניין זה הינה טענה כבדת משקל, הרי שראוי שיערך לגביה בירור עובדתי. כפי שציינו התובעים, המדובר בטענה הדרושה הוכחה, ומשכך ראוי ליתן להם את יומם ולאפשר להם הוכחתה.

באשר לטענה בדבר היעדר עילה; כזכור, הנתבעים דוחים את טענת התובעים להחלתו של חוק המכר דירות. לשיטתם, לא ניתן לראות בנתבע 1 "מוכר" כהגדרתו בחוק המכר דירות, משום שמכירתה לתובעים התבצעה לאחר תקופה של כשנתיים מיום שקיבל בה הנתבע 1 חזקה. משכך, אין להחיל את הוראות חוק מכר דירות בנסיבות עניין זה. התובעים, מנגד, טוענים בתגובתם כי בפסיקה הוכרה האפשרות כי "כך או כך, וכאמור, לשונו של החוק אף היא רחבה דיה וכוללת גם אדם פרטי שאינו עוסק בבנייה ומכירה של דירות, אלא ייתכן שביצע עסקה כזו באופן חד פעמי. זאת כל עוד הוא בנה את הדירה במטרה למכרה" ( ע"א 4050/15 אורית יהודיאן נ' ירון לבנשטיין (פורסם בנבו, 28.12.17), פס' 9 ).

קל להיווכח, איפא, כי קיימת מחלוקת בין הצדדים הנוגעת להחלתו של חוק המכר דירות. מחלוקת זו ראוי לה שתתברר כדבעי, וממילא לא ניתן לדחות תזה זו על הסף מבלי לערוך בירור בטענות הצדדים. בנוסף, מחלוקת זו משפיעה ישירות על טענת ההתיישנות לפי חוק המכר דירות, ומשכך לא ניתן לקבלה בשלב דיוני זה. למעלה מכך, וכפי שציינו התובעים, עומדות להם טענות נזיקיות במנותק משאלת החלתו של חוק המכר דירות, הנובעות מהפרת חוזה המכר בין הצדדים.

נותרה אפוא טענת הנתבעים לסילוק על הסף מן הטעם של שיהוי בהגשת התביעה. אציין כי החזקה בדירה הועברה לתובעים בחודש אוקטובר 2014, כשש שנים לערך עובר להגשת התביעה. האמת ניתנת להיאמר- התרשמתי כי מדובר בטענה כבדת משקל, אשר לא זכתה לתגובה מטעם התובעים. ביחס לדוקטרינת השיהוי בהליכים אזרחיים נפסק כי ייעשה בה שימוש אך במקרים חריגים (ראו מבין רבים: ע"א 4352/15 דניאל קורן נ' אורן הראל (פורסם בנבו, 02.08.17), פס' 50). עוד נפסק כי "פסיקתו של בית משפט זה התמקדה בשני טעמים לקבלתה של טענת שיהוי בהליך אזרחי – יצירת מצג בדבר זניחת זכות התביעה של התובע ושינוי מצבו של הנתבע לרעה בשל הפגיעה ביכולתו להוכיח את טענותיו, ובצדם התחשבה גם בשאלת תום לבו של התובע" (שם).

גם ביחס לטענה זו אני סבורה כי ראוי שזו תיבחן על רקע בירור העובדות השנויות המחלוקת. בירור המחלוקות בין הצדדים ישפוך אור גם ביחס לתום לבם, ולסיבה בגינה הוגשה התביעה בעת הזו. ברי כי הדבר נדרש במסגרת בחינת דוקטרינת השיהוי בנסיבות המקרה דנן, ובפרט לאור השימוש החריג והמדוד שיש לעשות בה.

הנה כי כן, טענות הנתבעים טעונות בירור. משכך, בקשתם לסילוק התביעה על הסף- נדחית. בהינתן שאחת המחלוקות בין הצדדים נוגעת להחלתו של חוק המכר דירות, ובשים לב לקביעתי לפיה יש לאפשר לתובעים להוכיח טענתם בעניין זה, דומה כי אין גם מקום להורות על מחיקת הסעיפים בכתב התביעה הנוגעים לעניין זה.

משהופנה התיק למהו"ת, יודיע המגשר בדבר תוצאות הליך זה, שאז יינתנו הוראות בדבר המשך ההליך.

ניתנה היום, כ' אלול תש"פ, 09 ספטמבר 2020, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: יוסף בנימין
נתבע: שמעון אוחנה
שופט :
עורכי דין: