ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין חברת חשמל בע"מ נגד חנן אינסטלציה :

בפני כבוד ה שופטת אושרית הובר היימן

תובעים

חברת חשמל בע"מ ח.פ. 520000472

נגד

נתבעים

  1. חנן אינסטלציה
  2. א.ס. חליל בע"מ

פסק דין

לפניי תביעה כספית ע"ס 4,137 ₪, שהוגשה בגין נזקי רכוש שנגרמו למתקני התובעת, כפי הנטען ע"י הנתבעות, ביום 21.9.16 (להלן: "האירוע").

תמצית כתבי הטענות:
לטענת התובעת, ביום 21.9.16 התגלה לה כי אגב ביצוע עבודות באמצעות מחפרון ובעטיין, נפגעו וניזוקו מתקני התובעת ובין היתר כבל מתח גבוה תת קרקעי. לכתב התביעה צורפו, בין השאר, דו"ח אירוע ותמונות נזק.

יוער, כי התביעה הוגשה מלכתחילה נגד הנתבעת 1 בלבד, אך בהמשך תוקן כתב התביעה ברשות בית המשפט, ע"י הוספת הנתבעת 2.

לטענת הנתבעת 1, בזמנים הרלוונטיים לתובענה, עבד מר חנן קטנה, שהינו בעל החברה והעובד בה, בביצוע עבודות אינסטלציה בקרבת מקום האירוע. במסגרת עבודתו עלה הצורך בחפירה לטובת התקנת צינורות הביוב, לשם כך הזמין את שירותיה של הנתבעת 2, לביצוע עבודות החפירה. נטען, כי עבודות האינסטלציה אשר התבצעו באמצעות הנתבעת 1 נעשו ללא דופי, וכי לפיכך אין להטיל על הנתבעת 1 כל אחריות. עוד נטען, כי עיון בדו"ח האירוע שצורף לכתב התביעה, מעלה כי הנזק נגרם , ככל שנגרם, ע"י הנתבעת 2 , או מי מטעמה, בלא כל קשר לעבודות הנתבעת 1, ולפיכך-דין התביעה כנגד הנתבעת 1- להידחות.
לטענת הנתבעת 2, במסגרת עיסוקיה כחברה להשכרת כלי עבודה שונים, לרבות כלי עבודה לביצוע עבודות עפר, השכירה כלי מסוג מכבש בומג 75 (להלן: "בומג"), באופן חד פעמי, לנתבעת 1. הנתבעת 2 הבהירה, כי הבומג הינו כלי מסוג מכבש המופעל ידנית שכל מטרתו ויעודו הינו, הידוק אדמה ומצעים, כך שאין הוא נועד לביצוע עבודות חפירה. עוד נטען, כי הבומג הושכר ללא מפעיל, והפעלת הבומג נעשתה ע"י הנתבעת 1 או מי מטעמה , מבלי שלנתבעת 2 היה כל קשר לביצוע העבודות ו/או לאירוע נשוא התובענה. לאור האמור, טענה הנתבעת 2 כי אין להטיל עליה כל אחריות וכי דין התביעה כנגדה להידחות. לכתב ההגנה צורפה העתק חשבונית, מיום 22.9.16, בגין השכרת ה"בומג" לנתבעת 1, וכן תכתובת שבין הנתבעת 2 למול התובעת בקשר לאירוע נשוא התובענה.

בדיון ההוכחות שהתקיים בתיק העידו נציגי התובעת – מר צבי גנדלר, מר שאול רונן, וכן מר לוי ישראל. מטעם הנתבעת 1 העיד בעלים החברה, מר חנן קטנה, ומטעם הנתבעת 2 העיד מר אלסעיד קאמל.

העדויות שנשמעו:
עדויות מטעם התובעת:
עד התובעת, מר צבי גנדלר , סיפר בעדותו, כי במסגרת תפקידו אצל התובעת, הוא אחראי על הפקת חשבונות לגורמים שפגעו בציוד החברה. עפ"י עדותו, במקרה דנן קיבל הודעה על פגיעה בכבל תת קרקעי עקב עבודות תשתית שעשו בחצר בנייה. עפ"י הדו"ח שהתקבל מהמשגיחים שהיו בשטח, הובהר כי במקום עבד קבלן אינסטלציה שפרטיו נרשמו בדוח (הנתבעת 1). לדברי העד, החשבון נערך עפ"י קודים שמופיעים באמות המידה של חברת החשמל. נמסר, כי לאחר דין ודברים עם הקבלן, נטען לפני התובעת כי העבודות בוצעו אמנם על ידי קבלן האיסנטלציה, אך ע"י כלי שסופק עם מפעיל מטעם החברה שמשכירה ציוד, הנתבעת 2.

במסגרת חקירתו הנגדית של העד, ע"י ב"כ הנתבעת 2, השיב כי לאחר האמור סברה התובעת שהאחריות מוטלת על הנתבעת 2, היא אשר השכירה את הכלי נשוא התובענה, אך לאחר קבלת חשבונית מטעמה, המעידה כי השכירה את כלי לשימוש הנתבעת 1, וכן לאחר התייעצות עם בעל מקצוע באשר לייעוד הכלי שהושכר, סברה שהאחראית היא הנתבעת 1. זאת ועוד, במסגרת חקירתו אישר צבי, כי הכלי שהושכר, הינו כלי מסוג "בומג" אשר למיטב ידיעתו אין המדובר בכלי חפירה (ר' פרו' עמ' 2, ש' 29-36; עמ' 3, ש' 1-8).

עד התובעת, רונן שאול , סיפר בחקירתו הראשית, כי במסגרת תפקידו אצל התובעת, כמשגיח, היה הגורם אשר הגיע למקום האירוע, זיהה את הנזק נשוא התובענה, וערך את דו"ח האירוע שצורף לכתב התביעה. לדבריו, כאשר הגיע לשטח זיהה פג יעה בכבל תת קרקעי שהניחה התובעת. עוד נטען, כי במקום האירוע זיהה כי מתבצעות עבודות חפירה, אולם לא נמצא במקום הגורם שביצע את העבודות.

בדו"ח אשר ערך העד נכתב, תחת הכותרת "פרטי האירוע", כהאי לישנא: "בזמן הנחת קו ביוב לבניין בית אורן 4 נפגע כבל 50X4 נחושת והופסק הקו לבניין בית אורן 4. העבודות בוצעו ע"י מחפרון שהועסק ע"י רועי אינסטלציה". באשר לפרטי המזיק, נכתב: "חליל...נהג מחפרון. מועסק ע"י רועי אינסטלציה", נרשמו פרטי טלפון וכתובת המעסיק, וצוין כי הנ"ל עזב את המקום.

במסגרת חקירתו הנגדית ע"י ב"כ הנתבעת 2, השיב העד כי הנזק, ככל הנראה, ארע כתוצאה משימוש במחפרון, ולדבריו, "פגיעה כזו לא נגרמה מהידוק..." (ר' פרו' עמ' 4, ש' 22-28), אך ציין כי אין לו כל ידע בתחום בנייה. העד ציין, כי כאשר הגיע למקום, כלי העבודה כבר לא היה שם. העד לא ידע למסור ממי בדיוק קיבל את הפרטים במקום, האם מנציג הקבלן או מאנשים אחרים שנכחו במקום ולא צוינו בדו"ח. לדבריו, ככל שמר חנן קטנה , נציג הנתבעת 1, היה נוכח במקום האירוע היה מתעד את שמו בדו"ח. העד גם לא ידע למסור בוודאות, האם הגורם עימו שוחח במקום היה אדם בשם רועי. יוער כי בנקודה זו של דיון, העיר לפרוטוקול מר חנן קטנה, בעלי הנתבעת 1 "רועי זה הבחור שהיה שם שעבד איתי שם. פשוט הוא לא יכל היה להגיע." (עמ' 5, ש' 32).

עד התובעת, מר לוי ישראל, סיפר בעדותו הראשית, כי במסגרת תפקידו אצל התובעת קיבל הודעה על כבל קרוע באירוע המדובר, וטיפל בתקלה, הזמין איש מע בדה לצורך זיהוי הכבל הפגוע באמצעות המכשור. כאשר נשאל, מה ראה כאשר הגיע למקום, השיב " ראינו איש אינסטלציה שעובד שם" (עמ' 6, ש' 22-23). במסגרת חקירתו הנגדית, ע"י מר חנן קטנה, השיב ישראל, כי הוא מזהה את חנן כמי שעבד במקום האירוע. העד נשאל, ע"י חנן, "היה איתי עוד בחור אחד שעבד שם", והשיב כי ייתכן שהיה אדם נוסף, אך אינו יודע לזהותו. ביחס לחנן אמר "אותך אני אזהה כי אתה בולט. ואני זוכר שבאת עם מגפיים שבאתי לעבוד שם. לא עובדים עם מגפיים בדרך כלל" (עמ' 6 , ש' 27-34).

העד סיפר כי הוא עובד חברת חשמל ו כי הינו חשמלאי מוסמך מזה 28 שנים. ביחס לטיב הפגיעה אמר "..שיש פגיעה בכבל אתה לא רואה סימנים של שיניים, אתה רואה כבל מקולף, מישהו עשה את עם פטיש או איזמל או מחפרון אני לא יודע". עם זאת, לדברי העד ולמיטב ידיעתו, מכבש מסוג "בומג" אינו יכול לגרום לנזק שנצפה ברכוש התובעת (עמ' 7, ש' 8-17).

עדות בעלי הנתבעת 1:
בעל החברה, הנתבעת 1, מר חנן קטנה , סיפר בעדותו הראשית כי הוא בעל המקצוע אשר ביצע במקום האירוע עבודות אינסטלציה, לפי הזמנה שביצע וועד הבניין; לדבריו, במקום האירוע נתגלתה בעיה במערכת הביוב, לפיכך קודם לביצוע עבודות האינסטלציה צריך היה לבצע חפירה באמצעות "מיני מחפרון" (עמ' 8 ש' 19-24); לטענת העד, כלי החפירה הוזמן מהנתבעת 2. לדבריו "כמובן שהתקשרנו אליו לבקש שירות שלו. הוא שלח לנו בחור מפעיל עם הכלי שלו, ביצע לנו את העבודה וקרה מה שקרה שם....., ..הוא הגיע אמרתי לו תחפור, הוא התחיל לעבוד ותוך כדי פגע בכבל". (עמ' 8, ש' 27). עוד טען, כי במקום האירוע עבד איתו אדם נוסף, בשם רועי, ולדבריו רועי שילם באמצעות כרטיס אשראי לנתבעת 2 עבור הכלי שהושכר. לטענת מר קטנה, רועי לא יכול היה להתייצב לדיון מפאת נסיבות רפואיות.

בחקירתו הנגדית, ע"י ב"כ התובעת, אישר חנן כי הוא הגורם אשר נתן הוראה למפעיל הכלי להתחיל בביצוע החפירה, לדבריו אמר לו "..פתח את כל הפס הזה" (עמ' 9, ש' 3). עוד נשאל האם בירר עם התובעת או מי מטעמה, קודם לביצוע החפירה, האם ניתן לבצע חפירות במקום והשיב כלשונו "לעולם לא מבררים דבר כזה. זה כמו שאני אתקשר לראש הממשלה ואגיד לו איך אני עובד. בגדול הוא פשוט התחיל לחפור" (עמ' 9, ש' 5-6).

בהמשך חקירתו הנגדית, השיב מר קטנה, כי הוא הגורם אשר הודיע לתובעת על קרות הנזק; כי הכלי שהושכר מהנתבעת 2 הינו מחפרון ולא מכבש כפי טענת הנתבעת 2; לטענתו, החשבונית אשר צורפה לכתב התביעה, המציינת את סוג הכלי, איננה מוכרת לו ומעולם לא הוצגה לו. כאשר נשאל, האם שילם לחליל, העובד שהגיע למקום לדבריו מטעם הנתבעת 2, השיב "הוא אומר שיש תשלום, אני צריך להוציא את זה מישראכרט. הבחור שהיה איתי שילם על זה". לדברי מר קטנה, לצורך ביצוע עבודות החפירה קודם לעבודות האינסטלציה אין צורך במכבש; וכן לטענתו, האחראית לקרות הנזק היא הנתבעת 2.

בחקירתו הנגדית, ע"י ב"כ הנתבעת 2, אישר מר קטנה, כי רועי עבד איתו במקום האירוע. ביחס לחשבונית טען, כי פנה אל הנתבעת 2 בבקשה לקבל החשבונית אך נענה בשלילה. לטענתו, החשבונית שצורפה לכתב התביעה הינה פיקטיבית ושיקרית. בהמשך ציין, כי אין לו חשבונית להוכיח טענותיו שהושכרו ל נתבעת 1 מחפרון ושירותי מפעיל , חלף מכבש, כפי שצוין בחשבונית שצורפה לכתב התביעה (עמ' 12, ש' 27-36).

עדות הנתבעת 2:
עד הנתבעת 2, מר קאמל אלסעיד , טען בעדותו הראשית, בין השאר כי הכלי שהוזמן ע"י הנתבעת 1 הינו "בומג" ידני, כי הכלי הושכר ללא מפעיל, וכי מטרתו של הכלי הינה הידוק הקרקע; לדברי העד, אין לכלי יכולת לביצוע פעולות חפירה. כן סיפר העד, שהחשבונית נמסרה ללקוח (הנתבעת 1) לאחר ביצוע ההזמנה והתשלום בוצע בסוף יום העבודה באמצעות כרטיס אשראי בשני תשלומים.

סיכומי טענות הצדדים :
ב"כ התובעת טען בסיכומיו, כי התובעת זכאית לקבל פיצוי בגין הנזק שנגרם לרכושה; בדיון ההוכחות הוברר מפי בעלי הנתבעת 1, כי לטענתו הוא זה אשר ה נחה את עובד הנתבעת 2 להתחיל בביצוע פעולות החפירה. זאת ועוד, הודה בעל הדין כי קודם למתן ההוראה לביצוע פעולות החפירה, לא נקט באמצעי זהירות. לאור האמור, נטען כי האחריות לקרות הנזק מוטלת על הנתבעת 1. עוד נטען , כי ככל שבית משפט יחליט כי דין התביעה כנגד הנתבעת 2, להידחות, הרי שיש להטיל את הוצאות הנתבעת 2 על הנתבעת 1.

מר חנן קטנה, מטעם הנתבעת 1 , בחר שלא לסכם טענותיו.

ב"כ הנתבעת 2 בסיכומיו, טען כי הכלי שהושכר הינו מסוג מכבש ללא מפעיל אשר מטיבו וטבעו אינו יכול לגרום לנזק (הנטען) מושא התביעה; טענת הנתבעת 1 כי הושכר כלי אחר, מחפרון לרבות מפעיל, הינה טענה מופרכת שלא הוכחה. הנתבעת 1 לא הציגה אסמכתא להוכחת טענותיה בדבר זהות הכלי; עדות עד הנתבעת 1 הינה בלתי מהימנה; עד הנתבעת 1 לא העיד מטעמו, עדים משמעותיים וזאת יש לזקוף לחובתו; עד הנתבעת 1 ויתר על זכותו לחקור ולפיכך, ע"פ הפסיקה, יש לראותו כמי שאינו מכחיש או כופר בגרסת הנתבעת 2. לאור האמור נטען כי דין התביעה כנגד הנתבעת 2 – להידחות. באשר לשאלת ההוצאות, נטען כי התביעה מלכתחילה לא צריכה הייתה להיות מוגשת כנגד הנתבעת 2. לראייה תחילה הוגשה התביעה אך כנגד הנתבעת 1. על אף האמור, בחרה התובעת לצרף את הנתבעת 2 כנתבעת נוספת, זאת במקום להציע לנתבעת 1 לשלוח הודעת צד ג'. לאור האמור נטען, כי את הוצאות הנתבעת 2 יש לשלם. נטען כי על התובעת לשאת במישרין בהוצאות .

דיון והכרעה:
בהתאם לעדויות שנשמעו לפניי, וכן לאסמכתאות שצורפו לכתבי הטענות, אני קובעת כי הוכח במאזן ההסתברויות הנזק הנטען אכן נגרם לרכוש התובעת, כתוצאה מפעולת חפירה בקרקע.

אין חולק כי הנתבעת 1 שכרה כלי לשם ביצוע עבודה, מאת הנתבעת 2, ביום 21.09.16. עוד אין חולק, כי במקום ובמועד הרלוונטיים לכתב התביעה, ביצעה הנתבעת 1 עבודות אינסטלציה, וכי נכח שם מר חנן קטנה, בעל החברה.

עפ"י הראיות שהוצגו לבית המשפט (העתק החשבונית וכן עדותו של מר קמאל אל סעיד), הכלי אשר הושכר לנתבעת 1 הוא כלי מסוג "בומג", אשר באמצעותו מבצעים עבודת הידוק של קרקע ולא פעולת חפירה. טענת הנתבעת 1 כי הנתבעת 2, השכירה לה כלי מסוג "מיני מחפרון" וכן סיפקה לה שירותי מפעיל לשם ביצוע העבודה, היא טענה שלא נתמכה בכל ראיה. ודוק, מר קטנה טען כי על שירותים אלו בוצע תשלום בכרטיס אשראי, אך לא הוצגה כל ראיה לכך (בדמות חיוב בכרטיס אשראי וחשבונית), כן טען כי החשבונית שהוצגה בגין השכרת "בומג" היא מזויפת אך טענה חמורה זו לא נתמכה בכל ראיה, ובנוסף טען כי מי שביצע את ה תשלום והיה נוכח עימו במקום היה עובד בשם "רועי", אשר כלל לא התייצב למסירת עדות בבית המשפט. טענת מר קטנה, כי היעדרותו של רועי מהדיון נבעה מטעמים רפואיים, נטענה בהעדר תימוכין כלשהם.

ככלל, אי העדת עד רלוונטי יוצרת הנחה לרעת הצד שאמור היה להזמינו. כפי שקבע בית המשפט העליון בע"א 548/78, נועה שרון נ' יוסף לוי, פ"ד לה (1) 736 [1980] בסעיף 3 לפסק דינה של כבוד השופטת בן עתו:
"...כלל הנקוט בידי בתי המשפט מימים ימימה, שמעמידים בעל דין בחזקתו, שלא ימנע מבית המשפט ראיה, שהיא לטובתו, ואם נמנע מהבאת ראיה רלבנטית שהיא בהישג ידו, ואין לו לכך הסבר סביר, ניתן להסיק, שאילו הובאה הראיה, היתה פועלת נגדו. ככלל זה מקובל ומושרש הן במשפטים אזרחיים והן במשפטים פליליים, וככל שהראיה יותר משמעותית, כן רשאי בית המשפט להסיק מאי הצגתה מסקנות מכריעות יותר וקיצוניות יותר נגד מי שנמנע מהצגתה."

ברי, כי הראיות המפורטות לעיל הינן ראיות מהותיות ורלוונטיות לבירור טענותיה של הנתבעת 1. חרף זאת, נמנעה הנתבעת 1 מהצגתן לפני בית המשפט ועובדה זו נזקפת לחובתה. אשר על כן, אני דוחה את גרסת הנתבעת 1, כי שכרה מהנתבעת 2 מיני מחפרון ושירותי מפעיל, משזו לא הוכחה כדבעי, וקובעת כי הוכח במאזן ההסתברויות שהנתבעת 1 לא שכרה מן הנתבעת 2 כלי חפירה כלשהו, וגם לא קיבלה ממנה שירותי מפעיל של הכלי. כן הוכח, במאזן ההסתברויות, כי מי שביצעה את העבודות בפועל, הייתה הנתבעת 1, באמצעות מר חנן קטנה ועובד נוסף בשם רועי (אשר שמו גם מופיע בדו"ח שנערך במקום ע"י עובד התובעת).

המסגרת המשפטית הרלוונטית לנסיבות המקרה דנא, מצויות אפוא בסעיף 35 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש], תשכ"ח-1968 . לאור הראיות שפורטו לעיל, נחה דעתי כי עלה בידי התובעת להוכיח במאזן ההסתברויות, כי האחראית לנזק שנגרם לרכושה, היא הנתבעת 1, אשר ביצעה את פעולות החפירה בשטח, באמצעות מי מטעמה. באשר לנתבעת 2, לא הוכח כל קשר בינה לבין האירוע נשוא כתב התביעה. לפיכך, אני קובעת כי הוכחה רשלנותה הבלעדית של הנתבעת 1 אשר בעטייה נגרם הנזק לתובעת.

למעלה מן הצורך, אבהיר, כי גם אם הייתה מתקבלת גרסת מר קטנה, הרי שעפ"י עדותו שלו, הוא זה אשר הנחה את המפעיל אשר לטענתו הגיע מטעם הנתבעת 2, היכן לחפור בקרקע, וזאת מבלי שנקט באמצעי זהירות כלשהו. רלוונטיות לעניין זה הוראותיו של סעיף 15 לפקודת הנזיקין, לפיהן "לענין פקודה זו, העושה חוזה עם אדם אחר, שאיננו עובדו או שלוחו, על מנת שיעשה למענו מעשה פלוני, לא יהא חב על עוולה שתצמח תוך כדי עשיית אותו מעשה; הוראה זו לא תחול באחת מאלה: (1) הוא התרשל בבחירת בעל חוזהו; (2) הוא התערב בעבודתו של בעל חוזהו באופן שגרם לפגיעה או לנזק; ( 3) הוא הרשה או אישרר את המעשה שגרם לפגיעה או לנזק; (4) הוא היה אחראי מכוח חיקוק לעשיית המעשה שביצועו מסר לקבלן עצמאי; (5) הדבר שלעשייתו נעשה החוזה היה שלא כדין." מבלי לדקדק באשר לסעיף המשנה הרלוונטי ביותר לענייננו, נראה כי למצער, ניתן לקבוע בנסיבות העניין שמר קטנה התערב בעבודתו של המפעיל (ככל שאכן היה כזה, טענה שכעמור לא הוכחה), והרשה את המעשה שגרם לנזק. אם כן, גם אם הייתה מתקבלת טענת הנתבעת 1, לעניין מפעיל חיצוני, עובדה זו לא הייתה משנה את שיעור אחריותה לקרות הנזק.

מן הנימוקים האמורים, אני קובעת כי הוכחה אחריותה הבלעדית של הנתבעת 1 לנזקי התובעת, וכי לא הוכח כי רובצת אחריות כלשהי על הנתבעת 2.

סוף דבר:
אשר על כן, התביעה כנגד הנתבעת 1 מתקבלת. אני מחייבת את הנתבעת 1 לשלם לתובעת סך של 4,137 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית ממועד הגשת התביעה ועד מועד התשלום המלא בפועל. כמו כן, הנתבעת 1 תישא בהוצאות התובעת, לרבות שכ"ט עו"ד בסך של 2,000 ₪, אגרת משפט בסך 379 ₪ וכן בשכר טרחת העדים.

התביעה כנגד הנתבעת 2 נדחית. התובעת תישא בשכ"ט עו"ד של הנתבעת 2 בסך של 2,000 ₪ ובשכר העד.

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי מרכז לוד בתוך 45 ימים.

ניתנה היום, כ' אלול תש"פ, 09 ספטמבר 2020, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: חברת חשמל בע"מ
נתבע: חנן אינסטלציה
שופט :
עורכי דין: