ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ נגד דליה פוקורני :

לפני כבוד ה שופטת אביגיל כהן

המערער - המבקש

הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד טלי וורמברנד

נגד

המשיבים

1.דליה פוקורני
ע"י ב"כ עו"ד סירקין

2.נעם ששון
3.קמי שוקרון
ע"י ב"כ עו"ד שלום אהרון

פסק דין

1. לפני בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בתל אביב (כבוד השופט הבכיר אהוד שוורץ) מיום 25/8/20 בתא"ק 44124-01-19 ולפיה נדחתה בקשת המבקש – הנתבע (להלן גם: " הבנק") לדחות את ישיבת ההוכחות הקבועה ליום 14/9/20 אך גם נקבע במסגרתה כי הודעות לצדדי ג' – המשיבים 2-3 תימחקנה וזאת לאחר שבוטל פסק דין שניתן נגדם בהעדר הגנה בהודעת צד ג'.

2. על עצם ההחלטה שלא לדחות את ישיבת ההוכחות לא ניתן להגיש בקשת רשות ערעור לאור סעיף 1 (1) לצו בתי המשפט (סוגי החלטות שלא תינתן בהן רשות ערעור) תשס"ט – 2009.

3. על כן, יש להתמקד ברכיב בהחלטה ולפיו נמחקת הודעת צד ג' וזאת מבלי שמי מבעלי הדין ביקש זאת.

4. המשיבה – התובעת הגישה נגד הבנק תביעה כספית בסך 250,000 ₪ להשבת כספים שהוצאו מחשבונה מבלי שהיא נתנה הוראה להוצאתם מחשבונה.

הבנק הגיש הודעת צד ג' נגד המשיבים 1-2 כיון שהכספים שיצאו מחשבון התובעת נכנסו לחשבונם בבנק לאומי.
משלא הוגש כתב הגנה על ידי צדדי ג' ניתן נגדם פסק דין (מותנה בקבלת תביעת התובעת נגד הבנק) ביום 19/5/20.

5. בחודש יולי 2020 ביקשו צדדי ג' – המשיבים 2-3 לבטל את פסק הדין שניתן נגדם.
הם טענו כי לא קיבלו את כתב התביעה ולגופו של עניין יש להן טענות הגנה טובות.
מר אור ליטנשטיין שהוא מכרו של נועם ששון רצה להחזיר לו כספים שלווה ממנו.
ההלוואה הוחזרה באמצעות צ'קים של אביו של אור ליטנשטיין (רק חלקם כובדו) וגם באמצעות העברה בנקאית מחשבונה של התובעת, אשר אור טען כי היא מקורבת שלו והוא מבצע עבורה עבודות שונות.
צדדי ג' הם תמי לב ואינם צריכים להשיב הכספים.

6. הבנק ביקש בחודש אוגוסט 2020 לדחות את ישיבת ההוכחות הקבועה ליום 14/9/20 וזאת על מנת למצות שלב קדם משפט, שכן התובעת טענה כי אינה יודעת את פרטי צד ג' ורק לאחרונה משהוגשה בקשה לביטול פסק דין על ידי צדדי ג' נודע על זהותו של אותו אור ליכטנשטיין שהוציא את הכספים מחשבונה של התובעת.

בסעיפים 4-5 לבקשה נכתב:
"4. בנסיבות אלה, על מנת לאפשר דיון מלא יעיל וצודק בתיק יש להמתין להכרעה בבקשה, כמו גם להגשת כתב הגנה מטעם צד ג' 3, ככל שיוגש וכן תצהירי עדות ראשית של מי מצדדי ג'. כל זאת טרם מעבר לשלב ההוכחות בתיק.

5. הנתבעת לא העבירה התייחסותה לבקשה, צדדי ג' 1-2 הסכימו לבקשה וצד ג' 3 אינו מיוצג".

7. בהחלטה מיום 25/8/20 נקבע:
"אין מקום לדחית הדיון, שהינו מועד הוכחות נדחה.

עובדת בירור זהות צד ג' 3, רק כעת, והגשת כהודעה נגדו, ישירות לתיק, ובלא קבלת רשות, לאחר שהתיק העיקרי נקבע להוכחות עוד ב6/20, אינה מצדיקה דחיה נוספת של בירור העניין, שבן התובעת לנתבע.
לגבי הודעת צד ג', ביחס לצדדי ג' 1 ו-2, ולאחר עיון בבקשה לביטול פס"ד ותגובה בעניין, אני מורה על ביטול פסק הדין שניתן כנגד צד ג' 1 ו-2, בהעדר הגנה ביום 19.5.20, שכן לא ראיתי שנסתרה טענתם, שלא קיבלו התביעה, בכתובת בה התגוררו באותה עת, והדבר לא נסתר כלל, ומשכך יש לבטל פסה"ד מחובת הצדק, וכך אני מורה. מעבר לכך אציין שגם לגופו, טענות צדדי ג 1 ו-2 מצדיקות בירור, ומבלי שיקבע ממצא סופי בענין לעת זו.
הואיל והנתבע מעוניין בצירוף צד ג' נוסף, צד ג 3, לפי הודעתו מיום 29.7.20, והואיל וכאמור אין מקום לדחיית דיון הוכחות, שקבוע בתיק בין התובעת לנתבע, וכאשר ההודעות לצד ג', כולן, בשלב ראשוני ביותר, עובר להגשת הגנה, אני מורה על מחיקת ההודעות, לכל צדדי ג', נשוא התיק כאן, כשכל צד נושא בהוצאותיו, שכן, דיונית לא ניתן לבררן נוכח השלב הדיוני של ההליך המקורי, ומהותית איני סבור שחייבות להתברר במסגרת ההליך המקורי, שקבוע להוכחות במועד קרוב, וכן אין גם מקום והצדקה לפיצול דיון הוכחות בתיק. ראה גם סיפא החלטה בעניין בדיון יום 8/3/20.
זכויות הנתבע תישמרנה במובן זה, שרשאי וחרף המחיקה כאן, ולאחר פסיקה בהליך כאן, לתבוע שיפוי ממי שימצא לנכון, היה ויחויב, ולרבות צדדי ג' שנמחקו, ובהליך נפרד.
נוכח הנקבע כעת, רשאי צד מעונין, תובעת/נתבע, לבקש בתוך 7 ימים מהיום, בבקשה מנומקת, זימון לעדות בדיון ההוכחות שקבוע בתיק כאן, של צדדי ג', או מי מהם, ויישקל בהתאם.
להודיע לצדדים, לרבות צדדי ג'".

8. בבקשת רשות הערעור נטען כי לא היתה הצדקה למחיקת הודעות צד ג' מבלי שמי מבעלי הדין ביקש זאת. רק בבקשה לביטול פסק דין שהוגשה ביום 13/7/20 נודע לראשונה על אותו אור ליכטנשטיין ומיד נשלחה הודעת צד ג' נגדו ובקשה לדחיית ישיבת ההוכחות.
בקשה שהוגשה בהסכמת צדדי ג' 1-2. איש לא ביקש מחיקתם. אגרה שולמה בגין הודעת צד ג' ולא ייגרם נזק מדחייה קצרה של ישיבת הוכחות ומכך שיתנהל הליך כולל.

9. המשיבים 2-3 בתשובתם לבקשת רשות הערעור טענו כי עיקר טענות הבנק הן ביחס לתובעת – המשיבה 1 שלא גילתה בתביעתה את כל הקשור לאור ליכטנשטיין.
אין צורך בהודעת צד ג', שכן הבנק זימן לישיבת ההוכחות את אור ליכטנשטיין ואף היה ראוי לצרף כמשיב את אור ליכטנשטיין לבקשה וכך לא נעשה.
ניהול הליך ביחס להודעות צד ג' יסבל ההליך ויעכב בירורו ואין בהחלטת בית משפט קמא משום פגיעה ממשית בבנק, שכן יוכל בעתיד להגיש תביעת שיפוי.

10. המשיבה 1 בתשובתה מבקשת אף היא לדחות את בקשת רשות הערעור. טוענת כי חזית המחלוקת בינה ובין הבנק מצומצמת ופשוטה. היא צרפה חוות דעת ממנה עולה ברורות כי לא היא זו שביקשה להעביר הכספים מחשבונה. הבנק יודע כי מדובר בזיוף שכן הגיש תלונה למשטרה. אין "לגלגל" לפתחה את הנטל בהמתנה לתפיסת העבריין ו/או להשבת הכספים על ידו. ביטול פסק הדין שניתן נגד צדדי ג'- המשיבים 2-3 מגביר את חששה להתארכות ההליכים.

11. לאחר עיון בטענות הצדדים מצאתי כי יש ליתן רשות ערעור. לדון בבקשת רשות הערעור כבערעור ולקבל הערעור לגופו מהנימוקים כדלקמן:
א) ברמת העיקרון החלטות הנוגעות להודעות צד ג' הן החלטות דיוניות – ניהוליות שערכאת ערעור מתערבת בהם רק במקרים חריגים.
ראה לעניין זה דברי כבוד השופט הנדל ברע"א 6383/19 מ.ע.ג.ן. ייעוץ וניהול נכסים בע"מ נ' בוטיק שימוש מבנים בע"מ (3/11/19) בסעיף 4:
".. שהרי "כלל ידוע הוא כי לא בנקל תתערב ערכאת הערעור בשיקול הדעת של הערכאה הדיונית בעניינים שבסדרי דין, אלא אם ההחלטה הנדונה נוגדת את הדין, גורמת לעיוות דין או חורגת באופן קיצוני מתחום שיקול הדעת הסביר" (רע"א 8134/13 חברת נ.נ סלטי הנדסה וניהול פרויקטים נ' פינקלשטיין, פסקה 5 (5.9.2014); רע"א 6195/12 בנק דיסקונט לישראל בע"מ נ' שימר, פסקה 5 (25.10.2012)). ..."
כן ראה: רע"א 1664/20 פנינת עוזיאל בע"מ נ' עו"ד נדב לב (8/7/20).

בעניינינו אני סבורה שיש צורך בהתערבות.

אין מדובר בבקשה להארכת מועד להגשת הודעת צד ג' או במקרה שבו אין זכות מוקנית להגשת הודעת צד ג'.
הודעת צד ג' נשלחה במועדה למשיבים 2-3. הם בעלי דין בתיק. פסק דין בוטל נגדם רק עתה.
משלא התבקשה (ובצדק) מחיקת הודעת צד ג' על ידי המשיבים 2-3, לא היה צריך בית משפט מיוזמתו למחוק את הודעת צד ג', אשר הוגשה במועדה ושולמה אגרה בגינה. רק מהבקשה לביטול פסק דין נודע על קיומו של אור ובוודאי שראוי לאפשר להגיש הודעת צד ג' נגדו ולאפשר בירור המחלוקת באופן ממצה בין כל המעורבים.

יעילות היא אלמנט חשוב מאוד אך אינו בלעדי.

הבנק לא שקט על שמריו וישב בחוסר מעש. התובעת לא סיפקה מידע בנוגע לאותו אור. הבנק בירר לאן עברו הכספים וכך הגיע למשיבים 2-3 אך רק ביולי 2020 כשהתבקש ביטול פסק הדין נגדם נודע מהם על אותו אור. גם בתשובה לבקשת רשות הערעור מרחיקה עצמה התובעת מאותו "עבריין" חסר השם.
ברור כי ניהול הליך שבו כל המעורבים יהיו בעלי דין יוביל לתוצאה צודקת וראויה יותר מאשר ניהול הליך חסר רק בין הבנק והתובעת, ורק מהסיבה ולפיה בחודש יוני 2020 (עוד טרם הוגשה הבקשה לביטול פסק דין על ידי צדדי ג') נקבעה ישיבת הוכחות לחודש ספטמבר 2020.
בנסיבות ומשלא התבקשה כלל מחיקת הודעת צד ג' לא היה צריך לקדש את מועד הדיון ויש לאפשר ניהול הליך מסודר.

12. לסיכום:
א) לאור האמור לעיל, אין מקום למחיקת הודעת צד ג'.

ב) התיק אינו בשל לשמיעת הוכחות ולפיכך יש לקבל הערעור ולבטל ההחלטה ובכלל זה אין לקיים ישיבת ההוכחות ביום 14/9/20.

ג) לא מצאתי לנכון לחייב בהוצאות בשים לב לכך שמחיקת צדדי ג' לא נעשתה ביוזמת המשיבים.

ד) המזכירות תשלח פסק הדין לצדדים.

ניתן היום, כ"א אלול תש"פ, 10 ספטמבר 2020, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ
נתבע: דליה פוקורני
שופט :
עורכי דין: