ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין אלבצאוו אליהו פקדו נגד המוסד לביטוח לאומי :

לפני:

כבוד השופטת הבכירה עידית איצקוביץ
נציג ציבור (עובדים) מר גבריאל נבו
נציג ציבור (מעסיקים) מר יצחק קוגמן

התובע
אלבצאוו אליהו פקדו
ע"י ב"כ עו"ד ינון תמרי מטעם הלשכה לסיוע משפטי
-
הנתבע
המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ עו"ד אביטל דיכטר

פסק דין

התובע, בן 71, הגיש תביעה כנגד החלטת הנתבע לקזז כ-300 ₪ באופן שוטף מגמלת הזקנה (אזרח ותיק) שהוא מקבל בגין חוב מזונות.

התובע גרוש פעמיים, ומשלם מזונות בשני תיקי הוצאה לפועל בגין חוב מזונות לנתבע. בתיק הוצל"פ 0300216943 משלם התובע לנתבע סך של 250 ₪ לחודש, ובתיק הוצל"פ 12700331217 משלם התובע 250 ₪ נוספים לנתבע. נוסף על כך , הנתבע מקזז 300 ₪ בגין חוב מזונות מגמלת הזקנה בגובה גמלת הנכות שאותה מקבל התובע.

התובע טוען כי הקיזוז הנוסף שנעשה על ידי הנתבע (סך של 300 ₪ לחודש) אינו כדין ופוגע בזכותו לחיות בכבוד.

הנתבע טען בכתב ההגנה כי נכון למועד הגשת כתב ההגנה, עומד חוב המזונות של התובע בשני תיקי המזונות על סך של 174,524 ₪ .
לגישת הנתבע, חוק המזונות (הבטחת תשלום) התשל"ב-1972 (להלן – חוק המזונות) הסמיך את הנתבע לקזז חוב של חייב מקצבה המשולמת לו (סעיף 14(ג) לחוק המזונות). הקיזוז שנעשה לתובע הוא של כ-10% מקצבת הזקנה החודשית המשולמת לתובע. לאחר ההפחתות השונות סכום הקצבה הוא בסך 2,681 ₪. לגישת הנתבע, על התובע לפנות ללשכת ההוצאה לפועל בבקשה לעיכוב הליכים באחד מן התיקים המנוהלים נגדו, מאחר וקיים הסדר תשלומים בינו לנתבע, באופן שמקוזז סכום קבוע מדי חודש מקצבת הזקנה המשולמת.

ב"כ הצדדים הסכימו כי מדובר במחלוקת משפטית ועל כן, תינתן הכרעה לאחר שיוגשו סיכומים.

דיון והכרעה
השאלה שבמחלוקת היא האם הנתבע פעל כדין עת הורה על קיזוז סך של 300 ₪ מהקצבה השוטפת לאזרח ותיק (בגובה קצ בת נכות) בגין חוב מזונות, כאשר באותו זמן מנהל הנתבע כנגד התובע שני תיקי הוצאה לפועל שבהם הוסכם על תשלום חודשי בסך 250 ₪ בכל אחד.
הסכום שנותר לתובע מהקצבה לאחר הקיזוז הוא בסך 2,681 ₪.
בעב"ל (ארצי) 391/06 אליהו עמר נ' המוסד לביטוח לאומי, מיום 10.6.08, נדון מקרה דומה לזה שלפנינו, שבו החליט הנתבע על קיזוז גמלאות שהגיעו לתובע שם, עבור תשלום רטרואקטיבי, על אף החלטת ראש הוצאה לפועל בנוגע להסדר תשלומים. שם נפסק:
"סעיף 14(ג) לחוק המזונות מקנה למוסד את האפשרות לקזז כנגד סכום, אותו המוסד חב לחייב על פי כל דין, את התשלום המשתלם לזוכה לפי פסק הדין למזונות. הזכות לביצוע קיזוז נתונה לביקורתו של בית הדין לעבודה, כקבוע בסעיף 14(ג) לחוק המזונות. הטענה לפיה, נדרש המוסד, כבעל חוב, עת מתברר כי הוא מצידו חב גם גמלאות לחייב, לנהוג בגמלאות לפי החלטת ראש ההוצאה לפועל ולא כגמלה הניתנת לקיזוז על פי סעיף 14 לחוק המזונות - הינה בעייתית. לא מצאנו מקום להתערב בהחלטת המוסד לביצוע קיזוז בין גמלה רטרואקטיבית המגיעה למערער לבין חובו למוסד, בגין תשלום המזונות. זאת, משהחלטת המוסד לא נמצאה שרירותית אלא מבוססת על נהליה הפנימיים, לפיהם המוסד מבחין בין קיזוז גמלה רטרואקטיבית לבין גמלה שוטפת, ממנה מתקיים מבוטח לצורכי קיומו, בה מנכה המוסד סכום בגובה גמלת הבטחת הכנסה, לצורך מחייתו היומיומית של המבוטח".

גם בפסק דין שניתן על ידי בית דין זה (ראש ההרכב, השופטת איצקוביץ) בב"ל (ת"א) 17674-08-15‏ ‏ניסים חזן נ' המוסד לביטוח לאומי, מיום 5.6.16, אושרה ההבחנה בין התשלום השוטף של הגמלה לחייב במזונות ובין התשלום הרטרואקטיבי, ונפסק:
"ההבחנה בין קיזוז מתשלום רטרואקטיבי של גמלה לבין גמלה שוטפת - היא לגיטימית, ומבוססת על תכלית שלפיה אין לפגוע בדמי קיום מינימאליים של מקבל קצבה. אולם, כל עוד מקבל הוא קצבה שוטפת, ניתן לגבות את החוב, דרך קיזוז, מתשלומים רטרואקטיביים, שהם מעבר לתשלום השוטף.
כמו כן, אין חובה לתת זכות טיעון בטרם נעשה הקיזוז, שמהווה אחת הדרכים לגביית החוב.
כאמור, קיזוז הוא דרך לגיטימית לגביית חוב בגין מזונות, על פי חוק המזונות. אי לכך לא נפל פגם בהחלטת הנתבע שיש בו להצדיק את התערבותו של בית הדין".

לחוב במזונות מעמד מיוחד, ועל כן קבע המחוקק בסעיף 303(א) ל חוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב) התשנ"ה-1995 :

"זכות לגמלת כסף אינה ניתנת להעברה, לערבות או לעיקול בכל דרך שהיא אלא לשם תשלום מזונות המגיעים מהזכאי לגמלה לפי פסק דין של בית משפט או של בית דין מוסמך".

בהתאם להוראות החוק והפסיקה, אין להגביל את הקיזוז של הזכות לגמלה עבור חוב מזונות של התובע לסכומים שנקבעו בהסדר במסגרת תיק הוצאה לפועל. אולם, יש לערוך את ההבחנה הנדרשת, כפי שהוזכרה לעיל, בין הגמלה השוטפת ובין התשלום הרטרואקטיבי של הגמלה (ראו בל (ת"א) 61200-02-18 דוד ביזמוט - המוסד לביטוח לאומי, מיום 18.9.19).

במקרה של התובע הקיזוז נעשה מן הקצבה השוטפת, אך הסכום אשר נותר ממנה לאחר הקיזוז עולה על הסכום של גמלת הבטחת הכנסה שהיה מגיע לתובע (ליחיד-2,201 ₪).
לכן, לא ניתן לומר כי נפגעה זכותו של התובע לקיום מינימאלי בכבוד כאשר הנתבע פועל לפי סמכויותיו על פי דין ומקזז בגין חוב מזונות שהנתבע שילם ושאינו במחלוקת.

נוכח האמור, דין התביעה להידחות.
כמקובל בהליכים של ביטחון סוציאלי, אין צו להוצאות.

7. לצדדים זכות ערעור על פסק הדין לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים תוך 30 יום מקבלתו.

ניתן היום, י"ז אלול תש"פ, (6 ספטמבר 2020), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם .

מר גבריאל נבו,
נציג ציבור עובדים

עידית איצקוביץ, שופטת בכירה
אב"ד

מר יצחק קוגמן,
נציג ציבור מעסיקים


מעורבים
תובע: אלבצאוו אליהו פקדו
נתבע: המוסד לביטוח לאומי
שופט :
עורכי דין: