ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין בית אומנות העץ הבינלאומי בע"מ נגד יבגני פייגין :

לפני כבוד ה שופטת אביגיל כהן

המבקשת

בית אומנות העץ הבינלאומי בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד ניר ארנון

נגד

המשיבים

  1. יבגני פייגין
  2. אלינה סיקר

החלטה

1. לפני בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט לתביעות קטנות בתל אביב יפו (כבוד השופט גיא הימן) מיום 5/8/20 ולפיו התקבלה ברובה תביעת המשיבים נגד המבקשת והיא חויבה לשלם להם סך 21,527 ₪ בתוספת הוצאות משפט בסך 1,500 ₪ וזאת כנגד השבת מכלול הארונות שסיפקה למשיבים.

2. לפי התביעה, התובעים הזמינו חדר ארונות מהנתבעת – המבקשת תמורת 13,600 ₪ (כולל הובלה והתקנה). הם עמדו על כך שהמתקינים יהיו אלה שהם כבר ראו את עבודתם. בפועל הותקן חדר ארונות על ידי מתקינים אחרים. התגלו חוסרים ואי התאמות ביחס למוזמן .כתוצאה מההתקנה נפגעו הפרקט וכן התקרה והמנורה. למרות פניות רבות לא ניתן מענה שלם לליקויים. גם מכתב התראה שנשלח על ידי עו"ד לא עזר ולפיכך הוגשה התביעה במסגרתה מבוקשת השבה וביטול עסקה וכן פיצוים בגין כל ההתנהלות, החזר הוצאות ועוד.

3. הנתבעת טענה כי כתב תביעה "מנופח". התובעים קיבלו טיפול מלא וטוב.

4. בדיון שהתקיים ביום 30/7/20 העידו התובעים ונציג הנתבעת.
מתברר שהתובעים שכרו שירותי עו"ד על מנת שייצגם בבית משפט שלום ושילמו לו שכר טרחה בסך 7,000 ₪ אך עורך הדין פשט את הרגל. לאחר מכן הגישו תביעתם בבית משפט לתביעות קטנות.

5. בפסק הדין התקבלה גרסת התובעים שעדותם נמצאה אמינה וכנה ונתמכה בין היתר בתמונות.
נקבע כי הנתבעת סיפקה מכלול ארונות שונה מזה שהוזמן ולכן התובעים זכאים להשיב לידם התמורה משביקשו לבטל החוזה.
כיוון שליקויים נטענים בפרקט טרם תוקנו ולא ניתן לדעת מה סכום התיקון, העריך בית משפט את הנזק בסך 400 ₪ (בעוד הסכום הנתבע עמד על 900 ₪).

בגין נזק לא ממוני (אובדן זמן, עוגמת נפש וכו') קבע בית משפט פיצוי בדרך של אומדנא בסך 4,000 ₪ וכן נקבע כי הנתבעת תשלם לתובעים חלק קטן מתוך הסכום ששילמו התובעים לעו"ד: סך 1,500 ₪ מתוך 7,000 ₪ ששולם.
כמו כן נפסק פיצוי לדוגמא מכוח סעיף 31 א' לחוק הגנת הצרכן אך רק בסך 2,000 ₪ (ולא בסכום גבוה משמעותית שנדרש בכתב התביעה).

6. בבקשת רשות הערעור נטען, כי תוצאת פסק הדין "קשה" ומחייבת התערבות ערכאת ערעור על מנת שלא להנציח את הטעויות שנפלו בפסק הדין: לא היה מקום לקבל טענות המשיבים רק על סמך התרשמות מעדויותיהם ומבכייה של התובעת. בית משפט קבע כי עבודת הנתבעת והמתקינים אינה מקצועית מבלי שהיתה חוות דעת מומחה בפניו ולפי סעיף 4 לחוק חוזה קבלנות היה על בית משפט לאפשר לנתבעת לתקן את הליקויים ככל שבית משפט מצא כי קיימים ליקויים.
נקבע כי יש להתערב גם בסכום הפיצויים הכלליים שנפסקו בשים לב לכך שסכום הפיצוי אינו פרופורציונלי לערך המוצר.

7. דין בקשת רשות הערעור להידחות אף ללא צורך בתשובת המשיבים וזאת מהנימוקים כדלקמן:
א) הלכה היא כי "ההליך המשפטי בבית המשפט לתביעות קטנות נועד להיות הליך פשוט ומהיר, וכדי לשמור על תכלית זו נקבעה ההלכה לפיה אמת המידה למתן רשות ערעור על פסקי דינו היא מחמירה במיוחד, כשרשות זו תינתן רק במקרים חריגים ביותר בהם נפל פגם מהותי הדורש את התערבותה של ערכאת הערעור (רע"א 1196/15 צח בר נ' פורטל (פורסם בנבו) (18.3.2015)). רשות ערעור על פסק דינו של בית משפט לתביעות קטנות לא בהכרח תינתן אף כאשר מתעוררת שאלה משפטית בעלת חשיבות החורגת מעניינם הישיר של הצדדים למחלוקת..." (רע"א 2095/15 אולמי נפטון בת ים בע"מ נ' משיח , פסקה 4 לפסק דינו של כבוד הש' צ' זילברטל (20.5.15)).

התערבות בפסה"ד אינה נעשית רק כשמתעוררת שאלה עקרונית משפטית, ויכולה להיעשות גם במקרים האחרים שבהם "נפלה טעות גלויה ובולטת בממצא עובדתי או ביישום הדין או כשחלה פגיעה בכלל הצדק הטבעי" (ראה גם רע"א 2816/17 דהרי נ' לוי, פסקה ט' (10/5/17).

ב) זאת ועוד; ערכאת ערעור אינה נוטה להתערב בממצאים עובדתיים ובקביעות מהימנות אלא במקרים חריגים ביותר. למשל, כאשר נפל בהכרעתה של הערכאה הראשונה פגם הנופל לשורשו של עניין או כאשר הטעות בולטת על פניה. זאת, לנוכח היתרון המובנה של הערכאה הדיונית – שלה היכולת להתרשם באופן בלתי אמצעי מן העדים הנשמעים לפניה – על פני ערכאת הערעור (ראה לעניין זה גם: ע"א 3601/96 בראשי נ' עזבון בראשי, פ"ד נב (2) 582, 594; ע"א 4839/92 גנז נ' כץ, פ"ד מח (4) 749, 756; רע"א 2146/08 עז' המנוח בושוויק מיכאל ז"ל נ' מרכז רפואי "בני ציון" (12.1.11)).

ג) סדרי הדין בבית משפט לתביעות קטנות גמישים יותר מסדרי דין "רגילים" ובית משפט יכול וצריך ליטול חלק פעיל בהליך. ראה תקנה 13(א)לתקנות השיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין) התשל"ז- 1976.

ומן הכלל אל הפרט:
עניינינו אינו מצדיק התערבות חריגה של ערכאת ערעור בפסק דינו של בית משפט לתביעות קטנות ואינו נכנס לגדר החריגים המצדיק התערבות ערכאת ערעור בקביעות עובדה וממצאי מהימנות אליהם הגיעה הערכאה הדיונית.
בית משפט בחן את כתבי הטענות, את העדויות והראיות שהוצגו בפניו ונתן פסק דינו בהתאם.
חלק נכבד ביותר מהנטען בבקשת רשות הערעור כלל לא הועלה בבית משפט לתביעות קטנות.
על מנת להמחיש את השונות בין טיעוני הנתבעת בבית משפט לתביעות קטנות ובין טיעונה בבקשת רשות הערעור, אצטט את מלוא כתב ההגנה של הנתבעת:

"הלקוח מעלה טענות רק כדי לנפח את כתב התביעה. יום לאחר ההרכבה נשלחה קריאת שירות לחברה ובו טענה על דופן ארון קצר. וביחידה של ארון נעליים, הלקוח קיבל טיפול מלא וטוב על כל טענותיו וכל זאת לאחר שביקרנו בביתו והוסבר לו על הליקויים שהוא מציין שהכל נעשה לפי ההזמנה באישורו ובהסכמתו. איני מבין את הטענות הלקוח מפריז בלשון המעטה. מצלם ומעלה תמונות שמציגות דברים שטופלו כראיה וזה לא נכון. אבקש לדחות את התביעה ולא לאפשר סחיטת כספים בחסות בית משפט".

עיון בפרוטוקול הלא קצר של הדיון שהתנהל בבית משפט קמא מעלה, כי בית משפט אפשר לנציג הנתבעת להוסיף על הטענות "הרזות" בכתב ההגנה ולא מצאתי בכל 7 דפי הפרוטוקול טענות בנוגע לסעיף 4 לחוק חוזה הביטוח או טענות ולפיהן ניתן להוכיח פגמים בארונות רק באמצעות חוות דעת מומחה.

ערכאת ערעור לא נועדה לצורך ביצוע מקצה שיפורים אלא לבחינת פסק דינה של הערכאה הדיונית על סמך התשתית העובדתית והראייתית והטיעונים שהועלו בפניה.

לא מצאתי , כאמור, כי זהו המקרה החריג שבו תתערב ערכאת ערעור בקביעות עובדתיות ובממצאי מהימנות אליהם הגיע בית משפט קמא ששמע את העדויות באופן בלתי אמצעי ונסמך כמובן גם על תמונות ומכלול הראיות שהוצגו בפניו.
פיצויים בגין נזק לא ממוני נפסקים בדרך של אומדן.

אין עסקינן בסכום חריג המצדיק התערבות ערכאת ערעור.
עניינינו אינו מעלה סוגיה משפטית בעלת השלכת רוחב ואין זה המקרה החריג שבו מוצדק ליתן רשות ערעור על פסק דינו של בית משפט לתביעות קטנות.

8. לסיכום:
לאור האמור לעיל, נדחית בקשת רשות הערעור.

משלא התבקשה תשובת המשיבים אין צו להוצאות.

המזכירות תשלח החלטה זו לצדדים.

ניתנה היום, כ' אלול תש"פ, 09 ספטמבר 2020, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: בית אומנות העץ הבינלאומי בע"מ
נתבע: יבגני פייגין
שופט :
עורכי דין: