ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין דן ראיגרודסקי נגד מומנטום פתרונות מימון מתקדמים בע"מ :

לפני כבוד ה שופטת אביגיל כהן

המבקש - המערער

דן ראיגרודסקי

נגד

המשיבה

מומנטום פתרונות מימון מתקדמים בע"מ
ע"י עו"ד ערן כהן-ציון

בית משפט קמא ייתן פסק דין חדש ומנומק בהליך קמא.

פסק דין

1. לפני בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית משפט לתביעות קטנות בתל אביב יפו (כבוד הרשם הבכיר אבנר יפרח) מיום 16/7/20 בת"ק 73042-12-19 אשר קיבל את תביעת המבקש נגד המשיבה מכוח חוק התקשורת (בזק ושירותים) תשמ"ב – 1982 (להלן: " חוק הספאם") בחלקה הקטן.

2. המבקש הגיש תביעה קטנה בסך 15,000 ₪ נגד המשיבה בגין 9 הודעות אלקטרוניות פרסומיות בין 29/11/16 ועד ליום 5/7/17.
נטען כי ביום 5/7/19 פנה במייל וביקש להסירו מרשימת התפוצה. נציגת הנתבעת במענה ביקשה ממנו להסדיר חוב לנתבעת. מיום 5/7/17 ועד ליום 3/10/17 נשלחו למבקש 4 הודעות אלקטרוניות נוספות. ביום 3/10/17 פנה בשנית להסירו מרשימת התפוצה והוא הוסר.
סה"כ נשלחו אליו 13 הודעות פרסומת וזאת לטענתו ללא שנתן הסכמתו. בגינן דרש פיצוי בסך 13,000 ₪ (1,000 ₪ לכל הודעה) וכן פיצוי בגין עוגמת נפש והוצאות משפט.

3. הנתבעת - המשיבה טענה כי התביעה היא ממניעי נקם.
חברה בבעלות התובע היתה לקוחה של הנתבעת מ- 1/12/14. החברה לא שילמה את חובה לנתבעת וביום 23/4/17 ניתן פסק דין בהסכמה בתא"ק 32959-01-17 ולפיו חויבה החברה של התובע לשלם לנתבעת 5,000 ₪.

עוד באותו מעמד הודיע התובע, כי ימצא דרך לנקום בנתבעת.

תביעה זו הוגשה רק לאחר שהנתבעת נאלצה לפתוח תיק הוצל"פ לצורך ביצוע פסק הדין כשנה לאחר שניתן (בהסכמה).

לגופו של עניין נטען, כי ההודעות שקיבל התובע היו אך ורק בעניין שירותים מסוג דומה לשירותים שקיבל התובע., כל עוד היה לקוח של הנתבעת וקיבל ממנה שירותים לא התלונן על ההודעות שקיבל ולא ביקש להסירן.
נמנע מלהסיר עצמו מרשימת התפוצה על ידי לחיצה במקום המתאים בתחתית כל מייל.
רק לאחר פסק הדין נגדו ביקש להסיר אותו מרשימת התפוצה במייל נפרד לעובדת שהיה איתה בקשר בענייני חוב החברה לנתבעת.
לאחר 5/7/17 קיבל רק 2 הודעות ולא 4 כנטען.
הודעה אחת – דרישה לתשלום חוב.
הודעה שניה – ברכת שנה טובה ללא כל דבר פרסום.
נטען לחוסר תום לב מצד התובע.

4. בדיון העידו התובע ונציג הנתבעת.

5. בפסק הדין מיום 16/7/20 התק בלה, כאמור, התביעה בחלקה.
נכתב בו בחלק האופרטיבי:
"לאחר ששקלתי את מכלול העניין, ולאחר שנוכחתי לדעת כי היה קשר עסקי/ הסכמי בין הצדדים ובשים לב כי חלף מיום 3/10/17 זמן רב, ולא נשלחו הודעות נוספות לתובע, וכן בהתייחס לכך אשר אני מקבל את עדותו של נציג הנתבעת כי הוא מטפל ומשרת בלקוחות רבים מאוד, וכן משקיע זמן ומשאבים בנושא של מניעת הפצת דואר, וכן בהתייחס לכך כי לדברי נציג הנתבעת היתה נגד החברה ככל הנראה רק תביעה אחת. בשים לב לאור הפסיקה כי בית משפט עליון ברע"א 1954/14 חזני נגד הנגבי כי בעת מתן סכום פיצוי על בית המשפט לשים לנגד עיניו את השיקולים בחוק מצד אחד לוודא שהפיצוי לא יהיה מעבר לנדרש מצד שני להכווין את התנגדות הנתבע, וכן בשים לב למספר הודעות שנשלחו, וכאמור כי ההודעות חדלו מזה זמן רב.
מצאתי לנכון לחייב את הנתבעת בנסיבות עניין זה, בסך של 1700 ₪.
דומה כי סכום זה משקף את האמור לעיל. ובמיוחד כי ההודעות חדלו לפני זמן רב ואין עוד צורך בהתרעת הנתבעת". (עמ' 4 שורה 31 עמוד 5 שורות 1 – 9).
6. בבקשת רשות הערעור נטען, כי פסק הדין אינו מנומק ואין בו התייחסות ראויה לטענת הצדדים.
יש לפסוק פיצוי ראוי עבור 13 הודעות פרסומת.
בית משפט לא התייחס בפסק דינו לטענת המבקש, כי בהודעות לא צוין כי מדובר ב"פרסומים" וכי זו הפרה של חוק הספאם וכי נימוקי פסק הדין בדבר הפיצוי הנמוך אינם נכונים. קשר עסקי בין צדדים אינו סיבה להקלה. גם התנהלות המשיבה אינה מצדיקה הקלה וכי לפי ההלכה הפסוקה ובכלל זה ע"א 7064/17 יהונתן ארד נ' מנקס אונליין טריידינג בע"מ (11/12/18) (להלן: "עניין מנקס אונליין") יש לפסוק פיצוי על הרף הגבוה מתוך נקודת מוצא כי 1,000 ₪ להודעה הוא הפיצוי הראוי.

המבקש טוען כי היה צריך לפסוק לטובתו הוצאות ושכר טרחת עורך דין.

7. המשיבה בתשובתה לבקשת רשות הערעור מבקשת לדחותה.
טוענת כי המבקש אינו תם לב ואינו נקי כפיים – המניע להגשת תביעתו היה נקמתי בלבד ותוך שימוש לרעה בהליכי משפט.
ההליך בבית משפט לתביעות קטנות היה מפורט ומעמיק יותר מדיונים ממוצעים בבית משפט לתביעות קטנות. אין זה המקרה שבו ערכאת ערעור תתערב בפסק דין שניתן בבית משפט לתביעות קטנות ואף לגופם של דברים אין ממש בטענות המבקש.
כל זמן שהיה לקוח של המשיבה הוא לא הלין על קבלת דברי הדואר.
בכוונת מכוון לא ביקש להוציא עצמו מרשימת התפוצה בדרך הקלה והראויה ובבקשת רשות הערעור הועלו טענות שכלל לא הועלו בבית משפט לתביעות קטנות (ראה סעיף 68 לתגובה).
נטען כי הבקשה לא נתמכה בתצהיר ויש לדחותה תוך חיוב בהוצאות.

8. לאחר עיון בבקשת רשות הערעור הגעתי למסקנה ולפיה יש ליתן רשות ערעור ולקבל הערעור באופן שבו יבוטל פסק הדין ויוחזר לבית משפט קמא לצורך מתן פסק דין חדש ו מנומק.
א) רשות ערעור על פסק דינו של בימ"ש לתביעות קטנות, לרבות בתביעות מכוח חוק התקשורת, ניתנת במקרים חריגים במיוחד. כך נקבע גם ברע"א 1231/17 רז נ' אימפרשן מדיה בע"מ סעיף ז' להחלטת כבוד המשנה לנשיאה השופט רובינשטיין (20.4.17)).

מצאתי לנכון בכל זאת ליתן רשות ערעור ולקבל הערעור כיוון שאינני מצליחה לבחון את פסק דינו של בית משפט קמא באופן הנדרש מערכאת ערעור וזאת בהעדר קביעות עובדתיות המאפשרות לבחון את סבירותו של הפיצוי.

ב) על פי הפסיקה, נקודת המוצא היא כי יש לפסוק פיצוי בסך 1,000 ₪ להודעה שנשלחת בניגוד לחוק אלא אם כן מתקיימים תנאים המצדיקים פסיקת פיצוי נמוך יותר.
ראה למשל: ע"א 2434-12-13 תמיר נ' ישר אובוז נכסים ואחזקות בע"מ (20/10/14) וכן פסק הדין בעניין מנקס אונליין בסעיף 21.
כלומר – נקודת המוצא היא פסיקת פיצוי בגין הודעת פרסומת שנשלחה ללא הסכמה. כאשר סכום הפיצוי המירבי הוא 1,000 ₪ וכדי לסטות ממנו יש לנמק, מדוע מוצדק לעשות כן.

בפסק דינו של בית משפט קמא חסרות קביעות עובדתיות שאינן מאפשרות לי לבחון את מה סכום הפיצוי שנפסק בגין כל הודעה. חסרות קביעות נוספות.
למשל: האם היתה הסכמה לקבלת הודעות פרסומת מהתובע?
כמה הודעות נשלחו לפני בקשת ההסרה ואחריה?
כמה הודעות (אם בכלל) אינן "פרסומת"?

ג) בנסיבות אלו, משלא נקבעו הקביעות העובדתיות אין אפשרות לבחון את פסק הדין במשקפיים של ערכאת ערעור ולפיכך אין מנוס מקבלת הערעור, ביטולו של פסק הדין והשבתו לבית משפט קמא לצורך מתן פסק דין מנומק.

9. לסיכום:
א) לאור האמור לעיל, ניתנת רשות ערעור והערעור מתקבל.

בית משפט קמא ייתן פסק דין חדש ומנומק בהליך קמא.

ב) המשיבה תישא בהוצאות המבקש בסך 1,000 ₪.
הערבון יוחזר למבקש

ג) המזכירות תשלח פסק הדין לצדדים.

ניתן היום, כ' אלול תש"פ, 09 ספטמבר 2020, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: דן ראיגרודסקי
נתבע: מומנטום פתרונות מימון מתקדמים בע"מ
שופט :
עורכי דין: