ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין ארז אומן נגד המוסד לביטוח לאומי :

09 ספטמבר 2020
לפני: כבוד השופט עמיצור איתם
התובע:
ארז אומן, ת"ז XXXXXX142
ע"י ב"כ: עו"ד ענת רוביו קימלמן

-
הנתבע:
המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ: עו"ד יסמין דיגורקר

החלטה

עניינה של החלטה זו בבקשת התובע להפנות אל המומחה שמונה מטעם בית הדין, ד"ר יפה דיויד, שאלות הבהרה לחוות דעתו.
בעניינו של התובע מונה ד"ר יפה דיויד, מומחה לכירורגית כף היד, כיועץ רפואי מטעם בית הדין (להלן: המומחה). המומחה התבקש לחוות דעתו ביחס לליקויים הרופאיים מהם סובל התובע בידו הימנית.
בחוות דעתו קבע המומחה כי "על פי התיאור העובדתי התובע עבד כמנהל איכות בחברת אגיס רייל ישראל בע"מ בתאריכים 1.1.2012-40.4.2016 וכן עבד בשנת 2017 כבודק קבצעים בספרייה הלאומית גבעת רם. מר אומן עבד בתקופות אלה בהיקף משרה של 100% ועיקר עבודתו הינה הקלה (-הקלדה. ע.א.) ושימוש בעכבר המחשב. לתובע גורם סיכון אישי, השמנת יתר. בהתבסס על הספרות הרפואית העדכנית ובהתבסס על העדכון הערוך על ידי ד"ר טרגין מרק, סגן המנהל הרפואי, הלשכה הרפואית – המוסד לביטוח לאומי, מתאריך 17.1.2019, אין להכיר בהקלדה על מחשב כגורם סיכון תעסוקתי לתסמונת התעלה הקרפלית. בהתבס על הספרות הרפואית, התיק הרפואי והסעיף העובדתי לא ניתן לקבוע באופן ודאי כי התובע סובל מתסמונת התעלה הקרפלית בידו הימנית וכן לא ניתן לקבוע בסבירות של מעל 50% על קיומו של קשר סיבתי בין עבודת התובע ותסמונת התעלה הקרפלית."
בעקבות האמור בחוות הדעת, הגיש התובע בקשה להפנות אל המומחה שאלות הבהרה. תגובת הנתבע התבקשה והתקבלה, וכן תשובת התובע.
להלן יפורטו שאלות ההבהרה המבוקשות על ידי התובע, טענות הצדדים והכרעה בהן:
אנא פרט רשימת התיעוד שעמד לפנייך וכן ציין האם עיינת במכתב רופאה תעסוקתית.
לטענת הנתבע, אין מחלוקת שהחומר הרופאי הועבר עם ההחלטה על מינויו של המומחה ועל כן עמד לעיונו.
לטענת התובע, מקובל כי חוות הדעת כוללת פירוט של התיעוד, אולם קיימים מקרים בהם מומחים אינם מקבלים או מעיינים במלוא התיעוד ועל כן מקובל לבקש כי המומחה ישלים דרישה זו.
מאחר שחוות הדעת לא מציינת מסמכים רפואיים באופן ספציפי ולמצער את המסמך מהרופאה התעסוקתית אליו הפנה התובע, ונוכח העדר התנגדות הנתבע, אתיר את הפניית השאלה אל המומחה.
אנא פרט מהם הליקויים המאובחנים ביד ימין של התובע? האם הנך מקבלת אבחנות של א. מרפק טניס; ב. טנדניטיס; ג. תסמונת התעלה הקרפלית? אם לא, מדוע?
הנתבע התנגד לשאלה. לטענתו המומחה פירט בחוות הדעת מהם הליקויים מהם סובל התובע ולגבי תסמונת התעלה הקרפלתי קבע כי לא ניתן לקבוע כי התובע סובל מליקוי זה. על כן השאלה מיותרת.
התובע סבור כי לא ברור מחוות הדעת שהמומחה ער לאבחנות של מרפק טניס וטנדניטיס (בפרט ביחס לשאלת הקשר הסיבתי) ועל כן השאלה מוצדקת. בתשובתו, הפנה התובע גם למכתב הרופאה התעסוקתית בעניינו, שם נקבע כי "יש יסוד לקבוע מחלת מקצוע בין הטנדיניטיס ביד ימין לבין עבודתו האינטנסיבית...".
אני סבור כי יש להפנות את השאלה אל המומחה, שכן תשובתו בעניין הליקויים מהם סובל התובע אינה ברורה דיה ועל כן יש בשאלה כדי להבהיר את חוות הדעת.
האם הנך מסכים כי התובע היה נתון ללחץ אינטנסיבי על העצבים ביד ימין במהלך עבודתו?
הנתבע התנגד להפניית השאלה וטען כי אינה מבוססת על התשתית העובדתית שבתיק ולא ברור על בסיס מה מתבקשת הסכמת המומחה לאמור בשאלה.
התובע השיב כי המומחה לא התייחס באופן מלא לסוכמות הצדדים ובפרט לסעיף ג' בעניין היקף הימים והשעות, אך קבע כי CTS אינו נובע מהקלדה.
לשיטתי מדובר בשאלה מטעה שאינה מבהירה דבר. העובדות אליהן מפנה התובע בתשובתו אינו כוללות שימוש ב"לחץ אינטנסיבי" ועל מדובר בעובדה חדשה אותה מבקש התובע להעביר אל המומחה כעת. על כן איני מתיר את הפניית השאלה אל המומחה.
על בסיס איזה קריטריונים קבעת שהתובע סובל מהשמנת יתר ולאיזה מועד התייחסת?
הנתבע התנגד לשאלה שכן מדובר בנתון העולה מתיקו הרפואי של התובע באופן ברור.
התובע טען מנגד כי מדד הBMI אצלו היה תקין במועדים הרלוונטים ועל כן מבוקש כי המומחה יתייחס למדד זה ולשאלה האם מדובר בהשמנת יתר חריגה.
לשיטתי מאחר ועניין זה הועלה על ידי המומחה בחוות דעתו, הרי שיש בשאלה כדי להבהיר את חוות הדעת בנקודה זו. השאלה תופנה אל המומחה.
באיזו מידה באחוזים ניתן לדעתך לקבוע את מידת השפעת העבודה על כל אחד מהליקויים הנ"ל?
הנתבע התנגד לשאלה שכן מדובר בשאלה העולה כאשר המומחה קובע כי יש קשר סיבתי של 50% בין תנאי העבודה לליקויי התובע.
לכך התובע השיב כי השפעת העבודה הנדרשת לקיומו של קשר סיבתי הינה בשיעור של מעל 20% ולא 50%.
שאלות מסוג זה הופנו אל המומחה עם ההחלטה על מינויו ומשהשיב המומחה כי לא מתקיים קשר סיבתי בין תנאי העבודה לליקויים, אין הוא נדרש להשיב על מידת השפעתם של תנאי העבודה על הליקויים. התובע מופנה בעניין זה לשאלות שנקבעו בהחלטת המינוי. השאלה לא תועבר אל המומחה.
האם הנך מסכים כי סמיכות הזמנים שבין עבודת התובע ומאפיניה לבין מועד הופעת התלונות והממצאים יש בה כדי לבסס את הקשר הנדרש בין הליקויים לבין העבודה? אם לא – מדוע?
הנתבע התנגד לשאלה שכן לשיטתו אינה מתיישבת עם חוות הדעת ומהממצאים העולים ממנה.
התובע השיב כי מדובר בעניין עובדתי הנובע מהרשומה הרפואית, קושר בין האירועים לנזק הרפואי וחיוני לקביעת הקשר הסיבתי.
אני סבור כי יש בשאלה כדי להבהיר את חוות הדעת, שכן מטרתה להתחקות אחר הלך מחשבתו של המומחה בקביעותיו בחוות הדעת. ממילא גם התנגדות הנתבע אינה ברורה דיה בנקודה זו. השאלה תועבר לעיון המומחה.
האם נכון כי קיימת ירידה בתלומות לאחר שהתובע שינה תעסוקה לנוכח המלצות הרופאה התעסוקתית ועל מה מלמדת עובדה זו , אם כן?
לדעת הנתבע אין מדובר בשאלה שנועדה להבהיר את חוות הדעת ואף מדובר בעובדה שאינה חלק מהתשתית העובדתית, ומבוססת על תלונה סובייקטיבית שאין ממצא אובייקטיבי בצידה, ועל כן הוא מתנגד להפנייתה אל המומחה.
לשיטת התובע מדובר בעניין עובדתי העולה מהרשומה הרפואית וקושר בין האירועים לנזק הרפואי.
אני מסכים עם הנתבע . השאלה אינה מבהירה וכוללת עובדה חדשה. ככל שהתובע סבור כי עובדה זו עולה מהמסמכים הרופאיים, היה עליו להפנות את המומחה אל מסמכים אלו באופן ספציפי וכך לא נעשה. השאלה לא תופנה אל המומחה.
לאור האמור, יועברו אל המומחה שאלות הבאות: א', ב', ד', ו'.
החלטה למומחה תישלח בנפרד.

ניתנה היום, כ' אלול תש"פ, (09 ספטמבר 2020), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.


מעורבים
תובע: ארז אומן
נתבע: המוסד לביטוח לאומי
שופט :
עורכי דין: