ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין גיל אביטבול נגד מדינת ישראל :

בפני כבוד ה שופטת בכירה אטליא וישקין

מבקשים

גיל אביטבול

נגד

משיבים
מדינת ישראל

החלטה

בפני בקשה לביטול פסילה מנהלית על פי סעיף 48 לפקודת התעבורה [נוסח חדש] תשכ"א - 1961.
ביום 29.8.20 ניתן כנגד המבקש צו פסילה מנהלית מלהחזיק רישיון נהיגה לתקופה של 30 יום, וזאת מתוקף סמכותו של קצין משטרה, על פי סעיף 47(ה)(3) לפקודת התעבורה.
הצו ניתן בהקשר לדו"ח הזמנה לדין מספר 50251173808 שעניינו נהיגה בשכרות. המבקש, נבדק ב"ינשוף" ונמצאו בגופו 406 מיקרוגרם אלכוהול בליטר אויר נשוף, כמות העולה על המידה הקבועה בחוק.

לטענת ב"כ המבקש, המבקש טען במעמד רישום הדו"ח שלא נהג ברכב ואף בפני הקצין, השוטר שרשם את הדו"ח מציין כי ראה שהנהג והנוסעת מתחלפים, לא ציין איך היתה ההתחלפות, האם לאחר עצירת הרכב, האם בתוכו או מחוצה לו , השוטר אף לא ציין את מרחקו מהרכב, כמו כן לנאשם נערכו 3 בדיקות שנערכו אולם קיים דין וחשבון רק לפלט אחד בלבד בניגוד לנוהל ולחוק וכן הנוסעת לא נחקרה .

ב"כ המשיבה התנגדה לבקשה, בדו"ח הפעולה השוטר מציין כי הבחין בהחלפה בין הנוסעת לנהג, וכי פתח את הדלת האחורית שמאלית והבחין במבקש לחוץ מתנשף ומבולבל ומריח אלכוהול מפיו.
לעניין המסוכנות – מדובר במבקש שנוהג משנת 95' ולחובתו 24 עבירות קודמות, מסוגים שונים.
בנסיבות אלה מבוקש לדחות את הבקשה.

דיון
שני שיקולים מנחים את בית המשפט בדיון בבקשה זו: ראשית, קיום ראיות לכאורה בדבר אשמתו של המבקש, ושנית, השאלה האם יש בהמשך נהיגתו, כדי לסכן את שלום הציבור.

ראיות לכאורה:
תיק המשטרה הוגש לעיוני.

מעיון בתיק החקירה עולה כי קיימות ראיות לכאורה לביצוע העבירה.
בשלב זה של הדיון, די בדוחו"ת הפעולה, בתוצאת בדיקת הינשוף וכן מאפייני השכרות, ואף בדברי המבקש עצמו הן בדו"ח העיכוב ובתחקור החשוד והן בשימוע, בהן לא הכחיש כי שתה אלכוהול כדי לקבוע כי בידי המשיבה ראיות לכאורה.
מדו"ח השוטר יוסי שרעבי עולה כי הבחין בנאשם נוהג ברכב ואף הבחין כי לאחר שהרכב עלה על המדרכה הבחין בנאשם עובר מכסא הנהג למושב האחורי ובמבקשת עוברת מהמושב שלצד הנהג למושב הנהג.
בשלב זה, ביהמ"ש איננו אמור לבחון הראיות לעומקן אך לאחר ששמעתי את דברי הסנגור, לא אוכל להימנע מלהעיר כי מצאתי ראיות לכאורה לעניין עצם הנהיגה. אשר לשאלת מיקומו של השוטר– לא מצאתי בכל "כרסום" בראיות לכאורה. היה ויכפור הנאשם באשמה, יש להניח כי ישמעו עדויות בסוגיה זו, אף שאלת דו"חות הפלטים, אין בה כדי לכרסם בקיומן של ראיות לכאורה בשלב זה.
עוד אציין כי לדברי התובעת בשלב זה הדו"ח טרם אושר והוגש לביהמ"ש, ובשלב זה, רשאית התביעה להודיע על שינוי פרטים בכתב האישום ואף לבצע השלמת חקירה ולחקור עדים נוספים .

בבש"פ 2177/98 ארנביב נ. מ"י נקבע בהקשר זה כי בשלב מקדמי זה, בו טרם גובשה החלטת התביעה אם להגיש כתב אישום, יש צורך בראיות לכאורה ברמה נמוכה יותר מהראיות הנדרשות לצורך הגשת כתב אישום.

מסוכנות:
מסוכנותו של המשיב בנהיגה, נלמדת מנסיבות ביצוע העבירה ומהתנהגותו בדרכים בדרך כלל עליה ניתן ללמוד מעברו התעבורתי.

לעניין נסיבות ביצוע העבירה, רבות כבר נכתב על המסוכנות הנובעת מנהיגה בשכרות.

כך למשל בבש"פ 10865/06 מ"י נ' אשר ישעיהו , קובע כבוד השופט אדמונד לוי :
"מקובלת עלי ההשקפה, כי נגד העורר ניצבות ראיות לכאורה לכך שנהג בעת שהיה בגילופין. בתקופה שבה הולך וגדל מספרן של תאונות הדרכים, הנגרמות בעטיים של נהגים שיכורים, לא ניתן להשלים עם התנהגות מופקרת זאת, הואיל וכרוך בה מחיר דמים אותו נדרש הציבור הרחב לשלם כמעשה של יום- יום. כדי לקדם את הרעה, יש לנהוג בנהגים מסוג זה ביד קשה, ובכלל זה פסילתם מלנהוג ברכב מנועי, גם בטרם הוכרע דינם על ידי ביהמ"ש המוסמך".

בב"ש 090192/07, [מחוזי ת"א] יניב רדלייך נ' מ"י , קובעת למעשה כבוד הש' אהד "חזקת מסוכנות" בכל הנוגע לנהג שיכור:

"לטעמי, עילת נהיגה בשכרות חייבת להיות עילה עצמאית לפסילה עד תום ההליכים, בלא קשר לעבר תעבורתי, בלא קשר לגיל הנוהג, בלא קשר לעיסוק הנוהג. כל מי שייתפס נוהג בשכרות יש למנוע את המשך נהיגתו המסכנת – מיידית."

באשר ליתר הנסיבות הרלוונטיות: המבקש נוהג משנת 1995 ולחובתו 97 הרשעות קודמות מסוגים שונים.
כפי שנפסק ע"י כבוד ביהמ"ש העליון בבש"פ 513/88 ניתן ללמוד על מסוכנותו של המבקש בנהיגה, אף מנסיבות ביצוע העבירה. הריני קובעת כי קיימת מסוכנות חמורה העולה מנסיבות מקרה זה בו קיימות ראיות לכאורה אף לעבירה של הכשלת שוטר בהתחלפות אותה ביצע המבקש עם הנוסעת שלצידו.
בנוסף,ריבוי הרשעות קודמות מעלה כי מדובר בנהג אשר באופן שיטתי מגלה זלזול בחוק ובתקנות התעבורה.

לאחר שהאזנתי לטעוני הצדדים, עיינתי בחומר החקירה שהוצג בפני, בחנתי את נסיבות המקרה, נתתי דעתי אף לוותק ולעבר של המבקש כנהג, ולנסיבותיו האישיות, מצאתי כי המשך נהיגתו של המבקש עלול לסכן את שלום הציבור, לא שוכנעתי, כי יש בפני נסיבות אשר מצדיקות ביטול או קיצור הפסילה המנהלית ומצאתי, כי לא נפל פגם בשיקול דעתו של קצין המשטרה אשר הורה על פסילת רישיון הנהיגה של המבקש.
סיכומו של דבר – הבקשה נדחית.

המזכירות תעביר העתק ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, כ' אלול תש"פ, 09 ספטמבר 2020, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: גיל אביטבול
נתבע: מדינת ישראל
שופט :
עורכי דין: