ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין אפיקים שירותי תחבורה מתקדמים בע"מ נגד הפניקס חברה לביטוח בע"מ :

בפני כבוד ה שופטת עידית וינברגר

התובעת

אפיקים שירותי תחבורה מתקדמים בע"מ ח.פ. 514188366
ע"י ב"כ עוה"ד זיני, בן-נעים

נגד

הנתבעת
הפניקס חברה לביטוח בע"מ ח.פ. 520023185
ע"י ב"כ עוה"ד משה רבי

פסק דין

תביעה לפיצוי בגין הפסד שנגרם מימי עמידה, בעקבות תאונה שאירעה בתאריך 11.5.17, בין אוטובוס התובעת לבין רכב שהיה מבוטח ע"י הנתבעת.
הנתבעת לא חלקה על האחריות לתאונה ופיצתה את התובעת על נזק הרכוש בסך של 3,774 ₪ בהתאם לדו"ח שמאי מטעם התובעת, כולל החזר שכר טרחתו, אך היא חולקת על דרישת הפיצוי בגין ימי העמידה, בסך של 1,635 ₪.

בהתאם להסדר הדיוני אליו הגיעו הצדדים, אשר קיבל תוקף של החלטה ביום 5.7.20, פסק הדין יינתן על סמך המסמכים המצויים בתיק, לאחר שהצדדים וויתרו הדדית על חקירת עדים והגישו סיכומים בכתב.

לטענת התובעת, היא הוכיחה באמצעות שמאי ורואה חשבו ן מטעמה הפסד הכנסה עקב יום השבתה, בו הועמד הרכב לצורך תיקונו. לטענתה, עמדה זו לא נסתרה ע"י הנתבעת שלא הציגה חוו"ד נגדית של שמאי הגורס שמשך התיקון מצומצם יותר , או כי אין צורך בהשבתת הרכב לצורך תיקונו. עוד טוענת התובעת , כי הנתבעת אף לא חולקת על כך שהרכב תוקן בפועל שכן היא שילמה את מלוא הנזק, אך בשפותה את התובעת, לא העמידה אותה במצב בו הייתה מצויה אלמלא הפגיעה שכן רכבה נדרש להשבתה למשך יום וחצי . באשר לטענת הנתבעת לעניין צי רכבים או רזרבה תפעולית, טוענת התובעת כי תכלית הרזרבה היא הבטחת סדר כוחות מלא שיאפשר ביצוע טיפולים תקופתיים ברכבי תחבורה ציבורית ונסיעות תגבור אך אין בה כדי ליתן מענה לאירועים בלתי צפויים או לתיקוני רכב בשל תאונת דרכים. מוסיפה התובעת כי גם אם תתקבל הטענה, יש לחייב את הנתבעת בתשלום ימי עמידה בגין החזקת מערך רזרבה תפעולית אשר לו עלות לא מבוטל. התובעת מפנה לפסיקה בה קבעו בתי המשפט חובת תשלום בגין ימי עמידה.

הנתבעת מצדה טוענת כי הנזק בגין ימי עמידה הוא נזק מיוחד, ולפיכך על התובעת להוכיח הן את היקפו, הן את שיעורו והן את הקשר בינו לבין התאונה ולא ניתן להסתמך על טענות כלליות או על חוו"ד רואה חשבון תיאורטית וכללית. הנתבעת מפנה לכך שבעוד שבחוות דעת השמאי נרשם כי זמן השהייה של אוטובוס התובעת לצורך תיקונו מוערך ביום וחצי, בחשבונית התיקון נרשם כי האוטובוס נכנס למוסך ביום 4.7.18 ויצא ביום 21.7.18. מכאן, כי תוקנה בו תקלה אחרת שאינה קשורה לתאונה נשוא התביעה. מוסיפה הנתבעת, כי התובעת כחברה העוסקת במתן הסעות בתחבורה ציבורית ברחבי הארץ, מחזיקה בצי כלי רכב שלא כולם פועלים בו זמנית וסביר להניח כי נערכה למצב בו אוטובוסים מושבתים מסיבות שונות ואין בהשבתת אוטובוס ליום אחד כדי לפגוע בהכנסותיה. עוד טוענת הנתבעת, כי אין באישור רואה החשבון, שאינו נ ושא תאריך, כדי להוכיח כי אכן נגרם בפועל נזק לתובעת בגין ימי עמידה שכן מדובר בחוו"ד המתייחסת בכלליות לשנת 2017 ולא למקרה הספציפי נשוא התביעה. רואה החשבון הינו שכיר שלה ובכך יש כדי להשפיע על משקלה של חוות דעתו.

הפסד ימי עמידה הינו רכיב נזק מיוחד שעל התובע מוטל הנטל להוכיח אותו, בבחינת המוציא מחברו עליו הראיה.

להוכחת נזקה בגין ימי ההשבתה בהם הועמד האוטובוס לתיקון, צירפה התובעת חוות דעת שמאי, חשבונית תיקון במוסך וכן אישור מרואה חשבון.

מעיון בחוות דעתו של השמאי (נספח ג' לכתב התביעה) , עולה כי האוטובוס נבדק על ידו ביום בו הוכנס לתיקון במוסך, קרי ביום 4.7.18 ולפי הערכתו, משך שהיית האוטובוס במוסך לצורך התיקון הוא יום וחצי. עיון בחשבונית התיקון מהמוסך (נספח ד' לכתב התביעה), מעלה כי האוטובוס הוכנס לתיקון ביום 4.7.18 ויצא רק ביום 21.7.18, כלומר, האוטובוס שהה ב מוסך 18 ימים.

התובעת לא סיפקה כל הסבר לתקופת התיקון הארוכה, יחסית להערכת השמאי . נראה כי האוטובוס עבר בתקופה ארוכה זו תיקונים וטיפולים נוספים שאינם קשורים לתאונה נשוא התביעה , יתכן שלאחר שניזוק בתאונה נוספת, ואם תיקון הנזק שנגרם בתאונה זו בוצע אגב עבודות תיקון נוספות, הרי שלא הוכח כי חייב שהיה נוספת במוסך רק לצורך תיקון הנזק שנגרם בתאונה זו. התובעת לא הוכיחה את מספר הימים בהם הושבת האוטובוס בפועל בגין התאונה נשוא התביעה.

זאת ועוד, לא די היה באישור רואה החשבון שהוגש מטעם התובעת (נספח ה' לכתב התביעה) כדי להוכיח מהו ההפסד היומי בגין השבתת האוטובוס לשם תיקונו –
מעיון באישור רואה החשבון, המתיימר להיות חוו"ד, עולה כי מדובר באישור כללי סטנדרטי, שאינו נושא תאריך ולא ברור מתי נערך, המתייחס באופן כללי ל" הנזק הכלכלי הנגרם לתובעת כתוצאה מהשבתת רכב בעקבות תאונת דרכים ו/או בכלל" בשנת 2017 בכללותה.
לא די בכך. על התובעת היה להוכיח את הנזק שנגרם בפועל בגין השבתת אותו אוטובוס שנפגע בתאונה, בין היתר ע"י הצגת אסמכתאות המתייחסות לתפעולו של אותו אוטובוס, לרבות ממוצע הפדיון החודשי שהוא מניב בתקופה מקבילה. נפסק כי:
"הוכחת הנזק לצורך פסיקת פיצויים בגין נזק רכושי היא תנאי הכרחי אך לא מספיק לקביעת הפיצוי. על הניזוק מוטלת החובה להוכיח את הנתונים העובדתיים, מהם ניתן להסיק את הפיצוי, דהיינו, את הערך הכספי של החזרת המצב לקדמותו (ראו: ע"א 355/80 אניסימוב נ' מלון טירת בת שבע בע"מ, פ"ד לה(2) 800, 808 (להלן: אניסימוב); ע"א 2688/95 יצחק פנחס נ' כרם מהנדסים, פ"ד נ(5) 742; ע"א 5465/97 קני בתים בע"מ נ' הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה- נתניה, פ"ד נג(3) 433, 445)."

ע"א 1279/00 אבנעל נ' מ"י פ"ד מט(5) 193 .
בענייננו, לא הונחה תשתית ראייתית ועובדתית מספקת, ומשכך, הנטל לא הורם.

לפיכך, אני דוחה את התביעה.
לאור סכום התביעה והמתווה הדיוני, אני פוסקת לנתבעת שכר טרחת עו"ד בסך 1,000 ₪.

ניתנה היום, ה' אב תש"פ, 26 יולי 2020, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: אפיקים שירותי תחבורה מתקדמים בע"מ
נתבע: הפניקס חברה לביטוח בע"מ
שופט :
עורכי דין: