ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין בע"א נגד מיסא סח :

בפני כבוד ה שופטת ריבי למלשטריך-לטר

המערער
בע"א 39707-04-20

עיד ג'בילי ת"ז XXXXXX855
ע"י ב"כ עוה"ד רואן ג'בילי

נגד

המשיבה
מיסא סח ת"ז XXXXXX151
ע"י ב"כ עוה"ד שאדי סח

ובעניין

המערערת
בע"א 65683-05-20

מיסא סח ת"ז XXXXXX151

נגד

המשיב

עיד ג'בילי ת"ז XXXXXX855

פסק דין

ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום בקריות ת.א. 67508-12-19 (כבוד השופט ארדמן) שעניינו תביעה לפי חוק איסור לשון הרע תשכ"ה 1965, אשר מחק את כתב הגנתו של המערער ונתן פסק דין המחייב את המערער לשלם למשיבה פיצוי של 20,000 ₪ והוצאות משפט בסכום של 5,000 ₪.
המשיבה הגישה אף היא ערעור על פסק הדין (ע.א 65683-05-20) לעניין גובה הפיצוי שנפסק לה.

1. עובדות הרקע
1.1 המשיבה, מחנכת ומשוררת מפורסמת ועטוית פרסים רבים, הגישה תביעה כנגד המערער בשל מכתב ששלח למשרד התרבות ביום 7.9.18, לאחר שזכתה בפרס על שיריה. במכתב ציין המערער כי משורר ירדני הוא שכותב למשיבה את שיריה, וענין זה נודע לו בשל סכסוך כספי בין המשיבה למשורר הירדני בשל כך שלא שלמה לו את כל הסכום שהובטח לו. משרד התרבות הגיב בכך שהליך מתן הפרס התנהל באופן תקין ואין להשיב לטענות לא מבוססות ונעדרות אסמכתא כלשהי.
המשיבה טענה בתביעתה כי מדובר בשקר במפגיע, שנעשה בכוונה ובזדון על ידי המערער על מנת להכפיש את שמה, כשהמידע שקרי ונטול כל בסיס.
1.2 עוד נטען בתביעה כי ביום 24.12.19 שלח המערער לטלפון הנייד של בעל המשיבה 4 קלטות של האזנת סתר מתוך ביתה של המשיבה, שם היא נשמעת צועקת על בנותיה, וציין כי הוא חייב לשלוח קלטות אלו למשטרה ולשירותי הרווחה. המערער אישר בכתב הגנתו כי אכן אחז בארבע הקלטות מתוך ביתה של המשיבה והשמיע אותן לפחות לארבעה אנשי מקצוע בתחומים שונים, כאשר אחת מהן היא פקידת סעד בשירותי הרווחה.
1.3 נטען כנגד המערער כי עבר על חוק איסור לשון הרע תשכ"ה 1965 וכן על חוק הגנת הפרטיות תשמ"א 1981 ונדרש פיצוי סטטוטורי לפי חוקים אלו בסכום כולל של 100,000 ₪, נכון ליום הגשת התביעה (29.12.19).
1.4 המשיבה הגישה בקשה לגילוי מסמכים על ידי המערער, וכן הגישה שאלון בן חמש שאלות. אקדים את המאוחר ואציין, כי משסרב לענות על השאלון שהופנה אליו, על אף החלטות בית משפט קמא, נמחק ביום 19.4.20 כתב הגנתו של המערער והמשיבה הוזמנה להגיש בקשה למתן פסק דין.
1.5 המשיבה הגישה תצהיר התומך בכתב התביעה ובית המשפט נתן ביום 20.4.20 פסק דין , בהעדר הגנה, הקובע כי המערער בצע עוולה לפי חוק איסור לשון הרע ולפי חוק הגנת הפרטיות. לפיכך חייב את המערער בתשלום פיצוי של 20,000 ₪ וכן הוצאות משפט ושכ"ט בסך של 5,000 ₪.

2. המערער סרב להשיב לשאלון, בניגוד להחלטות בית המשפט 2.1 ביום 19.1.20 ניתן צו הדדי לגילוי מסמכים ועיון בהם. נקבעו זמנים לגילוי וכן למשלוח שאלונים ופרטים נוספים.
2.2 ביום 20.1.20 שלחה המשיבה למערער בקשה לגילוי מסמכים בתצהיר וכן בקשה להשיב לשאלון שיש בו 5 שאלות , ואלו הן :

2.3 ו אלו תשובות המערער לשאלות שנשאל:

2.4 דהיינו על השאלה מיהו המשורר הירדני אשר כותב למשיבה את השירים השיב "לא".
לשאלה מי מסר לו על כך השיב שאינו מחויב לחשוף את השמות. לשאלה 3 , מהו הסכסוך בין המשורר הירדני למשיבה- כלל לא השיב. לשאלה 4,5 כלל לא השיב. לשאלה 6 אמר כי מסר את הקלטות ל-5 אנשים, ולא מסר במפורש אם הם גורמים מחוץ ללשכת הרווחה.
2.5 בקשה ראשונה למחיקת כתב ההגנה - ביום 20.2.20 הגישה המשיבה בקשה ראשונה למחיקת כתב ההגנה של המערער מכיוון שלא השיב לשאלון והתחמק מתשובה. תגובת המערער מיום 3.3.20 הייתה כי בכתב הגנתו הסכים כי הפרטים אודות הפניה ללשכת הרווחה ביישוב התובעת יועברו לבית משפט בתנאי שיישמרו תחת חיסיון. לגבי שאלות 1,2,3 ציין כי הן שייכות לתביעה מקבילה שמתנהלת כנגדו בת.א. 17689-09-18 שקבועה להוכחות. לשאלה 4 השיב : לא. לשאלה 5 השיב שאינו מחויב לחשוף את השמות. לשאלה 6 מסר כ הקלטות הועברו ל-5 אנשים לבדוק אם הן אמ תיות, ומה ניתן לעשות.
ביום 3.3.20 ניתנה החלטת כבוד השופט קמא בה צוין כי הוא אינו רואה כל הסבר משכנע בתגובת המערער מדוע לא צורף תצהיר גילוי מסמכים. באשר לשאלון נקבע כי ניתנו תשובות חלקיות בלבד. לגבי שאלה 1 ניתנה תשובה שאינה עונה לשאלה; לגבי שאלה 2 למעשה נטענה טענת חיסיון אך לא פורט מהו החיסיון; לגבי שאלות 5-3 לא ניתנו תשובות; ולגבי שאלה 6 לא ניתן פירוט שמי של האנשים בהם מדובר. כן צוין כי אינו מקבל את טענתו הנוספת של המערער לגבי חלק מן השאלות, המסתמכת על תביעה אחרת, כאשר פירוט לגביה לא ניתן בתגובה ולא צורפו כתבי בדין דין. ניתנה למערער הזדמנות נוספת להמציא את הנדרש ממנו עד ליום 1.4.20 2.6 בקשה שניה למחיקת כתב ההגנה - ביום 12.3.20 נתן המערער מענה בתצהיר לשאלון שהופנה אליו . לשאלות 1-3 השיב שהן שייכות לתביעה אחרת שמתנהלת כנגדו. לשאלה 4 השיב כי לא הוא שתל את האזנת הסתר בבית המשיבה ואף לא שלח אדם לבצע זאת. עוד השיב כי איננו יכול לחשוף את פרטי מי שהעביר לו את הקלטות כי זו תהיה רכילות, והקלטות נבדקו מול 5 גורמים שונים שפרטיהם אינם מעניינה של המשיבה. לפיכך, הגישה המשיבה בקשה שניה למחיקת כתב הגנתו של המערער. בית משפט קמא נתן שוב שהות למערער להגיב עד ליום 29.3.20. או אז השיב המערער ביום 23.3.20 כי השיב במפורט בתצהיר לכל השאלות שהופנו אליו.
ביום 23.3.20 ניתנה החלטת בית משפט קמא הקובעת כי תגובת המערער הינה סתמית ומתחמקת, ואינה עונה לבקשה או להחלטת בית משפט מיום 3.3.20 . נקבע כי ככל ותצהיר תשובות לשאלון משלים ומפורט כנדרש בהחלטה קודמת לא יוגש עד ליום 21.4.20 ימחק כתב הגנתו על פי תקנה 122 לתקסד"א ללא התראה נוספת.
2.7 מחיקת כתב ההגנה - ביום 19.4.20 הגיש המערער הודעה המתווכחת עם החלטת בית המשפט. שוב טען כי מתנהלת תביעה מקבילה העומדת בפני שלב הוכחות, וניתנה שם החלטה הדוחה את הבקשה לפיצול סעדים. נטען כי איננו יכול למסור את שמות המקורות מהם קיבל את המידע, והוא מסכים לחשוף אותם רק בפני כבוד השופט במעמד צד אחד. כך גם בכל הנוגע למקורות שחשפו בפניו את ההקלטות – האזנות הסתר. המערער ציין כי הינו איש תקשורת ומתוקף תפקידו מקבל הרבה מידע ממקורות שונים ופועל בהתאם לכללי האתיקה העיתונאית.
ביום 19.4.20 ניתנה החלטת בית משפט קמא כי גם הפעם לא השיב המערער לשאלון תשובות כפי שנדרש, וחלף זאת ביקש להתווכח עם ההחלטה. גם הפעם לא טרח להצביע על חיסיון כלשהו המוכר בדין. אשר על כן קבע בית המשפט כי הוא מוחק את כתב הגנתו ומאפשר למשיבה להגיש בקשה למתן פסק דין.

3. טענות הצדדים בערעור בתמצית
3.1 המערער טען כי השיב לשאלון למעט חשיפת מקורות המידע, לטענתו מטעמים של חיסיון עיתונאי. עוד ציין כי חשיפת המקורות עלולה לפגוע בחייהם של צדדי ג' המקורבים למשיבה. המערער חזר וציין כי ישנה תביעה מקבילה בגין אותה עילה בשל פרסום בפייסבוק הקבועה להוכחות. עוד נטען כי הקלטות נשלחו ללשכת הרווחה ביישוב של המשיבה כדי שהמועצה לשלום הילד תטפל בנושא וזו הי יתה חובתו. המערער טוען כי הוא "שדרן טלוויזיה ורדיו", ומטרתו להביא לשיח ולמחשבה בנושאים שונים מכוח חופש הביטוי.
לענין הערעור שהגישה המשיבה טען המערער כי לא בצע האזנות סתר אלא קבל את הקלטות כפעיל חברתי וכאיש תקשורת, בדק את הענין והעביר לטיפול לשכת הרווחה למטרת טיפול. לגופו של ענין במעמד הדיון ציינה ב"כ המערער כי יש לקבוע את סכום הפיצוי רק לאחר שישמע המשפט בבית משפט קמא, ולא בשלב של מחיקת ההגנה.

3.2 המשיבה טענה כי יש לדחות את ערעור המערער שכן לא נפלה כל טעות בפסק דינו של בית משפט קמא, שכן המערער הפר שוב ושוב את צווי בית המשפט ולא השיב לשאלות שנשלחו אליו. עוד ציינה המשיבה כי המערער התרברב לאחר מכן בדף הפייסבוק שלו שהשופט חייב אותו להשיב לשאלון והוא לא השיב כי הוא "האחרון שמרים ידיים". נטען כי המערער הכפיש את שמה של המשיבה ואף בצע האזנות סתר או בקש לבצע האזנות סתר בתוך ביתה, אותם העביר לדבריו ל-5 אנשים שונים. המשיבה אף הגישה תלונה למשטרה על ביצוע האזנות סתר. למרות הזדמנויות שניתנו לו וצו שיפוטי בעניין זה, לא השיב לשאלון וזלזל בהוראות בית המשפט. לכן מחיקת כתב הגנתו ה ייתה כדין. עוד נטען כי הטענה לחסינות עיתונאית עלתה לראשונה בהודעת הערעור שם טען המערער כי הוא עובד בתחנת טלוויזיה ובתחנת רדיו. המשיבה בררה וטוענת כי אין תחנת טלוויזיה כזו ואין תחנת רדיו כזו. בירור בלשכת העיתונות העלתה שהמערער איננו עיתונאי. עוד נטען כי רק לאחר ביצוע מעשים אלו פנה המערער לבקש תעודת עיתונאי.
המשיבה הגישה ערעור (65683-05-20) לגבי גובה סכום הפיצוי שנפסק לה, במסגרתו טענה כי פעולת המערער היתה בזדון, על מנת לפגוע בה, ואכן חייה אינם כפי שהיו, לאחר שבתוך ביתה ומבצרה הוקלטו 4 קלטות משיחותיה עם בנותיה. למשיבה מוניטין מוכח, והמערער פגע בשמה הטוב על ידי כך ששלח מכתב למשרד התרבות המציין טענת סרק, שמשורר ירדני כותב לה את שיריה. התבקש פיצוי סטטוטורי בגין חוק איסור לשון הרע, העומד היום על 74,000 ₪ ובמקרה של פרסום בכוונה לפגוע – עד כפל סכום זה. לפי חוק הגנת הפרטיות הפיצוי הסטטוטורי עומד על 50,000 ₪, ואם הפגיעה הייתה מתוך כוונה לפגוע, עד לכפל סכום זה. נטען כי סכום הפיצוי שנפסק איננו משקף את הנזק שנגרם למשיבה.
4. דיון והכרעה
4.1 כפי שעולה, המערער לא השיב לשאלון שנשלח אליו, ללא כל הצדקה ולמרות צו מחייב של בית משפט קמא.
4.2 המערער חזר וענה כי איננו עונה לשאלות 1-3 בשל כך שמתקיים דיון מקביל בתיק אחר.(ת.א 17689-09-18). התיק האחר מתייחס לפרסומים שונים של המערער בפייסבוק ופוסטים שכתב, המתייחסים למשורר ירדני שכותב שירים ומשוררת אחרת מתהדרת בכתיבתם. איננו מתייחס למכתב ששלח המערער למשרד התרבות, ואיננו מתייחס ל4 קלטות המהוות האזנת סתר , נושאים אליהם מתייחס תיק זה. לפיכך, אין בכך שמתנהל תיק נוסף כנגד המערער שאף הוא לפי חוק איסור לשון הרע בגין פרסומים אחרים, כדי למנוע מתן תשובות לשאלון בתיק זה.
במעמד הדיון בערעור שאלתי את המערער מדוע לא השיב לשאלה מיהו אותו משורר ירדני שכותב לכאורה את שיריה של המשיבה (שאלה מס' 1 בשאלון) , והוא השיב כי איננו יודע מי זה. את התשובה הזו היה עליו לתת בתצהיר תשובות לשאלון . למעלה מהצורך אציין כי עובדה זו מתמיהה לכשעצמה, כיצד מהין אדם לכתוב למשרד התרבות לאחר זכייה בפרס של המשיבה כי משורר ירדני כותב את שיריה כשהוא מאשר שאיננו יודע את שמו של המשורר או מיהו.
4.3 עוד סרב המערער לתן פרטים ממי קבל את הקלטות וכן לאלו אנשים מחוץ ללשכת הרווחה הציג אותם. המערער השיב תחילה כי אינו מחויב לחשוף את השמות, לאחר מכן השיב כי חשיפת השמות תהיה רכילות, עוד ציין כי אין זה מעניינה של המשיבה, לאחר מכן ציין כי יסכים לחשוף את מקורות המידע רק בפני השופט במעמד צד אחד ולא בפני המשיבה, ועוד ציין כי חשיפת השמות עלולה לפגוע באנשים אלו. בתגובה שהגיש המערער ביום 19.4.20 טען לראשונה (ללא תצהיר) בס' 15 לתגובה, כי הוא איש תקשורת שעבד בשנה האחרונה כעורך ומגיש תוכניות טלוויזיה בחברת "איחנא TV " ובהתנדבות בעמותת "אלמנארה" בנצרת, כעורך ומגיש תוכניות ברדיו. טענה זו עלתה לראשונה ביום 19.4.20 ונע דרה מתצהיר המערער בתגובותיו הקודמות.
4.4 אכן לא היה מקום לטענה מאוחרת זו של המערער, שבאה לראשונה לאחר שבית המשפט ציין בהחלטה קודמת כי כתב ההגנה יימחק ללא כל התראה נוספת אם השאלון לא ייענה. בנוסף, העובדות לא הובאו בתצהיר מטעם המערער, ולא הובאו כל אסמכתאות לקיומו של חסיון עיתונאי. נטען בהודעה כי מדובר רק במהלך השנה האחרונה, דהיינו משלוח המכתב למשרד התרבות היה הרבה קודם לכן, ולא יכולה להישמע כל טענת חסיון לגבי השמות המבוקשים בעניין זה. גם לעניין הקלטות המהוות האזנת סתר – לא מדובר בעבודה עיתונאית כלשהי שבצע המערער, לצורך כתבה עיתונאית , אלא פשוט חדירה לתחום הפרט, לביתו של אדם, למערכת היחסים שבינו לבין ילדיו. מעבר לכך שטענת החיסיון העיתונאי נטענה באיחור כטענה כבושה , שדי בכך כדי להביא לדחייתה, הגישה המשיבה בתיק מוצגיה מכתב מלשכת העיתונות הממשלתית כי המערער איננו מחזיק בתעודת עיתונות נכון להיום, והגיש בקשתו לראשונה רק ביום 27.4.20 (אחרי מחיקת כתב ההגנה ולאחר מתן פסק הדין כנגדו). בנוסף נטען לאי קיומה של תחנת טלוויזיה או רדיו שטוען להם המערער.
4.5 משלא מלא המערער אחר צו בית המשפט להשיב לשאלון, לא נפל כל פגם בהחלטה על מחיקת כתב הגנתו. תקנה 122 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד 1984 קובעת –
122. בעל דין שאינו מקיים צו להשיב על שאלון, צו לגילוי מסמכים, צו לעיון במסמכים או צו למתן פרטים נוספים לפי תקנה 65, הרי אם הוא התובע ימחק בית המשפט או הרשם את תובענתו, ואם הוא הנתבע ימחק בית המשפט או הרשם את כתב הגנתו ודינו כדין מי שלא הגיש כתב הגנה, אלא שרשאי בית המשפט או הרשם להאריך את המועד לקיום הצו.

למערער נ יתנו הזדמנויות רבות להשיב, והובהר לו מראש כי יש אפשרות שכתב הגנתו יימחק. למרות זאת לא השיב לשאלון.
אם מורה בית המשפט על מחיקת כתב הגנתו של הנתבע, הרי שדין הנתבע כדין מי שלא הגיש כתב הגנה. משמע, הנתבע צפוי למתן פסק דין לחובתו (תקנה 97 לתקנות). מפאת חריפותה של הסנקציה האמורה, אין בתי המשפט ממהרים לנוקטה. הכלל הוא, כי אין מוחקים כתב הגנה אלא באותם מקרים קיצוניים בהם פעל הנתבע בזדון או שהתנהגותו מגלה זלזול חמור בבית המשפט.( רע"א 7620/04 אורי נצר נ' זהבי כימיקלים בע"מ ( 05.10.2004) )‏‏
וראו מתוך עא 2271/90 ג'מבו חב' לבנין ומסחר (קרני שומרון) בע"מ ואח' נ. אמיר מרדכי (5.7.92) -
"אמרנו למעלה, ששיקול-דעתו של בית המשפט הינו צר למדיי, ובכוחו אך להאריך מועד לקיום צו או למחוק כתב-הגנה. אך משמצא בית המשפט, במועד מסוים, כי אין זה ראוי להאריך - או להוסיף ולהאריך - את המועד לקיום הצו, מחובתו להורות על מחיקת ההגנה: "ימחק בית המשפט או הרשם את כתב הגנתו' (ההדגשה שלי מ' ח')."

4.6 משנמחק כתב ההגנה נפתחה הדרך למתן פסק דין בתביעה. נדרש פיצוי סטטוטורי שאין צורך להוכיחו. הפיצוי לפי חוק איסור לשון הרע עומד כיום על כ-70,000 ₪ ואם הפרסום נעשה מתוך כוונה לפגוע –עד לסכום כפול מכך. הפיצוי לפי חוק הגנת הפרטיות עומד על 50,000 ₪ ואם הפגיעה בפרטיות נעשתה מתוך כוונה לפגוע – עד כפל סכום זה. מדובר בשתי עילות שונות ובסכומים מצטברים בנסיבותיו של תיק זה.
בנסיבותיו החמורות של תיק זה, ובהעדר כל הגנה מטעם המערער, אני סבורה שיש להעלות את סכום הפיצוי לסכום של 40,000 ₪.

5. לסיכום
5.1 ערעור המערער נדחה.
5.2 ערעור המשיבה מתקבל באופן שסכום הפיצוי שיושת על המערער הינו סך של 40,000 ₪.
5.3 כמו כן יישא המערער בהוצאות המשיבה בגין הערעור שהגיש בסכום של 7,500 ₪.
5.4 הגזברות תעביר את סכום העירבון שהופקד בקופת בית המשפט לידי ב"כ המשיבה.
5.5 המזכירות תודיע לצדדים על פסק הדין.

ניתנה היום, כ"ח תמוז תש"פ, 20 יולי 2020, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: בע"א
נתבע: מיסא סח
שופט :
עורכי דין: