ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין הסתדרות העובדים הכללית החדשה-הסתדרות המעו"ף נגד מדינת ישראל :

08 יולי 2020
לפני: סגנית הנשיאה, השופטת רוית צדיק
נציגת עובדים גב' ניצה פרידמן
נציג מעסיקיםם מר אהרון אזון

המבקשים:
1. הסתדרות העובדים הכללית החדשה-הסתדרות המעו"ף
2. ארגון הכבאים המקצועיים בארץ ישראל
ע"י ב"כ: עו"ד יעל שילוני

-
המשיבים:

  1. מדינת ישראל
  2. נציב הרשות הארצית לכבאות והצלה – רב טפסר דדי שמחי
  3. סגן מפקד מחוז מרכז- תת טפסר מנחם כספי
  4. מפקד מחוז דן –טפסר רונן מכטייב
  5. מפקד תחנת אשדוד- טפסר משנה צביקה מויאל
  6. מפקד תחנת חיפה – טפסר משנה יחזקאל לוי
  7. מפקד תחנת בני ברק – טפסר משנה דורון לוי
  8. מפקד תחנת גליל גולן – טפסר משנה שמעון שאולי
  9. מפקד תחנת כפר סבא- טפסר משנה רוני קדם
  10. ממלא מקום מפרד תחנת יהודה – רשף תמיר ארז
  11. מפקד תחנת משנה קריית מלאכי- להב אליהו בן ששון

ע"י ב"כ: עו"ד טל זרקו

החלטה

1. לפנינו בקשת המשיבים 11-2 , לסילוק על הסף של בקשת הצד אשר הוגשה כנגדם, וזאת בהעדר סמכות עניינית לדון בהליך.

טענות הצדדים 2. לטענת המשיבים , בית הדין נעדר סמכות עניינית לאור שילוב סעיפים
24 (א)(2) לחוק בית הדין לעבודה, תשכ"ט – 1969 וסעיף 2(1) לחוק הסכמים קיבוציים, תשי"ז - 1957 ,על פיהם אין לכלול בבקשת צד לסכסוך קיבוצי את מי שאינם כשירים להיות צד להסכם קיבוצי.

3. משעה שהמשיביפקדים בכירים ברשות הכבאות, אין כל הצדק ה עניינית וחוקית לצרפם להליך מאחר שמדובר בעובדי מדינה שאינם בב חינת "המעסיק". כמו כן, אין הצדקה לכללם בהליך כמשיבים באופן אישי כאשר לא נטענה ולא הובהרה עילת התביעה האישית או המקור הסמכותי לצירופם כצד בהליך קיבוצי זה.

4. לטענת המבקשים, צירוף המשיבים נעשה כדין משעה שכל אחד מהם מעורב במישרין בהפרת הוראות סעיפים 33 ח ו -33י , לחוק הסכמים קיבוציים התשי"ז – 1957, ואחראי באופן אישי לעוולה שהיא עבירה פלילית והפרה של חובת החקיקה.

5. עוד טענו המבקשים כי צירוף עובדים או נציגי עובדים באופן אישי הוא עניין שננקט כבשגרה בסכסוכים קיבוציים שעילתם שביתה, כאשר המעסיק סבור שיש צורך בכך כדי לוודא כיבוד הצווים שניתנו.

6. המבקשים הוסיפו וטענו כי ככלל נמנע בית הדין מלדחות על הסף תובענה ובהתאמה תקנות בית הדין לעבודה (סדר הדין בסכסוך קיבוצי), תשכ"ט -1966 , אינן מאפשרות דחיית בקשה בהליך של סכסוך קיבוצי על הסף.

דיון והכרעה
7. לאחר שעיינו בבקשה ובתגובה לה ושקלנו את טענות הצדדים, הגענו למסקנה כי דין הבקשה להתקבל, כפי שיפורט להלן.

הלכה פסוקה ומושרשת היא כי סעד של סילוק על הסף ינתן במקרים חריגים, כאשר בירור המחלוקת לעולם עדיף ובפרט משעסקינן בסכסוך קיבוצי. ראו בעניין זביעות בית הדין הארצי בבר"ע (ארצי) 34531-03-11 אלקטרה מוצרי צריכה (1951) בע"מ - הסתדרת העובדים הכללית החדשה [פורסם בנבו] ( 26.3.2011) שם פסק בית הדין כי :"על פי המדיניות הנוהגת בבית הדין לעבודה, ככלל יש לברר סכסוכים קיבוציים לגופם, ואין לסלקם על הסף. הדברים באים לידי ביטוי בפסיקתו העקבית של בית דין זה, לפיה 'אין זה מקרה שבתקנות סדר הדין בסכסוך קיבוצי, לא תימצא זכר ל'מחיקה על הסף' ול'דחייה על הסף', באשר ברור שאין להעלות על הדעת שסכסוך עבודה קיבוצי שעניינו מימוש זכויות יבוא לקיצו וימצא פתרונו על ידי 'מחיקה על הסף' או על ידי 'דחייה על הסף', מבלי שיתקיים דיון לגופו של עניין ולצדדים תהיה הרגשה שעניינם זכה לדיון כזה [דב"ע לח/11–4 ההסתדרות הכללית של העובדים בא"י - מדינת ישראל, פד"ע ט 425; ראו גם דב"ע מג/3–4 ההסתדרות הכללית של העובדים בישראל ואח' - מדינת ישראל, פד"ע יד 71, 75-76; עס"ק 400094/97 הסתדרות העובדים הכללית החדשה - מדינת ישראל,6.9.2004; עס"ק 17/08 הסתדרות העובדים הכללית החדשה - מלון כנען ספא, 9.2.2011 בעמוד 28] ......."

כן נפנה לפסיקת בית הדין הארצי בדב"ע לח/ 4-11 ההסתדרות הכללית של העובדים בישראל – מדינת ישראל, פד"ע ט' 425 (1978) שם נקבע כי :
"אין זה מקרה שבתקנות סדר הדין בסכסוך קיבוצי, לא תימצא זכר ל"מחיקה על הסף" ול"דחייה על הסף", באשר ברור שאין להעלות על הדעת שסכסוך עבודה קיבוצי שעניינו מימוש זכויות יבוא לקיצו וימצא פתרונו על ידי "מחיקה על הסף" או על ידי "דחייה על הסף", מבלי שיתקיים דיון לגופו של עניין ולצדדים תהיה הרגשה שעניינם זכה לדיון כזה".

8. ערים אנו להלכה הפסוקה בעניין מחיקת כתבי טענות בהליך קיבוצי עם זאת, אנו סבורים כי בנסיבות מקרה זה המשיבים אינם יכולים להיות צד להסכם קיבוצי מיוחד ומשכך, לא קמה למ בקשים עילת תביעה כנגדם במסגרת הליך זה, כפי שיפורט להלן.

9. סעיף 24(א)(2)לחוק בית הדין לעבודה קובע לעניין סמכותו היחודית של בית הדין, כדלקמן:
"24. (א) לבית דין אזורי תהא סמכות ייחודית לדון –
...
(2) בתובענה בין מי שיכולים להיות צדדים להסכם קיבוצי מיוחד כמשמעותו בחוק ההסכמים הקיבוציים, תשי"ז-1957 (להלן – חוק הסכמים קיבוציים), בענין קיומו, תחולתו, פירושו, ביצועו או הפרתו של הסכם קיבוצי, או הסדר קיבוצי אחר או בכל ענין אחר הנובע מהם או בענין תחולתו, פירושו, ביצועו או הפרתו של כל דין; "

10. לאור לשון סעיף 24(א)(2) לחוק בית הדין לעבודה יש לבחון האם המשיבים בהליך זה הם צד להסכם קיבוצי מיוחד דהיינו, האם קיים בסיס נורמטיבי לצירוף המשיבים, מפקדים בכירים ברשות הכבאות, להליך זה.

11. סעיפים 1-2 לחוק הסכמים קיבוציים מגדירים מהו הסכם קיבוצי , הסכם קיבוצי מיוחד , סוגי ההסכמים והצדדים להסכם הקיבוצ י. מהגדרת המונח הסכם קיבוצי עולה כי הסכם קיבוצי הוא הסכם בין מעסיק או ארגון מעסיקים לבין ארגון העובדים היציג, עליהם יחול ההסכם אשר הוגש לרישום בהתאם להוראות החוק. מהגדרת החוק עולה באופן מפורש כי הצדדים להסכם קיבוצי הם מעסיק או ארגון מעסיקים ומנגד ארגון העובדים היציג. צדדים אלו בלבד, רשאים להגיש בקשת צד בסכסוך קיבוצי בהתאם לסעיף 24(א)(2) לחוק בית הדין לעבודה.

12. הנה כי כן, מלשון החוק עולה באופן ברור כי מפקדים ברשות הכבאות וודאי אינם צד להסכם קיבוצי ודי בכך כדי להורות על מחיקת התביעה כנגדם על הסף, בהעדר סמכות עניינית. יתרה מכך, מדובר בעובדי המבקשים ולא ברור מהי עילת התביעה האישית אשר קמה, ככל שקמה, ל מבקשים כנגדם.
טענת המבקשים להפרת הוראות חוק ההסכמים הקיבוצים נטענה בעלמא ללא כל ביסוס או ראיות ולו לכאורה. למעשה הותרת המ שיבים כצד לבקשה תוביל לסרבול ההליך והארכת ההתדיינות שלא לצורך , ללא כל נימוק או סמכות לצרפם להליך.

13. יפים ומתאימים לעניינינו הדברים אשר נקבעו בבג"ץ 289/79 רשות הנמלים בישראל נ' בית-הדין הארצי לעבודה בירושלים, פ''ד לד(2) 141 (25.12.1979) שם קבע בית המשפט העליון כי העובד לבדו או קב וצת עובדים אינם מהווים צד לסכסוך קיבוצי, וכך נקבע:" מי הם הצדדים לסכסוך הקיבוצי? מצד אחד עומד המעביד (ולעיתים אף ארגון מעבידים). אך מיהו "האידך גיסא"? בעניין זה, אין לתת תשובה כוללת, שכן הדבר תלוי במהותו של הסכסוך הקיבוצי. כך, אם הסכסוך הקיבוצי הוא בעניין קיומו, תחולתו, פירושו, ביצועו או הפרתו של הסכם קיבוצי או כל עניין אחר הנובע מכך, "האידך גיסא" הנכון הוא זה שעשוי להיות צד להסכם הקיבוצי, דהיינו, ארגון עובדים (סעיף 2 לחוק הסכמים קיבוציים, תשי"ז-1957, וסעיף 24(א)(2) לחוק בית הדין לעבודה, תשכ"ט-1969). אם הסכסוך הקיבוצי הוא "סכסוך עבודה" במשמעותו בסעיף 2 לחוק יישוב סכסוכי עבודה הרי הצד הנכון לסכסוך הוא ארגון העובדים המייצג את רוב העובדים שהסכסוך נוגע להם, הכול כאמור בסעיף 3 לחוק יישוב סכסוכי עבודה. דבר אחד נעלה הוא מכל ספק. העובד האינדיבידואלי אינו צד לסכסוך הקיבוצי. תוצאה זו אינה משתנה אם עניין לנו לא בעובד הבודד, אלא במספר רב של עובדים, הפועלים כיחידים. הסכסוך הקיבוצי אינו מצבור של סכסוכים אינדיבידואליים".

סוף דבר
14. לאור כל האמור לעיל, התוצאה היא כי המבקשים לא הצביעו על מקור סמכותי, המקנה לבית הדין סמכות לדון בתובענה נגד המ שיבים ומשכך, אנו מורים על מחיק ת התביעה על הסף כנגד המשיבים 11-2.

בנסיבות העניין ונוכח סוג ההליך, לא ניתן צו להוצאות.

ניתנה היום, ט"ז תמוז תש"פ, (08 יולי 2020), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.

נציגת עובדים גב' ניצה פרידמן

רוית צדיק,שופטת,
סגנית נשיאה

נציג מעסיקים מר אהרון אזון


מעורבים
תובע: הסתדרות העובדים הכללית החדשה-הסתדרות המעו"ף
נתבע: מדינת ישראל
שופט :
עורכי דין: