ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין הפניקס חברה לביטוח בע"מ נגד מטרופולין :

בפני כבוד ה רשמת הבכירה ענת דבי

תובעת

הפניקס חברה לביטוח בע"מ

נגד

נתבעת
מטרופולין - תחבורה ציבורית בע"מ

פסק דין

1. לפניי תביעה שעניינה תאונת דרכים שארעה בין רכבי הצדדים ביום 23.1.19.

במועד התאונה הייתה התובעת מבוטחת רכב מ.ר. 4178131 (להלן: "רכב התובעת").

במועד התאונה הייתה הנתבעת הבעלים של אוטובוס מ.ר. 8325173 (להלן: "האוטובוס").

לרכב התובעת נגרמו נזקים בחלקו האחורי. התובעת פיצתה את מבוטחה בגין הנזקים והגישה תביעת שיבוב זו.

2. נהג התובעת העיד בדיון באשר לאופן קרות התאונה וגרסתו הייתה כדלקמן:

הנהג נסע בכביש 40 לצפון, שהינו כביש דו סטרי בו נתיב נסיעה אחד לכל כיוון. הנהג התקרב לצומת והבחין כי אוטובוס הנתבעת עומד בכביש צדדי משמאלו ובמאונך לנתיבו . כאשר הגיע רכב התובעת בסמוך לצומת ובמהירות של כ - 80 קמ"ש , התפרץ האוטובוס אל הצומת ופנה שמאלה ללא מתן זכות קדימה לרכב התובעת. נהג התובעת הופתע , ועל מנת למנוע את התאונה, הסיט את הרכב לשוליים , כאשר בין הרכבים לא היה מגע. נהג התובעת המשיך בנסיעה על השוליים וחלף את האוטובוס מימין וכאשר היה בין הרכבים מרחק של 50 מ' חזר לנתיב. עת שחזר הנהג לנתיב, הבחין כי נהג האוטובוס מהבהב לו והוא הניח כי נהג האוטובוס מבקש להחליף פרטים. הנהג ביקש לעצור , אך עקב עבו דות בכביש לא היה באפשרותו לרדת אל השול. על כן, הוא התחיל בבלימה בנתיב הנסיעה . בשלב זה, הגיע האוטובוס במהירות גבוהה ופגע בו מאחור.

הנהג הודה בחקירה נגדית כי עזב את המקום בחופזה לאחר החלפת הפרטים בין הנהגים והסביר, כי מיהר הביתה לבנו בן ה-9 אשר נותר לבד בבית.

הנהג הדגיש, כי הרכב בו נהג הינו רכב שניתן לשימושה של אשתו מעבודתה וכי במידה ויימצא אשם, לא יחויב בהשתתפות עצמית, כך שאין לו עניין בתוצאות ההליך.

אשתו של הנהג, שנסעה עימו ברכב, העידה כי לא ראתה את אופן קרות התאונה מכיוון שהייתה עסוקה בטלפון. העדה העידה, כי כאשר הרימה את הראש מן הטלפון קלטה כי בעלה מנסה לבלו ם והאוטובוס נכנס בו מאחור. העדה לא יכלה לספר מידיעה אישית מה ארע בעת שהנהגים יצאו להחליף פרטים לאחר התאונה.

3. נהג הנתבעת העיד אף הוא וגרסתו הייתה כדלקמן:

האוטובוס יצא ממצפה רמון לכיוון דימונה. הנהג פנה שמאלה בצומת והחל להאיץ. כאשר חלף כ - 2.5 קילומטרים בערך והגיע למהירות של כ- 70-80 קמ"ש , הבחין כי רכב התובעת עוקף אותו מימין, חוזר לנתיב הנסיעה ובולם באמצע הנתיב. נהג האוטובוס לא הצליח לעצור ופגע ברכב התובעת מאחור.

הנהג העיד, כי נהג התובעת יצא מן הרכב כשהוא מבולבל ואמר לו "בוא נחליף פרטים ונגמור עם זה מהר". נהג האוטובוס התעקש להזמין משטרה ואמבולנס אך נהג התובעת סרב לכך ונסע מן המקום. אחרי כמה דקות הגיעה ניידת משטרה ונהג האוטובוס מסר ל שוטר כי נהג התובעת ברח מן המקום.

בחקירה הנגדית הודה נהג האוטובוס, כי עקיפתו של רכב התובעת על השול הייתה בעת שהחל להאיץ מיד לאחר סיום הפניה (עמ' 4, ש' 13-14) . תשובה זו מתיישבת עם האמור בהודעתו לנתבעת: "יצאתי ממצפה לכיוון דימונה, בצומת מצפה יצאתי שמאלה והתחלתי להאיץ את האוטובוס כשלפתע הבחנתי ברכב לבן עוקף אותי מצד ימין ואח"כ החליט לעצור את הרכב שלו באמצע הכביש" (ההדגשה שלי- ע.ד.) . יש בכך משום שינוי של הגרסה שמסר בחקירתו הראשית לפיה, התאונה אירעה מרחק רב לאחר שסיים את הפניה שמאלה.

4. שמעתי את עדויות שני הצדדים ועיינתי בכל החומר שהונח בפניי ואני מקבלת את גרסת התובעת באשר לאופן קרות התאונה. להלן נימוק יי:

עדותו של נהג התובעת הייתה אמינה וקוהרנטית ולא נסתרה בחקירה נגדית. כפי שצוין לעיל, מדובר בעד שאין לו כל עניין בתוצאות ההליך ויש בכך כדי לחזק את אמינותו.

מאידך, גרסתו של נהג האוטובוס לא הייתה הגיונית בעיניי. לא סביר בעיניי כי נהג רכב פרטי יבחין באוטובוס נוסע לפניו בכביש בינעירוני, יעקוף אותו בנסיעה על השול, יחזור לנתיב הנסיעה ויעצור בנתיב הנסיעה ללא כל סיבה.

זאת ועוד, נהג האוטובוס מסר בהודעתו לנתבעת, ו כך גם הודה בבית המשפט, כי העקיפה מימין התרחשה כאשר סיים את הפניה שמאלה והחל להאיץ . סמיכות הזמנים הזו מלמדת על כך, כי יש קשר בין התפרצותו של האוטובוס לצומת בלי לתת זכות קדימה לרכב התובעת לבין נסיעתו של רכב התובעת על השול.

דווקא העובדה כי נהג התובעת עצר על נתיב הנסיעה מלמדת על כך, כי מבחינתו ארע אירוע יוצא דופן שייתכן ודורש החלפת פרטים. האירוע יוצא הדופן הינו כי האוטובוס התפרץ לנתיב נסיעתו וכמעט גרם לתאונה בצומת.

5. לאור כל העדויות והמסמכים שעמדו בפניי קיבלתי את גרסת התובעת ואני קובעת כי האחריות לקרות התאונה מוטלת לפתחו של נהג האוטובוס, שלא נתן זכות קדימה לרכב התובעת ויצר סיכון ולאחר מכן פגע ברכב התובעת מאחור.
מאידך, אני מייחסת לנהג התובעת אשם בשיעור 30% בשל העובדה כי עצר במרכז הנתיב ולא סטה לשול, או לפחות לצידו של הנתיב , על מנת להימנע מפגיעה ברכבו מאחור.

6. אשר על כן, אני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובעת סך 70% מן הנזק המוכח, דהיינו, סך 14,034 ₪, אגרה בסך 758 ₪, שכר שני עדי התביעה כפי שנפסק ושכ"ט עו"ד בסך 2,500 ₪.

הסכומים ישולמו בתוך 30 יום.
המזכירות תשלח פסק הדין לצדדים.
ניתנה היום, ב' אב תש"פ, 23 יולי 2020, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: הפניקס חברה לביטוח בע"מ
נתבע: מטרופולין
שופט :
עורכי דין: