ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין יאיר רחמים נגד טוליפ-ליין מסחר והשקעות בע"מ :

בפני כבוד ה שופטת אפרת הלר

מבקשת/נתבעת

יאיר רחמים- עבודות בנייה עפר ופיתוח בע"מ

נגד

משיבה/תובעת
טוליפ-ליין מסחר והשקעות בע"מ

החלטה

לפניי בקשת המבקשת/הנתבעת לחיוב המשיבה/התובעת, בהפקדת ערובה בסכום שלא תפחת מהסך של 30,000 להבטחת הוצאותיה, בהתאם לסעיף 353א לחוק החברות, התשנ"ט-1999 (להלן: "חוק החברות").

טענות המבקשת

לטענת המבקשת, כתב התביעה שהגישה המשיבה על סך של 524,161 ₪ בקשר לפרויקט בנייה שהסתיים בחודש דצמבר 2016, היינו שלוש שנים לפני הגשת התביעה, נוסח באפן לאקוני וסכום התביעה מבוסס על טבלה סתמית ולא על חשבון מאושר.

עיון באתר רשם החברות מלמד שלמשיבה נשלחה התראה לפני הכרזתה כחברה מפרת חוק, ככל הנראה מפני שההמשיבה לא שילמה את האגרות השנתיות של רשם החברות משנת 2017 ועד היום, דבר המעיד על מצבה הכלכלי הקשה.

לטענתה, בפסיקה הודגש כי חברה שאחריות בעליה מוגבלת תחויב בהפקדת ערובה, אלא אם קיימים טעמים המצדיקים לפטרה מלעשות כן.

תגובת המשיבה

המשיבה מתנגדת לבקשה. לטענתה רק במקרים נדירים בהם כתב התביעה אינו מגלה עילה, בית המשפט מחייב את החברה בהפקדת ערובה.

עוד טוענת המשיבה כי אין בטענת המבקשת בדבר חוב בתשלום אגרה לרשם החברות כדי להצביע על מצב כלכלי קשה של המשיבה, שכן אי תשלום האגרה נבע מטעות טכנית בלבד.

מצבה הכלכלי של המשיבה הוא איתן ולראיה צירפה לתגובתה מסמך דין וחשבון וכן מאזן שנתי לשנת 2018 המעיד על מחזור עסקי מצטבר, ללא מע"מ, בסכום של 2,309,602 ₪.

מעולם לא התנהל נגד המשיבה הליך משפטי ולא נפתחו נגדה תיקי הוצאה לפועל. מאידך, כנגד המבקשת התנהלו ומתנהלים הליכים משפטיים רבים, שעלולים להעמיד את מצבה הכלכלי בערפל, ומעיון באתר רשם החברות מלמד כי נכסיה משועבדים לנושים שונים, המחייב אותה בהפקדת ערובה.

על בית המשפט לנהוג בדין שווה בין הצדדים וקבלת הבקשה לחיוב המשיבה בהפקדת ערובה מצריך גם חיוב המבקשת להפקדת ערובה לצורך הבטחת הוצאותיה.

המשיבה עותרת לדחיית הבקשה או לחילופין לחייב את בעלי מניותיה ואת בעלי המניות של המבקשת שהגישה נגדה תביעה שכנגד, לחתום באופן הדדי על כתבי ערבות אישית בסכום של 30,000 ₪, כל אחד, להבטחת הוצאות הצד שכנגד.

בתשובה לתגובה, טענה המבקשת שטענת המשיבה לפיה אי תשלום האגרות מקורו בטעות, הינה טענה עובדתית שלא נתמכה בתצהיר. יתרה מזו, המשיבה לא תיקנה את הטעות הנטענת ולא שילמה עד היום את האגרות.

כמו כן המבקשת טענה שהמאזן השנתי שהגישה המשיבה הינו מסמך חלקי ממנו הושמט סעיף הביאורים, שמסביר ומפרט את הסעיפים השונים המופיעים במאזן ובנוסף, ישנה אי סבירות בין העלייה הנטענת בהכנסה המופיעה במסמך דין וחשבון לשנת 2018 לירידה החדה בהוצאות בשנה זו.

המבקשת עותרת לדחיית בקשת המשיבה להפקדת ערובה, שעה שעניין זה הועלה בתגובתה ולא במסגרת בקשה עצמאית.

דין והכרעה

לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובה ובתשובה לתגובה, על נימוקיהן, אני מורה על קבלת הבקשה בחלקה .

סעיף 353א לחוק החברות קובע :
"הוגשה לבית משפט תביעה על ידי חברה או חברת חוץ, אשר אחריות בעלי המניות בה מוגבלת, רשאי בית המשפט שלו הסמכות לדון בתביעה, לבקשת הנתבע, להורות כי החברה תיתן ערובה מספקת לתשלום הוצאות הנתבע אם יזכה בדין, ורשאי הוא לעכב את ההליכים עד שתינתן הערובה, אלא אם כן סבר כי נסיבות הענין אינן מצדיקות את חיוב החברה או חברת החוץ בערובה או אם החברה הוכיחה כי יש ביכולתה לשלם את הוצאות הנתבע אם יזכה בדין".

בהתאם לאמור בסעיף הנ"ל, רשאי בית המשפט, לבקשת נתבע, להורות על מתן ערובה להבטחת הוצאות המשפט, אלא אם כן הוא סבור שנסיבות העניין אינן מצדיקות את חיוב החברה בערובה או אם החברה הוכיחה כי יש ביכולתה לשלם את הוצאות הנתבע אם יזכה בדין.

על פי הפסיקה, על בית המשפט הבוחן בקשה להפקדת ערובה על ידי חברה, לשקול בראש ובראשונה את מצבה הכלכלי. כן, יש להביא בחשבון את ההנחה שחיוב החברה להפקיד ערובה, במקרה בו לא הוכיחה שיש ביכולתה לשלם את הוצאות הנתבע, מבטא את הכלל והפטור הוא החריג.

בשלב זה, כך נקבע, הנטל רובץ על כתפי החברה, התובעת, להראות מהן אותן נסיבות שבגינן לא מוצדק לחייבה בהפקדת ערבות.

עוד נקבע בפסיקה, כי אין זה ראוי להיכנס במסגרת זו, לניתוח סיכויי התביעה ויש להיזקק לעניין זה רק כאשר סיכויי ההליך גבוהים במיוחד או קלושים מאוד (רע"א 7706/12 עיריית ירושלים נ' שרותי מזון בע"מ (פורסם בנבו, מיום 7.11.12))

במקרה דנן, לא שוכנעתי כי יש לסטות מן הכלל הקבוע בסעיף 353א לחוק החברות ולהימנע מלחייב את החברה בהפקדת ערובה.

טענת המבקשת לפי המשיבה לא שילמה את אגרת רשם החברות משנת 2017 ועד היום ובעקבות כך הוכרזה כמפרת חוק, לא נסתרה, דבר שיש בו גם להעיד על מצבה הכלכלי של המשיבה.

מנגד, טענת המשיבה לפיה אי תשלום האגרה מקורו בטעות, נטענה בעלמא , והעובדה שה יא לא פעלה, עד מתן החלטה זו לתשלום האגרה, פועלת לחובתה ומחזקת את טענת המבקשת לעניין מצבה הכלכלי הקשה.

לו אכן מצבה הכלכלי של המשיבה הינו איתן, כטענתה, מדוע לא פעלה לתשלום האגרה משך ארבע שנים? למשיבה הפתרונים.

בנוסף, עיינתי בדו"ח מאזן החברה ובדוח רווח והפסד של המשיבה לשנת 2018 ולא שוכנעתי כי יש להסתמך על מסמכים אלו שאינם חתומים בחותמת המשיבה או על ידי מי מבעלי המניות שלה ו כן לא הונחה בפניי כל ראיה שמסמכים אלו אכן הוגשו לשלטונות המס ו הם משקפים את מצבה הכלכלי של המשיבה.

מכל האמור עולה שהמשיבה לא הצביעה על חוסן כלכלי ולא הרימה את הנטל המוטל עליה להראות כי תוכל לשלם את הוצאות המבקשת אם תזכה בדין , ועל כן אני סבורה כי יש לקבל את הבקשה ולחייב את המשיבה בהפקדת ערובה להבטחת הוצאות המבקשת, ככל שיהא צורך בכך.

יודגש כי בקביעתי זו אין מקום לייחס משקל מכריע לסיכויי התביעה, משלא נראה כי ניתן להעריכם בשלב זה כגבוהים במיוחד או כקלושים במיוחד.

טרם סיום אציין שלא מצאתי להידרש לבקשת המשיבה לחיוב המבקשת בהפקדת ערובה, שעה שזו העלתה במסגרת תגובתה לבקשה ולא במסגרת בקשה נפרדת ועצמאית.

באשר לסכום העירבון, הרי במכלול השיקולים ובאיזון האינטרסים של שני הצדדים, יש להעמיד את גובה העירבון על סך של 20,000 ₪ במזומן או בערבות בנקאית.
הסכום הנ"ל יופקד על ידי המשיבה בקופת בית המשפט עד ליום 5.8.20 שאם לא כן התביעה תימחק.

קובעת את התיק לתזכורת פנימית ליום 6.8.20.

ניתנה היום, א' אב תש"פ, 22 יולי 2020, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: יאיר רחמים
נתבע: טוליפ-ליין מסחר והשקעות בע"מ
שופט :
עורכי דין: