ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין שלום אסרף נגד המוסד לביטוח לאומי :

לפני: סגנית הנשיאה, השופטת אריאלה גילצר – כץ
נציג ציבור (מעסיקים) מר גיל אלוני

התובע
שלום אסרף
ע"י ב"כ: עו"ד שרון אשל אילון
-
הנתבע
המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ: עו"ד נעם בן שלום

החלטה

האם לקה התובע באירוע מוחי כתוצאה מהתרגזות שאירעה לו במהלך עבודתו – זוהי הסוגיה העומדת להכרעתנו בתיק זה.

העובדות:

התובע עבד כנהג משאית וסַבָּל במשך מספר חודשים בחברת "האנגר שי הלבשה כללית".

לטענת התובע ביום 21.10.14 בעת שנהג במשאית במסגרת עבודתו, כשחזר מלקוח בשם אריה, והיה בדרכו ללקוח אחר , חש ברע. באותו בוקר הגיע התובע מלווה בעובד נוסף בשם עמי סידון והם החלו להעמיס קרטונים שהתברר שהם קרועים. התובע התעצבן מאחר שהדבר הקשה על פעולות העמסה. התובע צלצל לעובדת בשם לודה (לודמילה) אשר עובדת אצל מעסיקו והודיע לה שהוא לא מוכן להעמיס את הקרטונים שהם קרועים. לודה דיברה עם ה עובד במקום שמסר לתובע ולחברו את הסחורה שבעקבותיה אריה יחד עם עובד שלו התחילו להדביק את הקרטונים והחלו להעמיס את הקרטונים (להלן: "האירוע החריג הנטען").

ביום 5.11.14 הגיש התובע תביעה לנתבע לתשלום לדמי פגיעה בגין האירוע החריג הנטען.

הנתבע דחה את התביעה.

טענות הצדדים

טענות התובע:

העד מטעם התובע, שאינו מצוי בקשר עם התובע, והתובע העידו על האירוע החריג ועל כך שהתובע התעצבן והתקשר ללודה ואמר לה שהוא לא מוכן יותר לעבוד באופן זה.
התובע העיד כי הוא התעצבן באופן חריג.
התובע צירף אסמכתא של תדפיס השיחות. זו הוכיחה שהתקיימה שיחה בינו לבין לודה.
בחקירתו של התובע בפני חוקר המל "ל חזר התובע על גרסתו בדבר קרות האירוע.
המעסיק וגב' לודה אישרו את עבודתו של התובע ביום קרות האירוע.
אף שאין תיעוד על קרות האירוע במסמכים הרפואיים מדובר רק באנמנזה שותקת. התובע פנה לטיפול רפואי כבר למחרת האירוע הנטען.
לטענת התובע, ללא הקרטונים הקרועים לא הייתה התאונה מתרחשת כלל.
גם אם קיים ספק באשר לחריגות האירוע, יש למנות מומחה רפואי.
בית הדין מתבקש להכיר באירוע הנטען באירוע חריג שכן התובע נדרש להרים קרטוני סחורה כבדים וקרועים, ולמנות מומחה רפואי לבחינת הקשר הסיבתי הרפואי בין קרות האירוע לאירוע המוחי בו לקה התובע.

טענות הנתבע:

המעסיק לא העיד על אירוע חריג.
לתובע היו גרסאות מתפתחות: בטופס התביעה לא תיאר אירוע חריג. בחקירתו בפני חוקר המל"ל העיד כי בתדירות של פעמיים שלוש בשבוע הוא נתקל בהעמסת קרטונים קרועים וזאת בניגוד לעדותו של סידי שהעיד כי בדרך כלל הקרטונים לא היו קרועים.
בחקירתו בפני חוקר המל"ל שלל התובע כי התווכח עם מאן דהוא.
בחקירתו בבית הדין ייחס התובע את ההתרגזות למשקל הקרטונים אך בפני החוקר למשקל הקרטונים לא הייתה כל משמעות אלא טען שלא רצה להעמיס את הקרטונים.
התובע העיד בבית הדין כי עבודתו הייתה קשה, רווית מתחים וגוררת עצבים. מדובר במתח מתמשך.
לודה לא אישרה את גרסתו של התובע כי התלונן בזמן אמת בפניה.
הנתבע עותר לדחיית התביעה.

עדויות:

מטעם התובע שמענו את עדות התובע וכן העידו מטעמו:
מר סידון שלום, מעסיקו לשעבר של התובע בתקופה הרלוונטית;
גב' לודמילה קרסיק, עובדת אצל מעסיקו לשעבר של התובע;
מר עמי סידי, אשר עבד עם התובע באירוע הנטען.

הכרעה:

לאחר ששמענו את העדויות, עיינו במסמכים שהוגשו ובחנו את טענת הצדדים, באנו לכלל מסקנה כי יש מקום להעביר את עניינו של התובע למומחה רפואי שיקבע את הקשר הסיבתי בין האירוע הנטען למחלתו של התובע.

על פי גרסתו הראשונית של התובע כפי שמופיעה בסעיף 3 ל טופס התביעה אירעה הפגיעה "במהלך הנהיגה". אם כן, התובע לא תיאר כלל את האירוע הנטען וכך גם במסמכים הרפואיים כאשר התקבל בבית החולים.

בשלב מאוחר בעת חקירתו בפני חוקר המל"ל העלה התובע לראשונה כי התעצבן עקב הקרטונים הקרועים אך בד בבד העיד כי בתופעה זו הוא נתקל מספר פעמים בשבוע :

"זה יכול להיות פעמיים שלוש בשבוע, וזה יכול להיות פעם בשבוע, אבל כל הזמן יש קרטונים קרועים." (ש' 47 להודעת החוקר).

על אף שסידי העיד:

"ש. תאשר לי בבקשה שהרבה פעמים בעבודה יש לכם קרטונים קרועים, זה נכון?
ת. בדר"כ לא." (עמ' 15 לפ' שורות 15-14 לעדות סידי)

בחקירתו בפני חוקר המל"ל העיד התובע כי באותו היום בו אירע לטענתו האירוע הנטען הוא התעצבן: "באותו היום התעצבנתי שם ולא רציתי להעמיס את הקרטונים." (ש ' 66 להודעת החוקר) אך לא התווכח עם מאן דהוא: "לא, אין לי מה להתווכח. התקשרתי ללודה מהסניף והיא התקשרה אליו לא יודע את השם שלו והיא אמרה לו שהקרטונים קרועים ואנחנו לא יכולים לקחת אותם ככה, והוא הדביק ועזר לנו להעמיס ולסדר את המשאית עם הקרטונים שלו הקרועים העיקר שניקח אותם ממנו." (ש' 73 להודעת החוקר).

בבית הדין הוסיף התובע על גרסה זו כי באותו יום היה מדובר בקרטונים במשקלים גדולים : "כאלה קרטונים גדולים לא הייתי מרים כל הזמן" (ע מ' 13 לפ' שורות 27-28 לעדות התובע). גרסה זו שונה מחקירתו בפני חוקר המל"ל: "לא, שונה מהרגיל, כי קרטונים גדולים וקרועים, 35-40 ק"ג" ( ש' 84 להודעת החוקר).
אכן סידי העיד כי הקרטונים היו במשקלים של 50 ק"ג : "קודם כל אני לא זוכר במדויק כמה משקלים היו אבל באותו זמן היו קרטונים של 50 קילו" (עמ' 15 לפ' שורות 5-7 לעדות סידי).

עינינו הרואות כי גרסתו של התובע התפתחה עם התקדמות התיק.

עבודתו של התובעת הייתה קשה ורווית מתחים , כפי שהעיד התובע :

"אני הייתי עובד בדרום תל אביב, כל הרחובות הצרים: מטלון, הקישון, הייתי אמור לעבור שם עם משאיות ולחץ העבודה שמה היה מטורף. זה היה אופי העבודה שלי מתח חבל על הזמן. זה כל התקופה שעבדתי אצל שלום הלבשה. עד שזה קרה. זה האזורים שהייתי עובד בהם. היה מתחים על הכביש אבל עם הקרטונים קיבלתי ממש עצבים חזקים כי הם כאלה גדולים שלא ניתן להרים אותם אפילו אם הם חזקים ועוד הם היו קרועים. באותו יום באתי רגוע לעבודה והכול היה בסדר.
כל הזמן הייתי מתעצבן אצל שלום, אבל פה, ממש, התפגרתי מעצבים. אתה מתעצבן, מתעצבן, מתעצבן ומתעצבן ויש סף לעצבים. כנראה פה זה קרה לי ככה." (עמ' 16 לפ' שורות 15-23 לעדות התובע)

לודמילה הכחישה את האירוע הנטען. גם עיון בטופס בל/250 (נת/2) אשר נכתב ע"י המעסיק, אין אזכור כלל לאירוע הנטען:
"ש. מי כתב את זה?
ת. זה לא כתב שלי. אין לי מושג. אולי לודה, אם היא חתומה פה אולי היא." (עמ' 15 לפ' שורות 27-28 לעדות התובע)

עם זאת, עדותו של סידי תאמה את האירוע הנטען:

"אני עבדתי עם שלום ובהנגר. באותו יום אני והוא נסענו ל"שתולים" בת"א. היינו אמורים להעמיס סחורה של קרטונים כבדים ששקלו 50 קילו. הקרטונים היו קרועים ושלום התעצבן ולא רצה להעמיס ואחרי זה הלכנו משם, נסענו משם. שלום לא הרגיש טוב. עצר את האוטו שלו ואמר לי שהוא לא מרגיש טוב חצי מהגוף שלו. אחרי זה חזרנו לסניף בבת ים והוא לא יכל לעבוד."
(עמ' 14 לפ' שורות 22-26 לעדות סידי)

"ש. האם אתה מגדיר את התובע כאדם עצבני/חם מזג?
ת. לא.
ש. באותו יום אני מבין שהוא לא צעק או משהו בסגנון?
ת. לא, הוא לא צעק, הוא התעצבן."
(עמ' 15 לפ' שורות 10-13 לעדות סידי)

"ש. אתה השבת ששלום לא צעק והוא התעצבן, איך אתה יודע שהוא התעצבן?
ת. הייתי איתו באותו זמן הוא התקשר למעסיקה ואמר לה שהוא לא מוכן לקחת את הקרטונים."
(עמ' 16 לפ' שורות 5-7 לעדות סידי)

התובע שב וחזר על גרסתו אודות האירוע הנטען :

"אבל עם הקרטונים קיבלתי ממש עצבים חזקים כי הם כאלה גדולים שלא ניתן להרים אותם אפילו אם הם חזקים ועוד הם היו קרועים. באותו יום באתי רגוע לעבודה והכול היה בסדר."
(עמ' 16 לפ' שורות 18-19 לעדות התובע)

התובע כאמור צירף פירוט שיחות טלפון שממנו עולה כי התובע אכן ביצע שיחת טלפון אל לודמילה. אם כן, על סמך עדות התובע ועדותו של סידי ניתן לקבוע כי התובע התעצבן בשל הקרטונים הקרועים, התקשר אל לודמילה וזו ככל הנראה דיברה עם בעל העסק והלה עזר לתובע ולסידי להדביק את הקרטונים ולהעמיסם:

"היא דיברה איתו בטלפון כעסה עליו איך הוא מביא לנו קרטונים קרועים ולא מחלק את הסחורה לקרטונים קטנים יותר, אז אני לא יודע מה הוא ענה לה, הייתה שיחה ביניהם ואחרי השיחה ביניהם, הוא בא אלינו – אלי ואל עמי שאני הנהג וסבל ועמי היה רק סבל – הוא הביא עוד איזה בחור מאצלו והוא הביא סלוטייפ עבה כזה והתחיל ללפף את הקרטונים בסלוטייפ ולעזור לנו להעמיס את זה ."
(עמ' 14 לפ' שורות 16-21 לעדות התובע)

ייתכן שאין בהתרגזות זו כדי לקבוע כי מדובר באירוע חריג שכן חדשים לבקרים עובדים מתרגזים בעבודה אולם העוצמה היא זו שקובעת. נוכח עדותו של סידי ופירוט השיחות יש בראיות אלו ראשית ראיה המצדיקה מינוי מומחה רפואי שיבחן את הקשר הסיבתי בין האירוע החריג לאירוע המוחי בו לקה התובע (ראו לעניין זה עבל (ארצי) 1285/04 בן ציון בנרויה נ' המוסד לבטוח לאומי, ניתן ביום 5.1.06 – פורסם במאגרים האלקטרוניים) ובכל מקרה על פי הכלל לפיו ספק פועל לטובת המבוטח (דיון (ארצי) מט/05-120 המוסד לביטוח לאומי - קרולה טישלר, כא (1) 022 (1989)), יש מקום להעביר את עניינו של התובע למומחה רפואי.

עניינו של התובע יועבר למומחה רפואי על מנת שיחווה דעתו בשאלת הקשר הסיבתי.

החלטה על מינוי מומחה תשלח לצדדים.

ניתנה היום, ‏כ"ז תמוז תש"פ ( ‏19 יולי 2020), בהעדר הצדדים ו תישלח אליהם.

מר גיל אלוני,
נציג ציבור (מעסיקים)

אריאלה גילצר-כץ, שופטת
סגנית נשיאה


מעורבים
תובע: שלום אסרף
נתבע: המוסד לביטוח לאומי
שופט :
עורכי דין: