ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין רשות הגנים הלאומיים ושמורות הטבע והגנים נגד עירית נהריה :

לפני כבוד השופטת אורית וינשטיין

המבקשת:

רשות הגנים הלאומיים ושמורות הטבע והגנים
ע"י ב"כ עו"ד עופר שפיר ואח'

נגד

המשיבה:
עירית נהריה
ע"י ב"כ עוה"ד דוד גיט ואח'

החלטה

המבקשת, רשות הגנים הלאומיים ושמורות הטבע והגנים, העותרת בעתירה דנן (להלן – המבקשת), הגישה בקשה נגד עיריית נהריה (להלן – המשיבה) למתן צו למסירת פרטים נוספים לפי תקנה 11 לתקנות בתי משפט לעניינים מנהליים (סדרי דין), התשס"א-2000 (להלן – התקנות), ובמסגרתה עתרה כי יינתן צו למסירת פרטים נוספים.
הרקע לבקשה:

  1. המבקשת מחזיקה במקרקעין הידועים "כגן לאומי אכזיב". העתירה דנן הוגשה על ידי המבקשת בגין חיובה בתשלום היטל סלילה ותיעול בסך כ-5.5 מיליון ₪. היטל זה, שוגר לפי חוק העזר לנהריה (סלילת רחובות ותיעול צמוד), התשס"ח-2008 (להלן – חוק העזר), בגין ביצוע עבודות סלילה ופיתוח ברחובות הגובלים במקרקעין הנ"ל.
  2. המחלוקת בין הצדדים לעתירה עניינה בשאלת קיומה של עילה לחיוב בהיטל. לשיטת המבקשת, גן לאומי, על-פי טבעו ומהותו, אינו מושא לחיוב בהיטלים. כמו כן, אין מדובר בביצוע עבודות סלילה ותיעול ראשונות היוצרות זיקת הנאה ולכן לא קמה כל עילה להטלת החיוב. המבקשת טוענת בנוסף בעתירה טענות נוספות בדבר פגמים שנפלו בדרישת התשלום ובחישוב ההיטל וכן בדבר פלישת המשיבה לשטחה ופגיעה בקניינה. בשולי העתירה נטען כי חיובה של המבקשת בהיטל הוא חיוב בררני, שכן למיטב ידיעתה, העירייה אינה נוהגת לחייב בהיטלים מעין אלו בעלי נכסים בתחומה, הגובלים ברחובות ישנים שמשוקמים על-ידה. על בסיס טענה זו הוגשה הבקשה מושא החלטה זו.
  3. עמדת המשיבה, כפי שבאה לידי ביטוי בכתב התשובה מטעמה, היא כי ההיטל הוטל כדין. באשר לטענת המבקשת בדבר חיוב בררני – המשיבה טוענת כי יש לדחותה מכל וכל והדגישה כי היא מחייבת את כל בעלי הנכסים, שלגביהם התקיימו התנאים בחוק העזר הדורשים את חיובם בהיטל סלילה ותיעול. בכל מקרה, המשיבה ציינה כי גם אילו היה נמצא בסיס לטענת אפליה - אין בכך כדי להוביל לביטול דרישת התשלום, וזאת בהתאם להלכה הפסוקה בעניין.
  4. המבקשת פנתה במכתב מיום 24.5.20 למשיבה, כחודש ימים לפני הגשת כתב התשובה על-ידי המשיבה. בפנייתה זו (נספח א' לבקשה) התבקשה המשיבה להמציא למבקשת את הנתונים הבאים:

פירוט החיובים אשר נשלחו על-ידי המשיבה לבעלי הנכסים שבתחומה בגין העבודות מושא העתירה;
רשימת כל דרישות החיוב בהיטלי סלילת רחובות, מדרכות ותיעול (עבודות פיתוח), שהמשיבה הטילה על נכסים גובלים לרחובות שבהם בוצעו עבודות שיקום, שדרוג או הרחבה, בחמש השנים האחרונות, תוך ציון האם מדובר בחיוב מלא או חלקי;
רשימת כל עבודות הפיתוח שביצעה המשיבה ברחבי העיר, לרבות עבודות שיקום, שדרוג והרחבה של תשתיות, בחמש השנים האחרונות;
רשימת כל הנכסים הגובלים לרחובות שבהם בוצעו עבודות פיתוח בחמש השנים האחרונות, שבעליהם לא חויבו בהיטל – והסיבה לכך; וביחס לרשימה זו – גם את רשימה הנכסים שבעליהם חויבו בהיטל, תוך פירוט אופיים, כתובתם, שטחם ודרישות התשלום בגינם, לרבות עבור נכסים המשמשים למגורים;
האם עבודות הפיתוח שבוצעו בחמש השנים האחרונות, מומנו על-ידי גורמים חיצוניים או בוצעו על-ידם, ובפרט באשר לרחובות הגובלים במקרקעין מושא העתירה. ככל שהתשובה לשאלה זו היא חיובית – דורשת המבקשת גם את פירוט מהותם של הגורמים, אופן ביצוע העבודה, אופן המימון ומה הייתה עלות העבודה.

5. המשיבה השיבה לפניית המבקשת ביום 29.6.20 (נספח ב' לבקשה). לתשובתה צירפה המשיבה תצהיר של מר איגור קנין, מנהל ההכנסות בעיריית נהריה, במסגרתו דוחה מר קנין את טענות המבקשת ומדגיש כי העירייה פעלה לחיוב כל בעלי המקרקעין הגובלים ברחובות הרלוונטיים, בכל המקרים שבהם חוק העזר הסמיך את המשיבה לגבות את ההיטל. מר קנין הבהיר כי הבקשה הוגשה ללא שהיא מתייחסת לאילו מהטענות בכתב התשובה, בניגוד ללשון תקנה 11 לתקנות. עוד הוסיף, כי מדובר בדרישה לעבד כמויות עצומות של מידע, ומכאן שהיא דרישה מופרכת ומכבידה, והטיפול בה מצריך הקצאת משאבים בלתי סבירה מהמשיבה, וכן יש בדרישה זו כדי לפגוע בפרטיות בעלי הנכסים שאינם צד להליך.
תמצית טענות המבקשת:
6. המסמכים והמידע המבוקשים נחוצים לצורך חקר האמת וניהול הדיון בטענות המבקשת והמשיבה. ככל שיתברר כי חששה של המבקשת מוצדק והעיריה נקטה באפליה פסולה, יהיה בכך כדי להביא לבטלותו של החיוב המופרז שהטילה.
7. המשיבה נקטה חיוב בררני, שכן, ככל הידוע למבקשת, העיריה כלל לא חייבה בהיטלים בעלי נכסים שלהם מאפיינים דומים למקרקעין מושא העתירה. טענת המשיבה, כי כל בעלי הנכסים הגובלים ברחוב הרלוונטי חויבו בהיטל, נטענה ללא אסמכתא מתאימה. המשיבה לא גילתה ולו שביב של מידע, אשר התבקש על-ידי המבקשת והסתפקה בהכחשה גורפת ולקונית לקיומה של אפליה פסולה. תשובה מתחמקת זו, הופכת את נטל הראייה, ומעמידה את המשיבה במצב של חזקת אי-תקינות מנהלית.
8. עסקינן בבקשה ממוקדת, אשר אינה מצריכה השקעה של משאבים רבים או מיוחדים, אלא מדובר בנתונים שאותם יכולה המשיבה להפיק ממחשביה בלחיצת כפתור. יתרה מזו, אף אם היה קיים קושי כזה, הרי שהוא מתגמד מול חשיבותו של המידע להליך. המשיבה היא זו שהטילה את החיוב האסטרונומי על המבקשת, וכעת, שעה שזו מבקשת מידע לצורך בחינתו – אין המשיבה רשאית למנוע גישה אליו באמתלה שהפקתו תהיה כרוכה במאמץ מיוחד. טענה מעין זו נגועה אף בחוסר תום לב.
9. אין לקבל את טענת המשיבה לפיה בגילוי המידע המבוקש יש משום חשש לפגיעה בפרטיות של צדדים שלישיים. עניין לנו בחיובים שנשלחו מכוח הוראות הדין, וחזקה על מושאיהם לפרוע אותם. לכן, אין בפירוט אותם חיובים משום פגיעה בפרטיות בעלי הנכסים. אולם, ככל שייקבע שיש חשש לפגיעה בפרטיות, לא תהיה למבקשת התנגדות כי פרטיהם המזהים של הנישומים שאינם גופים ציבוריים, יימחקו טרם המצאת המסמכים.
תמצית עמדת המשיבה:
10. הבקשה אינה אלא ניסיון דייג של ראיות, כדי לבסס את הנטען בעתירה. תקנה 11 לתקנות לא נועדה לספק מידע כדי להוכיח את טיעוני העתירה, אלא לספק פרטים הדרושים לשם הבהרת עובדות או הוראות חוק שנזכרו בכתב התשובה – ותו לא.
11. המבקשת פנתה למשיבה חודש לפני שהוגש בכלל כתב התשובה, והבקשה כלל אינה מתבססת על האמור בכתב התשובה, זאת בניגוד לתקנה 11. מכאן, שהבקשה כוללת דרישה לקבלת מידע שאינו רלוונטי למקרה או לאמור בכתב התשובה.
אילו היתה המבקשת נחשפת לכתב התשובה טרם משלוח פנייתה, מידע זה לא היה מוצא את דרכו לבקשה. ואולם, אף למעלה מהנדרש, התייחסה המשיבה לדרישת המבקשת בתצהיר מפורט מטעמה, בו הדגישה כי גבתה את ההיטל באופן שוויוני ובהתאם להוראות הדין.
12. הבקשה מטילה נטל כבד על המשיבה באיסוף ועיבוד כמויות גדולות של מידע. מדובר בדרישה סיזיפית ומכבידה, שהטיפול בה מצריך הקצאת משאבים בלתי סבירה, ויש לדחותה ברוח סעיף 8(1) לחוק חופש המידע, התשנ"ח-1998. יתר על כן, מדובר בבקשה אשר מקימה חשש לפגיעה בפרטיות של בעלי הנכסים שפרטיהם התבקשו ואינם מהווים צד להליך.
דיון והכרעה:
13. תקנה 11 לתקנות, העוסקת ב"פרטים נוספים", קובעת כדלקמן:
"(א) עותר רשאי, בתוך חמישה עשר ימים מיום שהומצא לו כתב התשובה של משיב, לדרוש ממנו בכתב מידע או מסמכים (בתקנה זו – פרטים נוספים) לשם הבהרה או השלמה של נימוקים שבעובדה או שבחוק, הנזכרים בכתב התשובה או הנוגעים להם.
(ב) משיב רשאי לדרוש בכתב מהעותר פרטים נוספים לשם הבהרה או השלמה של נימוקים שבעובדה או שבחוק, הנזכרים בעתירה, או הנוגעים להם, לא יאוחר מחמישה עשר ימים לאחר שהורה בית המשפט על הגשת כתב תשובה.
(ג) ....
(ד) לא קיבל בעל דין פרטים נוספים שדרש במועד כאמור, רשאי הוא, בתוך שבעה ימים מתום המועד להמצאת הפרטים הנוספים, להגיש לבית המשפט בקשה בכתב לצוות על מתן הפרטים הנוספים, ובית המשפט או הרשם רשאי, לאחר דיון במעמד הצדדים, לצוות על מתן אותם פרטים נוספים שיראה לנכון ובתוך המועד שקבע; לא יצווה בית המשפט או הרשם על מתן פרטים נוספים אם אינם דרושים לצורך הכרעה בעתירה."

14. הלכה היא כי בניגוד לזכות הגילוי הרחבה בהליכים אזרחיים, אשר מבוססת רובה ככולה על מבחן הרלוונטיות, זכותו של עותר לקבל צו להשלמת פרטים נוספים, מצומצמת יותר. ראשית, על מנת לבסס זכות זו, על העותר להראות כי אותם פרטים נוספים דרושים לצורך השלמה או הבהרה של נימוקים שבעובדה או בחוק, הנזכרים בכתב התשובה. משמע, הזכות לקבל פרטים נוספים יונקת את חיותה מהנזכר בכתב התשובה בלבד, והיא אינה מקבילה לזכות הגילוי המנויה בתקנה 112 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984. שנית, הפרטים הנוספים נדרשים להיות כאלו שנועדו לצורך השלמה או הבהרה ושהינם חיוניים לצורך הכרעה בעתירה, שאחרת בית המשפט לא יתיר את גילוים [בש"א (מנהלי חיפה) 21327/04 מחצבי אבן בע"מ נ' עירית נשר, בפסקה 5(ד)-(ה) (22.11.2004) (להלן- עניין מחצבי אבן); עת"מ (מינהליים מרכז) 15763-10-14 אמנון אונגר נ' ועדה מחוזית לתכנון ובנייה מחוז מרכז, בפסקה 4 (23.06.2015) (להלן – עניין אונגר)].
15. עותר אינו רשאי לדרוש מידע במסגרת בקשתו לפרטים נוספים, אשר נועד לבסס טענות שנטענו על ידו בעתירה או כדי לסתור את טענות המשיב, שכן בקשה מעין זו אינה מהווה תחליף להליכי הגילוי והעיון או לחקירות נגדיות. אם סבר העותר, כי עמדת המשיב בלתי מבוססת או שגויה, יטען הוא לגופו של עניין במסגרת טיעוני העתירה, ולא במסגרת הבקשה לפרטים נוספים [בג"ץ 465/02 חיים שחק ו-67 אח' נ' שר העבודה והרווחה, בפסקה 6 (15.09.2004); עת"מ (מינהליים מרכז) 1867-03-14 משה עזר ו-70 אח' נ' המועצה האזורית עמק חפר, בפסקה 54 (12.01.2015)].

16. מכאן, שבקשה לפרטים נוספים נועדה בראש ובראשונה כדי לצמצם את גדר המחלוקת, על-ידי הגדרה מדויקת של טענה כללית או עמומה, ועל מנת להבהיר את עמדת בעל הדין שמנגד. בקשה זו לא נועדה על מנת לסרבל את ההליך או להכביד על בעלי הדין [עניין אונגר, בפסקה 3; עת"מ (מינהליים י-ם) 52204-12-17 עמותת "בצדק" נ' וועדה מחוזית לתכנון ולבניה ירושלים, בפסקה 39 (30.09.2018); עת"מ (מינהליים ת"א) 19488-02-10 יעקב שקלרש נ' מועצה מקומית סביון, בפסקה 3 (21.07.2010) (להלן – עניין שקלרש)].

"הבקשה אינה לתת בידי המבקשת כלים להראות כי המשיבים אינם מוכיחים את טענותיהם ואין להתירה אם היא נועדה להחליש את טענות המשיבים או להפריכן. יתרה על כן, אין מטרתה של הבקשה להחליף הליך של גילוי מסמכים. המטרה הינה כאמור להבהיר ולהשלים את נימוקי המשיבים, מתוך מטרה לצמצם את יריעת המחלוקת ולא על מנת להרחיבה..." (עת"מ (מינהליים ת"א) 1588-09 שיכון ופיתוח לי נ' עירית קירית אונו (26.01.2010)

17. מן הכלל אל הפרט: לאחר בחינת הפרטים הנוספים הנדרשים במסגרת הבקשה דנן, הגעתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות, שכן אין מדובר בבקשה לפרטים נוספים במשמעות תקנה 11. ראשית, הבקשה שהוגשה לבית המשפט, מהווה תעתיק של הבקשה שנשלחה למשיבה ביום 24.05.2020, כחודש לפני הגשת כתב התשובה, ומכאן ברי כי אין המדובר בבקשה המתייחסת לנטען בכתב התשובה. שנית, עיון בפרטים המבוקשים במסגרתה מלמדנו כי אלו לא מתייחסים לטענות המשיבה – לא לנימוקיה, לנספחים שצירפה או לעובדות שהציגה. הפרטים המבוקשים אינם מפנים לסעיפים או לאמירות שהוצגו בכתב התשובה – ולא בכדי, כאמור.
משמע, הפרטים המבוקשים כלל לא דרושים לשם הבהרה או השלמה של נימוקים המוזכרים בכתב התשובה – שלא עמד לנגד עיניה של המבקשת בעת שליחת הבקשה – אלא מדובר במידע ומסמכים עליהם המבקשת מעוניינת לשים את ידה, במטרה להוכיח את טענותיה שלה עצמה, וזאת בניגוד למטרת תקנה 11.
18. יתר על כן, הפרטים המבוקשים אף לא ממלאים אחר דרישת הרלוונטיות, והם אינם נחוצים לצורך ההכרעה בעתירה. באשר לחיובים בהיטל לבעלי הנכסים בגין העבודות נשוא העתירה – ניתנה תשובה ברורה על ידי המשיבה במסגרת תצהירו של מר קנין. ככל שהמבקשת מעוניינת לסתור את הטענה כי המשיבה חייבה את כל בעלי הנכסים שבתחומה בקשר עם העבודות מושא העתירה – הדרך והאמצעים אינם על ידי שימוש בתקנה 11. בנוסף, המבקשת דורשת לקבל מידע לגבי פרויקטים לשדרוג ושיקום כבישים, אשר בוצעו ברחבי כל העיר, בחמש השנים האחרונות, וכן את זהות הממנים ודרכי המימון. איני רואה רלוונטיות לפרטים אלו לצורך הכרעה בעתירה דנן, אשר עניינה סלילת כביש חדש בגבולות המקרקעין וכאשר עיקר המחלוקת נעוצה, כזכור, בשאלת קיומה של עילה להטלת ההיטל.
19. המבקשת סבורה כי פרטים אלו נחוצים לה על מנת להוכיח הלך רוח מפלה של המשיבה בכל תחום שיפוטה, במסגרת טענתה לחיוב בררני (עמוד לפרוטוקול הדיון שורות 27-20).
אלא, שטענת החיוב הבררני נטענה בשולי העתירה ואף העותרת עצמה אינה רואה בטענה זו מעיקרי העתירה, לאור האמור בסעיף 136 לעתירה. יתרה מזו, אף אם טענה זו היא חלק מן העתירה, עדיין אין בכך כדי להצדיק היעתרות לבקשה. כאמור, בקשה למתן פרטים נוספים לפי תקנה 11 לא נועדה לשמש ככלי לביסוס טענותיה של העותרת. מטרת התקנה להביא להבהרה והשלמה של פרטים שנטענו בכתב התשובה. אולם, מטיעוני המבקשת כפי שהועלו במסגרת הדיון מיום 13.7.20 עולה כי מטרתה היא אחרת, דהיינו - לקבל מידע לביסוס טענתה שלה בדבר חיוב בררני, כאשר היא מצידה אינה טוענת ולו לקיומה של ראשית ראיה בעניין זה. ראו דברי ב"כ המבקשת בעמוד 3 לפרוטוקול שורות 6-11 וכן ראו סעיפים 10 ו- 15 לבקשה.
20. זאת ועוד: היעתרות לבקשת המבקשת אף תגרום להרחבת גדר המחלוקת ולהכבדה על ניהול ההליך, ואף תוביל להפיכתו של אמצעי זה להליך הדומה במהותו להליכי גילוי המסמכים או כחלופה לחקירה נגדית – וכל זאת בניגוד למטרת תקנה 11 [השוו: עניין שקלרש; עת"מ (מינהליים ב"ש) 21901-05-14 גרמאי האגוס נ' משרד הפנים, בפסקה 3-2 (15.08.2014); עניין מחצבי אבן, בפסקה 5(ו)-(ז); עת"מ (מינהליים מרכז) 1311-05-11 ארנון שטייר ו-31 אח' נ' המועצה המקומית גדרה, בפסקה 23 (01.12.2011)].

ראו גם בג"ץ 58/86 אלישבע מורגנשטרן נ' יונתן מורגנשטרן, מ(2) 246, 250 (1986):
"אם עולה מהבקשה, שהפרטים הנוספים המבוקשים... מטרתם היא לאלץ את הצד שכנגד שיפתח לפני המבקש את כספת ראיותיו, וכשפרטים אלה משמשים כסות לשאלון או לניסיון להביא את הצד שכנגד שיגלה מסודותיו, לא יושיט בית המשפט את ידו למבקש ולא יעזור לו על-ידי כך להפיק תועלת לעצמו מעבר לנדרש לשם בירור העתירה. בית המשפט יצווה על מתן הפרטים הנוספים אך ורק כדי לאפשר למבקש להתגונן כהלכה מפני העתירה.... אם הצד שכנגד סבור, שאחד מהנימוקים – הן של חוק והן של עובדה – בתצהיר של הצד שכנגד לא הובא הצורה מושלמת, או שטעון הוא פירוש נוסף, יכול הוא לבקש מהמצהיר את השלמת הנימוק או את פירושו, וזאת אך ורק על-ידי השימוש בפרטים הנוספים, אשר יביאו להצגת מסכת העובדות הנוגעות לעניין כשהן שלמות ומפורשות. הפרטים הנוספים הם המכשיר היחידי, שבאמצעותו יכול בעל הדין לברר את העובדות, אולם עלינו לזכור, שמטרתם היא הבהרה וצמצום של העובדות שבעתירה ולא הרחבתו עד כדי פרישת היריעה המכסה את כל הנושא, ובוודאי שלא יתקבל על הדעת, שבאמצעות מכשיר הפרטים הנוספים יוכל המבקש להכות את הצד שכנגד ולהוציא ממנו את שיכול היה לקבל, אילו יכול היה לחקור אותו חקירה נגדית."

21. לא למותר לציין, כי המשיבה שלחה למבקשת, במסגרת ההידברות ביניהן, את המסמכים שדרשה המבקשת לעניין החיוב בהיטל, שכללו, בין היתר, את תחשיב חוק העזר ותוכניות הבנייה. המשיבה אף התייחסה באופן מפורט לבקשתה הראשונה של המבקשת לפרטים נוספים בתצהיר מטעמה. איני מקבלת את עמדת המבקשת כלפי תצהיר המשיבה ואיני סבורה כי מדובר בתצהיר 'מתחמק' ולאקוני. לטעמי, הבקשה דנן היא ניסיון של המבקשת "לדוג" את הביסוס לטענותיה שלה במסמכים שהתבקשו מהמשיבה – וזאת, לא ניתן לאפשר על פי הדין.

22. למעלה מהצורך, אציין כי יש ממש בטענתה הנוספת של המשיבה, כי נוכח היקף הפרטים הנוספים שהתבקשו במסגרת הבקשה, היעתרות לה תיצור עבורה הכבדה של ממש. הבקשה היא גורפת, כוללת בקשה בעניין נתונים רבים, הפרושים לאורך מספר שנים ולא ניתן להפיקם ב"לחיצת כפתור" בלבד. כמו כן, לא שוכנעתי כי בנסיבות האמורות עניינה של המבקשת גובר על הזכות לפרטיות של בעלי הנכסים האחרים, אשר אינם צד להליך, אילו יסופק המידע בעניינם.
23. אשר על כן – הבקשה נדחית. המבקשת תישא בהוצאות המשיבה בגין הבקשה בסך 7,500 ₪ אשר ישולמו בתוך 30 יום מהיום, שאם לא כן יישאו ריבית והפרשי הצמדה כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל.
דיון בעתירה לגופה יתקיים ביום 21.10.20 בשעה 10:00.
המזכירות תשלח החלטה זו לב"כ הצדדים.
ניתנה היום, ב' אב תש"פ, 23 יולי 2020, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: רשות הגנים הלאומיים ושמורות הטבע והגנים
נתבע: עירית נהריה
שופט :
עורכי דין: