ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין ועדה מקומית לתכנו ובניה נגד רחל יערי :

בפני כבוד ה שופט משה הולצמן

המאשימה:
ועדה מקומית לתכנו ובניה - יואב
ע"י ב"כ עוה"ד אבי להם

נגד

הנאשמת:
רחל יערי
ע"י ב"כ עוה"ד בועז אמיר

גזר דין

כתב האישום שהוגש בעניינה של הנאשמת, רחל יערי, אוחז שלושה פרטי אישום.
האישום הראשון- הנאשמת הורשעה ביום 26.1.2011 ב-תו"ב (שלום אשקלון) 54925-07-10, במסגרת הסדר טיעון, בעבירה של ביצוע בנייה חריגה ושימוש ללא היתר כדין בשל הצבת מבנה יביל בשטח של כ-60 מ"ר, בנחלה מספר 12 בכפר הרי"ף (גוש 2607, חלקה 11) במועצה אזורית יואב (להלן: "המקרקעין") וניתן צו הריסה בחלוף 12 חודשים ממתן גזר הדין ככל שלא יינתן היתר בנייה כדין. הנאשמת לא הרסה את הבנייה החריגה ועושה בה שימוש לצרכי מגורים מבלי שקיבלה היתר בנייה.
האישום השני- לנאשמת ניתן היתר בנייה שמספרו 121/79 (תיק בניין 4917) שניתן לעבודות שונות במקרקעין ביום 14.8.1979. במסגרת תנאי היתר הבנייה הנאשמת נדרשה להרוס מבנה ישן בשטח של 72 מ"ר אך תחת להרוס את המבנה הנאשמת שיפצה אותו ועושה בו שימוש למגורים ללא היתר בנייה.
האישום השלישי- במועד שאינו ידוע למאשימה, החל משנות התשעים, או בסמוך, התבצעו במקרקעין עבודות בנייה ושימוש כדלקמן- הקמת בריכת שחייה בשטח של כ-50 מ"ר; הקמת שתי פרגולות בשטח של 48 מ"ר ו-25 מ"ר; סגירת מרפסת בשטח של כ-20 מ"ר; הקמת חניה מקורה לרכב בשטח של כ-28 מ"ר; מבדיקות שנערכו במועדים שונים בשנים 2016, 2018 ו-2019 נמצא שהבנייה הנ"ל משמשת לצרכי מגורים; הבנייה החריגה הנ"ל בוצעה ללא היתר כדין.
הבנייה והשימוש כמפורט בכתב האישום (לעיל ולהלן: "הבנייה החריגה").
העבירות שיוחסו לנאשמת- אי קיום צו של בית משפט לפי סעיף 210 לחוק התכנון והבנייה, התשכ"ה-1965 (להלן: "החוק"), בנוסחו הקודם, עבירה לפי סעיף 246 לחוק (בנוסחו מיום 25.10.2017). שימוש במקרקעין ללא היתר לפי סעיפים 145(א)(2)- (3), 204(א), 205, 208 לחוק, בנוסחו הקודם, ותקנות התכנון והבנייה (עבודות ושימוש הטעונים היתר), התשכ"ז- 1967, סעיף 1(1). ביצוע ושימוש אסור במקרקעין, עבירות לפי סעיפים 242(2), 243(ב), (ג), (ה), (ו) לחוק כנוסחו החל מיום 25.10.2017.
בדיון שנערך ביום 9.3.2020 הצדדים הודיעו על הסדר טיעון לפיו הנאשמת תודה בעובדות שפורטו בכתב האישום, תורשע על פי הודאתה, יינתן צו הריסה דחוי למשך שישה חודשים, והצדדים יטענו לעניין גובה הקנס.
אין מחלוקת שהנאשמת נקטה בפעולות לפינוי המבנה היביל לפי פרט האישום הראשון, עובר לדיון הנ"ל. לטענת בא כוחה של המאשימה הפינוי טרם הושלם במלואו ולטענת בא כוחה של הנאשמת הפינוי הושלם .
הנאשמת הודתה בעובדות שפורטו בכתב האישום והורשעה על פי הודאתה בעבירות שיוחסו לה בכתב האישום.
בא כוחה של המאשימה ביקש להעמיד את הקנס על סך של 180,000 ₪ ואת ההתחייבות על כפל סכום הקנס. עוד הודיע כי המאשימה אינה עומדת על עונש מאסר על תנאי או עבודות שירות.
בא כוח של הנאשמת טען שמתחם הענישה ההולם עומד על סך שבין 30,000 ₪ לבין 70,000 ₪ והפנה לעניין שנדון על ידי מותב זה ב-תו"ב 37610-03-18 מדינת ישראל נ' יורם חזן ואח' (11.11.2019).
באשר לערך החברתי שנפגע, הלכה פסוקה ידועה ומושרשת הינה כי עבירות תכנון ובניה הפכו ל"מכת מדינה", ובבחינת פגיעה של ממש בשלטון החוק שיש לפעול באופן נמרץ על מנת למגרה (ע"פ 917/85‏ ‎הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה גליל מזרחי‎ ‎נ' מוסא נימר אבו נימר, פסקה 4 , 17.8.1987; רע"פ 2464/15, אבו רמילה נ' מדינת ישראל, 13.5.2015; עפ"ג (מחוזי מרכז) 29521-03- 2014, לוזון נ' מדינת ישראל, 14.9.2014).
מסקירת גזרי דין שניתנו לגבי עבירות של בנייה ושימוש אסור במקרקעין, בהיקף של מאות מ"ר, עולה מדיניות הענישה הנהוגה, כפי שיפורט להלן-
בעניין שנדון ב-תו"ב (שלום צפת) 56141-06-16 מדינת ישראל נ' עלי אבראהים (25.5.2017). הנאשם הורשע בשל חריגות בנייה בשטח של כ-320 מ"ר. בית המשפט סקר מקרים דומים של חריגות בנייה בשטח של מאות מ"ר, וקבע כי מתחם העונש ההולם הינו מאסר על תנאי לתקופה של עד 6 חודשים, קנס בין 25,000 ₪ לבין 60,000 ₪, והתחייבות כספית בסכום דומה. על הנאשם נגזרו מאסר על תנאי לתקופה של 3 חודשים, שלא יעבור במשך 3 שנים עבירה לפי פרק י' לחוק התכנון והבניה ויורשע בגינה תוך תקופת התנאי או לאחריה. קנס בסך של 30,000 ₪ (ב- 35 תשלומים), או 90 ימי מאסר תמורתו. תשלום כפל אגרה בסך 23,360 ₪ שתשולם ב-12 תשלומים שווים. התחייבות בסך 30,000 ₪ להימנע מלעבור עבירה לפי פרק י' לחוק התכנון והבניה למשך שלוש שנים. ניתן צו הריסה דחוי למשך שנה.
בעניין שנדון ב-תו"ב (שלום ק"ש) 30900-11-13 ועדה מקומית לתכנון מעלה חרמון נ' וליד דעבוס (5.11.2015), הנאשם הורשע בגין בניית קירות בטון באורך 49 מטר ובגובה משתנה, בממוצע 2 מ', התוחמים שטח של כ- 1,000 מ"ר, יציקת רצפת בטון בשטח כולל של כ- 520 מ"ר, והקמת מבנה דו קומתי מבנייה קשיחה על גבי רצפת הבטון הנ"ל, כל קומה בשטח של כ- 190 מ"ר ובסה"כ בשטח כולל של כ- 380 מ"ר. בית המשפט סקר את העונשים שנגזרו בפסיקת בתי המשפט, אך לא מצא לנכון לקבוע את מתחם העונש ההולם בשים לב לנסיבות הנוגעות לעבירה.
בית המשפט, הביא בחשבון שבסופו של יום קיבל הנאשם היתר בניה והבנייה הוכשרה, ולא עשה שימוש במבנה עד לקבלת ההיתר, העדר עבירות קודמות בתחום התכנון והבנייה, ונסיבות מיוחדות הנוגעות לשינוי תכנית המתאר ולמצוקת הדיור ברמת הגולן.
על הנאשם נגזר קנס בסך של 40,000 ₪ (ב-40 תשלומים), או 120 ימי מאסר תמורתו. מאסר על תנאי לתקופה של 6 חודשים והתנאי הוא כי במשך 3 שנים לא יעבור עבירה לפי פרק י' לחוק התכנון והבניה, ויורשע בגינה תוך תקופת התנאי או לאחריה. התחייבות להימנע מלעבור עבירה לפי פרק י' לחוק התכנון והבניה למשך 3 שנים, על סך של 100,000 ₪.
בעניין שנדון ב-תו"ב (שלום צפת) 36393-04-11 הוועדה המקומית לתכנון ובנייה אצבע הגליל נ' אחמד הייב (21.5.2015), הנאשם הורשע בבניית בית מגורים מבטון ובלוקים בשטח של כ-435 מ"ר, שימוש למגורים במבנה בשטח של כ-108 מ"ר, ושימוש בסככה הבנויה מקונסטרוקציית פלדה וקירוי פח גלי בשטח של כ-44 מ"ר, ללא היתר בניה. נקבע שמתחם העונש ההולם הינו קנס הנע בין 20,000 ₪ עד 70,000 ₪, חתימה על התחייבות וצו הריסה. על הנאשם נגזר תשלום קנס בסך 40,000 ₪ (ב-15 תשלומים), או 300 ימי מאסר תחתיו. תשלום כפל אגרה בסך 35,220 ₪, בקיזוז סכומים ששולמו במסגרת הבקשה להיתר לבניה, וצו הריסה דחוי למשך שנה.
בעניין שנדון ב-תו"ב (שלום רמלה) 47071-10-10 מדינת ישראל- הועדה המקומית לתכנון ובניה שוהם נ' עופר בריש צוקרמן (2.1.2014), הנאשמים הורשעו בעבירה של בנייה שלא כדין בשל פתיחת כניסה נוספת למרתף בית המגורים, פתיחת חלון במרתף בית המגורים, פתיחת כניסה נוספת לקומת הקרקע בבית המגורים, פתיחת חמישה חלונות בחלל גג בית המגורים, וכן בעבירה של ביצוע שימוש במקרקעין הטעון היתר, ללא היתר, בשל הפעלת מרפאת שיניים במרתף בית המגורים בשטח של כ- 80 מ"ר, וזאת בסטייה מהיתר, ושימוש בחלק מקומת הקרקע בשטח של כ- 50 מ"ר ליחידת דיור נפרדת.
בית המשפט חילק את דרגת האשם לשלוש קבוצות עיקריות- גבוהה, בינונית ונמוכה, ולצורך סיווג דרגת האשם ניתן להסתייע במבחנים הבאים- א. הרווח שהנאשם הפיק בפועל מהבניה או מהשימוש החורג; ב. אורך התקופה שבה הבניה שלא כדין עמדה על תילה, או תקופת השימוש החורג; ג. הריסת הבניה הלא חוקית או הפסקת השימוש החורג בטרם מתן גזר הדין; ד. הפרת צווים שיפוטיים.
בית המשפט קבע 5 קטגוריות של נזק בעבירות של בנייה ושימוש חורג שלא כדין, כאשר "כימות" הנזק בכל אחת מקטגוריות הנזק ייעשה ע"י הפניה לשטח במטרים רבועים, כדלקמן- א. קטגוריית נזק 1- מתחם בניה או שימוש בין 0 ל- 100 מ"ר; ב. קטגוריית נזק 2- מתחם בניה או שימוש בין 101 ל- 500 מ"ר; ג. קטגוריית נזק 3- מתחם בניה או שימוש בין 501 ל- 1,500 מ"ר; ד. קטגוריית נזק 4- מתחם בניה או שימוש מ-1501 מ"ר ועד 4000 מ"ר; ה. קטגוריית נזק 5- מתחם בניה או שימוש מ- 4001 מ"ר ומעלה.
נקבע כי מתחם העונש ההולם לחריגת בנייה של עד ל-100 מ"ר הינו בגבולות שבין 3,000 ₪ לבין 15,000 ₪ לכל אחד מהנאשמים. מתחם העונש ההולם לגבי היקף שימוש שבין 101 מ"ר לבין 500 מ"ר הינו בגבולות שבין 9,000 ₪ לבין 50,000 ₪. על כל אחד מהנאשמים נגזר קנס בסך של 25,000 ₪ (ב- 15 תשלומים), התחייבות בסך של 40,000 ₪ להבטחת הישנות ביצוע עבירות לפי חוק התכנון והבנייה למשך 3 שנים. לצורך קביעת העונש בית המשפט הביא בחשבון העדר עבר פלילי של הנאשמים.
בעניין שנדון ב-תו"ב (שלום עכו) 29411-02-10 הוועדה מקומית לתכנון בקעת בית הכרם נ' סמיר כיואן (18.3.2010), הנאשם הורשע בעבירות של בנייה ושימוש ללא היתר של מבנה בין שתי קומות בשטח של כ-320 מ"ר. על הנאשם נגזר קנס בסך 35,000 ₪ (ב- 50 תשלומים), והתחייבות בסך של 30,000 ₪, במסגרת הסדר טיעון, ובשים לב למצבו הסוציו אקונומי הקשה, ולהתקדמות תכנונית מסוימת, העשויה בסופו של יום לסלול את הדרך להכשרת הבנייה הלא חוקית.
בעניין שנדון ב- תו"ב (שלום צפת) 17366-01-10 הוועדה מקומית לתכנון אצבע הגליל נ' אבראהים הייב (3.3.2015), הנאשם הורשע בעבירה של בניית מבנה דו קומתי ללא גג מבלוקים ובטון בשטח כולל של כ-252 מ"ר, ללא היתר. נקבע כי מתחם העונש ההולם, מבלי שהוצגו טעמים של ממש לקולא, לבנייה ללא היתר, ללא חריגה מתכנית, הינו בגבולות שבין 24,000 ₪ לבין 34,000 ₪. על הנאשם נגזר, בין היתר, קנס בסך של 30,000 ₪ (ב-30 תשלומים).
מעיון בפסיקת בתי המשפט עולה שניתן לתחם את מדיניות הענישה הנוהגת לגבי סכומי הקנס בעבירות של בנייה אסורה ושימוש חורג בשטח בהיקף של מאות מ"ר, כפי שפורט לעיל, בסכומים שבין 7,000 ₪ לבין 20,000 ₪, לכל 100 מ"ר, והכל בשים לב לנסיבות המיוחדות של המקרה הנדון.
מעיון בפסיקת בתי המשפט שדנה באי ביצוע צווי הריסה שניתנו במסגרת גזרי דין עולה התמונה הבאה-
בעניין שנדון ב-תו"ב (שלום קריות) 28675-09-17 הוועדה לתכנון ובניה לב הגליל נ' עלי עאסלה (14.11.18), הוטל קנס של 75,000 ₪ (או 8 חודשי מאסר תמורתו), 4 חודשי מאסר על-תנאי והתחייבות כספית בסך של 20,000 ₪ לתקופה של שנתיים, כאשר המדובר היה באי קיום צו שיפוטי של הריסת מבנה בשטח של 280 מ"ר ושימוש בו למגורים, תוך שהפרת הצו נמשכה 13 שנים.
בעניין שנדון ב-תו"ב (שלום קריות) 8775-05-16 הוועדה לתכנון ובניה לב הגליל נ' חוסיין אבו יונס (29.1.2019), הוטל קנס בסך 45,000 ₪, ומאסר של 4 חודשים, שירוצה בעבודות שירות, וכן מאסר על-תנאי לתקופה של 4 חודשים, תוך התחשבות במחלתו של הנאשם, בשל אי-קיום צו שיפוטי להריסת בניין שנבנה כ-3 מטר מזרחית למקום הקבוע בהיתר, בחריגה מקו הבניין הקבוע בהיתר, וכן אי-הריסת תקרה מבטון בשטח של כ-12 מ"ר, שנבנתה במקום פרגולה.
בהליך הערעור (עפ"א (מחוזי חיפה) 56182-02-19 אבו יונס נ' וועדה מקומית לתכנון לב הגליל; 11.4.2019), נקבע שמתחם הענישה ההולם נע בין מאסר על-תנאי לבין 6 חודשי מאסר בפועל והטלת קנס הנע בין 10,000 ₪ ל-60,000 ₪. הקנס הופחת לסך של 20,000 ₪ (או 40 ימי מאסר תמורתו), ובוטל המאסר בפועל, בשים לב לגילו של המערער, 74 שנים, הכנסתו היחידה שהייתה קצבת זקנה, מצבו הרפואי שלא היה שפיר, והגשת בקשה להיתר בניה למבנה בגינו הוגש כתב-האישום, ובהעדר מניעה תכנונית להוצאת ההיתר.
בעניין שנדון ב-תו"ב (שלום קריות) 40240-04-14 הוועדה המקומית לתכנון ובניה לב הגליל נ' וופאק אטראד (21.3.2017), בית-משפט השלום פסק קנס בסך 40,000 ₪ (או 300 ימי מאסר תמורתו) ומימוש התחייבות בסך 10,000 ₪ וכן מאסר על תנאי ל-3 חודשים וחתימה על התחייבות בסך 60,000 ₪ בגין אי-קיום צו הריסת תוספת בניה בשטח של 76 מ"ר, שנבנו בקרקע שייעודה למגורים, כאשר אי-ביצוע צו ההריסה נמשך כ-10 שנים, ונעשה שימוש בשטח למגורים.
בערכאת הערעור (עפ"א (מחוזי חיפה) 14201-04-17 ופאק אטראד נ' וועדה מקומית לתכנון לב הגליל, 9.5.2017), הופחת סכום הקנס והועמד על סך של 24,000 ₪, למרות שצו ההריסה לא בוצע במשך שנים רבות למרות שלא ניתן היתר בנייה, ועם זאת נלקחו שיקולים לקולא השיהוי של המשיבה שם בהגשת כתב-אישום בגין אי-קיום צו שיפוטי, הפעולות שננקטו להכשרת הבניה הבלתי חוקית, קיומו של אופק קרוב לקבלת היתר הבנייה, גודל השטח, ומצבה הכלכלי של המערערת שלא היה שפיר (ראו- עפ"א (מחוזי חיפה) 41679-11-17 ועדה מקומית לתכנון ובנייה גליל מרכזי עכו נ' מוכיד סח'ניני, 11.06.2018; עפ"א (מחוזי חיפה) 30574-10-19 יוסף בדארנה נ' הוועדה המקומית לתכנון ובניה "לב הגליל", 25.12.2019).
בעניין שנדון ב-עפ"א (מחוזי חיפה) 56197-12-17 סובחי דאוד ג'ואל עסאלה נ' ועדה לתכנון ובנייה לב הגליל (15.2.2018) המערער חויב בבית משפט השלום (תו"ב (שלום קריות) 46616-04-16), בקנס בסכום של 50,000 ₪ (או 150 ימי מאסר תמורתו), מאסר על תנאי למשך 3 שנים שלא יעבור עבירה לפי פרק י' לחוק, לאחר שהורשע בעבירה של אי-קיום צו שיפוטי ובעבירת שימוש במקרקעין ללא היתר בהתייחס לבנייה בשטח של 93 מ"ר שנבנתה במקרקעין שייעודם למגורים, ולאחר שאותו מערער כבר הורשע בעבר באי קיום צו שיפוטי בגין אותו מבנה, וכאשר נלקחו בחשבון הן נסיבות מצבו הכלכלי הקשה של המערער והן השיהוי מצד המדינה בהגשת כתב-האישום. ערכאת הערעור לא מצאה לנכון להתערב בגזר הדין.
בעניין שנדון ב-עפ"א (מחוזי חיפה) 46346-10-19 ראיף דוחי נ' ועדה מקומית לתכנון לב הגליל (19.12.2019), בית משפט השלום (תו"ב 12491-06-17) גזר על הנאשם מאסר בפועל למשך 30 יום שירוצה בעבודות שירות, 3 חודשי מאסר על תנאי למשך שנתיים שלא יעבור עבירה לפי פרק י' לחוק, וקנס בסך של 45,000 ₪ (או 4 חודשי מאסר תמורתו)., בגין הפרת צו שיפוטי המתייחס לבנייה ללא היתר שייעודה מגורים בשטח של 272 מ"ר וכן של שימוש במבנה זה לפחות מאז 21.12.2016, כאשר משך הזמן שעבר מאז ההרשעה וקיום הצו השיפוטי שעניינו צו הריסה עלה על 15 שנה. עובר למתן גזר הדין עלה בידי הנאשם לקבל היתר בנייה למבנה.
ערכאת הערעור ביטלה את עונש המאסר בפועל והותירה על כנם את יתר רכיבי העונש.
בעניין שנדון ב-רע"פ (עליון) 5587/17 סובחי עיסא נ' הועדה המקומית לתכנון ובניה "מבוא העמקים" (30.11.2017), הנאשם הורשע בגין תוספת בנייה בשטח של 230 מ"ר ואי קיום צו הריסה שיפוטי במשך שנים רבות. בית משפט השלום קבע כי מתחם העונש ההולם יכלול קנס כספי שינוע בין 40,000 ₪ לבין 120,000 ₪; ומאסר על תנאי שינוע בין חודש לבין 8 חודשים. בית משפט השלום זקף לזכותו של המבקש שהודה וחסך זמן שיפוטי יקר, את מצבו הכלכלי הקשה, כנטען על ידו, היותו בגיל 77 שנים, העדר עבר פלילי, ואת טענותיו כי עשה ניסיונות להשגת האישורים הנדרשים אך הדבר לא עלה בידו, בין היתר, בשל היעדר שיתוף פעולה מצדם של אחרים הקשורים במקרקעין. על המבקש נגזרו חודש מאסר על תנאי, לבל יעבור אחת העבירות בהן הורשע, למשך שנתיים; קנס כספי בסך 40,000 ₪ או 400 ימי מאסר תמורתו; והתחייבות כספית, על סך 10,000 ₪, להימנע מביצוע אחת מן העבירות בהן הורשע המבקש, או עבירה לפי סעיפים 145, 204 ו- 210 ל חוק התכנון והבניה, למעט עבירת שימוש ללא היתר, וזאת במשך שנתיים. בתי המשפט המחוזי והעליון דחו את הערעור על חומרת העונש, וקבעו שהעונש שהוטל עליו ממוקם ברף התחתון של מתחם העונש ההולם.
מעיון בפסיקת בתי המשפט עולה שניתן לתחם את מדיניות הענישה הנוהגת לגבי סכומי הקנס בעבירות של הפרת צו שיפוטי להריסת חריגות בנייה, תוך שימוש בבנייה החריגה במשך מספר שנים, בשטח בהיקף של מאות מ"ר, כפי שפורט לעיל, בסכומים שבין 16, 000 ₪ לבין 54,000 ₪, לכל 100 מ"ר, והכל בשים לב לנסיבות המיוחדות של המקרה הנדון.
נסיבות ביצוע העבירה.
בענייננו הנאשמת ביצעה ועשתה שימוש בבנייה חריגה בשטח כולל של כ-300 מ"ר, כפי שפורט בכתב האישום.
הנאשמת לא ביצעה צו הריסה שיפוטי שניתן ביום 26.1.2011 במסגרת תו"ב (שלום אשקלון) 54925-07-10, לגבי מבנה יביל בשטח של כ-60 מ"ר במשך קרוב ל-9 שנים ונקטה בפעולות לביצוע הצו ופינוי המבנה בסמוך לדיון שנערך ביום 9.3.2020 בגדרו של הליך זה.
טענתה של הנאשמת בדיון שהרשויות לא ביצעו את צו ההריסה הינה בבחינת לאו טענה מכיוון שהחובה לבצע את צו ההריסה רובצת בראש ובראשונה עליה.
עם זאת, יש לשים לב לכך שהנאשמת נקטה בפעולות לפינוי המבנה היביל הגם שבאיחור ניכר של מספר שנים, ובפעולות שתכליתן להסדיר את הבנייה החריגה אצל הרשויות.
יש לשים לב שהמדובר בעבירות בנייה ישנות והנאשמת לא הורשעה בגין בנייה ללא היתר כדין.
בא כוחה של הנאשמת הפנה לגזר דין של מותב זה בעניין שנדון ב-תו"ב (שלום ק"ג) 37610-03-18 הוועדה המקומית לתכנון ובנייה קריית גת נ' יורם חזן (11.11.2019), לגבי מתחם העונש ההולם, אך יש לשים לב שהנאשמים (שם) הורשעו בביצוע עבודה אסורה ושימוש אסור במקרקעין ולא בעבירה של אי קיום צו שי פוטי על החומרה היתרה הגלומה בה, ועם זאת יש לזכור שעבירה זו בענייננו מתייחסת לבנייה חריגה בשטח של כ-60 מ"ר מתוך כ-300 מ"ר של בנייה ושימוש ללא היתר כדין.
מתחם העונש ההולם- לאור האמור לעיל סבורני שמתחם העונש ההולם בעניינה של המשיבה לגבי אי ביצוע הצו השיפוטי לגבי בנייה חריגה בשטח של 60 מ"ר הוא של עונש מאסר על תנאי לתקופה שבין חודש לבין שלושה חודשים, למשך שנתיים ככל שתעבור בתקופה זו עבירה לפי פרק י' לחוק, קנס כספי שבין 10,000 ₪ לבין 30,000 ₪, והתחייבות על כפל סכום הקנס למניעת הישנות העבירות בגינן הורשעה בהליך זה לתקופה של שנתיים.
מתחם הענישה ההולם לגבי יתר הבנייה החריגה בשטח כולל של כ-240 מ"ר עומד על קנס כספי שבין 20,000 ₪ לבין 50,000 ₪ והתחייבות על כפל סכום הקנס.
נסיבות שאינן קשורות לביצוע העבירה.
הנאשמת התאלמנה מבעלה לפני כ-23 שנים וטענה לפניי שלעת זקנתה החליטה לנקוט בפעולות על מנת להסדיר את הטעון הסדרה בנחלתה.
הנאשמת לא הציגה נתונים לגבי מצבה הכלכלי ובא כוחה טען שמצבה הבריאותי שפיר.
לא נטען לגבי קיומו של רישום פלילי בעניינה של הנאשמת ויש להחזיקה כמי שלא הורשעה בדין.
הנאשמת הורשעה על פי הודעתה בדיון הראשון שנערך בהליך זה ובכך חסכה זמן שיפוטי ותרמה לייעול ההליך המשפטי.
האיזון הראוי בענייננו.
בנסיבות העניין, ובשים לעמדתה של המאשימה בסוגיית העונש, מצאתי לנכון לעשות שימוש בסמכותי לפי סעיף 40יג(ב) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 ולגזור על הנאשמת עונש על כלל העבירות בגינן הורשעה בהליך זה, תוך מתן משקל מתאים לדרגת החומרה שיש לייחס להן.
בא כוח המאשימה הודיע שאינו עומד על הטלת עונש של מאסר באמצעות עבודות שירות ומאסר על תנאי, ובנסיבות העניין לא מצאתי לנכון לנקוט בגישה מחמירה מעבר לעמדתה של המאשימה.
באשר לסכום הקנס-בשים לב למתחמי העונש ההולם בשים לב למדיניות הענישה בפסיקת בתי המשפט, נסיבות ביצוע העבירה, הנסיבות המקלות שאינן נוגעות לביצוע העבירה, ובכלל זה פינויו של המבנה היביל, הגם שבאיחור ניכר, והפעולות שננקטו להכשרת הבנייה החריגה, סבורני שיש להעמיד את הקנס על סך של 70,000 ₪, ואת ההתחייבות על כפל סכום הקנס.
התוצאה
מהמקובץ לעיל מצאתי לנכון לגזור על הנאשמת את העונשים הבאים-
הנאשמת תישא בקנס בסך של 70,000 ₪, או עונש מאסר של 350 ימים תמורתו. הקנס ישולם ב- 35 תשלומים חודשיים, שווים ורצופים. התשלום הראשון יבוצע החל מיום 10.9.2020, ויתר התשלומים ייפרעו עד לעשירי לכל חודש עוקב עד לפירעונו המלא של הקנס. לא ישולם אחד מן התשלומים האמורים במועדו, תעמוד יתרת הקנס לפירעון מידי.
ההתחייבות בעניינה של הנאשמת תעמוד על סך של 150,000 ₪ למשך שנתיים מועד מתן גזר הדין על מנת להבטיח את מניעת הישנות העבירות בגינן הורשעה בהליך זה.
הנאשמת תחתום לפני מזכירות בית משפט השלום בקריית גת על כתב התחייבות לפי התנאים שנקבעו לעיל, בתוך 10 ימים ממועד המצאת גזר הדין לבא כוחה. ככל שהנאשמת לא תחתום על כתב התחייבות בתוך פרק הזמן האמור היא תיאסר למשך 60 יום.
הנאשמת תהרוס את מלוא הבנייה החריגה כמפורט בכתב האישום עד ליום 22.3.2021 בשעה 12:00.
ניתן צו איסור שימוש דחוי למשך 6 חודשים ממועד מתן גזר הדין לגבי הבנייה החריגה כמפורט בכתב האישום, בכפוף לכך שהנאשמת יציג למאשימה אישור של מהנדס לקונסטרוקציה לגבי חוזק המבנים שפורטו בכתב האישום בתוך 45 יום ממועד מתן גזר הדין.
ככל שהנאשמת לא תסדיר את הבנייה החריגה בתוך פרק הזמן שצוין לעיל, ולא תקיים את צו ההריסה שניתן בגדרו של הליך זה, וזאת בכפוף לאמור בס"ק 12ד' לעיל, היא עלולה להיות מואשמת בעבירות נוספות, כגון- שימוש חורג ואי קיום צו שיפוטי, ובמקרה זה יכול ותחויב בתשלום לפי ההתחייבות הכספית שצוינה לעיל, ויושת עליה עונש בנוסף לעונש שהוטל עליה במסגרת הליך זה.
ערעור בזכות ניתן להגיש לבית המשפט המחוזי בבאר שבע בתוך 45 ימים.
בהמשך לבקשת באי כוח הצדדים גזר הדין ניתן בהעדרם.
המזכירות תפעל להמצאת גזר הדין לצדדים.
ניתן היום, ב' אב תש"פ, 23 יולי 2020, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: ועדה מקומית לתכנו ובניה
נתבע: רחל יערי
שופט :
עורכי דין: