ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין ארגון קניות משקי גדרות בע"מ נגד יעל בורשטיין :

בפני כבוד ה רשמת בכירה אביגיל פריי

תובעת- המשיבה

ארגון קניות משקי גדרות בע"מ

נגד

נתבעים - המבקשת

  1. יעל בורשטיין
  2. צחי בורשטיין

החלטה

לפני בקשה לביטול צו עיקול שהוטל במסגרת הליכים שהתנהלו בלשכת ההוצאה לפועל כנגד המבקשת וזאת ביחס לבקשה למימוש שטר חוב עליו חתומה המבקשת לטענת המשיבה.

ע"פ המסמכים שהוגשו לתיק ביהמ"ש הוגשה התנגדות ע"י הנתבעים באיחור ולפיכך הועברה ההתנגדות בצירוף בקשה להארכת מועד להכרעת ביהמ"ש ובמקביל הוגשה בקשה זו שלפני להורות על ביטול העיקול שהוטל על חשבונה של המבקשת.

על מנת ליתן רקע לבקשה יובהר כי המשיבה טוענת כי המבקשת ובעלה מסרו לידי המשיבה שיקים אשר חוללו ולאחר מכן חתמו על הסדר חוב ביחס לחובם למשיבה, כאשר הסדר החוב כלל גם חתימה על שטר חוב לטובת המשיבה והוא אשר הוגש לביצוע.
המבקשת טענה מאידך כי מעולם לא חתמה על שטר החוב או על השיקים אשר חוללו וכי אין לה כל הכרות עם המשיבה והיא מעולם לא קיבלה ממנה כל תמורה ביחס לשטרות אלה.
לעניין הארכת המועד טענה המבקשת כי מעולם לא קיבלה לידיה את האזהרה מלשכת ההוצאה לפועל ולפיכך לא חלף המועד להגשת ההתנגדות.

המבקשת טענה בבקשה כי לא היה כל מקום להטלת העיקול לאור העובדה כי מעולם לא חתמה על השטר נשוא ההליך, כי המדובר בחשבון העו"ש של המבקשת ולפיכך מאזן הנוחות נוטה לטובת המבקשת וכי חשבון העו"ש מצוי ביתרה שלילית ולפיכך לא ניתן לעקלו ומשכך יש לבטל את צו העיקול.

המשיבה טענה כי טענותיה של המבקשת הינן טענות סרק; כי היא חתמה על השטרות בנוכחות נציג המשיבה וניסיונותיה לטעון כעת ביחס לכשרות החתימות אין בהן דבר וחצי דבר. המשיבה טענה כי השיקים שנמסרו למשיבה לכיסוי החוב היו מחשבונה של המבקשת ביחס אליו הוגשה הבקשה לביטול העיקול וכי המבקשת היתה מודעת לעובדה כי שיקים אלה חוללו. עוד טענה המשיבה כי מסירת האזהרה בוצעה לידי גיסתה של המבקשת בכתובת מגוריה של המבקשת ומשכך בוצעה כדין.

בדיון נחקרו על תצהיריהם המבקשת וכן נציג המשיבה בפניו נחתם הסדר החוב והשטר נשוא הבקשה.
המבקשת אישרה כי השיקים שנמסרו למשיבה היו מחשבונה וכי חוללו אולם טענה כי לא חתמה על השיקים וטענה כי בעלה זייף את חתימתה עליהם. כן טענה המבקשת כי הסכומים עליהם הצביעה המשיבה בדו"ח הפעולות בחשבון הופקדו בפקדון הקיים בחשבון וההעברות הנושאות את השם בורשטיין הועברו לחשבון אחר המנוהל ע"י המבקשת וממנו מנוכות הוצאות כרטיס האשראי שברשותה. המבקשת נחקרה גם על חתימתה על הסדר החוב ושטר החוב והשיבה כי לא חתמה עליהם ולא פגשה את נציג המשיבה. עוד אישרה המבקשת כי העסק אשר רכש את ה סחורה מאת המשיבה הינו בבעלותה ורשום על שמה.

נציג המשיבה, מר זליג ליטבק, טען כי עמד בקשר עם הנתבע 2 (אשר אינו המבקש בבקשה זו) אשר הזמין סחורה מאת המשיבה ו כי במסגרת מגעיהם להסדרת חובותיו של העסק מסר הנתבע 2 למשיבה את השיקים. הנציג הצהיר כי החשבוניות כולן יצאו על שמה של המבקשת. כן העיד ביחס למפגש בו נחתמו הסדר החוב ושטר החוב. לדבריו הנתבע 2 ביקש ממנו להמתין עד לבואה של המבקשת מהעבודה ולאחר בואה חתמו המבקשת והנתבע 2 על המסמכים שהובאו על ידו ובהם שטר החוב והסדר החוב. נציג המשיבה אף נשאל והתייחס לשטר החוב והסדר החוב עצמם, נוסחם והחתימות המופיעות עליהן והדגיש כי המבקשת היא שחתמה עליהן.

בסיכומיו טען ב"כ המבקשת כי לא היה כל מקום לקיים את הדיון שכן חשבונה של המבקשת נמצא ביתרת חובה ולפיכך אין להותיר את העיקול על כנו. כן טען כי קיומה של עילת תביעה כלל לא הוכח לאור טענת המבקשת כי לא חתמה על מסמכי הסדר החוב ושטר החוב. כן טען ב"כ המבקשת כי ייסוד ההכבדה לא הוכח ותצהיר המשיבה לא טען דבר בסוגיה זו וכן כי המשיבה לא הוכיחה שהמבקשת חתמה על השטר וטענתה לענין זה לא נסתרה.

המשיבה טענה בסיכומיה כי הוכח כי חשבונה של המבקשת נמצא ביתרת זכות לאור הודאתה כי היא מפקידה סכומים שונים בפקדון בחשבונה. כן טענה המשיבה כי אין מקום ליתן הארכת מועד למבקשת ויש אף לדחות את ההתנגדות לגופה לאור חקירתו של נציג המשיבה ביחס לנסיבות חתימת הסדר החוב, הודאתה של המבקשת בכך שהיא בעלת עסק שרכש מאת המשיבה סחורה במאות אלפי שקלים ולאור מסירה של שיקים מחשבונה של המבקשת אשר חוללו פעם אחר פעם. כן טען ב"כ המשיבה כי הן מאזן הנוחות והן ייסוד ההכבדה נוטים שניהם לטובת המשיבה ומשכך יש לדחות הבקשה ולהותיר העיקולים על כנם.
בבואי לבחון את הבקשה, שומה על ביהמ"ש לבחון את מתן צו העיקול כאשר על המשיב לבקשה (הוא מבקש העיקול) להוכיח כי בקשתו לצו העיקול עומדת בקריטריונים הקבועים לכך בדין. במאמר יוסגר יוער כי ע"פ הדין, משהועברה בקשת ההתנגדות והבקשה להארכת מועד לדיון בביהמ"ש, חלות עליה הוראות סדר הדין האזרחי ולא הוראות חוק ההוצאה לפועל.

על מנת להראות זכאות לקבלת צו עיקול שומה על המבקש להראות את התקיימות התנאים הבאים:
(א) ראיות מהימנות לקיומה של עילת תביעה (תקנה 362 (א) לתקנות);
(ב) ראיות מהימנות לקיום חשש סביר כי אי מתן צו העיקול יכביד על ביצוע פסק הדין (תקנה 374 (ב) לתקנות);
(ג) איזון אינטרסים שעיקרו: בחינת הבקשה לפי מאזן הנוחות, תום הלב והמידתיות הראויה במתן הסעד (תקנה 362(ב)(1) ותקנה 362(ב)(2) לתקנות).
את בקשת העיקול יש לבחון לאור התנאים דלעיל כאשר לעניין זה יש לזכור את מצוות ההלכה הפסוקה ולפיה יש לראות את הדיון בבקשה לביטולו של צו העיקול כהמשך לדיון בבקשה המקורית לצו העיקול (רע"א 8420/96 מרגליות נ' משכן - בנק הפועלים בע"מ, פ"ד נ"א(3)789).

על אתר אבהיר כי טענת המבקשת כי חשבונה מצוי ביתרת חובה באופן המחייב ביטולו של העיקול בלא דיון לא הוכחה די צרכה. המבקשת לא הציגה את דו"ח התנועות בחשבון ביחס לשלושת החודשים האחרונים ואף לאחר הגשת תגובת המשיבה אשר העלתה פגם זה שבבקשה לא טרחה לתקן מחדלה ולא מצאה לנכון להציג דו"ח מעודכן ומלא. זאת ועוד, במהלך הדיון אף העידה המבקשת כי בחשבונה פקדון אשר בו כספים שנמשכו מחשבון העו"ש ומצויים בפקדון המצוי גם הוא בחשבון זה. משכך ומשלא הומצאו דפי חשבון מלאים יתכן כי היקפו של הפקדון רחב יותר; כאמור רב הנסתר על הגלוי בסוגיה זו ומשכך, לא ניתן לקבוע בשלב זה מה מצבו האמיתי של החשבון (שכן גם אישור הבנק ביחס למצבו המלא של החשבון לא הוצג).

ביחס לטענה באשר להעדר ראיות מהימנות לקיומה של עילת תביעה- אני בעמדה כי המשיבה עמדה ברף הנדרש ממנה להוכיח קיומן של ראיות מהימנות בשלב זה לקיומה של עילת תביעה. כידוע בשלב זה הרף הראייתי הנדרש מאת התובעת הינו נמוך והראיות המ צויות בתיק בימה"ש המצביעות על הסדר חוב ושטר חוב החתומים לכאורה ע"י המבקשת, בצירוף השיקים מחשבונה של המבקשת, העובדה כי המדובר בעסק בבעלותה- שלא הוכחשה, וידיעתה ביחס לעובדה כי שיקים בהיקף של עשרות אלפי שקלים חוללו בחשבונה מעלים קיומה של עילת תביעה הראויה לבירור.

עם זאת, המשיבה לא הרימה את הנטל להוכיח קיומו של יסוד ההכבדה. גם אם אצא מנקודת הנחה כי המדובר בנטל קל ביחס לנטלים בעניינם של סעדים זמניים אחרים, עדיין לא ניתן להסתפק בטענה כי נטל ההכבדה הורם בלא שהוצגה כל ראיה או כל התייחסות לסוגית מצבה הכלכלי של המבקשת, נכסים נוספים שבבעלותה אשר יש בהם להבטיח תשלומו של פס"ד ככל וינתן לטובת המשיבה. המבקשת אף לא נשאלה בחקירתה כל שאלה המתייחסת לסוגיה זו. וראה לעניין זה קביעת ביהמ"ש העליון ברע"א 6934/10 כספי תעופה בע"מ נ' JSC AEROAVIT AIRLINES (28.10.10) כאשר באותו מקרה נסמך ביהמ"ש על התנהלותה של המבקשת במהלך חקירתה וסתירות שהתגלו בטענותיה ביחס למצבה הכלכלי כדי להרים את הנטל להוכיח את ייסוד ההכבדה . כאמור, המשיבה לא המציאה כל ראיה ביחס למצבה הכלכלי של המבקשת וחקירתה כלל לא עסקה בסוגיה ולו ברמז.

גם התצהיר התומך בתגובה עסק בהתנגדות לגופה וכלל לא התייחס לסוגיות אותן על ביהמ"ש לבחון בבואו לדון בבקשה לביטול עיקול. יתכן כי בעת הדיון בבקשה להארכת מועד יסבור ביהמ"ש כי אין מקום להאריך המועד על בסיס הראיות שהוצגו; יתכן וימצא מקום להתנות קבלת ההתנגדות בהפקדת ערובה. אולם בשלב הדיוני בו מצויה התביעה נדרש ביהמ"ש לבחון את צו העיקול והתאמתו להוראות תקנות סדר הדין האזרחי.

לתגובה לא צורף דו"ח חוקר אשר היה בו כדי להצביע על מצבה הכלכלי של המבקשת, כאמור חקירתה כלל לא עסקה בסוגיה, ומשכך אין לפני ביהמ"ש כל תימוכין לטענה כי לו יינתן פס"ד - לא תעמוד המבקשת בתשלומו.

לא נעלמה מעיני העובדה כי השקים שהוצגו ע"י המשיבה חוללו מטעמי א.כ.מ. (אין כיסוי מספיק) וכן כי החשבון המדובר מוגבל וכך אף העידה המבקשת עצמה; אולם באותה נשימה העידה על קיומו של חשבון נוסף אשר ביחס למצבו לא נמסר כל מידע וכאמור לעיל, לא נשאלה ביחס לקיומם של נכסים נוספים.

בנסיבות אלה ולאור הסוגיה אשר הייתה מצויה לפני לא מצאתי להתייחס לטענות הצדדים שניהם, אשר חרגו משמעותית מגדר המחלוקת שהיתה על הפרק ביחס לדיון זה.

סיכומם של דברים, לא הוכח לפני יסוד ההכבדה ואני מורה על ביטול צו העיקול ביחס לחשבון 102915 בסניף 59 בבנק דיסקונט.

בנסיבות הבקשה ונימוקי ההחלטה יישא כל צד בהוצאותיו ביחס לבקשה.

בדיון הקבוע ליום 28.12.20 תידון הבקשה להארכת מועד וההתנגדות לגופה, במידת הצורך. ככל ומבוקש זימונו של המוסר מטעם המשיבה, תוגש בקשה מתאימה ע"י המבקשים וזאת עד 45 יום טרם מועד הדיון.

ניתנה היום, כ"ט תמוז תש"פ, 21 יולי 2020, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: ארגון קניות משקי גדרות בע"מ
נתבע: יעל בורשטיין
שופט :
עורכי דין: