ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין אמיר ג'מאל נגד המוסד לביטוח לאומי :

בפני: כבוד השופטת אילת שומרוני-ברנשטיין
נציג ציבור (עובדים): מר אמיר הנו
נציג ציבור (מעסיקים): מר יונה לוי

התובע:
אמיר ג'מאל
ע"י ב"כ: עו"ד רג'א ג'מאל

-
הנתבע:
המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ: עו"ד ענת רישין נקש

פסק דין

לפנינו תביעת התובע להכיר בפגיעה בגבו כ"פגיעה בעבודה" על דרך המיקרוטראומה וזאת בהתאם לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה-1995 (להלן: "החוק").
המל"ל דחה את תביעת התובע להכיר בפגיעה בעבודה במכתבו מיום 28.5.2019.
מכאן, התביעה שלפנינו.
לאחר שמיעת הראיות וסיכומי הצדדים לעניין התשתית העובדתית, אנו קובעים כדלקמן:

העובדות הדרושות לענייננו, כפי שהן עולות מכלל החומר שהונח בפנינו הינן כדלקמן:-
התובע יליד 1968.
התובע עובד כמכונאי רכב משנת 1992.

גרסאות התובע:
בתביעה שהוגשה למל"ל
התובע הגיש תביעתו למל"ל ככל הנראה באוגוסט 2018, כאשר בתביעתו נרשם:

"מזה שנים רבות אני עובד כמכונאי רכב עבודה המצריכה הרמת מנועים, והזזתם, התכופפות, הברגה תוך הפעלת כח, הפעלת מכשירים, פתיחת מכסים, פתיחת החלקים של הרכב".

בתביעה שהוגשה לבית הדין
בתביעה שהוגשה לבית הדין נרשם:

"בין הפעולות העיקריות שהתובע ביצע במסגרת עבודתו היו פעולות של הרמת והתקנת חלקים של הרכבים, פירוק והתקנת מנועים שלמים ו/או תיבות הילוכים של הרכבים שתיקן. בין היתר, עבודות הפירוק וההרכבה כללו הרמת החלק והחזקתו בכל משקלו עד לקיבוע ו/או פירוקו תוך כדי שימוש ועשיית תנועות חוזרות ונשנות בעלות אופי סדרתי הכול בסביבה צרה מאוד סביבת הרכב בין עת שמבצעים את העבודה מעל הרכב תוך התכופפות או מתחת כשהרכב מורם על ליפט.

בתצהירי התובע
בתצהיר התובע נרשם:

"תיאור עבודת כמכונאי רכב, הריני להצהיר כי מכונאי הרכב בדרך כלל עובד ליד ליפט ובהתאם ליד רכב ועוסק בטיפול ותיקון חלקיהם המכאניים של הרכבים תוך כדי פירוק והתקנת חלקים מכאניים שונים מהרכב, כגון מנוע, גיר, ראש מנוע וכד'. בנוסף, ביצוע הטיפולים מצריך פירוק גלגלי הרכב והתקנתם הכל תוך כדי עשיית שימוש במפתחות שונים לרבות בכלים פנואמטיים.
כל העבודות הנ"ל נעשות תוך כדי רכינה מעל הרכב או תוך כדי עבודה מתחתיו של הרכב שהוא מורם על הליפט תלוי בחלק המכאני והמבוקש תיקונו או פירוקו או החלפתו. העבודות בין אם מתחת לרכב ו/או מעליו ו/או מצידו כגון לצורך החלפת גלגלים ו/או התקנתם העבודה מתבצעת בסביבה מאוד צרה, סביבת חלל המנוע, והדבר מחייב ביצוע עבודות תוך כדי אימוץ שרירי הגב והפעלת לחצים על עמוד השדרה באופן מתמשך דבר החוזר על עצמו במשך כל שעות העבודה".

התובע טען עוד בתצהירו כי במסגרת עבודתו הוא מרים משקלים רבים וכבדים, וכן הסביר בתצהירו כיצד מתבצעות העבודות השונות.

בדיוני ההוכחות
ביום 20.1.2020 התקיים דיון הוכחות בבית הדין. בתחילת הדיון הבהיר בית הדין כי לא ברור מתצהיר התובע מהי התנועה החוזרת ונשנית ש התובע ביצע אין ספור פעמים ביום בהתייחס לגב, ולכן ב"כ התובע הסביר , כי התובע נדרש להוריד גלגלים מרכ בים שנמצאים על ליפט (תנועת כיפוף) ואחר כך להחזיר גלגלים אלא לרכב, כן נדרש התובע להתכופף כדי להרים ולהוריד את הכלים מארגז הכלים בו עשה שימוש, וכן הוא נדרש לדחוף את הרכבים בהם טיפל.
במסגרת חקירתו העיד התובע כי הוא עובד 8 שעות ביום, וכי בממוצע הוא מטפל ב-7-8 רכבים ביום.
לגרסת התובע, העבודה שלו מבוצעת בתנוחה לא נוחה הכוללת מאמץ של הגב. התובע העיד שבכל רכב שהוא מטפל הוא קודם כל מסיר את כל 4 הגלגלים ולאחר שנשאל שוב, תיקן את עדותו כי בכ-5 מתוך 7-8 הרכבי ם בהם הוא מטפל מדי יום הוא נדרש להסיר את הגלגלים. תנועת הסרת הגלגלים לפי תיאורו של התובע מתבצעת על ידי משיכת הגלגל מגובה החזה והנחת הגלגל על האדמה – לפעמים תוך כדי התכופפות עם הגב ולפעמים תוך כדי התכופפות עם הברכיים. לגרסת התובע גלגל ממוצע שוקל בין 20-30 ק"ג, עם חריגה של 5 ק"ג.
התובע העיד עוד, כי בנוסף הוא נדרש מדי יום לדחו ף ביחד עם עובדים נוספים כ-5 רכבים מתוך המוסך החוצה ובסיום יום העבודה לדחוף אותם בחזרה למוסך, כאשר הדחיפה מתבצעת בעוד התובע עומד בזווית ודוחף את הרכב. כן העיד התובע כי עליו לדחוף את כל הרכבים בהם הוא מטפל ביום עבודה לליפט.
התובע העיד כי התנועה שהוא מבצע בעת שהוא דוחף את הרכבים היא שונה מהתנועה שהוא מבצע בעת שהוא מוריד גלגל מרכב וכי "במכונאות כל פעולה היא שונה מפעולה אחרת. בכל פעולה יש לחץ אחר על הגוף".
לתובע ניתנה הזדמנות לפרט לבית הדין מהן הפעולות החוזרות ונשנות שהוא מבצע במהלך יום עבודה והתובע העיד כי פעולת הסרת הגלגלים היא הפעולה הכי נפוצה המבוצעת על ידו. כמו כן העיד התובע, כי הוא נדרש לפעמים לשחרר ברגים על ידי שימוש בשתי ידיות חיזוק ולסובב את כל הגוף כאשר ידיו בגובה הכתפיים – כאשר לגרסתו פעולה זו הוא מבצע כ-30 פעמים ביום. התובע העיד עוד, כי פתיחת בורג לוקחת לפעמים 15 שניות ו יכולה לקחת עד 2 דקות כאשר הבורג חלוד, וכי בממוצע לוקח כ-30 שניות לפתוח בורג.
התובע העיד כי בכל הקשור לפתיחת ברגים, הרי שעיקר המאמץ הוא בפתיחת הברגים וכי בעת סגירת הברגים הוא נדרש לבצע קצת פחות מאמץ.
התובע העיד עוד כי הוא עושה שימוש בכלים פנאומטיים, בעיקר ראצ'ר אוויר ופטיש אוויר כ-3 שעות נטו ביום, אך לא ברצף. נציין, כי במהלך הדיון, הבהיר ב"כ התובע כי התובע הגיש תביעה נוספת למל"ל המתנהלת גם היא בבית הדין לעבודה לעניין טניס אלבו, וכי הוא סבור שהשימוש בכלים פנאומטיים הינה פעולה הרלוונטית לאותו פריט ליקוי ולא לכאבים בגב.
באשר לארגז הכלים שהתובע עושה בו שימוש, על פי תיאור התובע מדובר בשידה גדולה עם גלגלים, אשר הגובה שלה הוא כ-90 ס"מ (כמו שולחן) ואשר יש לה 7 מגרות. התובע העיד כי הוא שולף מהמגרה את הכלים שהוא צריך ועובד בצורה מסודרת, תיקון תיקון. כן העיד התובע שהוא לא נדרש להתכופף כל פעם שהוא בא להוציא כלי מהארגז כלים, אלא רק כשהכלים נמצאים במגרות התחתונות, מה שקורה "מעל ל-20 פעמים ביום".

עיקר טענות התובע בסיכומים מטעמו–
התובע מפנה לעובדות שסוכמו בתיק הנוסף שהוא מנהל בעניין "טניס אלבו" כדלקמן:
"א. התובע יליד שנת 1968.
ב. התובע עובד מאז שנת 1992 ועד היום כמכונאי רכב.
ג. יום עבודה ממוצע של התובע הוא באורך 8 שעות.
ד. במסגרת עבודתו של התובע הוא מטפל ברכבים הנמצאים על גבי מעלון (ליפט) או ברכב שנמצא על הרצפה. רוב העבודה נעשית על המעלון.
ה. במסגרת עבודתו הוא מבצע טיפול ותיקון בחלקים מכניים של הרכב, תוך כדי תיקון, טיפול, פירוק והתקנת חלקים מכניים שונים מהרכב, כגון מנוע, גיר, ראש מנוע, פילטרים וכו'. חלק מהעבודה נעשית בתוך חללים צרים שהתובע צריך להגיע אליהן מנקודות שאינן נוחות.
ו. כמו כן התובע מבצע טיפולים ברכב שכוללים פירוק גלגלי רכב והתקנתם מחדש. טיפול שיגרתי ברכב מצדיק פירוק של כל ארבעת הגלגלים של הרכב. לכל גלגל יש כ-5 ברגים כלומר הממוצע מטפל ב-8 רכבים ביום כשמתוכם הוא מוריד מ-5 את הגלגלים.
ז. במסגרת עבודתו התובע משתמש במפתחות וכלים שונים לרבות כלים פנאמוטיים.
ח. לשם ביצוע העבודה על הרכב וכאשר נמצא על הרצפה, התובע רוכן ומתכופף אל הרכב ומבצע פעולות חוזרות ונשנות בידיו.
ט. מצבו הרפואי ותלונותיו כמתואר בחומר הרפואי".

ב"כ התובע סבור שניתן למנות מומחה לענין הפגימה בגב על בסיס נתונים אלו.
כן נטען בסיכומי התובע, כי התובע מבצע תנועה של הרמת והורדת גלגלי רכב כ-40 פעמים ביום, כאשר המשקל הממוצע של כל גלגל הינו 20-30 ק"ג.
התובע מבצע תנועה של פירוק וחיזוק ברגים באמצעות כלים פנאומטיים כ-100 פעמים ביום, כאשר התובע נאלץ לעשות תנועה מיוחדת לפירוק הברגים הקשים כ-30 פעמים ביום. משך זמן התנועה נע בין 15 שניות ל-2 דקות.
התובע מבצע תנועת התכופפות ללקיחת דברים ממגירות ארגז הכלים כ-20 פעמים ביום.
כל התנועות הללו גורמות נזק זעיר אשר מצטבר במשך השנים הרבות בהם עבד התובע.
התנועות אינן זהות אך כולן פועלות על אותו מקום מוגדר.
מדובר בתשתית מספקת למיקרוטראומה.
ב"כ התובע מפנה לעניין אלברט אמר, עב"ל 26150-02-11.

עיקר טענות הנתבע בסיכומים מטעמו –
אין לקשור בין התביעה ל"טניס אלבו" לבין התביעה דנן.
על פי הפסיקה, אין די במאמצים קשים כדי להוות מיקרוטראומה אלא יש להוכיח פגיעות זעירות מוגדרות חוזרות ונשנות אין ספור פעמים ביום, כאשר במיוחד לעניין פגיעת גב יש צורך להוכיח תשתית עובדתית מוצקה היטב הכוללת תנועות גב זהות או דומות חוזרות ונשנות.
התובע לא הניח תשתית עובדתית כנדרש למיקרוטראומה.
באשר לפירוק הגלגלים – היות ומשקל הגלגלים שונה והיות והתובע לפעמים מתכופף עם הגב ולפעמים עם הברכיים אין מדובר ב-40 פעולות כיפוף דומות, ובכל מקרה, אין די ב-40 פעולות כיפוף כדי להוות תשתית למיקרוטראומה (מפנה לפסיקה).
באשר לדחיפת הרכב – הרי שמעדותו של התובע עולה כי יש 5 רכבים במוסך שנדחפים החוצה מדי יום על ידי התובע ויתר העובדים, וככל שהתובע דוחף רכב אחד או שניים אין מדובר במיקרוטראומה.
באשר לדחיפת הרכבים לליפט – תנועת הגב בעת דחיפה זו שונה מתנועת הגב בעת החלפת גלגל והורדתו מהליפט לרצפה, כך שבכל מקרה אין בכמות הדחיפה הזעומה כדי לענות לדרישת המיקרוטראומה.
באשר לשימוש בכלים פנואומטיים – מעדות התובע עולה כי מדובר בכ-900 שניות ליום עבודה – דהיינו 15 דקות במצטבר ליום, כך שלא מדובר בפעולה משמעותית מבחינת משך הזמן או כמות הפעמים.
באשר להתכופפות לארגז הכלים – מדובר בארגז בגובה שולחן כאשר התובע אינו צריך להתכופף כל פעם שהוא רוצה לקחת כלים מהארגז, אלא רק כאשר הוא רוצה לקחת כלים מהמגרות התחתונות. התובע העיד כי כשהוא לוקח כלים מהמגרה הוא לאו דווקא ב מצב של עמידה ויכול להיות בשכיבה או בתנוחה אחרת, וכי הוא מתכופף למגרות התחתונות של הארגז כ-20 פעמים ביום. אין די במספר ההתכופפויות הללו בכדי לענות לדרישות המיקרוטראומה.
התובע נדרש לבצע פעולות רבות ומגוונות השונות במהותן מבחינת המאמץ הנדרש לביצוען הן מבחינת התנועה עצמה לרבות, אך לא רק, מידת הכיפוף ו/או זווית ההטיה של הגוף. גם אם יש תנועות מסוימות החוזרות על עצמן, מאחר ומדובר בגבהים שונים ובזוויות שונות, אין מדובר בתנועות דומות וממילא כמות הפעמים שהוא מבצע אותן אינן בה להקים תשתית למיקרוטראומה.
אשר על כן יש לדחות את התביעה.
לחילופין – יש למנות מומחה בשאלת הקשר הסיבתי בין הליקוי בגב לתנאי העבודה.

דיון והכרעה
תחילה נציין, כי לא די בעובדות המקימות תשתית ל"טניס אלבו" על מנת שהם תקמנה תשתית עובדתית גם לענין פגיעה בגב.
מכל מקום, מהעדות של התובע עולה, כי בכל המתייחס לגבו, התובע מבצע את הפעולות הבאות:
הסרת הגלגלים מהרכבים שעל הליפט והנחתם על הרצפה ולאחר מכן הרמתם מהרצפה והרכבתם על הרכבים. על פי עדות התובע מדובר בפעולה המבוצעת לכל היותר 40 פעמים ביום (20 גלגלים להוריד ו-20 גלגלים להרים), כאשר לעיתים הוא מתכופף עם הברכיים ולעיתים עם הגב.
דחיפת רכבים מהמוסך החוצה וחזרה למוסך וכן דחיפתם על הליפט. נציין, כי מדובר בפעולה שונה לגמרי מפעולת ההתכופפות שמבצע התובע ובכל מקרה, למיטב הבנתנו התובע מבצע פעולה זו, לא ברצף, לא יותר מ20-30 דקות ביום עבודה, וככל הנראה, אף פחות מכך.
שחרור ברגים – מדובר בפעולה שמבוצעת בעיקר עם הידיים ולא עם הגב, כאשר הגב משתתף בסיבוב הגוף בעת פתיחת הברגים. יצויין, כי פעולת הגב שונה לגמרי מהפעולה הנדרשת בעת התכופפות או דחיפת רכבים. בכל מקרה, מדובר בפעולה שלא אורכת יותר מ-15 דקות ביום, לא ברצף.
התכופפות לארגז הכלים - פעולה שאורכת שניה-שתיים, אותה מבצע התובע כ-20 – 30 פעמים ביום.
מכל המפורט לעיל – אנו למדים כי התובע מבצע למעשה 3 פעולות שונות לגמרי עם גבו במסגרת יום עבודה, כאשר את הפעולות השונות הוא מבצע לא ברצף ובמשך דקות ספורות נטו ביום עבודה.
בעניין אסתר נוח דובר על עובדת שעבדה בפעוטון ואשר התכופפה בין 48 ל-60 פעם ביום עבודה שנמשך 8-9 שעות. בית הדין הארצי קבע שלא מדובר בכמות פעולות המקימה תשתית לבחינת עילת המיקרוטראומה.
"במקרה הנוכחי גם אם ניתן "לבודד" פעולות דומות במהותן של כיפוף ויישור הגב וגם אם נניח כי כולן פעלו על מקום מוגדר, חרף השונות של פעולות אלה – לטעמינו לא הוכחה התדירות הנדרשת לשם עילת המיקרוטראומה. שכן, לא עולה כי מתקיימת הדרישה של רצף פעולות חוזרות ונישנות. מעיון בתצהירה של המשיבה עולה כי מעבר לפעולות של עריכת השולחנות, הגשת המזון וניקיונן, ואולי אף של פריסת המזרונים ואיסופם, לא ניתן למצוא רצף של פעולות כיפוף ויישור הגב. לפי קביעתו של בית הדין האזורי המשיבה מתכופפת "ארבע או חמש פעמים לכל ילד מדי יום". בפעוטון היו 12 ילדים, ומכאן שהמשיבה מתכופפת בין 48 ל- 60 פעם ביום עבודה הנמשך 8 או 9 שעות. פעולות אלה שלא הוכח קיומו של רצף לגביהן, אין בהן די כדי לבסס תשתית לבחינת עילת המיקרוטראומה.
גם באותן פעולות של עריכת השולחנות, ניקיונם, והגשת המזון, ואולי אף של פריסת המזרונים ואיסופם, קשה לראות רצף של פעולות חוזרות ונישנות במידה מספקת לביסוס עילת המיקרוטראומה.".

בעניין אסתר חממי דובר על תובעת שעבדה ככח עזר ואם בית במרכז רפואי. בית הדין קבע, כי:-
"במסגרת עבודתה ככח עזר הייתה המערערת מגישה אוכל לחולים, שוטפת כלים, מחליפה מצעים במיטות החולים ומנקה את יחידות החולים (מיטה, ארונית ושולחן), מבלי להזיזן. המערערת הרימה את החולים וסייעה ברחיצתם. כמו כן, הייתה המערערת מעבירה כביסה נקייה מלול כביסה גדול לעגלה ומעבירה אותה למחלקה בה עבדה".

על אף פי כן, קבע בית הדין, כי:-
"לאחר שבחנו את טענות הצדדים ואת כלל החומר שבפנינו, מצאנו לדחות את הערעור, ככל שעניינו בחלופת המיקרוטראומה. בעניין זה ראויים החלטתו ופסק דינו של בית הדין קמא, להתאשר מטעמי בית הדין. לפי תאורה של המערערת עצמה את עבודתה, היא עסקה במגוון רב של פעולות המורכבות מתנועות שונות. עולה מן התיאור, כי גם ההתכופפויות שבצעה, היו למטרות שונות, לגבהים שונים ומן הסתם אף בזוויות שונות ולצדדים שונים. אין מדובר בתנועה או בסדרת תנועות החוזרות על עצמן ויוצרות לחץ של פגיעות זעירות על אותה נקודה עצמה בגוף, אלא מדובר לכל היותר, בעבודה שיש בה מאמץ פיזי מגוון".

נציין עוד, כי בהתאם לפסיקת בית הדין הארצי, במקרים של כאבי גב יש להחמיר בדרישות עם המבוטחים, שכן קיים קושי ובעייתיות להפריד בין הגורמים היומיומיים להתפתחות מחלת הגב לבין הגורמים בעבודה.
באשר לפסק דין אלברט עמר אליו הפנה התובע – הרי שלא ניתן להשליך מאותו מקרה לענייננו. אמנם מר עמר , כמו התובע , עבד במוסך, אך הפעולות שבוצעו על ידו שונות בתכלית השינוי מהפעולות שבוצעו על ידי התובע, וכן גם הפגיעה הפיזית של מר עמר (פגיעה בכתפיים) שונה מהפגיעה של התובע.
בכל מקרה, על פי אותו פסק הדין, בשונה מענייננו, כמות הפעולות שמר עמר ביצע עם כתפיו שונה לגמרי מכמות פעולות ההתכופפות או הדחיפה שביצע התובע, ועל כן לא ניתן להשליך ממקרה עמר לענייננו.
מכל המפורט לעיל עולה, כי התובע ביצע פעולות שונות ומגוונות בעבודתו, לרבות פעולות שונות ומגוונות בגבו, כאשר אף אחת מהפעולות לא בוצעה על ידו "אין ספור פעמים", ולמעשה הפעולות השונות בוצעו על ידו מספר מוגבל של פעמים ובמשך פרק זמן קצר מדי יום.
גם אם נקבל את גרסת התובע לענין העובדות המוסכמות בתיק ה"טניס אלבו" , הרי שעובדות אלו אינן מקימות תשתית לפגיעה בגב על דרך המיקרוטראומה מאחר ולא עולה מהם שהתובע מבצע אינסוף תנועות בגבו במסגרת יום העבודה.
אשר על כן, אנו סבורים כי התובע לא הוכיח תשתית מתאימה לענין מיקרוטראומה בהתייחס לפגיעה בגבו, ועל כן דין התביעה להדחות.

סוף דבר
התביעה נדחית.
אין צו להוצאות.
הצדדים רשאים לפנות בערעור לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים תוך 30 יום מקבלת פסק דין זה.

ניתן היום, כ"ה סיוון תש"פ, (17 יוני 2020), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.

נציג עובדים
מר אמיר הנו

אילת שומרוני-ברנשטיין, שופטת

נציג מעסיקים
מר יונה לוי


מעורבים
תובע: אמיר ג'מאל
נתבע: המוסד לביטוח לאומי
שופט :
עורכי דין: