ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין יניב אשר נגד המוסד לביטוח לאומי :

לפני:

כבוד השופטת דגית ויסמן
נציגת ציבור (עובדים) , גב' רחל קפר

התובע
יניב אשר
ע"י ב"כ עו"ד רן וייס
-
הנתבע
המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ עו"ד עדי וידנה

פסק דין

1. התובע, חשמלאי במקצועו, טוען לפגיעה בכפות ידיו על פי תורת המיקרוטראומה.

2. התובע העיד כעד יחיד מטעמו.

בתצהירו התובע שעבד בשנים 1996 עד 2007 כשכיר ומשנת 2007 הוא עצמאי.
כן תיאר שהוא עובד בהיקף משרה מלא, בהקמת מערכות חשמל במבנים בשלבי בניה והקמה וכן עבודות שיפוץ מערכות חשמל במבנים קיימים.

על פי תיאור התובע, עבודתו כוללת חציבה בקירות, פירוק מערכות חשמל ישנות, התקנת לוחות חשמל וכדומה וכי על מנת לבצע פעולות אלה הוא נדרש לשימוש קבוע בכלי עבודה רוטטים כגון קונגו, פטישון דיסקים מקדחות וכדומה, שעות ארוכות מדי יום. התובע העריך שבמשך 5 שעות ביום הוא עושה שימוש בכלים רוטטים.

עוד טען שהוא נושא בידיו משאות כבדים של חלקי מערכו החשמל אותן הוא מתקין וכלי עבודה שונים.

לתצהירו של התובע לא צורפה כל ראיה אובייקטיבית היכולה לתמוך בגרסתו העובדתית, כגון יומני עבודה, הזמנות עבודה, פירוט טכני של חלקי מערכות שהוא נושא, צילום כלי עבודה.

3. התובע נחקר בחקירה נגדית על תצהירו.
מחקירתו הנגדית עולה כי לא דייק בפרטים שצוינו בתצהירו.

4. כך למשל, בעוד שבתצהיר צוין שהתובע עבד כחשמלאי שכיר משנת 1996 עד 2007, הרי שבחקירתו הנגדית עולה תמונה שונה לחלוטין. התובע העיד שקיבל רישיון חשמלאי רק בשנת 2009 וכי בשנים 1996 עד 2007 "עבדתי בכל מיני מקומות, אבא שלי בזמנו היה עצמאי, אז עבדתי איתו לפני הצבע וקצת אחרי הצבא, ועוד כמה מוסדות, כל מיני קבלנים פרטיים כאלה.... הייתי עוזר חשמלאי". בהמשך העיד שבשנים אלה בחלק מהמקומות גם עבד כמנהל עבודה וראש צוות וניהל 3 – 4 עובדים".

כשהתובע התבקש להסביר את הפער בין התיאור בתצהירו לבין עדותו בבית הדין, תשובתו לא היתה משכנעת או מספקת – "לא תמיד היה לי 3 עובדים לנהל, יכול להיות אני עם עוזר כמוני ששלחו אותנו לעשות את הדברים וביצענו אותם ".

למעשה, הפער בין התיאור הדל בתצהירו של התובע ובין הפרטים שמסר בחקירתו הנגדית, ממנה עולה כי במהלך שנותיו כשכיר עבד אצל מעסיקים שונים, בתפקידים שונים, מעורר ספק לגבי נכונות גרסתו, בין בתצהיר ובין בעדותו בבית הדין. גם העובדה שהתובע לא העיד איש מלבדו, אינה תורמת בבחינת מהימנות עדותו. זאת כאשר לכל הפחות לגבי שנות עבודתו אצל אביו, נראה שלא אמור להיות קושי בהזמנת עד נוסף מטעמו.

5. על רקע כל האמור לעיל, נדחית גרסת התובע לפיה עסק בחציבות "ממוצע 5 -6 שעות כל יום. כל החיים" (עמוד 4 שורה 28).

6. לגבי תקופת העבודה כעצמאי, על פי הדין התובע אינו נהנה מחזקת הסיבתיות. עליו להוכיח שהפגיעה אירעה לו תוך כדי עיסוקו במשלח ידו ועקב עיסוקו זה וחובת ההוכחה היא עליו (עב"ל (ארצי) 104/99 ברדה –המוסד לביטוח לאומי, פד"ע לח 241 (2003)).

7. ההתרשמות מעדותו של התובע, לגבי תקופת עבודתו כשכיר, רלוונטית בבחינת שאר עדותו בבית הדין, בה התבקש לתאר את עבודת כעצמאי. עדותו של התובע היתה סתמית. התובע אישר שהוא עובד עם מספר קבלנים, אך לא הציג כל חוזה, שיכול ללמד על היקף העבודה המוזמנת או תדירות העבודה. כל שהתובע טען הוא: "אין לי פה להציג כלום". לאחר מכן טען "יש הכל, יש רו"ח ואם יבקשו ממני ביהמ"ש והעו"ד אפשר להציג את כל הדברים האלה". יוזכר כי התובע מיוצג בהליך והיה עליו להציג את כל הראות עם תצהירו. לפי הדין, העובדה שלא עשה כן, שוקלת לחובתו. במיוחד כשמדובר במסמכים שבשליטתו של התובע, הנוגעים לעסק שהוא מנהל.

8. לגופן של טענות, התובע אישר שהוא מבצע מגוון רחב של פעולות: "את כל סוגי עבודות החשמל למיניהן. התקנת גופי תאורה, השחלת קווים, לוחות, חציבות, מקדחות שאנחנו עובדים איתם להתקנות גופי תאורה, כל מה שקשור לחשמל".

9. התובע התבקש להעריך את משך הפעולות שהוא מבצע ותשובותיו מעידות כי מדובר בפעולות שונות שאורכן משתנה:

"ש. כמה זמן לוקח להניח צנרת?
ת. תלוי.
ש. כמה זמן לוקח להחליף לוח?
ת. גם תלוי.
ש. כמה זמן לוקל לתלות גוף תאונה?
ת. תלוי איזה, זה יכול ל קחת חצי שעה ויכול לקחת כל היום. אם צרי לקדוח אותו, להכין אותו, כושר ההרמה שלו, לאיזה גובה, סולמות, פיגומים, עבודת סבלות אם צריך. כל דבר לגופו."

10. אשר להרמת משאות – טענה זו נטענה בתצהירו של התובע באופן כללי . התובע גם לא ציין אילו משקלים הוא נושא ואין כל ראיה אובייקטיב ית בנושא. על כן נדחית גרסת התובע בסוגיה זו.

11. בסיכומי התובע שנשמעו בעל פה עם סיום חקירתו הנגדית של התובע, נטען כי "התובע סבור כי אין בהן [הגשת חשבוניות או מסמכים – ד.ו.] כדי לשפו ך אור על אופי עבודתו ואין בהם כדי להשליך על התשתית שהוכחה על ידי התובע, במסגרת תצהירו ועדותו שהיתה קוהרנטית ואמינה".

למרות טיעון זה, עוד ביום הדיון וסמוך לאחר שהסתיים , התובע הגיש לתיק בקשה להצגת ראיות נוספות מטעמו – חשבוניות לגביהן נשאל בחקירתו הנגדית.

בקשת התובע נדחתה ונקבע כי התובע מיוצג לאורך ההליך ובחר את הראיות שיציג בבית הדין. לאור טענותיו בסיכומים, לפיו החשבוניות אינן רלוונטיות, אין מקום לקיים ישיבת הוכחות נוספת רק משום שהתובע נמלך בדעתו ומבקש כיום לחזק את העדות שמסר בבית הדין, בראיות שקודם לכך העריך אחרת.

12. לסיכום כל האמור לעיל – עדות התובע, כעד יחיד מטעמו, לא היתה משכנעת לאור פערים בין תצהירו ובין תשובותיו בחקירתו הנגדית. בחלקים אחרים מהעדות מדובר בעדות סתמית שאינה נתמכת בכל ראיה אובייקטיבית. בחלקים נוספים ממנה, התובע אישר כי הוא מבצע פעולות שונות ומשכן משתנה בהתאם לאופי הפעולה. בנוסף, נדחתה גרסתו כאילו הוא עוסק מדי יום, במשך חמש שעות ברצף, שימוש כלים רוטטים.

לאור כל האמור לעיל, התביעה נדחית.

ניתן היום, כ"ה סיוון תש"פ, (17 יוני 2020), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם .

רחל קפר,
נציגת ציבור (עובדים)

דגית ויסמן, שופטת


מעורבים
תובע: יניב אשר
נתבע: המוסד לביטוח לאומי
שופט :
עורכי דין: