ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין אודט ביקל נגד קיבוץ חניתה :


בפני כבוד ה שופטת ריבי למלשטריך-לטר

מבקשים

אודט ביקל

נגד

משיבים
קיבוץ חניתה

החלטה

התובעת , חברת קיבוץ ואם לשלושה ילדים, התגרשה מבן זוגה ביום 26.1.16 ובמסגרת הסכם הגירושין העבירה לו את זכויותיה בבית בו התגוררו. קיבוץ חניתה הפך בשלב מסוים להיות "קיבוץ מתחדש" והיום הקובע לשיוך דירות נקבע כיום 27.12.02. (להלן " היום הקובע"). במועד זה היו התובעת ובן זוגה נשואים ולפיכך קבלו דירה אחת. לאחר הגירושין, לתובעת נמצא פתרון מגורים זמני (40 מ"ר). התובעת פנתה למוסדות הקיבוץ על מנת לרכוש דירה פנויה במחיר המיוחד לחברי הקיבוץ , אך סורבה. אמנם לפי התקנון, הקיבוץ איננו חייב לספק מדור לבן זוג שמתגרש אך רשאי להעמיד בתמורה דירה לרשות החבר.
נטען לאפליה, שכן שני זוגות אחרים בקיבוץ שהתגרשו אף הם לאחר המועד הקובע -קבלו שני בני הזוג דירה לאחר הגירושין. הקיבוץ טען מנגד שיש לאבחן את המקרים האחרים שכן האחרים עדיין לא ממשו את שיוך הדירה טרם הגירושין, ואילו התובעת ובן זוגה , מימשו את שיוך הדירה טרם הגירושין. עוד טוענת התובעת לאפליה, שכן בנים של חברי קיבוץ, שהם עצמם אינם חברי קיבוץ, רכשו אף הם יחידות בקיבוץ במחיר מיוחד ואף נמוך ממנו.
במסגרת ניהול התביעה הגישה התובעת בקשה לעיין במסמכים הבאים :

נטען כי המסמכים המבוקשים מהווים נדבך מרכזי להוכחת טענת האפליה בתביעה, והסתרת המסמכים שוללת דיון הוגן ופתוח. נטען כי עמדת הקיבוץ הנתבע כי מטעמי הגנת הפרטיות לא ניתן לחשוף מסמכים אלו, היא טענה שאין לקבלה, שכן הסכמי רכישה של קרקע בו מפורטים תנאי הרכישה והסכום, אין בהם אלמנט אישי; ממילא נתונים של הסכמי רכישת קרקע מפורסמים ברשות המסים ומדובר במידע ציבורי; ניתן להגביל את חשיפת המסמכים רק לעיון בעלי הדין בתביעה, זאת ותו לא ; התובעת מסכימה להשחרת כל העניינים האישיים המופיעים בהסכמים למעט פרטי הנכס, מחירו והערכת שמאי לגביו; כמו כן אין מניעה לעיון במסמכי הקיבוץ שחלקם מופיעים בהחלטות פומביות של הקיבוץ.

הקיבוץ השיב לבקשה, ובראשית דבריו טען כי בקש מהתובעת גילוי של הסכם הגירושין שלה, אך היא סירבה להעבירו, ולכן גם לא קיימת לה הזכות לדרוש גילוי מידע פרטי אודות אחרים.
לגבי המסמכים הנדרשים משיב הקיבוץ כי המסמכים המבוקשים אינם רלוונטיים למחלוקת וכן שיש בה משום "מעשה דייג". עוד נטען כי בית משפט יתן לגילוי מסמכים אם יש בכך לאפשר דיון הוגן או לחסוך בהוצאות , אך בקשת התובעת לא באה לקדם אחת משתי מטרות אלו. עוד חוזר הקיבוץ ומדגיש א ההבדל בין שיוך הדירה לתובעת ובן זוגה, לבין שיוך דירות לאחר הגירושין לבני זוג, וכן מתייחס לזכותם של בני חברים לשיוך דירה.
עוד נטען להגנ תהפרטיות מכוח חוק הגנת הפרטיות.
ובהתייחסות פרטנית נטען :

דיון והכרעה
הטענה המרכזית בתביעתה של התובעת הינה טענת האפליה. קיבוץ מקבל החלטות במסגרת מוסדותיו ותקנוניו, והחלטות אלו אמורות להיות מיושמות באופן שוויוני על חבריו. יתרה מזאת. הקיבוץ אמור להתנהל בשקיפות, באופן שאין העובדות המרכזיות של טובות הנאה שמקבלים החברים – חסויות מהשאר. הכל מתנהל במסגרת החלטות שאמורות לחול על כלל החברים בשוויוניות, ואם יש שינוי בתחולת ההחלטות על חברים בקיבוץ (או מי שאינם חברים ) , יש לבחון אם אכן מדובר במקרה שונה ומובחן .
גילוי מסמכים משתרע על כל "המסמכים הנוגעים לענין הנדון" (תקנה 112 ל תקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984). על צד לגלות כל אותם מסמכים, אשר סביר להניח כי הם כוללים מידע אשר יאפשר לצד, במישרין או בעקיפין, לקדם את העניין נושא התובענה. הרלוואנטיות לצורכי גילוי היא במידת האור שהמסמך עשוי לשפוך על המחלוקת שבין הצדדים. מסמך שיש בו כדי לסייע לקו חקירה הוא רלוונטי.
נקודת המוצא העקרונית הינה עקרון הגילוי. גילוי האמת הינה ערך מרכזי בשיטת המשפט. כל אדם חייב למסור כל ראיה. ביסוד עיקרון זה עומד הערך של גילוי האמת. גילוי האמת משרת את אינטרס הצדדים בהבטיחו עשיית משפט, ואת אינטרס הציבור.

ולטענת הדיג ראו דברי המחבר זוסמן בספרו –
"הדיג" אינו מעשה פסול, אלא אם כן כוונת המבקש היא למצוא חומר שלא לצורך המשפט התלוי ועומד, כי אם לאסוף ראיות להכנת משפט אחר, או למטרה אחרת. ואילו מסמכים מזיקים או מועילים, לצורך המשפט התלוי ועומד, שייכים לענין, והחיפוש אחריהם אינו 'דיג'. הנטיה המודרנית היא לקולא דוקא..."
( י' זוסמן, סדרי הדין האזרחי מהדורה 6, בעריכת ש' לוין, 1990) 406).

סעיפים 5.1; 5.4 : התובעת בקשה הסכמי מכר לגבי דירות שנמכרו לאנשים הבאים : היילין מייסון, בת עמי צמח, טל וערבה חסין, דפנה פיקר, גלעד ארגמן, רוית וינון ארנון, דבי ועינב מאיר, (להלן " הדיירים האחרים") וכן הערכות שמאי לגבי אותן דירות.
הקיבוץ טען כי המידע איננו רלוונטי לתביעה, וכן שמדובר בדיג. טענה זו של הקיבוץ מקדימה את המאוחר שכן מול טענת האפליה הנטענת , הקיבוץ יוצא מהנחה כי מצבם של הדיירים האחרים איננו בר השוואה, לא בנתוניו, ולא בהתייחס להחלטות הקיבוץ שיש ליישם לגביהם. אך ענין זה טרם נבדק. על פניו, מתוך תקנון הקיבוץ עולה בס' 12.3 כי התייחסות לחלוקת רכוש בין בני זוג גרושים או פרודים החל מקבלת ההחלטה המקבעת (27.12.02) תהיה באחריות בלעדית של החברים ובהתאם לכל דין. נטען כי גם הגירושין של שני בני הזוג שצוינו בכתב התביעה היו לאחר ההחלטה המקבעת. כמו כן נקבע בתקנון בס' 12.3.3 כי לחבר גרוש תהיה עדיפות בשכירת דירת מגורים בקיבוץ על פני צד שלישי שאיננו חבר קיבוץ, סעיף שיש בו ללמד משהו על סדרי העדיפות בקיבוץ. עוד נרשם בתקנון כי קליטת חברים או מועמדים חדשים לקיבוץ תעשה על פי הנהלים המקובלים בקיבוץ, והקצאת בתי מגורים לאלו תעשה על בסיס החלטות האסיפה כפי שיתקבלו מעת לעת.
מכאן, שיש ללמוד בשלב זה על הרלוונטיות של שיוך בתים שנעשה לחברים אחרים בקיבוץ, ובוודאי למי שאינם חברים עדין והחלטה בעניינם התקבלה באסיפה , כאשר התובעת טוענת כי השיוך נעשה באופן מפלה. אין המדובר בדיג אסור, שכן הנתונים דרושים לצורך ניהול תביעה זו.
לפיכך – המידע רלוונטי.

הקיבוץ טען כי פרסום הנתונים יהיה בו משום פגיעה בפרטיות, לפי חוק הגנת הפרטיות התשמ"א 1981. אכן, מול עקרון הגילוי יש לאזן ולבחון האם נפגע ערך הגנת הפרטיות, ועד כמה נפגע. הטענה שמשמיע הקיבוץ היא כי העובדה שחברי קיבוץ מסוימים קבלו שיוך של בית מסוים בקיבוץ בתמורה כזו או אחרת , היא עובדה המסכנת את פרטיותם. כבר בשלב זה ניתן לדחות את הטענה. אופייה המיוחד של דרך החיים בקיבוץ והנורמות לפיהן הוא מתנהל מחייבים התייחסות מיוחדת לנושא הפרטיות . דרך חיים זו מטבע הדברים מצמצמת את היקף הפרטיות של הפרטים בקיבוץ . שיוך הבתים היא אירוע קיבוצי גלוי ופתוח , פרי החלטת האסיפה בקיבוץ ומוסדותיו. תקנון השיוך פתוח לעין כל ומחייב את כל חברי הקיבוץ ומוסדותיו, על בסיס קריטריונים שנקבעו התקפים כלפי כל החברים. גם טבלת האיזונים , בהתחשב בשנות ותק וכד', שהיא נספח לתקנון השיוך, פורסמה לעיון הכל. כל אחד מחברי הקיבוץ יודע היכן מתגורר שכנו. מדובר בתהליך קיבוצי שקוף, שחייב להיות שקוף, ולהיות פתוח בפני חברי הקיבוץ. המידע הנדרש הוא מידע שהקיבוץ ומוסדותיו יצרו, כך גם לגבי המחיר או התמורה לקיבוץ שנדרשו עבור שיוך הנכס, ואין בו כדי לפגוע בפרטיות של חבר קיבוץ כזה או אחר. ניסיון הקיבוץ למנוע מידע שאמור להיות חשוף לעין כל, לא יכול להתבסס על טענה של "פגיעה בפרטיות".

גם הערכות שמאי לגבי הנכסים , הינן הערכות שאין בהם ממד פרטיות. הערכת שווי הנכס כלל איננה קשורה לעובדה אם גר בה ראובן, שמעון או לוי, והיא מתייחסת לנכס עצמו.

לפיכך, על הקיבוץ למסור את הנתונים הבאים :
אפיון הדירה שקבלה היילין מייסון ומה התמורה שנדרשה לשלם לקיבוץ עבורה.
אפיון הדירה שקבלה בת עמי צמח ומה התמורה שנדרשה לשלם לקיבוץ עבורה.
אפיון הדירה שקבלו טל וערבה חסין ומה התמורה שנדרשו לשלם לקיבוץ עבורה.
אפיון הדירה שקבלה דפנה פיקר ומה התמורה שנדרשה לשלם לקיבוץ עבורה.
אפיון הדירה שקבל גלעד ארגמן ומה התמורה שנדרש לשלם לקיבוץ עבורה.
אפיון הדירה שקבלה בת עמי צמח ומה התמורה שנדרשה לשלם לקיבוץ עבורה.
אפיון הדירה שקבלו רוית וינון ארנון ומה התמורה שנדרשו לשלם לקיבוץ עבורה.
אפיון הדירה שקבלו דבי ועינב מאיר ומה התמורה שנדרשו לשלם לקיבוץ עבורה.
כמו כן ימסרו הערכות השמאי לגבי דירות אלו.
המידע יועבר לב"כ התובעת בתוך 14 יום מהיום, ולא ייעשה בו שימוש כלשהו על ידי הצדדים, אלא לצרכי תביעה זו.
לסעיף 5.2 - התובעת בקשה את הפרוטוקולים וההחלטות של הקיבוץ לגבי "מכירת" הנכסים לאנשים אלו. נטען על ידי הקיבוץ כי מסמכים שאותרו הועברו לידי ב"כ התובעת. ב"כ התובעת לא ציינה בבקשה שבפני אלו מסמכים עדין לא הועברו לה במסגרת סעיף זה, והדרושים לה.
לסעיף 5.3 - התובעת בקשה פרוטוקולים בקשר לאי גביית דמי שימוש מהיילין ובת עמי צמח. ענין זה צריך למצוא ביטוי בפירוט התמורה שמשלמים חברים אלו לקיבוץ, או בפטור שניתן להם, אם ניתן להם פטור כזה. פירוט התמורה מוצא ביטוי בגילוי הנדרש במסגרת ס' 5.1 לעיל.
לסעיפים 5.5., 5.6 - התובעת בקשה רשימת בתים /מבני ציבור שטרם שוי יכו , וכן החלטה על שיוך מועדון הנעורים ליורשי הילה זלצמן. הקיבוץ השיב כי ביחס לס' 5.5 הועברו תכניות של שני מגרשים שטרם שויכו.
על הקיבוץ להעביר בתוך 14 יום מהיום בתצהיר, את הרשימה המבוקשת של בתים/מבני ציבור שטרם שויכו וכל לציין האם מועדון הנעורים שויך ליורשי הילה זלצמן.
לסעיף 5.7 - התובעת בקשה את החלטות הקיבוץ להסבת מבני ציבור כמו בתי ילדים, ספריה וחדר מורים ישן. הקיבוץ ציין כי מסמכים שאותרו הועברו לעיון התובעת. על הקיבוץ להעביר תצהיר המפרט את המבוקש בתוך 14 יום מהיום, ולהעביר את המסמכים הקיימים לידי ב"כ התובעת.

לסיכום
המסמכים המצוינים לעיל ותצהירי הגילוי המצוינים לעיל ימסרו לידי ב"כ התובעת בתוך 14 יום מהיום.
לא מצאתי לנכון להתייחס לטענת הקיבוץ באשר לסירוב התובעת לגילוי הסכם הגירושין, שכן לא הוגשה בקשה בענין זה.
הקיבוץ יישא בהוצאות בקשה זו בסך של 1,500 ₪ שישולמו לידי ב"כ התובעת בתוך 30 יום מהיום.
המזכירות תודיע לצדדים על החלטה זו.

ניתנה היום, כ"ה סיוון תש"פ, 17 יוני 2020, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: אודט ביקל
נתבע: קיבוץ חניתה
שופט :
עורכי דין: