ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין אברהם זק"ש נגד יצחק קדוש :

בפני כבוד הרשמת הבכירה עדי בר טל

המבקשים:
1.אברהם זק"ש
2. אווה זק"ש

נ ג ד

המשיבים:
1.יצחק קדוש
2.קרן קדוש

החלטה

א. כללי

1. בפני בקשה שהוגשה ע"י התובעים (להלן: "המבקשים") לתיקון כתב תביעתם.

2. ביום 11.04.19 הוגש כתב התביעה המקורי נשוא הבקשה שלפנינו, ובו נטען ע"י המבקשים לבניה בלתי חוקית של שתי בריכות על ידי המשיבים.

5129371
3. לאחר הגשת כתב התביעה המקורי ביום 07.01.20, הגישו המבקשים בקשה לתיקון כתב תביעתם, באופן שכתב התביעה יתמקד בכל הנוגע לקו הביוב אשר הוסט לטענתם ללא היתר בניה .

ב. טענות הצדדים

4. לעמדת המבקשים, בכתב התביעה המקורי, הסעד אשר התבקש היה הפסקת עבודות הבניה. משלא ניתן סעד ארעי להפסקת העבודות והסעד העיקרי בכתב התביעה איבד מטעמו, יחד עם זאת עילת התביעה- בנוגע לקו הביוב- נותרה על מכונה. המבקשים עותרים כי כתב התביעה המתוקן יכלול את הסעדים הבאים: חשיפת המידע הקיים ברשות הקבלן המבצע מטעם המשיבים בכל הנוגע להסטת קו הביוב, להורות על מינוי מומחה מטעם בית המשפט למדידת ובחינת העבודות שבוצעו בפועל, להורות לנתבעים להגיש תכנית מתאימה לאישורו של הגורם הרלוונטי, ולהורות לנתבעים לפעול להוצאת הקלה ו/או היתר מתאים בנידון.

5. מנגד השיבו המשיבים, כי הם מתנגדים נחרצות לבקשת המבקשים. לטעמם המבקשים אצו רצו לפתוח הליך בבית המשפט בטרם ערכו בדיקות יסודיות דבר המלמד על חוסר רצינות וזלזול מצדם. עוד מציינים המשיבים, כי בית המשפט מקמץ ידו בכל הקשור להוספת עילה חדשה, קרי הרחבת חזית, וכי אין לאפשר להפוך את התביעה לתביעה אחרת (רע"א 4040/11 ד"ר י.שגב ושות', עורכי דין נ' אנג'ל ג'נרל דיבלופרס בע"מ (פורסם במאגרים)). המשיבים ממשיכים וטוענים כי בית המשפט צריך לדחות את בקשתם של המבקשים מפני ש המבקשים כלל לא הבהירו (ולא צירפו תצהיר נוסף) מהי עילת תביעתם בתביעה המתוקנת. לעניין הסעדים אשר התבקשו בבקשה לתיקון כתב התביעה, המשיבים טענו כי סעדים אלו בכלל לא בגדר סמכותו של בית המשפט דנן, שכן עילת התביעה נובעת מכך שבוצעו עבודות ושהגיחון ועיריית ירושלים לא נקטו בצעדים כלשהם, ועניינים אלו מצויים בגדר סמכותו של בית המשפט לעניינים מנהליים כאמור בסעיף 10(א) לתוספת הראשונה לחוק בתי המשפט לעניינים מנהליים, תש"ס-2000, ת"א 9264-09-18 עסיס ואח' נ' חנון (שלום ירושלים, פורסם בנבו, מיום 11.03.19).

6. בתגובה לכך השיבו המבקשים, כי בניגוד לטענת המשיבים עילת התביעה המתוקנת ברורה, המדובר בשינוי קו ביוב של כלל הבניין שבוצע ללא היתר בנייה הנדרש על פי הוראות הדין, וכי בע"א 119/86 קני בתים בע"מ נ' הוועדה המקומית לתכנון ובניה נתניה נקבע כי הפרות של דיני התכנון והבניה, על דרך בניה שלא בהיתר מהוות בסיס מתאים לעוולה של הפרת חובה חקוקה, ועל כך אין בעיה במסגרת הסמכות של בית המשפט דנן. כמו כן מציינים המבקשים, כי המשיבים ציינו את רע"א 4040/11 ד"ר י.שגב ושות', עורכי דין נ' אנג'ל בכדי להוכיח את טענתם שמדובר בתביעה אחרת, לא כן הדבר בעניינו . באותו ההליך נוספו נתבעים חדשים וטענות משפטיות חדשות. כל זה לא אירע כאן, בעלי הדין לא השתנו, ואותן הטענות העובדתיות לא השתנו.

ג. דיון והחלטה
5. מלשון תקנה 92 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984 ומפרשנותה עולה כי כאשר בעל דין מבקש לתקן את כתב-תביעתו, כך שבית-המשפט יוכל להכריע בשאלות השנויות במחלוקת בין בעלי-הדין – נעתרים לו ברוחב לב.
חריגים לכלל זה הם מקרים שבהם נהג המבקש בשיהוי רב או בחוסר תום-לב, או מקרים שבהם התיקון ישלול מהצד שכנגד הגנה שהייתה קמה לו אם הייתה מוגשת הבקשה מחדש, כדוגמת טענת התיישנות.
6. בר"ע 330/85 מנחם אלבו נ' רבינטקס תעשיות בע"מ נקבעו שני תנאים הניצבים בפני בית המשפט בבחינתו האם לאשר לבעל הדין לתקן את כתב תביעתו: הראשון - האם מעמיד הנוסח המתוקן את הפלוגתא האמיתית לדיון; השני- האם יהיה בתיקון כדי לגרום לצד השני עוול, שפיצוי כספי לא יוכל לתקן .
7. במקרה דנן מצאתי, כי תיקון כתב-התביעה, שעניינו הוספת סעדים וטענות המתייחסות לאחריות המשיבים, נוגע ללב לבה של הפלוגתא שבין הצדדים, שהינה צינור הביוב ויש בו כדי לסייע לבית-המשפט להכריע בה. אין בתיקון כדי להוסיף לכתב-התביעה עילה חדשה שהתיישנה, שכן עילת התביעה שהינה הפרת חובה חקוקה קמה בשנת 2019 עת התחילו המשיבים עבודות להסטת קו הביוב. בנוסף, לא מצאתי כי בתיקון כתב התביעה יגרם למשיבים עוול, שפיצוי כספי לא יוכל לתקן.
8. באשר לטענה בדבר חוסר סמכות עניינית – המשיבים טוענים כי ה סמכות נתונה לבית משפט מנהלי, שכן מדובר בטענות כנגד הפיקוח שהיצעה חברת הגיחון. המבקשים טוענים מנגד, כי מדובר בתקיפה עקיפה, וכי מקום בו המשיבים הפרו חובה חקוקה, הם רשאים לפנות לבית משפט אזרחי, אף בהיעדר תביעה כספית, כי אם תביעה לאכיפת הדין ומינוי מומחה.
9. אני סבורה כי במקרה הנדון, קיימת סמכות לבית משפט השלום, בתביעה נזיקית להפרת חובה חקוקה, במסגרתה ימונה מומחה, אשר יבחן האם בניית קו צינור הביוב אכן בוצעה בהתאם להיתר. המבקשים בחרו שלא לתבוע את הרשויות בעניין זה, שכן לדידם ההפרה של הוראות הדין, בוצעה על ידי המשיבים. בשים לב, כי בבית משפט מנהלי, לא ניתן לתבוע את המשיבים (המפרים כטענת המבקשים).
8. לאור האמור לעיל, אני מתירה למבקשים לתקן את כתב התביעה כמבוקש. כתב תביעה מתוקן יוגש בתוך 30 יום. המשיבים יגישו כתב הגנה בתוך 30 יום מיום קבלת כתב התביעה המתוקן. הגם שטרם הוגש כתב הגנה לתביעה המקורית, מצאתי במקרה הנדון לפסוק הוצאות לזכות המשיבים וזאת בשל העובדה כי הוגשה תגובה לצו המניעה אשר עליה היה אמור להתבסס כתב ההגנה. כעת מששונו הסעדים, על המשיבים להכין כתב הגנה המתייחס לקו הביוב שהונח. אשר על כן, המבקשים ישלמו הוצאות בקשתם, בסך של 2,000 ₪, אשר ישולמו לנתבעים בתוך 30 יום.

ניתנה היום, י"ב תמוז תש"פ, 04 יולי 2020, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: אברהם זק"ש
נתבע: יצחק קדוש
שופט :
עורכי דין: