ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין ליאור קסטוריאנו נגד אל על נתיבי אויר לישראל בע"מ :

28 יוני 2020
לפני: כבוד השופטת מיכל נעים דיבנר

המבקשת:
ליאור קסטוריאנו
-

המשיבה:
אל על נתיבי אויר לישראל בע"מ

החלטה

בקשת התובעת לגילוי מסמכים ספציפיים.
המבקשת, אשר בבסיס תביעתה הטענה כי המשיבה נקטה כלפיה, בגין ראיון שנתנה בעילום שם וללא היתר, צעדים משמעתיים חריגים (העברה מתפקיד) ומחמת שיקולים זרים (פעילותה בוועד העובדים), עותרת לחייב את המשיבה בגילוי המסמכים הבאים:
נהלי המשיבה לעניין ראיונות עובדים באמצעי התקשורת, כפי שהיו בשנים האחרונות וכפי שהינם כיום.
פניות עובדי המשיבה בבקשה להתראיין לאמצעי התקשורת ותשובות המשיבה.
זימונים של עובדי המשיבה לוועדות משמעת על רקע טענות בדבר התבטאויות פוגעניות כלפי המשיבה והחלטות ועדות המשמעת בעניינם.
זימונם של העובדים הנזכרים בסעיפים 81-83 לכתב התביעה לוועדות משמעת, ככל שזומנו והחלטות ועדות המשמעת בעניינם.
זימונים של עובדי החברה לוועדות משמעת על עבירות לפי סעיפים מסוימים בהסכם הקיבוצי הבסיסי והחלטות ועדות המשמעת בעניינם.
החלטות ועדות משמעת במשיבה בדבר פסילת דיילי אוויר ממילוי תפקידם.
תיקה האישי/מקצועי המלאה של המבקשת.
לטענת המבקשת, באמצעות הגילוי המבוקש, היא תוכל להוכיח כי ההחלטה לפתוח כנגדה בהליך משמעתי וההחלטה להטיל עליה עונש בדמות העברה מתפקידה, אינן סבירות ומהוות אכיפה בררנית על רקע שיקולים זרים.
לטענת המשיבה, היא העבירה למבקשת לפי בקשתה מאות מסמכים, לרבות מלוא תיקה האישי, אך אז קיבלה בקשה נוספת לגילוי מסמכים נוספים, שלא התבקשו קודם לכן.
לגופם של דברים התייחסה המשיבה למסמכים המבוקשים, כדלקמן:
נהלי החברה ביחס לראיונות לתקשורת מפורסמים בפורטל העובדים ובנוסף הועבר לתובעת הנוהל הרלוונטי נכון למועד התביעה.
תיקיה של המבקשת, הן האישי והן המקצועי, הועברו לידיה עוד קודם לבקשה.
זימונים לוועדות משמעת והחלטות שניתנו בוועדות, אינם מאוגדים, אלא מצויים בתיקיהם האישיים של העובדים הרלוונטיים. אין זה סביר לדרוש מהמשיבה לחפש בכל תיקי העובדים מסמכים כאמור. מעבר לכך, אין מדובר במסמכים שיש לתובעת זכות לעיין בהם או שיש בהם רלוונטיות להליך, שכן התובעת אינה יכולה להעלות כיום טענות הסותרות את טענותיה בהליך המשמעתי, בו הודתה בביצוע המעשים שיוחסו לה וביקשה עונש מקל על פיטורים. בנוסף, עניינים משמעתיים נבחנים לגופם ולפי מכלול הנסיבות הרלוונטיות, ואין להקיש מהאחד על האחר.
הכרעה
תקנה 46(א) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1991 (להלן – תקנות סדר הדין), קובעת כי בית הדין רשאי ליתן צו למסירת פרטים נוספים או לגילוי ועיון במסמכים, "אם היה סבור שיש צורך בכך כדי לאפשר דיון יעיל או כדי לחסוך בהוצאות".
בבסיס הליכי הגילוי והעיון במסמכים עומדים שני אינטרסים – אינטרס היעילות, שמשמעו היכולת של כל צד להכין כראוי את התשתית הראייתית לטיעוניו בהליך, בלא שיופתע על ידי יריבו ואינטרס גילוי האמת העובדתית, באמצעות חשיפת המסמכים הרלוונטיים (יצחק עמית, קבילות, סודיות חיסיון ואינטרסים מוגנים בהליכי גילוי במשפט האזרחי – ניסיון להשלטת סדר, ספר אורי קיטאי, נבו הוצאה לאור בע"מ, (תשס"ח, 2007) 247, 248)
המבחן העיקרי שעל בסיסו תיבחן בקשה לגילוי מסמכים הוא מבחן הרלוונטיות. על המבקש להצביע על קיומה של זיקה ברורה בין המסמכים שגילויים מתבקש לבין טענותיו בהליך העיקרי. בהיעדרה, אין להיעתר לבקשת הגילוי. (ע"ע (ארצי) 494/06 מדינת ישראל – אבנצ'ק, מיום 28.3.07; ולאחרונה ברע 54124-06-12 דיוינסקי - HSBC Private Bank (Suisse) SA ואח', מיום 7.3.11).
עוד נקבע כי "חובת גילוי המסמכים חלה אך ורק על מסמכים שנמצאים בידיו של אחד מבעלי הדין או בשליטתו. חובת זו אינה משתרעת מטבע הדברים על מסמכים אשר טרם נוצרו. לשון אחר: חובת הגילוי חלה על מסמכים קיימים; אין משמעה חיוב בעל הדין לבצע בירורים עובדתיים כאלו ואחרים ולייצר מסמכים מסוימים במיוחד לצורכי המשפט (P. Matthews and H.M. Malek, Disclosure, (Sweet & Maxwell 2001 2 nd Ed.)109-108 (להלן - Disclosure)). במסגרת הליך גילוי המסמכים נדרש בעל הדין להצביע על המסמכים אשר נמצאים ברשותו או בשליטתו, הא ותו לא. אין זה מתקבל על הדעת, כי במהלך השלב המקדמי יידרש בעל דין לערוך בירורים וחקירות שונות, ודאי לא כאלו הכרוכים במאמץ רב, במטרה לייצר מסמכים הדרושים לצד השני לשם ביסוס תביעתו או הגנתו. הטלת נטל שכזה, ותהא תרומתם של המסמכים לביסוס התביעה גדולה ככל שתהא, אינה עולה בקנה אחד עם המטרה העיקרית העומדות בבסיס הליך גילוי המסמכים - קידום ההגינות והיעילות הדיונית - ונראה שהיא אף נוגדת את עקרונות שיטת המשפט בעניין נטל ההוכחה וחובתו של תובע (למעט במקרים חריגים) לשאת בו. "
רע"א 6715/05 מחסני ערובה נאמן בע"מ נ' זאב אייזנברג, מיום 1.11.05.
על רקע דברים אלו נפנה לבחון את המסמכים שהמבקשת עותרת לגילויים:
א. נהלי המשיבה לעניין ראיונות עובדים באמצעי התקשורת, כפי שהיו בשנים האחרונות וכפי שהינם כיום; פניות עובדי המשיבה בבקשה להתראיין לאמצעי התקשורת ותשובות המשיבה; זימונים של עובדי המשיבה לוועדות משמעת על רקע טענות בדבר התבטאויות פוגעניות כלפי המשיבה והחלטות ועדות המשמעת בעניינם; זימונים של עובדי החברה לוועדות משמעת על עבירות לפי הסעיפים בהסכם הקיבוצי בגינם ננקטו כנגד המבקשת צעדים משמעתיים, והחלטות ועדות המשמעת בעניינם.
המבקשת טוענת שגילויים של מסמכים אלו נדרש על מנת לגלות את מדיניות המשיבה לגבי התבטאויות ו/או פרסומים של עובדים באמצעי התקשורת וכן אופן הפעלת המדיניות בפועל, לעומת הדרך שננקטה כלפי המבקשת.
הגיונם של נימוקי המבקשת ברור ואולם הבקשה בעניין זה מעלה מספר קשיים, אשר בגינם אין לקבל את המבוקש: ראשית, מהתשובה לבקשה עולה כי אין חולק שמדיניות המשיבה מפורסמת בנהלים, אשר חשופים לעיון המבקשת ככל עובדי המשיבה. לפיכך, לעניין זה לא נדרש כל צו. הבקשה לג ילוי נהלים שהיו נכונים בעבר, לא נומקה, גם לא בתשובה לבקשה (העובדה שאין חולק שהנוהל הנוכחי רלוונטי, אינה מקימה רלוונטיות גם לנהלים שהיו תקפים בעבר). שנית, ככל שלמבקשת טענה כי היישום שונה מהמדיניות המפורסמת, עליה להוכיח זאת ואין היא יכולה לבקש כי המשיבה תחפש עבורה מסמכים לצורך בדיקה האם יש בסיס לטענה. ודוק. המבקשת אינה עותרת לגילוי בעניין מסוים בו נקטה המשיבה במדיניות שונה מזו שננקטה כלפיה, לטענתה, אלא לגילוי כלל המקרים, בתקווה למצוא בהם בסיס לטענתה. אין זו מטרתו של הליך גילוי מסמכים ספציפיים . שלישית, כעולה מתגובת המשיבה, שלא הוכחשה בדרך של הצגת עובדה סותרת , מדובר למעשה בחיוב המשיבה לחפש בתיקי העובדים לצורך איתור המסמכים המבוקשים. בשים לב לשני הנימוקים שלעיל, חלה ההלכה לפיה אין זה סביר לחייב את המשיבה " לערוך בירורים וחקירות שונות, ודאי לא כאלו הכרוכים במאמץ רב, במטרה לייצר מסמכים הדרושים לצד השני לשם ביסוס תביעתו או הגנתו" (לעיל). אשר להשוואה שמבקשת המבקשת לערוך בין מידע מרכז שגולה בתיק אחר ביחס להליכים משמעתיים שננקטו במקרים של הטרדות מיניות, לבין המידע המרכז שהיא מבקשת בעניינים הנדונים בתיק דנן, לא מצאתי לה יסוד, שכן ברי כי סוגיית ההטרדות המיניות מפוקחת בהתאם לדין ספציפי, בשונה מהעבירה שיוחסה למבקשת בעניין נשוא התביעה. רביעית, המבקשת אינה עותרת לגילוי ספציפי, ואינה מפנה למקרים ספציפיים, לפיכך יפה לעניין זה קביעתו של בית הדין הארצי בעניין בר"ע 5824-11-15 פרץ נ' נמל חיפה, 20.12.15 (סעיף 36) ואף מכוח קל וחומר, שכן באותו עניין עתר העובד לגילוי מסמכים הנוגעים למקרים ספציפיים ובקשתו נדחתה.
לפיכך, הבקשות שלעיל נדחות.
ב. זימונים של העובדים הנזכרים בסעיפים 81-83 לכתב התביעה לוועדות משמעת, ככל שזומנו והחלטות ועדות המשמעת בעניינם.
בסעיפים 81-83, בליווי נספח ת/29 לכתב התביעה , מפרטת המבקשת מקרים קונקרטיים, בהם עובדים התראיינו לתקשורת, תוך שהיא מציינת את שמות העובדים ואת תאריכי הפרסומים, לרבות ציטוטים מתוכם. התייחסותה של המשיבה לסעיפים מפורטים אלו, הינה לקונית למדי, שכן היא מכחישה את הטענות "ככל שהדברים אינם עולים בקנה אחד עם האמור לעיל בכתב הגנה..." (סעיף 53 לכתב ההגנה) ועיון ביתר הטענות אשר בכתב ההגנה, אינו מגלה כל התייחסות עובדתית לאותם סעיפי תביעה. בסעיף 31 לתגובתה לבקשה, טוענת המשיבה כי למעשה מדובר ב"בקשה לשאלון במסווה" . מנגד, בתשובתה לתגובה מציינת המבקשת כי "ידוע היטב כי כל מי שהתראיין לא זומן מעולם לוועדת משמעת", משכך, כלל לא ברור אילו מסמכים היא מבקשת, כאשר היא עצמה מאשרת שהמסמכים המבוקשים אינם קיימים.
לפיכך הבקשה נדחית. יחד עם זאת מובהר, מטעמי זהירות, שבשים לב לכלל האמור לעיל, הדיון יתקיים על יסוד ההנחה כי לא ננקטו הליכי משמעת כנגד העובדים ו/או המקרים המפורטים בסעיפים 81-83 לכתב התביעה וככל שההנחה אינה נכונה – על המשיבה להבהיר זאת בתוך 21 ימים ממועד קבלת ההחלטה בידיה.
ג. החלטות ועדות משמעת במשיבה בדבר פסילת דיילי אוויר ממילוי תפקידם.
לא ברור מהבקשה האם המבקשת טוענת כי קיימים כלל מסמכים בנדון. ודאי שאין המדובר בבקשה לגילוי מסמכים ספציפיים, שכן המבקשת אינה מפנה למקרה מסוים. גם בעניין זה, נראה שהמבקשת למעשה מבקשת לדעת האם היו מקרים בהם הוחלט בוועדות משמעת על פסילת דיילי אויר ממילוי תפקידם. מדובר בבירור עובדתי ולא בגילוי מסמכים. בנוסף, למבקשת האפיקים לברר זאת, באמצעות ארגון העובדים, אשר הינו צד להליכים המשמעתיים. ככל שהייתה בפיה בקשה לגילוי מסמכים הנוגעים למקרה מסוים, חזקה כי כך הייתה נוהגת, משלא עשתה כן, אין המדובר אלא בירייה באפילה ולא לכך נועדה בקשה לגילוי מסמכים ספציפיים.

ד. תיקה האישי/מקצועי המלאה של המבקשת.
מטענות הצדדים עולה כי אין ביניהם מחלוקת ביחס לגילוי המסמכים האמורים, אלא שהמשיבה טוענת כי גולו, חלקם בהליך דנן וחלקם בהליך המשמעתי, ואילו המבקשת עותרת לתצהיר המפרט כי המסמכים האמורים גולו במלואם וכן לגילוי התיק המקצועי שגולה בהליך המשמעתי, באופן מסודר בהליך דנן. לפיכך ולמען הסדר הטוב, תגיש המשיבה בתוך 21 ימים תצהיר ובו תבהיר כי גולה למבקשת מלוא תיקה האישי והמקצועי .
סוף דבר, הבקשה לגילוי מסמכים, נדחית, בכפוף לאמור בסעיף ד' סיפא לעיל. הוצאותיה יובאו בחשבון בתום ההליך.
בקשת התובעת לקבוע התיק להוכחות
קדם המשפט אשר היה קבוע בתיק נדחה לנוכח משבר הקורונה. התובעת עותרת לקביעת מועד להוכחות, על מנת לקדם הטיפול בעניינה. הנתבעת אינה נוקטת עמדה בשאלה זו, אם כי הדגישה בתגובתה, את העובדה הידועה, כי משבר הקורונה הביא אותה ל משבר חסר תקדים, שכן לא מתנהלת בה פעילות סדירה ולא קיים צפי לחידוש הפעילות. כאמור, למרבה הצער, העובדות האמורות ידועות לכל.
יחד עם זאת, בשים לב לכך שיחסי העבודה בין הצדדים נמשכים ועניינו של ההליך בתפקיד אותו ממלאת התובעת, ומשאין בפי הצדדים בקשות מקדמיות נוספות, ניתן לקבוע כי התייתר הצורך בקדם משפט והתיק יקבע להוכחות. הכל תוך תקווה כי הנתבעת תתאושש מהמשבר.
לפיכך, הצדדים יגישו את העדויות הראשיות של כל עדיהם (לרבות בעלי הדין) בתצהירים, אליהם יצרפו את כל המסמכים הנזכרים בתצהיריהם. סדר הגשת התצהירים יהיה כדלקמן:
התובעת תוך 60 יום מהיום. לא יוגשו תצהירי התובע ת במועד, תמחק התובענה על הסף עפ"י תקנה 44 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין) תשנ"ב-1991, ללא התראה נוספת.
הנתבעת תוך 60 ימים מיום קבלת תצהירי התובעת. לא יוגשו תצהירי הנתבעת במועדם, יראה הדבר כאילו אין בדעתה להציג ראיות.
העתקי התצהירים והמסמכים יועברו ישירות לצד השני בידי הצד המגיש אותם.
באחריות הצדדים לזמן את המצהירים מטעמם למועד שיקבע להוכחות.
סירב עד לאמת דבריו בתצהיר, או שלא עלה בידי אחד הצדדים לבוא עמו בדברים, יגיש אותו צד למזכירות בית הדין, במועד הגשת תצהיריו, בקשה להזמנת אותו עד, בכדי שיעיד בפני בית הדין במועד שיקבע. בבקשה האמורה יפורטו הסיבות בגינן מבוקש להעיד עדים שלא בתצהיר וכן תמצית העדות של העד שזימונו מתבקש.
התיק יובא לעיוני עם קבלת תצהירי התביעה או בחלוף 60 ימים, לפי המוקדם.
זימון למועד הוכחות ישלח לצדדים בנפרד.

ניתנה היום, ו' תמוז תש"פ, (28 יוני 2020), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.


מעורבים
תובע: ליאור קסטוריאנו
נתבע: אל על נתיבי אויר לישראל בע"מ
שופט :
עורכי דין: