ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין Musa Abdalla Adam Ramadan נגד פקר ידפז השקעות בע"מ :

לפני: כבוד הרשמת רעות אייד בזיני

התובע:
Musa Abdalla Adam Ramadan, ( דרכון-P00472101)
ע"י ב"כ: עו"ד תמיר שטינוביץ

-
הנתבעים:
1.פקר ידפז השקעות בע"מ, (חברות-512189895)
2. פקר ידפז פרופילים בע"מ, (חברות-510943608)
3.פקר ידפז מפעלי גלוון בע"מ, (חברות-511727703)
4.פקר ידפז פרופילים שיווק בע"מ, (חברות-510396906)
ע"י ב"כ: עו"ד אריק פתאל

5. יחזקאל מזרחי, (ת"ז-XXXXXX405)

החלטה

1. לפניי בקשת הנתבעות 1-4 לחייב את התובע בהפקדת ערובה להבטחת הוצאותיהן.

2. לאחר שבחנתי טענות הצדדים הגעתי למסקנה כי יש לחייב את התובע בהפקדת ערובה.

3. בהתאם לתקנה 116א(ב) לתקנות בית הדין לעבודה, אשר היא הרלבנטית לענייננו, הכלל הוא כי יש לחייב התובע בהפקדת ערובה אלא אם הראה ראשית ראיה לתביעתו, או הוכיח יכולת פרעון או הצביע על טעמים מיוחדים שיש בהם כדי לפטור אותו מהפקדת ערובה כאמור. הנטל כאמור להראות ראשית ראיה מוטל על כתפי התובע, כאשר אין די בראשית ראיה למקצת מן התביעה כי אם למרביתה. (לניתוח באשר לתקנה 116א(ב) לתקנות ראו החלטתי בתיק סע"ש 31150-09-17 אלקטרה דנקו בע"מ – SULIMAN ALMAN, פורסם ביום 19.3.18).

4. עיון בכתב התביעה מעלה כי התובע לא הציג כל ראשית ראיה לטענתו כי הועסק על ידי הנתבעות 1-4. טענתו של התובע כי אלו היו מעסיקותיו באופן ישיר נטענה בעלמא וללא כל פירוט. אף הטענה כי הוצב בחצרות הנתבעות 1-4 לא פורטה ולא נתמכה בראשית ראיה, כאשר דווקא מהמסמכים שצירף התובע עולה כי הוצב בחצרי "פקר ברזל" שאיננה נתבעת בהליך זה כלל וכפי שעולה מכתבי הטענות חדלה מלהתקיים.

5. ערה אני לפסיקתו של חברי, כבוד השופט דורון יפת, בתיק ע"ר 53117-04-19 אליה הפנה התובע בתגובתו ולפיה כאשר מדובר ביחסי עבודה מורכבים. ואולם, בפסק הדין שם לא היה חולק כי התובע אכן הוצב בחצרי המזמינה, וכי בין המזמינה לבין הקבלן נחתם הסכם למתן שירותים ו/או כוח אדם. מילא וכפי שנקבע שם, עצם הצבתו של התובע בחצרי המזמינה מהווה תנאי סף אולם אינו מהווה תנאי מספיק לעמידה בתקנה. בענייננו, אין ללמוד גזירה שווה מפסק הדין כאמור, כאשר עצם הצבתו של התובע בחצרי הנתבעות 1-4 נתונה במחלוקת, וכשלעניין זה הוצגו על ידי התובע עצמו , ראיות לכאורה בדמות תלושי שכר, הסותרות את טענתו כי הוצב בחצרי הנתבעות 1-4, ולפיהם הוצב דווקא בחצרי פקר ברזל, שאיננה אחת מן הנתבעות 1-4. זאת ועוד, בניגוד לטענת התובע בעניין דבר מה נוסף, הרי שהנתבעות 1-4 הציגו הסכם העסקה, עליו חתומה פקר ברזל ולא מי מן הנתבעות 1-4 . גם באלו יש כדי להוות ראשית ראייה, לכך כי התובע לא הוצב בחצרי מי מן הנתבעות 1-4. עוד אציין כי בניגוד לטענת התובע, לא צירף הוא לתגובתו דוחות נוכחות וכאמור גם טענותיו באשר למבחני הפסיקה לבחינת קיומם של יחסי עובד מעסיק, נטענו בכלליות וללא פירוט נדרש.

לאור האמור לעיל לא הציג התובע ראשית ראייה, לטענתו בדבר העסקתו על ידי מי מן הנתבעות באופן ישיר או כמעסיקות במשותף ולהצבתו בחצרי מי מן הנתבעות 1-4.

6. אשר ליכולת הפרעון אין בידי לקבל טענת התובע כי הנתבעות יוכלו לפרוע הוצאותיהן מכספים שיתקבלו בידיו מתביעה עתידית למול המוסד לביטוח לאומי, כאשר כלל לא הוברר האם תביעה כאמור הוגשה על ידי התובע ובכל מקרה המדובר בכספים עתידיים שכלל לא ברור שיתקבלו בידי התובע.

7. גם הטעמים המיוחדים שהציג התובע אין בהם כדי לפטור את התובע מהפקדת ערובה. ראשית העובדה כי בית הדין קבע כי הוצאות הנתבעות בגין דחיית הבקשה לסילוק על הסף ילקחו בחשבון בתום ההליך אין בה כדי בהכרח ללמד גזירה שווה לפטור את התובע מהפקדת ערובה – כאשר ובעניין הפקדת הערובה ישנה תקנה ספציפית שנקודת המוצא היא חיוב התובע בהפקדת ערובה. באשר למגפת הקורונה, זו תילקח בחשבון באשר ל גובה הפקדת הערובה בעבור 4 נתבעות והמועד בו יידרש התובע להפקיד ערובה אך לא מצאתי כי יש בה משום טעם מיוחד לפטור את התובע מהפקדת ערובה בכלל. אשר לטענה כי התובע חויב כבר בהפקדת ערובה בעבור הוצאות הנתבע 6, הרי שהפקדת הערובה נבחנת באשר לכל נתבע ונתבע ואין בחיוב בערובה בעבור הנתבעת 6, כדי להצדיק פטור מהפקדת ערובה להוצאות הנתבעות 1-4.

8. לאור כל האמור לעיל, באיזון בין זכות התובע לגישה לערכאות ומאידך זכות הנתבעות שלא להגרר להליכי סרק, ולאחר שנתתי דעתי לתקופת המשבר בשל נגיף הקורונה, יפקיד התובע ערובה להבטחת הוצאות הנתבעות 1-4 בסך 2,500 ₪ תוך 60 ימים מהיום אחרת תביעתו כנגד הנתבעות 1-4 תמחק ללא התראה נוספת.

9. המזכירות תמציא ההחלטה לבאי כוח הצדדים.

ניתן היום, י"ב תמוז תש"פ, (04 יולי 2020), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.


מעורבים
תובע: Musa Abdalla Adam Ramadan
נתבע: פקר ידפז השקעות בע"מ
שופט :
עורכי דין: