ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין חסן בולבול נגד ח'אלד קוואסמה :

לפני:

כבוד השופט עמיצור איתם
נציג ציבור (עובדים) מר יסי קשי
נציג ציבור (מעסיקים) מר מימון אסולין

התובעים
חסן בולבול

ע"י ב"כ: עו"ד מוחד שריף ואח'
-
הנתבעים
ח'אלד קוואסמה

ע"י ב"כ: עו"ד איאד מיערי

פסק דין

התובע טוען כי הועסק על ידי הנתבע בפרויקטים שבנה בעיר העתיקה בירושלים לשתי משפחות - חלוואני ואזחימאן. לטענתו בכתב התביעה הועסק כמנהל בשני הפרויקטים במשך כשנה. לטענתו הסכים " ברוחב לב" כי שכרו ישולם לו רק בסיום הבנייה אולם השכר מעולם לא שולם. על כן עיקרי התביעה נוגעים לתשלומו של אותו שכר ( כ 205,000 ₪) וכן פיצויים לא ממוניים שונים והחזרי נסיעות ועוד.
הנתבע טוען כי מעולם לא העסיק את התובע בכל עבודה שהיא. לטענתו נוצל על ידי התובע אשר היה חברו ולו נתן הלוואות שונות אשר לצורך הבטחת פירעונן נגרר בעל כורחו למעורבות מסוימת בחלק מן הפרויקטים שבוצעו על ידי התובע. עוד ברקע הדברים, אין חולק כי התובע חויב לשלם לנתבע סך של כ- 94,000 ₪ במסגרת ת"א 15882-03-17 בבית משפט השלום ירושלים. הליך אשר החל כהתנגדות לביצוע שטרות שהגיש הנתבע להוצאה לפועל. לטענת הנתבע כל עניינה של התביעה שלפנינו היא ניסיון התחמקות מביצוע פסק הדין בבית משפט השלום.
כבר כאן המקום לומר שלאחר ששמענו את כל הראיות ואת סיכומי הצדדים הן בכתב והן בעל פה, אנו בדעה שלא עלה בידי התובע להוכיח כלל ועיקר את קיומם של יחסי עובד ומעסיק בינו לבין הנתבע. על כן דין התביעה להידחות.
נבהיר כי לא הוגשה בידי התובע כל ראייה כתובה או חפצית כגון מסמכים, קבלות, הסכמים כתובים, הוכחות בדבר ביצוע תשלומים הודעות טקסט וכיוצא באלו.
בדיון המוקדם שהתקיים בתיק מסר התובע את הגרסה הבאה: "הנתבע קבלן אני מכיר אותו מ 2004 לקחתי ממנו עבודה בעין כרם בית ולקחתי ממנו עבודה בבית זית ולקחתי ממנו עבודה בשיח גראח קרוב לשמעון הצדיק. הוא קבלן. אני מכיר אותו הרבה שנים. סיכמנו על שכר יומי. לפעמים 300 שקל לפעמים 200 שקל. ב 2011 הציע לקבל 3 פרויקטים בעיר העתיקה...הציעו לי לקבל 3 פרויקטים , 3 בתים לעבוד בהם ולא היה לי כסף. הצעתי לו שיכנס איתי שותף, ונמשיך בעבודה. הסכים לקבל את העבודה בתנאי שיקבל 50 אחוז. המשכנו בעבודה, סיימנו הכל בסדר . אני עשיתי את העבודה הוא נתן לי את הכסף. שסיימנו את העבודה ביקשתי לשבת לעשות חישובים התחיל לסחוב אותי אמר לי שיש לי עבודה מעמותת זיקו בית זחימאן ובית חלוואני. אמר לי חסן תעבוד בשני הפרויקטים האלה בתנאי שלא תהיה שותף איתי. אני רוצה שתהיה עובד בשכר יומי. אמרתי לו תשלם לי אחרי סיום העבודה. אחרי סיום העבודה אחרי שנה וחצי כמעט אמרתי בוא נעשה חשבון התחיל לסחוב אותי...לשאלת ביה"ד כמה סיכמתי עם הנתבע אני חושב לפחות 450, 500 שקל. בערך 300 ימי עבודה עבדתי. הסכים שאני יקבל שכר של אחראי"
אין חולק כי התובע עצמו שימש אפוא כקבלן בניין עצמאי לפי עדותו במספר פרויקטים ושנים רבות. עוד הודה כי הייתה בבעלותו חברה קבלנית לבניין לפחות בעבר.
מטעם התובע הובאו מספר עדים. ראשית העיד ונחקר מר אחמד חלוואני הלה טען בתצהירו כי התובע עבד בביתו מאז 9.11 עד 7.12. בסיום התצהיר כתב כי מהנדסים וכן הנתבע הגיעו אל הבית " לבדוק את הבית אשר קבעו תקופה שבין 8-10 חודשים כדי לסיים את השיפוץ". בחקירתו הנגדית התברר כי לעדותו התובע הוא שהיה עמו בקשר כנציג המשפחה והוא שהביא את כל חומרי הבנייה וביצע בפועל את השיפוץ ואף פיקח עליו. את הנתבע ראה מר חלוואני פעם אחת ויחידה בסיום השיפוץ אז חתם לטענתו על מסמך אשר לא נשאר בידי העד. מצהיר אחר אשר בביתו בוצע לכאורה שיפוץ, מר אזחימאן, הגיש תצהיר אולם לא התייצב לחקירה כלל.
התובע טען כי הפרויקטים נמסרו לנתבע על ידי גורם בשם חברת ג'ילקו. איש מטעם חברה זו אשר נטען שהייתה מעורבת בקבלת הפרויקטים ומסירתם לא הובא לעדות.
מטעמו של התובע הובאו תצהירים של עובדים שעבדו בפרויקטים הנטענים או של ספקים וקבלני משנה. כולם הצהירו כי האחראי, המפקח, מי שגייס את העובדים, סיכם איתם את תנאי העבודה ועבד מולם היה התובע עצמו. כולם הצהירו כי קיבלו את שכרם מאת הנתבע אליו היו פונים בחנות שבבעלותו על מנת לקבל את השכר האמור. כך עלה כלל גם מחקירותיהם הנגדיות. עוד עלה כי לפחות בחלק מן התקופה השכר שולם ישירות על ידי התובע ( עמ' 29 שורה 31) לפי חלק מן העדויות התשלום שהעביר הנתבע לא היה רצוף אלא רק לעתים ( עמ' 39 שורה 19) ובשאר הפעמים שילם התובע. מכל העדויות עולה כי חוץ מעניין התשלום לא היה להם כל קשר עם הנתבע. (לעתים נאמר כך בפירוש למשל עמ' 35 שורה 24 , עמ' 40 שורה 17).
מעדותו של מר מאמון ברבר אשר עבד לטענתו כחשמלאי בפרויקט עולה כי עבודתו נמשכה יומיים והתמורה שולמה על ידי הנתבע. בחקירתו הנגדית עלה כי על אף שבסעיף 4 לתצהירו טען שהסכים על ביצוע העבודה עם הנתבע הרי שלמעשה מלבד התשלום שאר הנושאים נסגרו מול התובע. ( עמ' 50 שורה 26 ויצוין כי שאר העדות לוותה בהפרעות תדירות עד כדי חשש שבוצעו על מנת לשבשה כך שלא ניתן ללמוד ממנה הרבה).
רק עד אחר מר סנדוקה העיד כי פגש בכלל את הנתבע באתר הבניה עצמו ( עמ' 61 שורה 24) אולם דומה כי חזר בו מעדותו זו לאחר זמן (עמ' 67 שורה 22). עד זה התייחס אל התובע והנתבע ביחד כאל "קבלנים" ואף הודה כי עבד בעבר בנפרד עבוד התובע כקבלן.
אשר לגרסת הנתבע, לטענתו אינו עובד כלל בתחום הבניין. לטענתו בתצהירו ( סעיף 15) הוא מובטל מאז 2015 ובעבר עבד רק בתחום הזגגות. ככלל טענות אלו נתמכו אף בידי העדים שהביא.
גרסתו כפי שנפרסה גם בחקירתו הנגדית ( עמ' 69 ואילך) היא שנתן לתובע סכום כסף בשל יחסי חברות בניהם ועל מנת לממן את לימודיו של בנו של התובע בחו"ל. בהמשך כאמור הוא טוען שנקלע ל"מלכודת" ונאלץ לשלם לעובדים בפרויקט על מנת שכספו לא ירד לטמיון והפרויקט יושלם.
הנתבע הכחיש כי ביקר באתרי הבנייה אולם הודה כי ביקר פעם אחת בבית בסיום הפרויקט. את עובדה זו הסביר בכך שהתובע ביקש ממנו להתלוות אליו בהיותו אדם מכובד ומכיר את האנשים המעורבים בפרויקט. שאר העדים מטעם הנתבע למעשה לא הוסיפו דבר, שכן עדויותיהם היו כלליות והתבססו על שמועות או ידיעה מכלי שני ועל מעין עדות אופי לא רלוונטית על אופיו של התובע.
יובהר אפוא, התביעה התנהלה במשך כשנה וחצי. בתיק הוגשו ראיות ונשמעו כשנים עשר עדים על פני 116 עמודי פרוטוקול. בסיום ההליך מבחינה ראייתית אנו סבורים שהתובע עומד כמעט באותו המקום בו עמד עם הגשת התביעה. לטעמינו התובע לא הוכיח כי מערכת היחסים בינו לבין הנתבע עומדת באף אחד מן המבחנים שנקבעו בפסיקה להוכחת יחסי עובד ומעביד. אין כל ראייה של מסמך הקושרת את הנתבע להעסקת התובע. התובע לא הצליח להביא כל ראייה מהימנה הקושרת את הנתבע בכלל לעבודות בניין ובפרט לעבודות שבוצעו בפרויקטים האמורים. גם העדים מטעם התובע עצמו אישרו ככלל כי הנתבע ביקר פעם אחת בלבד במקום בסיום העבודות ( למעט מר חמידאת אשר את עדותו לא מצאנו לנכון לקבל כמהימנה). עדים אלו אף אישרו כי כל ניהול העבודה, גיוס העובדים, הפיקוח עליהם וכיוצא באלו נעשו על ידי התובע בעצמו. התובע כשל מלהביא את העדים שהם אולי הרלוונטיים ביותר והם אנשי חברת ג'ילקו אשר היו יכולים לשפוך אור על השאלה עם מי נחתמו ההסכמים ומי קיבל לידיו את ביצוע העבודות ( אף שלעצם שאלת הגדרת היחסים לא היה בכך כדי לסייע). בהימנעות מהעדת עדם אלו יש משום ראייה הפועל לחובת התובע.
גרסתו של התובע כשלעצמה מעוררת תהיות שכן לא ברור מדוע, לשיטתו שלו השתנתה מתכונת היחסים בינו ובין הנתבע משותפות למערכת של עובד ומעסיק. כמו כן קיים קושי לטעון שעובד שכיר מבצע שני פרויקטים במשך שנתיים מבלי לקבל תמורת עבודתו ולו שקל אחד ואף מבלי לדרוש זאת בזמן אמת. קושי נסיבתי נוסף נובע מעצם העובדה שהתביעה הוגשה רק לאחר שהתובע הפסיד בתביעה בבית משפט השלום וחויב בתשלום סכום משמעותי לנתבע. בנוסף מכך שהתובע השהה את תביעתו כשש שנים ממועד סיום ביצוע העבודות הנטען.
עוד נציין כי גם עצם ההסכמה על תנאי ההעסקה על פי שיטת התובע היא הסכמה מעורפלת למדי לפיה ישולם לו " השכר הממוצע במשק למנהלי עבודה". לטענתו המבוססת על מכתב מאת גורם שלישי המדובר בשכר של 550 ₪ ליום. ממילא התובע לא הוכיח לא את עצם ההסכמה על גובה השכר ולא את גובה השכר הממוצע במשק לטענתו ועל כן גם לא הוכיח את תחשיבו. כאמור מעלה דבריו סותרים גם את עדותו שלו בדיון המוקדם בדבר הסכום שסוכם עליו.
העובדה היחידה הקושרת את הנתבע לפרויקטים האמורים היא העובדה ששילם לעובדים חלק משכרם ( היקף ותדירות התשלום לא התבררו עד תום לטעמינו אך ברור שחלק מן השכר שולם ישירות על ידי התובע). לטעמינו עובדה זו היא בעלת חשיבות אך אין בה כדי להכריע את הכף. אכן גרסת הנתבע גם היא מעוררת תמיהות ומכלול מארג היחסים בינו לבין התובע לא התברר עד תום. עם זאת מסיכום העדויות והראיות אין היא בלתי מתקבלת על הדעת. מכל מקום, בעצם העובדה שהנתבע שילם לעובדים ואף אם היה מוכח שהיה מעורב בעצמו בפרויקט אין כדי לומר שהיה מעסיקו של הנתבע. הנתבע הוא כאמור קבלן עצמאי ותיק ועל כך אין מחלוקת. גם לשיטתו של הנתבע עצמו בעבר כוננו כאמור יחסי שותפות בין הצדדים ואין כל פרמטר או מבחן אשר ניתן להסתמך עליו הקובע שדווקא הנתבע הוא המעסיק במערכת היחסים הזאת- אף אם נקבע שהייתה כזאת. גם עם הנתבע היה מעין שותף שקט אשר דאג למימון הפרויקט אין בכך כדי להצדיק תביעה נגדו בעילה של יחסי עבודה.
בשולי הדברים, התובע ביקש לצרף לסיכומיו ראיות שלא הוגשו בתיק וכמובן שהדבר נמנע. לא ניתן עם זאת להתעלם מכך שגם ראיות אלו מלמדות דווקא את ההיפך ממה שרוצה התובע ללמוד מהם- היינו הן מצביעות דווקא על כך שבין הצדדים הייתה מערכת שותפות ולא יחסי עבודה. הטרמינולוגיה בה משתמש התובע עצמו בסיכומיו היא של עריכת התחשבנות בין הצדדים ולא של עובד שכיר המבקש את משכורתו.
סוף דבר- התביעה נדחית. הנתבע ישלם לתובע סך של 7000 ₪ ההחזר הוצאות משפט והשתתפות בשכר טרחת עו"ד, בתוך 30 ימים מהיום.
ערעור בזכות ניתן להגיש לבית הדין הארצי לעבודה בתוך 30 יום.

ניתן היום, ו' תמוז תש"פ, (28 יוני 2020), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם .
"ההחלטה נחתמה בידי נציגי הציבור ועותק נמצא בתיק בבית הדין. לצדדים מופץ עותק בחתימה אלקטרונית של השופט לבדו".

נציג ציבור יוסי קשי

נציג ציבורמימון אסולין

עמיצור איתם, שופט


מעורבים
תובע: חסן בולבול
נתבע: ח'אלד קוואסמה
שופט :
עורכי דין: