ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין סובחייה זידאן נגד רשות מקרקעי ישראל :

בפני כבוד ה שופט רונן פיין

תובעת

סובחייה זידאן

נגד

נתבעת
רשות מקרקעי ישראל - נצרת

החלטה

1. לפניי בקשת התובעת מיום 19/5/20 לסעד זמני מסוג של צו מניעה זמני . הבקשה הוגשה למתן סעד במעמד צד אחד, בכתב ידה של התובעת, בטענה בין השאר, כי היא ובעלה המנוח גידלו בקרקע תפוחים משך של 40 שנה, כי מאז שבעלה המנוח נפטר הזניחה את המטע והעצים התייבשו ולאחר שביקשה מבנה לנטוע עצים חדשים במטע ואלה נשתלו על ידו, פנו אליו נציגי הנתבעת בהודעה כי הם מתכוונים לפעול לעקור השתילים . לטענתה בכוונתה להגיש תביעה עיקרית בטענה לזכות שימוש מכוח שנים.

2. באותו יום נעתרתי לבקשה, ניתנה הוראה בדבר הפקדת ערבויות ונקבע מועד קרוב לשמיעת הבקשה, ללא צורך בתשובה בינתיים. המועד שנקבע היה לתקופת חג הרמדאן ונדחה. מאוחר יותר נדחה מועד הדיון שוב לבקשת הנתבעת, לצורך הגשת תשובה מטעמה.

3. בתאריך 11/6/20 הוגש כתב התביעה לפסק דין הצהרתי לפיו בית המשפט מתבקש להצהיר כי במקרקעין נשוא התביעה נטועים עצים מסוגים שונים, כאשר הוותיקים מבניהם בני 20-50 שנה והצעירים בני יותר משלושה חודשים. עוד התבקש בית המשפט להצהיר כי נטיעת העצים הצעירים התבצעה לפני יותר מחודשיים טרם פניית הנתבעת אליה. בנוסף התבקש בית המשפט להצהיר כי נטיעת העצים הצעירים נעשתה כחידוש מטע, אשר הוחזק ע"י התובעת ובעלה המנוח עשרות שנים ברצף.

4. באותו יום הוגשה תשובת הנתבעת לבקשה. בתשובתה טוענת הנתבעת כי בהתאם לרישומים אצלה, השטח בו נטועים השתילים הנו שטח העומד לרשות רשות הפיתוח. עוד טוענת הנתבעת כי כבר בחודש 6/19 לא היה מדובר ב"מטע מוזנח" כי אם בשטח נטוש לגמרי.
5. עוד טוענת הנתבעת בתשובתה כי הנטיעה החדשה של השתילים מהווה תפיסה חדשה של המקרקעין. לטענתה, מפקח מטעמה סייר באזור המקרקעין הנ"ל בתאריך 22/4/20 ולא היה נטוע בשטח דבר. לטענתה כשסייר המפקח באזור המקרקעין בתאריך 26/4/20 - ראה השתילים הנ"ל לראשונה. לטענתה וקודם למתן צו המניעה הזמני, הייתה רשאית לפעול בהתאם לזכותה הקבוע בהוראות סעיף 18(ב) לחוק המקרקעין ולבצע פינוי השתילים.

6. לטענת הנתבעת, קיימות סתירות בין טענות התובעת בבקשה ולבין טענותיה בכתב התביעה, סתירות אשר יש בהן ללמד כי השתילים נשתלו בין הימים 23-26/4/20 כנטען על יד ה ולא כנטען ע"י התובעת , ביום 10/3/20. עוד טוענת הנתבעת, בין השאר, כי לתובעת אין עילת תביעה אמתית וכל המבוקש במסגרת הסעדים ההצהרתיים איננו עומד במבחן המציאות. לטענתה , בהעדר עילת תביעה אמתית אשר ממנ ה יונק הסעד הזמני את חיותו - יש להורות על דחיית הבקשה.

7. כך או אחרת טוענת הנתבעת, מדובר במקרקעין מוסדרים הרשומים בפנקס הזכויות ולאור הצהרת התובעת בדבר החזקת המקרקעין לאורך תקופה של 40 שנה, הרי שבהתאם להוראות סעיף 159(ב) לחוק המקרקעין, לא יכולה להיות בפיה של התובעת טענת התיישנות כנגד תביעה לסילוק יד מן המקרקעין.

8. בתאריך 14/6/20 התקיים דיון בבקשה. התובעת והמצהיר מטעם הנתבעת המפקח חזי ריקלין, נחקרו על תצהיריהם. הצדדים סיכמו טענותיהם בע"פ.

הכלל

9. בהתאם לתקנה 362 ל תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984, בבוא בית המשפט לשקול מתן סעד זמני, עליו להשתכנע כי קיימות ראיות מהימנות לכאורה לקיום עילת תביעה, כי הסעד חיוני וכי יגרם נזק בלתי הפיך שאינו ניתן לפיצוי כספי, אם לא יינתן הסעד הזמני עוד בטרם נידונה והוכרעה התביעה עצמה.

10. ככלל נועד הסעד הזמני לשמר מערכת נסיבות קיימת עד למתן פסק הדין, כך שבהינתן פסק הדין לזכות התובע, לא ימצא עצמו התובע ניצב בפני שוקת שבורה.
ראו: ע"א 1226/90 בנק לאומי לישראל בע"מ נ. הסתדרות הרבנים פ"ד מ"ט (1) 177 .

11. לעניין סיכויי התביעה כבר נפסק שדי בכך שהוכח כי התביעה אינה טרדנית וקיימת שאלה רצינית שיש לדון בה. בשלב זה של דיון בבקשה לסעד זמני, אין בית המשפט נדרש לפסוק באורח סופי בדבר צדקתו של מי מהצדדים.
ראו: רע"א 7139/96 ליאניד טריגוב נ. טפחות בנק למשכנתאות פ"ד מ"א (2) 661 .

12. בנוסף וכידוע, לא בכל מקום בו קיימת עילת תביעה "טובה" יינתן סעד זמני ולא בכל מקום בו עילת התביעה איננה חזקה במיוחד, תידחה הבקשה לסעד הזמני.
לצורך בחינת ההצדקה למתן צו זמני בטרם הוכרעה התובענה לגופה, על בית המשפט לשקול גם את מאזן הנוחות.

13. על כן נקבע בפסיקה לא אחת, כי בין שני המרכיבים העיקריים - זכות התביעה לכאורה ומאזן הנוחות - מתקיימים יחסי גומלין המכונים "מקבילית הכוחות". בהתאם לכך, ככל שסיכויי התביעה גבוהים יותר ניתן יהיה להקל במאזן הנוחות וכן להפך.
ראו למשל: רע"א 131/16 אביטל נעמי אשבורן נ' ברוך אייזנברג, (4/2/16).

14. כן נקבע בהלכה הפסוקה, כי בבואנו להניח את שני השיקולים הנ"ל על לשון המאזניים, יש לשים לב כי משקלם הסגולי שונה, כאשר הפסיקה הכירה בבכורת מאזן הנוחות ביחס לסיכויי התביעה.
ראו: ע"א 1881/14 שומרז חברה לבנין ופתוח בע"מ נ' שמריז, פסקה 12 (13.4.2014).
ע"א 9336/16 וקסמן נ' לויט, פיסקה 18 (05.01.2017).
רע"א 605/19 לאה ידען נ' רשות מקרקעי ישראל, פסקה 9 (18.4.2019).

15. עוד יש לזכור, כי סעד זמני הוא סעד מן היושר ועל בית המשפט לבחון שיקולי יושר, לרבות השאלה האם העותר לסעד זה, במעמד צד אחד, בא לבית המשפט בידיים נקיות.
ראו: רע"א 4196/93 שפע בר ניהול ושירותים (1991) בע"מ נ. שפע מסעדות ייצור ושיווק ארוחות מוכנות 1984 בע"מ ואח' פ"ד מ"ז (5) 165 ).

דיון והכרעה בבקשה

16. סעד זמני כהגדרתו בתקנה 1 לתקנות סדר הדין האזרחי, הינו "סעד שניתן להבטחת קיומו התקין של ההליך או ביצועו היעיל של פסק הדין...".

17. בניגוד לטענת הנתבעת ומעיון בטענות הבקשה וכתב התביעה, סבורני כי הבקשה עומדת בתנאים הנ"ל.
18. לטעמי לא יהיה כל טעם למתן פסק דין בדבר מועד שתילת העצים החדשים או בדבר גילם של העצים הוותיקים, אם אלו לא יהיו עוד במקרקעין נשוא העניין כאן. לטעמי זוהי ה"שוקת השבורה" בפניה תעמוד התובעת. התובעת תיאלץ להגיש תביעה כספית נוספת לצורך הוכחת שווי המחוברים, או לממן בדרך אחרת "השבת המצב לקדמותו", כאשר בהחלט ייתכן כי "חלק מן המצב", קרי העצים הוותיקים שמקרקעין, לא תוכל להשיב ככל ויפונו. התובעת תמכה טענותיה בכתב התביעה בחוות דעת מומחה ובמסמכים שונים, אשר יש בהם לתמוך בטענותיה בנוגע לעניין התביעה לכאורה, ולעניות דעתי עמדה בדירישות ההלכה הפסוקה לעניין זה.

19. לא נעלמו מעיני טענות הנתבעת בדבר הזכויות הרשומות במקרקעין וכי למעשה אין במעשיה של התובעת כל תוחלת אמתית. עובדה זו איננה מונעת זכותה של התובעת לברר טענותיה בנוגע למועד שתילת השתילים החדשים ובנוגע להימצאותם או העדרם של עצים וותיקים. בשלב זה אינני נדרש לשאלה המעשית של עובדות אלה. התובענה כאן נוגעת לשאלת זכותה של הנתבעת לפעול בהתאם להוראות סעיף 18(ב) לחוק המקרקעין בלבד.

20. לעניין מאזן הנוחות. על פניו נראה כי כל נזקה של התובעת הנו נזק כספי גרידא, גם אם נקבל טענותיה המפורטות בכתב התביעה בדבר שווי המחוברים במקרקעין , כיום. לעניות דעתי יש גם טעם רב בטענות הנתבעת בסיכומיה לעניין זה, כי ככל ותתקבל הבקשה ומאוחר יותר תידחה התביעה העיקרית, יהיה נזקה הכספי של התובעת גבוה יותר, שכן עקירת עצים בוגרים יותר ופינויים יקרה יותר מפינוי שתילים. וכך גם הוצאות הנתבעת יגדלו ככל ויעבור הזמן. לטעמי זהו שיקול שעל התובעת עצמה לשקול ועניין זה יבוא לידי ביטוי במסגרת הערבויות שייקבעו על ידי, כמפורט להלן .

21. לאחר שקילת טענות הצדדים מצאתי כי מאזן הנוחות נוטה לטובת התובעת. בעניין כאן "מאזן הנוחות" הוא כספי לשני הצדדים גם יחד. לאור הסעדים הנתבעים כאן ובמנותק משאלת הזכויות במקרקעין, שאלת מאזן הנוחות הנה שאלה של "מחיר". לא מצאתי כי זה נוטה לטובת הנתבעת דווקא.

22. ולשאלת דרישת תום הלב וניקיון הכפיים של התובעת. לעניות דעתי כאן נכשלה התובעת. מחקירתה עולה כי למעשה איננה יודעת העובדות לאשורן בכל הנוגע למועד השתילה הנטען. לא ברור מדוע לא הוגש תצהיר ע"י בנה אשר טיפל בהזמנת השתילים ובקבלתם או ע"י האדם אשר נטען בכתב התביעה, כי ביצע עבודות השתילה. הימנעות מהזמנתם לעדות, עולה לכדי חוסר תום לב וחוסר ניקיון כפיים, שכן כך מנעה התובעת מבית המשפט קבלת העובדות במלואן במסגרת הבקשה. התנהלות זו איננה ברורה ולכן לא אוכל לקבלה .
23. לאחר ששקלתי את העניין, לא מצאתי לנכון להורות על דחיית הבקשה מטעם זה לבדו, בין השאר לאור המסקנות אליהן הגעתי לעיל בנוגע לשאלת עילת התביעה לכאורה ולעניין שאלת מאזן הנוחות . אך מצאתי לנכון לקבוע כי עניין זה יבוא לידי ביטוי במסגרת פסיקת ההוצאות הן בבקשה והן בתביעה העיקרית.

סוף דבר:

24. הבקשה לסעד הזמני מתקבלת.

25. מצאתי לנכון להורות על הגדלת גובה סכום הערבויות, כך שערבות צד ג' וסכום הערובה הכספית יעמדו על סך של 15,000 ₪, כ"א. ככל וערבויות אלה לא יופקדו או יושלמו עד ליום 5/7/20, יפקע הצו הזמני.

26. כאמור ובשלב זה ולמרות שהבקשה התקבלה, לא מצאתי לנכון לחייב הנתבעת בהוצאות.

המזכירות תמציא ההחלטה לב"כ הצדדים.

לעיון ליום 5/7/20.

ניתנה היום, ו' תמוז תש"פ, 28 יוני 2020, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: סובחייה זידאן
נתבע: רשות מקרקעי ישראל
שופט :
עורכי דין: