ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין אריאל שמיר נגד מדינת ישראל :

28 יוני 2020
לפני: כבוד השופטת יפה שטיין
התובע:
אריאל שמיר

ע"י ב"כ: עו"ד אלכסנדר ספינרד

-
הנתבעות:
1. מדינת ישראל
ע"י פרקליטות מחוז ירושלים (אזרחי)

2. טלדור יועצים בע"מ
ע"י ב"כ: עו"ד ירדן קוקידי

החלטה

בפניי בקשת התובע לתיקון כתב התביעה.
מדובר בתביעה שהוגשה לבית הדין ב-12/16, כאשר התיק החל כסעד זמני (אצל כבוד הנשיא אייל אברהמי), ועם היום טרם נקבע דיון להוכחות.
4/2/20 הבהיר בית הדין לתובע כי על פניו מדובר בטענות חדשות כבדות משקל אשר רובן ככולן אינן מבוססות על עובדות חדשות, וכי באופן בו מתנהל התובע יש חשש לסירבול ההליך.
בית הדין הציע לתובע למחוק את תביעתו ולהגיש כתב תביעה חדש, מבלי שיחוייב בהוצאות, או שכתב התביעה המקורי יישאר . אלא שהתובע הודיע כי הוא עומד על בקשתו כפי שהיא, ולפיכך ניתנת החלטה זו.
במסגרת הבקשה עתר התובע להוספת טענות משפטיות ועילות תביעה חדשות. בנוסף, סכום התביעה הוגדל מ- 153,688 ₪ ל- 235,608 ₪, שהינה הגדלה משמעותית.
הנתבעות הודיעו כי הן מתנגדות לבקשה. לטענתן בקשת התובע לתיקון כתב התביעה הוגש ה בשיהוי ניכר – כארבע שנים לאחר הגשת כתב התביעה , וכי לא עולות בבקשתו עובדות חדשות המקימות עילה או המהוות נסיבה חדשה; כלל העובדות היו ידועות לתובע – ועדת "כתף אל כתף" התכנסה כבר בשנת 2017 (שנתיים לפני הגשת הבקשה לתיקון כתב התביעה); הסכם העקרונות נחתם בשנת 2012 (ארבע שנים לפני הגשת התביעה) ושאר העובדות נידונו כבר במסגרת ההליך הזמני וניתנה התייחסות כבר במסגרת כתבי ההגנה. מכל מקום, התובע לא נתן כל הסבר לשיהוי הניכר בהגשת הבקשה.
בנוסף, לטענתן, התרת הבקשה לתיקון כתב התביעה תגרום לנזק ראייתי לנתבעות זאת מכיוון שחלפו שנים רבות ובהן באופן טבעי התחלפו בעלי התפקידים ומסמכים רבים כבר אינם ניתנים לאיתור. כך מדובר בעצם במקצה שיפורים בו רוכש התובע יתרון דיוני.
דיון:
א. המגמה הרווחת בבתי המשפט בכלל ובבתי הדין לעבודה בפרט, היא התרת תיקונו של כתב תביעה, אם יש בכך כדי לייעל את הדיון ולהביא לפתרון השאלות האמיתיות הנתונות במחלוקת (ע"ע (ארצי) 657/09 ZHAO - אסטראטק (ניתן ביום 25.3.10) ; ע"א 3092/90 אגמון נ' פלדבוי פ"ד מו(3) 214 (1992), רע"א 330/85 אלבו נ' רבינטקס תעשיות פ"ד לט(2) 556). מגמה זו משתלבת עם סדרי הדין הגמישים הנהוגים בבתי הדין לעבודה, שמטרתם להקל על הבאת עניינו של העובד לדיון מהותי, בלא שמכשלות פרוצדוראליות יעמדו לו לרועץ. בית הדין ידחה בקשה לתיקון כתב תביעה רק במקרים חריגים, בהם אין בתיקונים המבוקשים כדי לסייע בבירור ופתרון המחלוקת, או במקרים של חוסר תום לב או איחור ניכר בהגשת הבקשה, ביחס לשלב בו מצוי ההליך (רע"א 2345/98 סלים דנגור - חנוך ליבנה פ"ד נב(3), 427, 431-432 (1998) ; ע"ע 405/05 אלבה סוריאנו - כלפון (ניתן ביום 23.7.06); יצחק לובוצקי סדר הדין במשפט העבודה פרק 9 עמ' 3- 10 (הוצאת ניצן מהדורת 2011)).
ב. בבר"ע (ארצי) 14760-03-12 אפלברג עמוס נ' מכון היהלומים הישראלי (ניתן ביום 15.07.2012) קבע כבוד השופט אילן איטח כדלקמן:
"לפי תקנה 41 (א) ל תקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב – 1991, תיקון כתב טענות יכול ויורשה על ידי בית הדין בכל שלב משלבי הדיון, ובכלל זה אפילו החלה שמיעת הראיות .. ככלל ולמעט במקרים חריגים ינקוט בית הדין לעבודה גישה ליברלית, וככלל, ייעתר לבקשות לתיקון כתב התביעה מקום בו הבקשה אינה לוקה בשיהוי, הוגשה בתום לב, הנזק לצד האחר ניתן לפיצוי בכסף ומקום בו יהיה תועלת בתיקון לבירור הפלוגתאות.
יחד עם זאת ושלא כפי שמשתמע מהבקשה, אין בגישתו הליבראלית של בית הדין כדי לשים לאל את סדרי הדין וכדי להביא להשחתת זמנם של הצדדים ושל בית הדין ואין משמעות הדבר שכל אימת שתוגש בקשה לתיקון כתב התביעה יעתר לה בית הדין. בקשה לתיקון כתב תביעה מחייבת איזונים בין האינטרסים של הצדדים להליך, בינם לבין עצמם, ובין האינטרסים של הציבור. לא הרי בקשה המוגשת בתחילתו של ההליך, אפילו חלף זמן לא מבוטל מתחילתו, כבקשה המוגשת על סיפה של ישיבת ההוכחות ולאחר שכל ההליכים המקדמיים מוצו. במלאכת האיזון יש להביא בחשון שהזכות להליך הוגן אינה רק נחלת התביעה אלא גם נחלת ההגנה. לפיכך, יש להביא בחשבון לא רק את האינטרס של התובע למיצוי עילות תביעתו אלא גם את 'עינוי הדין' שנגרם לנתבע ואשר לא בהכרח ניתן לריפוי באמצעות פסיקת הוצאות. עוד יש להביא בחשבון את התנהלות התביעה, שכן זכות הגישה לערכאות אינה זכות מוחלטת ואין להתיר מצב בו זכות הגישה של האחד חוסמת את זכות הגישה של האחר. ניהול לא יעיל של הליכים ושל משאבי ההתדיינות פוגע בזכות הגישה של הציבור לערכאות. לפיכך – מקום בו תובע מבקש לתקן את תביעתו יש לבחון את התנהלותו ואת המשמעות של הענות לבקשה מבחינת ההליך עצמו ומבחינת ניצול זמנו של בית הדין; כמו כן יש לבחון עד כמה הכרחי התיקון והאם יביא הדבר לחסימת הטענה או עילת התביעה וכן האם עסקינן בזכויות משפט העבודה המגן או בזכויות חוקתיות, כאשר באלה יטה יותר בית הדין להיות 'גמיש' בהיענות לבקשות לתיקון כתב התביעה" (ההדגשה אינה במקור – י.ש).
ג. במקרה דנן ואף על פי שנטיית בתי הדין כמפורט לעיל, היא להיעתר לבקשות לתיקון כתבי תביעה – במיוחד בשלב ולפני שלב הראיות - אין מקום להיעתר לבקשה.
התיק שבכותרת מתנהל כבר כארבע שנים (התיק נפתח כאמור בחודש דצמבר 2016) וטרם הבשיל לשלב ההוכחות. לכך מתווספת גם העובדה כי בטיוטת כתב התביעה המתוקן נוספו עילות תביעה חדשות אשר מתבססות על עובדות ישנות, אותן ניתן היה להוסיף בשלב מוקדם יותר וחלקן אף בשלב הגשת כתב התביעה. אם כך, מדובר למעשה בהיתר להגשת תביעה חדשה לחלוטין במסגרת תיק חי, שכן נוספו רכיבים משמעותיים ועילות תביעה כבדות משקל.
ו. יתר על כן, גם לנתבעים עומדת הזכות לסיום התביעה בזמן סביר ואין זה ראוי שהליך שמתנהל זמן כה רב יחזור לנקודת ההתחלה ללא שום הצדקה, תוך הוספת עובדות וטענות חדשות, גם אם התחלפו עורכי הדין מטעמו.

סוף דבר:

הבקשה לתיקון כתב התביעה נדחית.
התובע יישא בהוצאות הנתבעות בסך של 1,500 ₪ לכל אחת מהנתבעות, בגין הגשת בקשה זו בשיהוי כה ניכר וללא הצדק. סכום זה ישולם תוך 30 יום.

ככל שהתובע עומד על בקשתו להוספת רכיבי התביעה, עומדת לו הזכות למחיקת כתב התביעה והגשת תביעה חדשה (במסגרת מגבלות ההתיישנות) על כל הרכיבים אותם הוא מבקש לתבוע. התובע יודיע תוך 5 ימים האם מבקש להמשיך בהליך במסגרת כתב התביעה המקורי או שמבקש למחוק את התביעה דנן.

ניתנה היום, ו' תמוז תש"פ, (28 יוני 2020), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.


מעורבים
תובע: אריאל שמיר
נתבע: מדינת ישראל
שופט :
עורכי דין: