ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין יהודה מונטי נגד טריאגונל אינטליג'נט סולושנס בע"מ :

8
לפני כבוד השופטת אפרת בוסני

התובעים:

  1. יהודה מונטי
  2. CHAINATECHENG. AND OPERATIONS.LTD

נגד

הנתבעים:

  1. טריאגונל אינטליג'נט סולושנס בע"מ
  2. אינטליטק אינג'ינרינג מקניקל אנד אוויאשיין

בע"מ
3. ירון קוריאט

החלטה

בקשה לחיוב התובעים, חברה זרה ובעל מניותיה, בהפקדת ערובה להבטחת הוצאות הנתבעים בהתאם לתקנה 519 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: "התקנות") וסעיף 353א' לחוק החברות, תשנ"ט- 1999 (להלן: "חוק החברות"(.

1. תובע 1 (להלן: "התובע") הוא בעל מניות בחברה התובעת 2 (להלן: "התובעת"), חברה זרה שהתאגדה בהונג קונג. התובע הוא גם בעל מניות בנתבעת 1, חברה פרטית שהתאגדה בישראל ועוסקת במתן פתרונות מימוש מוצר ופועלת בישראל ובסין. נתבעת 2 מחזיקה במניות נתבעת 1. נתבע 3 הוא בעל מניות בנתבעת 2 ומשמש כדירקטור בנתבעת 1.

2. עניינה של התביעה הוא בטענת התובעים לחוב דמי ייעוץ של נתבעת 1 ולהפרת הנתבעים את התחייבויותיהם לתשלום דמי הייעוץ , תוך שהם עושים שימוש לרעה בנתבעת 1 על חשבון התובעים. בגין כך מבקשים התובעים בגדרה של התביעה לחייב את הנתבעים לשלם דמי ייעוץ בסך של 421,338 ₪ ופיצויים בגין עגמת נפש ופגיעה במוניטין ובשם הטוב בסך של 250,000 ₪ (סה"כ 671,338 ₪).

3. על פי כתב התביעה, התובע התקשר עם נתבעת 1 בהסכם מיום 25.4.2017 למתן שירותי ייעוץ אותם יספק התובע או חברה מטעמו לנתבעת 1 בסין, תמורת דמי ייעוץ. בין התובע לבין בעלי מניות בנתבעת 1, ביניהם נתבעת 2, נחתם הסכם מייסדים שעיגן את זכותו של התובע. השירותים סופקו לנתבעת 1 תחילה על ידי התובע ובהמשך על ידי התובעת, ומחודש מאי 2018 החלה נתבעת 1 לפגר בתשלום דמי הייעוץ לתובעים ונותרה חייבת לשלם דמי ייעוץ בסך של 110,000$ (שווה ערך לסך של 421,338 ₪).
התובעים טוענים שנתבעים 2-3 ביצעו פעולות שגרמו לנתבעת 1לא לשלם, העדיפו לשלם לנתבעת 2 ולא לתובעים והעמידו בהתנהלותם את החברה נתבעת 1 בפני סיכון לחדלות פירעון. התובעים טוענים עוד לאחריות וחבות אישית של נתבעים 2-3 לתשלום חוב דמי הייעוץ, לכך שהתובעים ביצעו עוולה של גרם הפרת חוזה, ולהרמת מסך ההתאגדות בין נתבעת 1 ליתר הנתבעים, וכן לפגיעה במוניטין ובשם הטוב ולעגמת נפש.

3. הנתבעים כופרים בכתב ההגנה בטענות התובעים. בתמצית, נתבעת 1 טוענת בכתב ההגנה כי התובע הפר את הסכם הייעוץ בכך שהסב את ההסכם לחברה התובעת, כי הסכם השירותים נחתם עם התובע על יסוד מצגיו כי הוא בעל ניסיון, ידע קשרים וכישורים שהתבררו כמצגי שווא, כמו היעדים שהציג, וכי התובע פגע בפעילות נתבעת 1 וביכולתה לעמוד בפירעון חובות לספקים. נטען שהתובע הקים עסק מתחרה בניגוד להתחייבויותיו בהסכם המייסדים, לאחר שביטל חד צדדית את הסכם השירותים. ביחס לחוב הנטען בגין דמי ייעוץ טוענת נתבעת 1 כי התובע קיבל תשלומי יתר בסך 224,500 ₪.

4. נתבעים 2-3 מוסיפים וטוענים לחוסר סמכות עניינית של בית משפט זה לדון בתביעה נגדם בהיות התביעה וטענות בנוגע להתנהלותם בנתבעת 1 מקומן תביעה נגזרת. הנתבעים דוחים את טענות התובעים בנוגע להתנהלותם, דוחים את הטענה להרמת מסך, טוענים כי התובע ניהל את פעילות נתבעת 1 והביאה למצבה וכי התובעים לא תבעו בעל מניות נוסף ותביעתם נעדרת פרוט ואסמכתאות.

5. נתבעת 1 אף הגישה תביעה שכנגד על סך 1,000,000 ₪ נגד התובע בטענה להפרת הסכם המייסדים בין בעלי המניות בנתבעת 1 ולהתרשלות התובע ואי עמידה בהתחייבויותיו באופן שפגע בנתבעת 1 וגרם לה נזק. בכלל זה טוענת נתבעת 1 בתביעה שכנגד כי התובע בניגוד להתחייבויותיו בהסכם המייסדים הקים עסק מתחרה בנתבעת 1, ביצע הזמנות באמצעות צד ג' ולא באמצעות נתבעת 1, פנה ללקוחות הנתבעת 1 והציע להם לעבור לחברה הנתבעת, מנע כניסתו של משקיע ולאחר שביטל חד צדדית את ההסכם השירותים, פעל למוטט את הנתבעת ולפגוע בתדמיתה, גבה תשלומי יתר והציג מצגי שווא לגבי יכולתו וכישוריו. במסגרת התביעה שכנגד, בנוסף לפיצוי כספי, מבוקש להורות לתובע להעביר לנתבעת 80% מכל תשלום שקיבל או יקבל מלקחות נתבעת 1 וכן צו המורה לתובע להימנע מכל פעילות מתחרה בנתבעת 1.

6. על רקע זה מבקשים נתבעים 2 ו-3 (להלן: "הנתבעים") לחייב את התובעים בהפקדת ערובה להבטחת הוצאותיהם במידה והתביעה נגדם תידחה.
טענות הצדדים
7. בבקשה שאינה נתמכת בתצהיר טוענים הנתבעים שבכתב התביעה נטען שהתובעת היא חברה זרה שנוסדה בהונג קונג, כי התובעת חסרת נכסים בארץ ומשכך קמה חזקה בדין לחיובה בערובה לההבטחת הוצאותיהם.

ביחס לתובע טוענים הנתבעים שלמיטב ידיעתם לתובע אין כתובת בישראל, ולמעט ביקורים מעת לעת בישראל, התובע מתגורר בסין וכך גם עולה מסעיף 75 לכתב התביעה בו צוין "..החל התובע לבנות את התא המשפחתי שלו בסין הרחוקה".

הנתבעים טוענים לכך שסיכויי התביעה נגדם קלושים, כי התביעה נגדם נעדרת בסיס עובדתי ומשפטי עת שהנתבעים לא התקשרו באופן אישי עם התובעים ואילו התובעים מבקשים להיפרע מהם חוב נטען של נתבעת 1 כלפיהם.

הנתבעים מוסיפים שניהול הגנתם יהיה כרוך בהליך ארוך ויקר ובהשקעת משאבים רבים מצדם.

8. בתשובה הנתמכת בתצהיר התובע, מבקשים התובעים לדחות את הבקשה המוגשת, לטענתם, על ידי מי שהתעשרו על חשבונם, בבחינת "הרצחת וגם ירשת".

התובעים טוענים כי התובע הוא התובע העיקרי בתביעה, התקשר עם הנתבעים בהסכם, כי התובעת חברה בבעלותו המלאה, הכנסותיה וכספה הם שלו וככל שהתובעים יחויבו בתשלום הוצאות הנתבעים, יהיה בידי הנתבעים להיפרע מהתובע שהנו תושב הארץ ומתגורר דרך קבע בארץ.

בהקשר זה נטען כי זמן קצר לאחר הגשת התביעה בחודש דצמבר 2019, החל התובע בתהליכי חזרה לארץ ובחודש פברואר 2020 שב להתגורר בישראל עם בני משפחתו ומאז הוא מתגורר בישראל דרך קבע. בתו הבכורה של התובע נולדה בישראל בחודש דצמבר 2019 והתובע פועל להסדרת תושבתו בישראל (לתשובה מצורף אישור על זימון לרשות האוכלוסין לחודש יולי ש.ז וכן תמצית רישום במרשם האוכלוסין ולפיה התובע מתגורר בישראל). נטען שבחודש אפריל 2020 שכר התובע דירה בחיפה אליה עבר התובע להתגורר עם אשתו ובתו ולתגובה מצורף הסכם שכירות לתקופה שמיום 1.4.20 ועד 31.3.21.

התובעים טוענים כי משמדובר בתובע המתגורר בישראל ולו מען קבוע ובחברה בבעלותו, מצבו הכלכלי של התובע אינו מהווה שיקול.

התובעים טוענים עוד כי התובע והתובעת אחד הם, להם איתנות כלכלית ומצרפים דף חשבון בנק של התובעת המלמד, לטענתם , על יתרת זכות גבוהה בחשבון הבנק.

התובעים מקדישים כר ניכר לפרוט התביעה נגד הנתבעים והסיכויים הגבוהים, לטענתם, לחיוב הנתבעים בסכום התביעה.

התובעים טוענים שאין מקום לחיובם בהפקדת ערובה בנסיבות המקרה, כאשר התובע אינו תושב חוץ, והנתבעים בהתנהלותם ובאי תשלום חוב דמי הייעוץ בסך של 420,000 ₪ , גרמו לתובע לאבד את פרנסתו ולהיקלע למצב כלכלי קשה נכון למועד הגשת התביעה ואילצו את התובע לעזוב את מקום מושבו בסין ולעבור להתגורר בישראל.

9. בתגובה לתשובה מחדדים הנתבעים טענותיהם בנוגע להיעדר סיכוי התביעה, וטוענים כי אין מקום לניסיון התובעים להציגם כישות אחת לצורך חיובם בערובה להפקדת הוצאות וכי התובע עצמו מאשר קיומו של קושי להיפרע ממנו.

הנתבעים מפנים הנתבעים לסעיף 66 לתשובת התובעים, בה מאשר התובע כי נקלע "למצב כלכלי קשה" ולנספח 5 לתשובה, דוא"ל ששלח התובע לנתבע 3 והוא הוא מציין "שאין ברשותי יכולת לכלכל את עצמי בתנאים בסיסיים ביותר (כגון, תשלום שכ"ד, ביטוח חיים, תשלומים לנותני שירות....)....". לגבי דף חשבון הבנק שצורף לתשובת התובעים, טוענים הנתבעים שלא ברורה אמינותו ואין בו די ללמד על מצב כלכלי על פי מבחני הפסיקה, הדורשים הצגת דוחות כספיים, אישור על קיום נכסים.

דיון
10. בעניין חיוב תובע בהפקדת ערובה חלים שני מערכות דינים; תקנה 519 ל תקנות סדר הדין האזרחי העוסקת בתובע יחיד בהליך אזרחי; וסעיף 353א ל חוק החברות שעניינו תובעת שהנה חברה בעירבון מוגבל. המשותף לשני הסדרים אלה הוא היותם פרי איזון בין זכות הגישה לערכאות והזכות לקניין לבין הרצון למנוע תביעות סרק, וכן להבטיח כי נתבע שיצא מן ההליך השיפוטי שנכפה עליו כשידו על העליונה, לא ייאלץ לשאת בהוצאותיו (ראו; רע"א 10376/07 ל.נ הנדסה ממוחשבת בע"מ נ' בנק הפועלים בע"מ (11.2.2009) (להלן: " עניין ל.נ הנדסה"); רע"א 544/89 אויקל תעשיות בע"מ נ' נילי מפעלי מתכת בע"מ, פ"ד מד(1) 647, 650 (1990)) (להלן: "עניין אויקל")).
10. לגבי תובע שהינו תאגיד ותאגיד זר שאחריות בעלי המניות בו מוגבלת, חלות הוראות סעיף 353א' לחוק החברות הקובע בהא לישנא: "הוגשה לבית משפט תביעה על ידי חברה או חברת חוץ, אשר אחריות בעלי המניות בה מוגבלת, רשאי בית המשפט שלו הסמכות לדון בתביעה, לבקשת הנתבע, להורות כי החברה תיתן ערובה מספקת לתשלום הוצאות הנתבע אם יזכה בדין, ורשאי הוא לעכב את ההליכים עד שתינתן הערובה, אלא אם כן סבר כי נסיבות העניין אינן מצדיקות את חיוב החברה או חברת החוץ בערובה או אם החברה הוכיחה כי יש ביכולתה לשלם את הוצאות הנתבע אם יזכה בדין".

תכליתה העיקרית של הוראת הסעיף היא להפיג את החשש שמא נתבע שזכה בדין לא יוכל לגבות הוצאות מתובעת המסתתרת מאחורי ישות משפטית ערטילאית נטולת נכסים (ראו: רע"א 7496/15 אור בנמל בתל אביב הקטנה בע"מ נ' צפון הירקון תל אביב בע"מ (14.02.2016) (להלן:" עניין אור בנמל"); רע"א 10905/07 נאות אואזיס מלונות בע"מ נ' זיסר (13.7.2008)).

11. הפסיקה פרשה את סעיף 353א' ל חוק החברות כך שהכלל הוא שיש לחייב חברה תובעת שאחריות בעלי המניות בה מוגבלת במתן ערובה, ואילו מתן הפטור מהפקדת הערובה הוא החריג, אם סבר בית המשפט שנסיבות העניין אינן מצדיקות את חיוב החברה או אם החברה הוכיחה שיש ביכולתה לשלם את הוצאות הנתבע, כאשר הנטל להוכיח חריגים אלה מוטל על החברה התובעת (ראו; עניין ל.נ. הנדסה; רע"א 9618/11 ארט יודאיקה בע"מ נ' ג. טלי עד שינוע בע"מ (18.1.2015)).
"הסטנדרט המחמיר ביחס לחברה בעירבון מוגבל נועד למנוע שימוש פסול באישיותה המשפטית הנפרדת כדי להימנע מתשלום הוצאות לנתבע -ומשקף תפיסה לפיה זכות הגישה לערכאות של חברה, שהיא אישיות משפטית נטולת קיום "טבעי", משמעותית פחות" (רע"א 4381-17 תועלת לציבור נ' בנק הפועלים בע"מ (2.10.2017)).
12. לגבי תובעת חברה זרה, תכלית זו מתעצמת וכל עוד החברה הזרה לא תצביע על נכסים בישראל מהם ניתן יהיה להיפרע, הדבר יגביר את הצורך בחיובה בהפקדת ערובה להבטחת הוצאות הנתבע (ראו; רע"א 2310/10 והבה אבו קבע נ' מי האפוטרופוס לנכסי נפקדים (27.5.2010); ת"א (מח-ת"א) 36773-12-09 SIA TITUM נ' הרשטיק (11.10.2010); ת"א (מח-ת"א) SAO PAULO ALPARGATAS נ' אווזנה (19.5.2013)).

היטיב לבטא זאת השופט אורנשטיין בעניין עש"א (ת"א) 31734-03-14 וורלד קפיטל גרופ בע"מ נ' כונס הנכסים הרשמי (12.5.2014) כדלקמן: "הואיל והמערערת שלפניי היא חברה, לא כל שכן חברת חוץ, אזי הצורך בחיובה בהפקדת ערובה להבטחת הוצאות הנאמן בערעור מתעצמת, לאור סעיף 353א לחוק החברות (הפסיקה דלעיל). יתרה מזאת, עסקינן בחברת חוץ שאין לה נכסים בישראל, דבר המגביר את הצורך בחיובה בהפקדת ערובה".

13. בחינת בקשה לחיוב חברה בהפקדת ערובה להוצאות נעשית, בהתאם לפסק הדין שניתן בעניין ל.נ. הנדסה ממוחשבת" בבחינה תלת שלבית. בשלב הראשון, נבחנת היכולת הכלכלית של החברה התובעת לעמוד בהוצאות שייפסקו. אם במסגרת בחינה זו לא הצליחה התובעת להוכיח שיש ביכולתה לעמוד בהוצאות הנתבע ככל שתידחה תביעתה, עובר הדיון לשלב השני בו בוחן בית המשפט האם ישנן נסיבות המצדיקות פטור מהפקדת ערובה. בשלב השלישי, קובע בית המשפט את גובה הערובה. בשלבים השני והשלישי נדרש בית המשפט לאזן בין זכות הגישה לערכאות לבין זכות הנתבע לקניין, בדומה לאיזון אשר נעשה בעת החלת תקנה 519 לתקנות סדר הדין (ראו; עניין אור בנמל)
14. בנוגע לשלב הבדיקה השני בבחינת בקשה לחיוב חברה תובעת בהפקדת ערובה להבטחת הוצאות, נקבע בעניין ל.ה. הנדסה ממוחשבת כי ככלל, אין זה ראוי להיכנס במסגרת זו לניתוח סוגיית סיכויי ההליך וניתן להיזקק לסוגיה זו רק כאשר מדובר בסיכויים גבוהים מאוד או קלושים מאוד כשבכל שלבי הבדיקה, ניצבות ברקע זכות הגישה לערכאות וזכות הקניין של התובע ושל הנתבע, שאף להן יש ליתן להן את המשקל הראוי .
15. בכל הנוגע להפקדת ערובה לתשלום הוצאות משפט, קיימת בפסיקה אבחנה בין תובע יחיד שהנו בשר ודם חסר אמצעים, לבין חברה חסרת יכולת כספית המגישה תובענה. לגבי תובע שהנו אדם פרטי, הכף נוטה לפתיחת שערי משפט לרווחה ולהפעלת הסמכות לחיוב בערובה כספית להבטחת הוצאות בנסיבות חריגות. זאת, בשל הפגיעה הכרוכה בכך בזכות הגישה לערכאו. זכות שיש לה מעמד חוקתי המחייבת את בית המשפט לנקוט זהירות וריסון בהפעלת שיקול הדעת המוקנה לו בהקשר זה (ראו; רע"א 2808/00 סופרסל בע"מ נ' אורי יניב, פ"ד נד(2) 845 (2000); רע"א 6353/12 אברהם נ' יגרמן (16.1.2013)).
16. לגבי תובע יחיד, ברירת המחדל היא כי שהוא אינו נדרש להפקיד ערובה להוצאות נתבע, ועל בית המשפט לערוך איזון בין זכות הגישה לערכאות של התובע לבין זכות הנתבע להגנה מפני תביעות סרק. בפסיקה נקבעו מספר שיקולים מנחים לעניין זה ובתי המשפט נוהגים לחייב תובע בהפקדת ערובה להוצאות מקום בו סיכויי התביעה קלושים במיוחד, קיים קושי "טכני" בגבייה עתידית של הוצאות ההליך - אם מקום מושבו של התובע הוא בחו"ל או משלא צוין מענו העדכני - או שנוצר שילוב חריג ויוצא דופן בין סיכויי תביעה נמוכים למצב כלכלי רעוע במיוחד של התובע, מידת מורכבות ההליך והשיהוי בנקיטתו ומידת תום ליבו של התובע, תוך שנקבע כי יש ליישם שיקולים אלה בזהירות ובנסיבות חריגות (ראו; רע"א 8730/10 יוסף נ' בינסון (23.3.2011); רע"א 5738/13 אבו סעלוק נ' שירותי בריאות כללית (14.11.2013) (להלן: " עניין אבו סעלוק"); דברי כבוד השופט הנדל בעניין רע"א 4381-17 תועלת לציבור נ' בנק הפועלים בע"מ (2.10.2017)).
16. בעניין רע"א 5738/13 אבו סעלוק מפרט בית המשפט, מפיו של כבוד השופט זילברטל, את הכללים המדריכים שגובשו בפסיקה לשימוש בתקנה 519 לתקנות וכך נקבע:
"בין היתר, נקבע כי מקום בו התובע מתגורר מחוץ לישראל ואין בידיו להצביע על נכסים בישראל שמהם יוכל הנתבע להיפרע במידה ויפסקו לטובתו הוצאות, ייתכן כי יהיה מקום לחייב את התובע בהפקדת ערובה ובלבד שעצם עובדת היות התובע תושב חוץ לא תעמוד כטעם בודד לחיוב בערובה (רע"א 2146/04 מדינת ישראל נ' עזבון המנוח איברהים, פ"ד נח(5) 865 (2004)). כך גם מקום בו התובע לא המציא את מענו כנדרש על-פי התקנות הנטייה תהיה לחייבו בהפקדת ערובה (ראו רע"א 3601/04 ו'נצ'ון נ' מדינת ישראל, [פורסם בנבו] פסקה 8 (18.10.2007)). אכן, המקרים העיקריים שבגדרם נפסק שיש מקום לחיוב תובע בהפקדת ערובה להבטחת הוצאות הנתבע נגעו למצבים בהם היה חשש אמיתי שמנגנוני ההוצאה לפועל של המדינה לא יעמדו לרשות הנתבע לצורך מימוש ההוצאות שנפסקו לזכותו, ככל שנפסקו".

17. מאידך גיסא, מצבו הכלכלי של התובע לא יהווה כשלעצמו עילה לחיוב בהעמדת ערובה, על מנת לא לסגור את שערי בית המשפט בפני אזרח בריבו עם משנהו מחמת עוניו (ראו; " עניין אויקל"; רע"א 2146/04 מדינת ישראל נ' עזבון המנוח באסל נעים אברהים, פ"ד נח(5) 856 (2004) (להלן: "עניין עזבון באסל")). בצד זאת הוכרו בפסיקה מצבים בהם יש מקום לעשות שימוש באמצעי של הפקדת ערובה לתשלום הוצאות. אחד המובהקים מבין אותם מצבים הוא כאשר מדובר בתושב זר או מי שאינו אזרח ישראלי, ואין בידו להראות קיומם של נכסים בישראל שניתן יהיה להיפרע מהם (ראו: עזבון באסל; רע"א 8575/14 אשרף עזיז גודה חאמד נ' חברת אלוואטן בע"מ (30.12.2014) ואולם שיקול זה אינו עומד לבדו (ראו; רע"א 1779/20 הולנדר נ' משרד עורכי דין עמית פולק מטלון (23.6.2020)). עוד נקבע כי אף שניתן להביא במניין השיקולים את סיכויי התביעה, עניין זה לא יעמוד כשיקול יחיד לחיוב במתן ערובה, אלא במקרים של הליך שניתן להגדירו כהליך סרק מובהק .

18. יישום מבחני הפסיקה על נסיבות תיק זה מוביל אותי למסקנה כי על התובעת 2 בלבד להפקיד ערובה להבטחת הוצאות נתבעים 2-3.
19. כאמור, בהתאם לסעיף 353א' לחוק החברות, ברירת המחדל היא כי החברה התובעת תחויב בהפקדת ערובה להבטחת הוצאות הנתבעים, וחברה זרה ללא נכסים בישראל ביתר שאת. מדובר בחזקה הניתנת לסתירה. לשם סתירת החזקה האמורה היה על החברה התובעת להוכיח, כי במידה ותביעתה תדחה יעלה בידה לשלם את הוצאות הנתבעים. התובעת לא עמדה בנטל זה.
20. השיקול המנחה את בית המשפט בבקשה בעניין זה לגבי התובעת הינו שיקול כלכלי. קרי, האם לאור מצבה הפיננסי יש להיעתר לבקשה אם לא, כאשר על כתפי התובעת, חברה זרה שהתאגדה בהונג קונג, רובץ הנטל להוכיח את חוסנה הכלכלי ולא על כתפי הנתבעים. התובעים לא סתרו את החזקה. התובעים לא טוענים שלתובעת פעילות בישראל. הם אינם מפרטים נכסים של התובעת בישראל, את מצבת התחייבויותיה אל מול חובותיה.
דף חשבון התובעת בבנק, גם אם הוא ביתרת זכות, אין בכך ללמד על איתנותה הכלכלית של התובעת ויכולתה לשאת בהוצאות הנתבעים אם תידחה התביעה, בהיעדר פרוט מצבת ההתחייבויות של התובעת (ראו; ת"א 1593-09 מיטרוניקס בע"מ נ' GEFG-NEKAR antriebssysteme GmbH (27.12.10)).
21. בנסיבות המקרה לא מצאתי שמתקיימות נסיבות המצדיקות לפטור את התובעת מהפקדת ערובה. על פי כתב התביעה חוב דמי הייעוץ לו טוענים התובעים הוא בגין שירותים שסופקו לנתבעת 1 בהתאם להסכם שנכרת עם נתבעת 1. ביחס לנתבעים 2-3 טוענים התובעים לחיובם בתשלום חובה של נתבעת 1 בעילות שונות הטענות ברור והוכחה.
22. אשר לסיכויי התביעה, מדובר בשלב מקדמי זה של ההליך. טענות הצדדים מעלות שאלות משפטיות ועובדתיות ולא ניתן לקבוע כי מדובר בתביעת סרק חסרת סיכוי כזו המצדיקה שלא לחייב את התובעת בהפקדת ערובה להבטחת הוצאות נתבעים 2-3 בהליך.
23. לגבי חיוב התובע בערובה להוצאות, הנתבעים טוענים שלמיטב ידיעתם אין לתובע כתובת בישראל והוא מתגורר בסין, כטעם לחיוב התובע בערובה להבטחת הוצאותיהם. מדובר בטענה עובדתית שאינה נתמכת בתצהיר ולא ניתן להידרש לה (ראו; ע"א 409/13 שידורי קשת נ' קופר (11.4.2013))

סעיף 75 לכתב התביעה, אליו מפנים הנתבעים, ובו נטען שהתובע החל לבנות את התא המשפחתי שלו בסין הרחוקה, אין בו ללמד כי במועד הגשת הבקשה התובע התגורר בסין. יתרה מזו, בתשובה לבקשה הנתמכת בתצהיר התובע, מבהיר התובע כי עבר להתגורר עם משפחתו דרך קבע בישראל בחודש פברואר 2020, וכי עוד בחודש דצמבר סמוך לאחר הגשת התביעה נולדה בתו בישראל והוא פועל להסדרת שהיית אשתו ובתו בישראל. התובעים מציגים תמצית רישום ממרשם האוכלוסין של התובע עם מען בישראל וכן הסכם שכירות עליו חתום התובע ולפיו שכר דירה בחיפה לשנה שתחילתה ביום 1.4.2020.

24. בסעיף 66 לתשובה לבקשה טוענים התובעים "בנסיבות בהן הנתבעים הם אלה שגרמו לתובע להיקלע למצב כלכלי קשה, כך היה לפחות במועד הגשת התביעה, הרי שחיוב התובע בהפקדת ערובה עשוי ליצור מצב אבסורדי..". הנתבעים טוענים כי בכך התובע מאשר שמצבו הכלכלי קשה. אינני סבורה כך. הטענה למצב כלכלי קשה בסעיף 66 לתשובה מתייחסת על פי ניסוח הדברים למועד הגשת התביעה, ואין בה לתאר את מצבו הכלכלי העדכני של התובע. הנתבעים שטענו בכל פה להיעדר נכסים וחוסן כלכלי לגבי התובעת, לא טענו לכך לגבי התובע בבקשה הנתמכת בתצהיר.

25. בנסיבות אלה ובמערך הנתונים שבפניי, לאור הכלל ולפיו ברירת המחדל היא כי תובע יחיד אינו נדרש להפקיד ערובה להוצאות נתבע, באיזון בין זכות הגישה לערכאות של התובע לבין זכויות הנתבעים, משלא ניתן לקבוע בשלב זה שסיכויי התביעה נגד הנתבעים קלושים במיוחד ולא שוכנעתי ש מקום מושבו של התובע כיום אינו בישראל, הכף נוטה שאין לחייב את התובע בהפקדת ערובה להוצאות.

26. תוצאה בו אין בה לגרוע מחיוב התובעת להפקיד ערובה להבטחת הוצאות הנתבעים. את טענת התובעים כי התובע והתובעת חד המה וכי אין להחיל בנסיבות אלה על התובעת את הוראות סעיף 353א' לחוק החברות, לא ניתן לקבל. הוא הדין בטענתם שיש לראות בתובע ובתובעת אחד לצורך תשלום הוצאות הנתבעים, באם תידחה התביעה , כך שהתובע יישא גם בהוצאות הנתבעים. הקושי בקבלת הטענה נוגע לאישיות הנפרדת של כל אחד מהתובעים וההסדר "המיוחד" שחל על חברה תובעת ועל בעל מניותיה לעניין חיוב בערובה להוצאות. לקושי בטענה יש גם פן מעשי, מקום בו חיוב ההוצאות לא יחול, ביחד ולחוד, על התובעים (למשל אם תידחה התביעה של אחד מהם ותתקבל של האחר).

למעלה מזה, התובעים אינם מצביעים בתשובתם על יכולת כלכלית של התובע לעמוד בהתחייבויות התובעים כולם ואינם מציגים אסמכתאות לכך. התובע אינו טוען לאיתנות כלכלית ולא מציג נתונים בצירוף אסמכתאות אודות מצבו הכלכלי, רכושו והתחייבויותיו. התובע אינו מפרט נכסים בישראל ולמעשה אינו מפרט כלל נכסים. בנסיבות אלה, אינני סבורה כי יש להציב לפני הנתבעים את הקושי להיפרע מהתובע מקום ש על החברה התובעת להפקיד ערובה שנועדה להבטיח פירעון חוב בגין הוצאות שיפסקו לטובת הנתבעים בצורה קלה ובטוחה (ת"א 36333-05-13 י.ר.א.ם הנדסה אזרחית ותשתיות בע"מ נ' רכבת ישראל בע"מ (21.11. 2013)).

27. בנוגע לגובה הערובה שעל התובעת להפקיד; בנסיבות שלפניי, בשים לב לסכום התביעה (671,338 ₪) מהות טענות הצדדים והיקף הברור הנדרש - בהינתן שמדובר בחברה זרה ובאירועים ופעולות הקשורים לסין עניין המשיק על הוצאות ניהול ההליך ומורכבות הברור בנוגע לטענות נגד נתבעים 2-3 מצד, ותוך איזון מידתי בין זכויות הצדדים מצד , הגעתי לכלל דעה לחייב את התובעת 2 בהפקדת ערובה בסך של 10,000 ₪ לכל אחד מנתבעים 2 ו-3 המיוצגים על ידי בא כוח אחד .

28. התובעת תפקיד בקופת בית המשפט סכום זה במזומן או בערבות בנקאית אוטונומית עד ליום 28.8.2020 ותמציא לתיק עד למועד זה אישור על הפקדת הערובה הכספית.
לא יופקד הסכום עד למועד זה, תימחק התובעת 2 מכתב התביעה.

29. משהבקשה התקבלה בחלקה, אין צו להוצאות.

התיק יובא לעיוני ביום 29.8.20.

ניתנה היום, ו' תמוז תש"פ, 28 יוני 2020, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: יהודה מונטי
נתבע: טריאגונל אינטליג'נט סולושנס בע"מ
שופט :
עורכי דין: