ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין נעלה - בניה השקעות בע"מ נגד עיריית בת ים :

11
לפני כבוד השופטת אפרת בוסני

התובעת:
נעלה - בניה השקעות בע"מ

נגד

הנתבעת:
עיריית בת ים

החלטה

1. האם יש להתיר לנתבעת להגיש הודעה לצד שלישי?

2. התובעת הגישה תביעה כספית על סך של 1,663,637 ₪ כנגד הנתבעת. התביעה הוגשה בסדר דין מקוצר.

3. עניינה של התביעה הוא בחוב נטען של הנתבעת לתובעת בגין היטלי פיתוח צנרת מים, ביוב, תיעול, סלילת כבישים ומדרכות בגין מקרקעין שבבעלות הנתבעת בעיר בת ים. על פי כתב התביעה, בעקבות דרישת תשלום של התובעת ומשא ומתן שהתנהל בין הצדדים, נחתם בחודש ספטמבר 2013 הסכם פשרה בין הצדדים (להלן:" הסכם הפשרה") במסגרתו הוסכם כי הנתבעת תשלם עד ליום 30.4.2014 כפשרה סך של 334,022 ₪ כשהוא נושא הפרשי הצמדה וריבית על פי חוק הרשויות המקומיות (ריבית והפרשי הצמדה על תשלומי חובה) וכי בגין כל סכום שישולם לאחר מועד זה, הנחת הסכם הפשרה לא תחול והנתבעת תשלם את מלוא סכום דרישת התשלום, בצירוף הפרשי הצמדה מיום הוצאת הדרישה.

התובעת טוענת כי למרות אורכות שניתנו לנתבעת , לבקשת עורך דינה, לא שילמה הנתבעת מאום והיא תובעת בגדרה של התביעה את מלוא סכום ההיטלים בצירוף הפרשי הצמדה וריבית על פי חוק הרשויות המקומיות (ריבית והפרשי הצמדה על תשלומי חובה).

4. הנתבעת הגישה בקשת רשות להתגונן הנתמכת בתצהירו של הרב סבג, מנהל הנתבעת, במסגרתה טענה כי הסכם הפשרה שנחתם עם התובעת בוטל על ידי הנתבעת בשל הטעייה ומצגי שווא, לאחר שהנתבעת ומנהלה הוטעו לחשוב שעבודות הפיתוח אכן בוצעו בנכס מקרקעין שבבעלות הנתבעת, ומנהל הנתבעת חסר ניסיון משפטי ובתחום המקרקעין האמין למצגי התובעת עובר לחתימת הסכם הפשרה. אלא שהתברר שעבודות הפיתוח, הביוב, התיעול והסלילה לא בוצעו על ידי התובעת, כי עבודות שבוצעו לא גבלו בנכס המקרקעין של הנתבעת ולא היו בזיקה אליו וכן שהסכומים שנדרשו תאמו שטח שהתובעת ידעה שהוא עתיד להצטמצם משמעותית בעקבות תב"ע שהיא עצמה קידמה אותה עת. בפועל, טוענת הנתבעת, שטח המקרקעין שבבעלותה ה ופחת מ-12,917 מ"ר ל- 3,033 מ"ר.

5. בדיון מיום 13.1.2020 הסכימה התובעת למתן רשות להתגונן לנתבעת. הנתבעת ביקשה להגיש כתב הגנה, ובהחלטה בפרוטוקול הדיון נקבע כי בקשת רשות להגן תתקבל והנתבעת תגיש כתב הגנה.

6. בד בבד עם הגשת כתב הגנה, הגישה הנתבעת הודעה לצד שלישי המופנית נגד מי ששימש לטענתה, כעורך דינה וטיפל בנושא דרישות התשלום של התובעת ומי שייצג את הנתבעת בהסכם הפשרה שנחתם מול התובעת. הנתבעת טוענת כי עורך הדין פעל בניגוד עניינים בכל הקשור לטיפולו בנכס המקרקעין וכי פעל בשני כובעים - כעורך דין וכיזם - כשהוא מבקש לנכס לעצמו ללא השקעה 40% מזכויות הנתבעת בנכס. כן נטען שעורך הדין התרשל, כי כתוצאה מרשלנותו נתבעת הנתבעת לשלם בגין שיווק הפרויקט בנכס שלא יצא אל הפועל כמיליון ₪ (ת.א. 8334-08-19) וכי עורך הדין הגיש נגדה תביעה על סך 14 מיליון ₪ (ת.א 10684-01-17). הנתבעת טוענת עוד בכתב ההודעה לצד שלישי שהסתמכה על עורך הדין בייצוגה בנוגע למקרקעין ולדרישות התשלום של התובעת וכי עורך הדין לא הזהיר את הנתבעת שהוא מצוי בניגוד עניינים שעה שייצג אותה בדרישות התשלום מול הרשויות ושיש לו אינטרס אישי בכובעו כיזם שהנתבעת תשלם את ההיטלים ותשביח את המקרקעין עבורו. כן נטען שעורך הדין התרשל בכך שלא העלה כלפי התובעת את טענות ההגנה שהנתבעת מעלה ולא הסביר לנתבעת שהתובעת אינה זכאית להיטלי הפיתוח ואת משמעות הסדר הפשרה.

בגין כך טוענת הנתבעת שיש לחייב את עורך הדין לשאת בכל תשלום שהנתבעת עלולה להיות מחויבת לשלם לתובעת בתביעה.

7. בעקבות החלטה מיום 13.5.20 הגישה התובעת הודעה ובקשה בקשר להודעת צד ג' והבהירה כי התובעת אינה מסכימה להגשת הודעת צד ג', וטענה כי ההודעה לצד שלישי לא הוגשה באיחור, משהוגשה ביחד עם כתב ההגנה שלמועד הגשתו הסכימה התובעת.

8. הנתבעת מתנגדת להגשת הודעה לצד שלישי, ומכאן הצורך בהחלטה.

עיקר טענות הצדדים
9. הנתבעת מבקשת להתיר לה להגיש את ההודעה לצד שלישי. לטענתה הנתבעת ההודעה לצד שלישי תרכז את ההליכים המשפטיים בהליך אחד ו צד ג' אינו צד זר לתיק, בהיותו מי שהגיע להסכמות שבבסיס התביעה עם התובעת.

עוד טוענת הנתבעת כי ההודעה לצד שלישע לא הוגשה באיחור, שכן התובענה עברה לפסים רגילים וההודעה הוגשה בד בבד עם הגשת כתב ההגנה.

10. התובעת טוענת מנגד שהיא הסכימה למתן רשות להגן, על יסוד טענות הנתבעת בבקשת רשות להתגונן. טענות שצומצמו אך להטעיה לכאורה מצד התובעת, אשר הביאה את הרב סבג, מנהל הנתבעת , לחתום על הסכם הפשרה עם התובעת בהיותו מבוגר, תמים ולא בקיא, בתחום המקרקעין והבניה. כל זאת, כאשר הנתבעת הסתירה שהיא קיבלה ייעוץ וייצוג משפטי ואינה מעלה טענות נגד עורך דינה .

לטענת התובעת טענות הנתבעת לעניין ייצוגה המשפטי עולות כדי הרחבת חזית אסורה לה היא מתנגדת.

לחלופין נטען כי ההודעה לצד שלישי תסרבל את הדיון ותאריכו שלא לצורך.

עוד נטען משהבקשה הוגשה בסדר דין מקוצר ולא הוגשה בקשה מתאימה, דין ההודעה לצד ג' להידחות.

11. בתשובה טוענת הנתבעת כי היא הגישה בקשה להגשת הודעת צד ג' לה צרפה תצהיר.

לגוף העניין טוענת הנתבעת כי היא פרטה בבקשת הרשות להתגונן את כל טענותיה כלפי התובעת, כי היא לא הסתירה ואינה מסתירה את העובדה שהיא הייתה מיוצגת על ידי עו"ד, עניין שאין בו לשנות את טענותיה כלפי התובעת וכי עובדת היות הנתבעת מיוצגת הייתה ידועה היטב לתובעת. דבר קיומו של עורך דין מלווה את הנתבעת הוזכר בכתב התביעה וכתובתו אף שימשה ככתובת הנתבעת בהסכם הפשרה.

מוסיפה הנתבעת וטוענת כי טענות שיש לנתבע כלפי צד שלישי אינן נימוק למתן רשות להתגונן ומשכך לא הועלו על ידי הנתבעת בבקשת רשות להתגונן. אולם משהנתבעת קיבלה רשות להתגונן ורשות להגיש כתב הגנה, היא הגישה בקשה להגשת הודעת צד ג'.

הנתבעת טוענת עוד שאין מדובר בהרחבת חזית, כי הנתבעת אינה מעלה טענות נוספות כלפי התובעת אלא אך טענות כנגד צד ג'.

בשולי תשובתה מבקשת הנתבעת לראות בבקשה להגשת הודעת צד ג' גם בקשה להארכת מועד להגשתה וטוענת שמדובר אך בשלב מקדמי של הדיון והבקשה להגשת הודעת צד ג' הוגשה בד בבד עם הגשת כתב ההגנה.

דיון
12. אקדים ואומר, אינני מתירה לנתבעת להגיש את ההודעה לצד שלישי.

13. תקנה 216 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: "התקנות") קובעת: "בתובענה שנפתחה במסירת כתב תביעה והוגש בה כתב הגנה, רשאי נתבע ליתן לכל אדם, לרבות אדם שהוא בעל דין בתובענה, הודעה לצד שלישי במקרים אלה...."

בתביעות שאינן מוגשות בסדר דין רגיל חלות הוראות תקנה 217 לתקנות המורות כדלקמן:
"(א) בתובענה שלא כאמור בתקנה 216 רשאי בעל דין, תוך שלושים ימים מהיום שהומצא לו כתב התביעה, או תוך זמן ארוך יותר שקבע בית המשפט או הרשם, לבקש מבית המשפט או הרשם רשות ליתן הודעה לצד שלישי במקרים המנויים בתקנה האמורה, כאילו היה נתבע.

(ב) בית המשפט או הרשם רשאי להיעתר לבקשה, לאחר שנתן לשאר בעלי הדין לומר את דברם, או לדחותה, וכן הוא רשאי להורות על החלפת כתבי טענות או לתת כל הוראה אחרת או נוספת, ככל המתחייב ממהותו של העניין".

14. התביעה דנן הוגשה כתביעה בסדר דין מקוצר, ולא כתביעה רגילה. משכך חלות הוראות תקנה 217 לתקנות (ו לא הוראת תקנה 216 לתקנות). היה על הנתבעת לבקש רשות להגשת הודעה לצד שלישי, וזאת תוך 30 יום משהומצא לה כתב התביעה, או תוך זמן ארוך יותר שקבע בית המשפט.

15. בהתאם להחלטה בפרוטוקול הדיון מיום 13.1.2020 היה על הנתבעת להגיש כתב הגנה עד ליום 13.3.2020. כתב ההגנה הוגש על ידי הנתבעת ביום 12.5.20 ואין מחלוקת כי התובעת הסכימה להאריך את המועד להגשתו עד למועד בו הוא הוגש. יחד עם זאת, התובעת לא הסכימה לכך שהנתבעת תגיש הודעה לצד שלישי ואין לראות בהסכמתה להארכת המועד להגשת כתב הגנה, כהסכמה להארכת מועד להגשת בקשה להיתר להגשת הודעה לצד שלישי.
16. העובדה שניתנה לנתבעת רשות להתגונן והיתר להגשת כתב הגנה, אין פרושו שהנתבעת אינה נדרשת להיתר לצורך הגשת הודעת צד ג'. זאת גם אם לטענתה בכל הנוגע לתובעת, אין בטענות הנתבעת משום הרחבת חזית.

בעניין רע"א 8644/15 כלל חברה לביטוח בע"מ נ' וייץ (21.2.2016) נקבע כי בתביעות בסדר דין מקוצר אין לנתבע זכות להגשת הודעת צד שלישי, גם אם ניתנה לו רשות להתגונן. אלא עליו לבקש את רשותו של בית המשפט.

בעניין רע"א 9184/10 גיליץ חברה להשקעות בע"מ נ' אריאלי (15.3.2011) דחה בית המשפט העליון טענ ה של נתבעת שניתנה לה רשות להתגונן מפני תביעה בסדר דין מקוצר לכך שמניין הימים להגשת בקשה למתן רשות להגשת הודעת צד ג' יחל ביום בו ניתנה רשות להתגונן. מפסק הדין עולה כי רק מקום בו מתקבלת בקשת נתבע בסדר דין מקוצר למחיקת כותרת התביעה והתביעה עוברת לפסים רגילים, לא נזקק הנתבע להיתר להגשת הודעה לצד שלישי.

17. במקרה זה, הנתבעת לא ביקשה למחוק את כותרת התביעה, והיא נדרשת לרשותו של בית המשפט למשלוח הודעה לצד שלישי, כאמור בתקנה 217(א) לתקנות.

18. בעניין רע"א 10247/03 ש.נ. גימורים בע"מ נ' בנק הפועלים לישראל בע"מ (16.1.2005) נדחתה טענת נתבע שניתנה לו רשות להתגונן כי עומדת לו זכות, ללא נטילת רשות להגיש הודעת לצד ג' לאחר שניתנה לו רשות להתגונן, תוך שנקבע כדלקמן: "אכן, בידי נתבע בסדר דין מקוצר להראות הגנה אפשרית, ולקבל לפיה רשות להתגונן, אך גם לאחר מתן הרשות עדיין בסדר דין מקוצר עסקינן, ושונה דינו של נתבע שקיבל רשות להתגונן מנתבע בתביעה רגילה".

הנתבעת לא הגישה בקשה להיתר למשלוח הודעה לצד שלישי. הנתבעת, על דעת עצמה, ללא היתר, הגישה לתיק ביום 13.5.2020 כתב הודעה לצד שלישי יחד עם הגשת כתב הגנה. הנתבעת אף לא הגישה בקשה להארכת המועד להגשת בקשה למשלוח הודעה לצד שלישי, הגם שהתביעה הוגשה עוד בשנת 2018 וההחלטה בה ניתנה לנתבעת רשות להתגונן מפני תביעת התובע שהוגשה בסדר דין מקוצר ניתנה ביום 13.1.2020.

19. גם אם אניח שניתן לראות ב"הודעה ובקשה בקשר להודעת צד ג'" שהגישה הנתבעת בקשה להתיר לנתבעת לשלוח הודעה לצד שלישי, הבקשה הוגשה באיחור ניכר. לא הוגשה בקשה להארכת מועד וממילא לא פורטו על ידי הנתבעת טעמים המצדיקים את איחורה. כאמור, על פי תקנה 217(א) לתקנות בקשת רשות ליתן הודעה לצד שלישי יש להגיש תוך 30 יום ממועד קבלת כתב התביעה או מועד מאוחר יותר שקבע בית המשפט.

20. למעלה מזה, גם אם אניח שהנתבעת אינה נדרשת להיתר למשלוח הודעה לצד שלישי וגם אם כטענת הנתבעת היא לא אחרה בהגשת בקשתה (ואינני קובעת זאת) בנסיבות תיק זה, הגם שההליך מצוי בראשיתו, אני סבורה שאין מקום לדון בהודעה לצד שלישי יחד עם התביעה.

תקנה 222 לתקנות מסמיכה את בית המשפט, ביוזמתו, או לפי בקשת בעל דין להורות שנושא ההודעה יידון לאחר סיום הדיון בתובענה או לאחר מתן פסק דין בה , אם הוא סבור כי דיון בנושא התובענה עלול לסבך את הדיון בתובענה שלא לצורך. כזה הוא המקרה כאן.

21. בתצהיר בתמיכה לבקשת רשות להגן טענה הנתבעת להטעיה ומצגי שווא מצד התובעת עובר לחתימתה על הסכם הפשרה, במסגרתו על פי הנטען בכתב התביעה נקבע מתווה לתשלום ההיטלים מושא התביעה. הנתבעות טוענת שהיא ומנהלה, חסר ניסיון משפטי ובתחום המקרקעין, הוטעו על ידי התובעת להאמין שהעבודות מושא דרישת התשלום מתבצעות בנכס מקרקעין של הנתבעת או בזיקה אליו וכי הסכם הפשרה נחתם תוך ניצול תמימותו של מנהל הנתבעת וחוסר הבנתו מצגים שהתברר שהיו מוטעים כי העבודות לא בוצעו, או לא בוצעו בנכס המקרקעין של הנתבעת או בזיקה אליו.

טענה נוספת שעולה בתצהיר המצהיר מטעם הנתבעת בתמיכה לבקשת רשות להתגונן היא שהתובעת, בד בבד עם דרישתה פעלה להקטנת שטח הנכס של הנתבעת במסגרת תב"ע שהגישה. זאת הגם שבתצהירו מאשר המצהיר כי ידע ששטח הנכס יוקטן בעקבות שינוי התב"ע.

22. אין בבקשת הרשות להגן ובתצהיר מטעם הנתבעת בדל של טענה כי עורך הדין שייצג את הנתבעת בנושא דרישות תשלום ההיטלים מושא התביעה וכן עובר לחתימת הנתבעת על הסכם הפשרה, פעל בניגוד עניינים והתרשל. הנתבעת ייחדה את טענותיה בבקשת הרשות להתגונן להטעייתה על ידי התובעת בלבד, ועל יסוד טענות אלה ניתנה רשות להגן והותר לנתבעת להגיש כתב הגנה.

23. גם אם הנתבעת אוחזת בטענות להטעיה ומצגי שווא מצד התובעת בהגנתה כלפי התובעת והיא אינה מבקשת להרחיב את היריעה מול התביעה, טענות הנתבעת כי עורך דינה הוא שהתרשל בייצוגה מול התובעת בכל הקשור לדרישות תשלום ההיטלים ולהסכם הפשרה וכי עורך הדין פעל בניגוד עניינים, יסבכו ויסרבלו את ברורה של התביעה העיקרית שמוקדיה ברורים ואינם מורכבים ויהא בטענות אלה להאריך את ההליך.

24. יתרה מזו, מכתב ההודעה לצד שלישי שהוגש לתיק עולה כי מתנהלים הליכים בין הנתבעת לבין עורך דינה בקשר לטיפולו בנכס המקרקעין של הנתבעת, אותו נכס מושא דרישת החיוב בתשלום היטלים שבמחלוקת בתביעה. במסגרת אותם הליכים - תביעה שהגיש עורך הדין נגד הנתבעת בבית המשפט המחוזי (ת.א. 10684-01-17) והודעה לצד שלישי ששלחה הנתבעת לעורך הדין בתביעה שהוגשה נגדה בקשר למקרקעין (ת.א 833-08-19)- טוענת נתבעת לכך שעורך דינה פעל בניגוד עניינים, כעורך דין וכיזם, כי הוא העדיף את האינטרס האישי שלו על פני הנתבעת וכי עורך הדין התרשל בייצוג הנתבעת בעניינים הקשורים לנכס המקרקעין וגרם לה נזק. טענות דומות לטענות הנטענות בכתב ההודעה לצד שלישי שהוגש בתיק זה.

25. מטרת ההליך של הגשת הודעה לצד שלישי היא לרכז בתובענה אחת את ההליכים המשפטיים בעניין מסוים ואת כל הנובע ממנו; קשירת הצד השלישי להתדיינות, כך שהנתבע לא ייאלץ להתדיין מחדש עם הצד השלישי; הכרעה במערכת היחסים בין הנתבע לבין הצד השלישי; וחיסכון בהוצאות הכרוכות בהגשת תביעה נפרדת נגד הצד השלישי (ר' א. גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, 443). במצב דברים זה, כאשר מתנהלים שני הליכים בין הנתבעת לבין עורך דינה בהן עולות טענות דומות לניגוד עניינים מצד עורך הדין ולרשלנותו בטיפול בעניינים הקשורים לנכס המקרקעין מושא חיובי ההיטלים שבתביעה, תכלית משלוח ההודעה לצד שלישי אינו מושג. צרוף עורך הדין של הנתבעת כצד שלישי להליך יסרבל ויאריך את הליך, ואף עלול להגביר את הסיכון מפני הכרעות סותרות.

26. מכל האמור, אינני מתירה משלוח ההודעה לצד שלישי, וזו תוצא מהתיק.

27. הוצאות התובעת יילקחו בחשבון בסיומו של ההליך.

ניתנה היום, ו' תמוז תש"פ, 28 יוני 2020, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: נעלה - בניה השקעות בע"מ
נתבע: עיריית בת ים
שופט :
עורכי דין: