ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין שאול שמואל נגד נועה אבידן :

לפני כבוד ה שופטת אביגיל כהן

המבקש

שאול שמואל

נגד

המשיבים

  1. נועה אבידן
  2. רפאל אבידן

החלטה

לפני בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט לתביעות קטנות בבת ים (כבוד הרשמת הבכירה ויג'דאן חליחל) מיום 10/6/20 בת"ק 67498-01-20 ולפיו נדחתה תביעת התובע – המבקש והוא חויב לשלם למשיבים הוצאות בסך 500 ₪.

המבקש הגיש תביעה קטנה בסך 4,950 ₪ בגין נזקים שאירעו לרכבו בתאונת דרכים מיום 29/1/19.

לפי כתב התביעה המבקש לא ראה כיצד אירעה התאונה. רכבו חנה ליד בית הספר שבו הוא עובד כשומר. כשהגיע לרכבו ראה שהוא נפגע מתאונה. רכבו היה צמוד לרכב של הנתבעים. סירבו לתת לו פרטים והוא איתר את פרטי האוטו והנהג דרך המשטרה.
לאחר ששלח מכתב התקשר אליו הנתבע (להלן גם: "רפי") הציע לו ללכת לפחח שלו מיפו. לא הגיע לשלם ונעלם. התביעה הוגשה לתשלום הנזק לפי דו"ח שמאי.

הנתבעת – המשיבה 1 לא נהגה ברכב בזמן התאונה.

רפי בכתב הגנתו כתב כי רכבו היה צמוד לרכב התובע. הוא לא יודע מי נצמד למי. בגלל שהתובע שומר בבית הספר של בנו הוא רצה לסייע לו. היפנה אותו לפחח והסכים לשלם 400 ₪ "למרות שאין שום הוכחה שאני גרמתי לו לנזק או שנגרם בכלל נזק" (מתוך כתב ההגנה).
התובע ניגש לשמאי רק 8 חודשים לאחר התאונה ואין לדעת אם הנזקים לפי דו"ח השמאי היו ברכב במועד התאונה.
התובע צירף לכתב התביעה תמונות ממקום התאונה והנתבע ציין כי ניתן לראות ששני כלי הרכב כלל לא נוגעים זה בזה.

5. בדיון שהתקיים ביום 10/6/20 העידו התובע והנתבע רפי.
בפסק הדין נדחתה, כאמור, התביעה.
נקבע:
התובע מאשר כי לא ראה את התאונה. מתמונות שצורפו לכתב התביעה שרואים בהם את מכוניות התובע והנתבע צמודות אין ללמוד "כי רכב הנתבעים הגיע בשלב מאוחר יותר למקום החנייה, אחרי שרכב התובע כבר החנה את רכבו או להפך".

כמו כן בדיקת שמאי 6 חודשים לאחר התאונה מעוררת קושי למצוא קשר סיבתי בין התאונה לבין הנזק הנטען. (ע"א 8104-11-14 כלל חברה לביטוח בע"מ נ' שלמה תחבורה (2009) בע"מ, בר"ע 1035/15 הדר נ' אבוטבול, ת"ק 33589-10-14 שחר נ' בלדב.

נקבע כי במקרה דנן עריכת חוות דעת לאחר זמן ממושך מאז התאונה מנתקת את הקשר הסיבתי בין התאונה לנזק הנטען.

בדיקת מוקד הנזק לא תואמת להתרחשות התאונה בהתאם לתיאורה על ידי התובע.

6. בבקשת רשות הערעור נטען כי בפסק הדין קיימת טעות גלויה ובולטת המצדיקה התערבות ערכאת ערעור בפסק דינו של בית משפט לתביעות קטנות.
אין מחלוקת עובדתית על כך שרכבו של התובע – שומר בית הספר הסמוך חנה במקום כבר משעות הבוקר המוקדמות – ואילו הנתבע הגיע רק בסביבות השעה 14:00 לאסיפת הורים. הוא אישר כי הגיע לאסיפת הורים.
במקרה דנן, חוות דעת שמאי נערכה רק חצי שנה לאחר התאונה כי עד אז הוליך הנתבע את התובע שולל ורק כאשר התובע הבין כי אין מנוס מתביעה פנה לשמאי. תמונות מיום התאונה מוכיחות בנקל כי הנזק נשוא חוות דעת השמאי הוא אותו נזק.
עוד נטען, כי אין זה נכון שמוקד הנזק אינו תואם את אופן התרחשות התאונה כפי שנטען על ידי התובע.
הפגיעה היא בפגוש קדמי של רכב התובע. כל פגיעה קלה בפגוש מחייבת את החלפת כל הפגוש.
הרכב טרם תוקן ובית משפט, אם ימצא לנכון, יכול למנות מומחה מטעמו כדי לבדוק שהנזק הוא כתוצאה מהתאונה.

על כן, יש ליתן למבקש רשות ערעור על פסק דינו של בית משפט לתביעות קטנות ולקבל את הערעור ולבטל את פסק דינו של בית משפט קמא .לחלופין, להחזיר את התיק לבית משפט לתביעות קטנות על מנת שזה ימנה מומחה מטעמו שיבדוק את הרכב ויקבע אם אכן הנזק הינו בשל התאונה ומה עלות תיקון הנזק.

7. לאחר עיון בבקשת רשות הערעור ובתיק בית משפט קמא הגעתי למסקנה ולפיה דין בקשת רשות הערעור להידחות ללא צורך בתשובת המשיבים וזאת מהנימוקים כדלקמן:
א) מטרת בית המשפט לתביעות קטנות היא לפתוח את שערי המשפט בפני "האזרח הקטן" על ידי יצירת מכשיר זמין, יעיל ומהיר לבירורן של תביעות בסדר גודל קטן יחסית, שאילו היו צריכות להתברר בסדר דין רגיל היו הופכות לא כדאיות. מטרה זו מתממשת על ידי פישוט הליכי הדיון, תוך הגמשת סדרי הדין ודיני הראיות וקביעת אגרות משפט נמוכות, האמורות להפוך את בית המשפט לתביעות קטנות לפורום נגיש וידידותי לציבור הרחב, וליתן סעד בגדרים אלה. ראה לעניין זה גם: ח' בן-נון וט' חבקין הערעור האזרחי 544-543 (מהדורה 3, 2012) וכן רע"א 1868/16 ישי רז נ' עופר האפרתי – פסקה י ( 19/6/16).

ערכאת ערעור ממעטת להתערב בפסקי דין שניתנים בבית משפט לתביעות קטנות. התערבות נעשית במקרים חריגים כאשר נגרם לאחד הצדדים עוול קשה או כשמתעוררת שאלה משפטית בדרגת חשיבות גבוהה. ניתן ליתן רשות ערעור גם כאשר נפלה טעות גלויה ובולטת בממצא עובדתי או ביישום הדין.
ראה לעניין זה: רע"א 5623/18 עיריית ירושלים נ' נתנאל מור (9/8/18), רע"א 7535/16 דהרי נ' לדרמן (26/12/16).

כלומר – לא כל טעות אלא טעות גלויה וממשית.

ב) במקרה דנן, אין הצדקה למתן רשות ערעור.
לא מתעוררת שאלה משפטית כלל ובוודאי לא בדרגת חשיבות גבוהה.
אף אם אצא מנקודת מוצא ולפיה רכבו של התובע חנה במקום לפני שהגיע רכב הנתבע, גם אז נותרת בעינה בעיית ניתוק הקשר הסיבתי בין דו"ח שמאי שנערך חצי שנה לאחר תאונה ובין התאונה ובייחוד כאשר עסקינן בתאונה שאירעה כאשר התובע לא היה ברכב ולא ראה את התרחשותה במו עיניו.
בית משפט לתביעות קטנות לא צריך למנות מומחה מטעמו ואף לא צריך לבקש לראות את הרכב במו עיניו.
מציגים לו ראיות ומעידים עדים ועל סמך החומר הראייתי ניתן פסק דין כאשר התובע הוא "המוציא מחברו" ולכן עליו הראיה.
ניתן להבין לליבו של התובע אשר חש סובייקטיבית כי נגרם לו עוול אך אין די בכך על מנת להתערב בפסק דין של בית משפט לתביעות קטנות, אשר אין זכות ערעור עליו.
צריך לבקש רשות ערעור והיא ניתנת רק במקרים חריגים.

8. לסיכום:
א) לאור האמור לעיל דין בקשת רשות הערעור להידחות.

ב) משלא התבקשה תשובה, אין צו להוצאות.

ג) המזכירות תשלח החלטה זו לצדדים.

ניתנה היום, ו' תמוז תש"פ, 28 יוני 2020, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: שאול שמואל
נתבע: נועה אבידן
שופט :
עורכי דין: