ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין שירין גולשן נגד גדעון לוי :

בפני כבוד ה שופט יוסי ברכיה

תובעים

  1. שירין גולשן
  2. אליהו אליסזדה

נגד

נתבעים

  1. גדעון לוי
  2. קמיל לוי
  3. הראל חברה לביטוח בע"מ ח.פ520004078

פסק דין

בפניי תביעת התובעת לפיצוי בגין נזקים לרכבה שאירעו בתאונת דרכים מיום 10.5.19.

לטענת התובעת, התאונה התרחשה בחניון של קאנטרי ברמת השרון.

התובעת ביקשה להחנות את רכבה והמתינה לרכב הנתבעת שביקש אף הוא להחנות, לפתע, כך טוענת התובעת "היא עשתה רברס, נתקעה ברכב שלי ללא זהירות".

התובעת טענה כי הנתבעת לא תמרנה אך "היא נסעה בחוסר זהירות , ואם היה שם אדם הוא היה נמחץ למוות".

התובעת העידה, כי אם הנתבעת הייתה מסתכלת עליה , היא לא הייתה נוסעת ברברס.

כאשר נשאלה התובעת האם היא עמדה בעת התאונה, היא השיבה "אני כבר לא זוכרת, אבל זה היה מצב שלא הסתכלה שהיא נסעה אחורה" (עמ' 2 שורה 28. הדגשה לא במקור).

רכבה של התובעת נפגע בצידו השמאלי קדמי בסמוך לדלת הנהג.

הנתבעת העידה, שהיא חיפשה מקום להחנות את רכבה, לפתע הבחינה בחנייה בין שתי מכוניות, היא התכוונה להיכנס למקום הריק, נעמדה "ופתאום אני מרגישה דחיפה, לא הבנתי מה קורה, עצרתי על המקום, והיא נכנסה בי בצד ימין" (עמ' 3 שורות 6-8 ).

הנתבעת הודתה שאמנם היא לא הייתה בנסיעה, אבל היא הייתה צריכה להתיישר (שם, שורה 10).

הנתבעת העידה "לא הייתה לך סבלנות להמתין שאני אתיישר".

רכבה של הנתבעת נפגע בחלקו האחורי - ימני שפשוף קל ולא משמעותי , שלא תוקן.

דיון והכרעה:
לאחר ששמעתי את עדויות הנהגות, עיינתי בתמונות הנזקים של הרכבים, ואף שמעתי את השמאי שהגיע לזירת התאונה לאחר התרחשותה, ואף את עדותו של הנתבע 1 בעלה של הנתבעת 2 שאף הוא הגיע לזירה לאחר התאונה, הגעתי לכלל מסקנה שיש לחלק את האחריות בין הנהגות באופן שווה. להלן הנימוקים:

התרשמתי כי הייתה אי הבנה בין הנהגות באשר לכוונתן.

בתחילה העידה התובעת שהייתה במצב עצירה בעת התאונה, אך בהמשך העידה בעת חקירתה הנגדית, כי היא לא זוכרת אם היא התקדמה או שהיא עצרה. מכאן אני מסיק, כי בעת התאונה התובעת הייתה בנסיעה איטית.

הנתבעת מנגד, אמנם העידה בתחילה כי נעמדה ואז הרגישה דחיפה מצד התובעת, אך בהמשך עדותה היא גם העידה שהיא התכוונה להתיישר, משמע שעולה מעדות הנתבעת כי טרם השלימה את פעולת החנייה, ואני קובע כי אף היא הייתה בתנועה מסוימת- איטית בסמוך לתאונה.

בנסיבות אלו עולה, ששתי הנהגות היו בתנועה איטית בעת התאונה, התאונה נבעה מחוסר הבנה הדדי של התנהלות כל נהגת.

לכן מצאתי לקבוע, כי האחריות לתאונה מוטלת על שתי הנהגות באופן שווה.

נזק:
התובעת הציגה חוות דעת של השמאי מר שבתאי יורם (שאף התייצב לדיון), על פי חוות דעת זו , הנזק לרכב הינו 2,9 84 ₪. יצוין כי התובעת לא תיקנה את רכבה, ואולם אין בכך בכדי לשלול את זכותה לקבל את מלוא ערך הנזק בהתאם לחוות דעת השמאי (מפנה לפסק דין שנתתי בתא"מ (שלום הרצליה) 40972-09-14 קנפו נ' גני, [פורסם בנבו] 19.6.16). כמו כן נשאה התובעת בשכר טרחת השמאי בסך של 795 ₪.

סך כל נזק התובעת, הסתכם בשיעור של 3,779 ₪.

הנתבעת 1 אחראית למחצית מנזק זה, היינו לסך זה 1,890 ₪ .

סיכום:
על הנתבעים באמצעות נתבעת 3 לשלם לתובעת סך של 1,890 ₪ . כאשר סך זה נושא ריבית והפרשי הצמדה מיום התאונה ועד ליום התשלום המלא בפועל.

כן ישלמו הנתבעים בתוך 30 יום, באמצעות הנתבעת 3 לתובעת סך של הוצאות 400 ₪, שאם לא כן, סך זה יישא ריבית והפרשי הצמדה החל מהיום ועד ליום התשלום המלא בפועל.

רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 15 יום

ניתנה היום, ו' תמוז תש"פ, 28 יוני 2020, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: שירין גולשן
נתבע: גדעון לוי
שופט :
עורכי דין: