ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין אהרון עפגין נגד המאגר הישראלי לביטוח רכב-"הפול" :

לפני כבוד ה שופטת יעל בלכר

המבקש
(המערער)

אהרון עפגין
ע"י ב"כ עו"ד ענבל אברהמי דרוקר

נגד

המשיבה
המאגר הישראלי לביטוח רכב-"הפול"
ע"י ב"כ עו"ד משה עבדי

החלטה

לפניי בקשת המבקש להארכת מועד להגשת ערעור על החלטת בית המשפט קמא מיום 30/4/19, עד למועד הגשתו בפועל .

הבקשה להארכת מועד הוגשה בהמשך להחלטה קודמת מיום 4/6/20, שבה קבעתי כי הערעור מיום 26/6/19 הוגש באיחור , שכן בשים לב למועד ההמצאה של פסק הדין, המועד להגשתו הוא 16/6/19 . כאמור, מבוקש להאריך את המועד להגשת הערעור עד למועד הגשתו בפועל (אורכה של 10 ימים) .

הערעור מופנה כנגד החלטת בית משפט השלום, שלפיה נדחתה התביעה כנגד המשיבה על הסף, מחמת העדר עילה ( ההחלטה). יצוין כי התביעה הוגשה כנגד המשיבה ( "הפול") וכנגד קרנית וממשיכה לפי שעה להתנהל כנגד קרנית.
בכל הקשור לתביעה כנגד "הפול" נקבע בהחלטה כדלקמן:
"9. בנסיבות העניין אני סבורה, כי כתב-התביעה אינו מגלה כל עילת תביעה כנגד הנתבעת 1 [המשיבה בהליך זה - י'ב'] . אין חולק בין הצדדים, כי התובע הוא שרכב על האופנוע בעת התאונה ומעיון בתעודת ביטוח חובה כמו גם בהצעת הביטוח החתומה על-ידי צד ג' 1 הבעלים הרשום של האופנוע, עולה כי זה האחרון ביקש לערוך ביטוח חובה המכסה אך את נהיגתו באופנוע. בהתאם לכך, הוציאה הנתבעת 1 פוליסת ביטוח מסוג 'נהג אחד נקוב בשם' ובתעודת ביטוח החובה נרשמה הערה מפורשת בדבר הגבלת הכיסוי הביטוחי, המודגשת באותיות קידוש לבנה, ולפיה הרשאים לנהוג ברכב: '... עלימה יוסף רחמים בלבד [ההדגשה במקור], הוא צד ג' 1... מכאן ובהינתן, כי נהיגת התובע באופנוע אינה מכוסה בפוליסת הביטוח שהוציאה הנתבעת 1, ממילא שדין התביעה כנגדה להידחות."

לטענת המבקש, הגשת הערעור באיחור נובעת מטעות בתום לב של המזכירה במשרד באת-כוחו וסיכויי הערעור טובים משום שבית המשפט קמא דחה את תביעתו על הסף. עוד ציין המבקש את נסיבותיו וביקש שלא לסגור את דלתות בית המשפט בפניו. ב"כ המבקש הוסיפה כי מלכתחילה לא סברה שהערעור הוגש באיחור (שכן סברה כי הצפיה שנרשמה בנט המשפט אינה מסירה כדין) ואף אם הוגש באיחור, מדובר באיחור של מספר ימים שלא גרם לכל נזק. מנגד, סגירת דלתות בית המשפט בפני המבקש הן "הרות אסון עבורו".

לפי הטענה, המבקש נפגע אנושות בתאונת דרכים קטלנית ונותר נכה (100%) ללא אפשרות שיקום, שעה שרכב על אופנוע של חברו, בעוד שהוא וחברו סבורים כי ביטוח המשיבה תקף גם על נסיעת המ בקש או כל נהג אחר. לטענתו, פנייתו לבעל הפוליסה העלתה שהוא ביטח את הנהיגה באופנוע לכל נהג, בסכום הגבוה ביותר הקיים והאופנוע שימש את המבקש בעבודתו כשליח. בית המשפט קמא התעלם מטענת המבקש כי בעל הפוליסה שילם את הסכום המרבי לפי תעריף "הפול", פרט שיש בו לפי הטענה, כדי ללמד על כוונת בעל הפוליסה לבטח כל נהג על האופנוע. לטענת המבקש פסק הדין ניתן בשלב מוקדם מאוד של ההליך, טרם שבוצע הליך גילוי מסמכים, מבלי שנבדקה גרסתו של בעל הפוליסה, מבלי להתייחס לעובדות הנטענות ואף תוך התעלמות מטענות ההטעיה שנטענו כל פי "הפול" ומבלי שנבדקו טענות המבקש , ללא כל בדיקה, חקירה או דיון מקדמי. נטען כי ההחלטה לסלק על הסף בטרם ביצוע הליך גילוי מסמכים או בחינת ראיות בנושא החבות, שגויה ו אינה עולה בקנה אחד עם פסיקת העליון באשר לזהירות הנדרשת בדחיית תובענה על הסף בשל היעדר עילה. כמו כן, לנוכח הפגיעות הקשות שנגרמו למבקש, הנכות בשיעור מלא, ואופיו הסוציאלי של חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975, יש לבחון את טענותיו לעומק ולא לאפשר דחייה על הסף אך בשל טענת המשיבה כי מדובר בפוליסת נהג נקוב, טענה שהוכחשה ע"י המבקש.

לתמיכה בטענה לסיבת האיחור צורף תצהירה של הגב' צרפתי, מזכירה במשרד ב"כ המבקש. לפי התצהיר, הנ"ל אחראית על פתיחת ההחלטות בנט-המשפט. לפי המצוין בתצהיר, נפלה טעות בתום לב, בעת שרשמה כי תאריך הגשת הערעור ליום 26/6/19 במקום 16/6/19 כך (ס' 4 לתצהיר): "בדקתי את מערכת הליגל במשרד על מנת לתת תשובות מדויקות לגבי המועד- בתיק של עפגין אהרון פתחתי את פסק הדין מאזור החלטות אחרונות, וכתבתי ביומן מועד אחרון לערעור ל- 26.6.19 . היום אני מבינה שכנראה נפלה אצלי טעות וכך הוטעו במשרדי במקום לרשום ב- 16.6.19."

המשיבה מתנגדת לבקשה. לטענתה, טעות משרדית לא הוכרה כ"טעם מיוחד" כנדרש לצורך הארכת המועד להגשת ערעור, הבקשה להארכת המועד לא הוגשה בתוך המועד להגשת הערעור וסיכויי הערעור קלושים לאור קביעת בית המשפט קמא, שלפיה טענות המבקש יכולות להישמע מפי המבוטח בלבד, שאינו המבקש. בנוסף, ההליך בפני בית המשפט קמא ממשיך להתנהל כנגד קרנית ומשכך, דחיית הבקשה לא תותיר את המבקש בהכרח ללא פיצוי.

דיון והכרעה
ככלל, על בעל-דין להגיש ערעור בגדרי המועדים הקבועים בדין. כלל זה מושתת על עקרון סופיות הדיון והצורך בהצבת גבול להתמשכות ההליכים; הציפייה של הצד שכנגד שלא להיות מוטרד לאורך זמן רב בנוגע לפסק-דין שבו זכה; האינטרס של בעלי הדין ושל הציבור בכללותו לחיזוק היציבות, היעילות והוודאות המשפטית; וכן, השאיפה להימנע מקשיים הכרוכים בניהול דיון בערעור או בבקשת רשות ערעור שהוגשו באיחור (בש"א 2487/14 ביבי נ' ליפר, ניתן ביום 14/5/2011).

יחד עם זאת, לפי תקנה 528 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, שמורה לבית-המשפט הסמכות להורות על הארכת מועד הקבוע בחיקוק בהתקיים "טעמים מיוחדים שיירשמו". כך קובעת התקנה: "מועד או זמן שקבע בית המשפט או הרשם לעשיית דבר שבסדר הדין או שבנוהג, רשאי הוא, לפי שיקול דעתו, ובאין הוראה אחרת בתקנות אלה, להאריכו מזמן לזמן, אף שנסתיים המועד או הזמן שנקבע מלכתחילה; נקבע המועד או הזמן בחיקוק, רשאי הוא להאריכם מטעמים מיוחדים שיירשמו".

בקשה להארכת מועד נבחנת בשני שלבים. בשלב הראשון, נבחן קיומו של טעם מיוחד המצדיק את קבלת הבקשה. אם נמצא טעם שכזה, יש לעבור לשלב השני, בו נבחן קיומם של שיקולים לדחיית הבקשה ובכלל זה, האינטרס הצד שכנגד בהסתמכות על סופיות הדיון (ראו בן נון וחבקין הערעור האזרחי (מהדורה שלישית , 2012) עמ' 168-170; בש"א 2487/14 הנ"ל; בש"א 8359/11 פלונית נ' פלוני ניתן ביום 25/12/11).

בבש"א 954/11 הוליס תעשיות בע"מ נ' מדינת ישראל (14/3/2011) ציין כבוד השופט ג'ובראן את השיקולים אותם על בית המשפט להביא בחשבון בבואו להכריע בבקשה להארכת מועד להגשת ערעור, כדלקמן: "מכיוון שעניין לנו באיזון קונקרטי בכל מקרה ומקרה לפי נסיבותיו על פי מכלול השיקולים קשה מאוד לקבוע כללים הידועים מראש למקרים בהם תינתן הארכת מועד ולמקרים בהם תידחה הבקשה. אולם ניתן להצביע בין היתר על השיקולים הבאים שיש להביא בכלל חשבון: הסיבה לעיכוב בהגשת ההליך, משך האיחור, קיומו של הליך תלוי ועומד, מהות ההליך, הסתמכות בעל דין שכנגד וסיכוייו הלכאוריים של ההליך הערעורי לגביו מתבקשת הארכת המועד... ככלל נקבע, כי טעם מיוחד המצדיק הארכת מועד הינו קיומן של נסיבות חיצוניות שאינן בשליטת בעל דין .., ואילו מקום בו טעמי האיחור נעוצים בבעלי הדין עצמם או בבאי כוחם, לא יהיה בדרך כלל צידוק להארכת המועד שהוחמץ. יודגש כי אין המדובר ברשימת שיקולים ממצה. שאלת קיומם של טעמים מיוחדים להארכת מועד תיבחן תמיד על פי מכלול נסיבות העניין". ראו גם בש"א 5636/06 נשר נ' גפן , כבוד הש' ביניש מיום 23/8/2006).

ביישום הדין לענייננו, אני סבורה כי יש מקום להיעתר לבקשה ולהאריך את המועד להגשת הערעור, עד למועד הגשתו בפועל. לבקשה צורף תצהיר מפורט באשר לטעות שהובילה לאיחור בהגשת הערעור. נחה דעתי כי מדובר בטעות קולמוס בתום לב וסבורני כי בשקילת מכלול השיקולים הרלבנטיים לעניין, אין מקום לחסום את דרכו של המ בקש לערכאת הערעור בשל כך . האיחור כאן, אף שאינו זניח, אינו איחור כבד ו הפגיעה באינטרס ההסתמכות של "הפול" ככל שהתגבש, אינה שקול ה בנסיבות העניין, לתוצאה הקשה בדמות שלילת זכות הערעור. זאת, בשים לב לכך שתביעתו של המבקש כנגד "הפול" נדחתה על הסף בהעדר עילה, כבר בתחילתו של ההליך בבית משפט קמא. גם אם ככלל, טעויות מן הסוג שארע כאן סווגו בפסיקה כטעות משרדית שלרוב אינה מהווה "טעם מיוחד" להארכת מועד, לא אלה פני הדברים במקרה דנן, שכן קשה להלום כי בנסיבות העניין תישלל גם זכותו של המבקש להישמע לפני ערכאת הערעור. בענייננו, יש ליתן משקל משמעותי לזכות הגישה לערכאות ולקבוע כי התקיים טעם מיוחד המצדיק את הארכת המועד להגשת הערעור (ראו גם: בן נון וחבקין, שם, בעמ' 177 טקסט סמוך לה"ש 121 וכן, החלטתי בהפ"ב 16533-05-17 גביש נ' דואן מיום 24/7/17 ).

אך לאחרונה קבע בית המשפט העליון (פה אחד, מפי כבוד הש' הנדל) בע"א 6296/19 פלוני נ' פרופ' היס מיום 31/5/20 כי "נסכם בכלל הידוע, לפיו דחיית תביעה על הסף מטעם של כישלון העילה הינה חריג. המסקנה לפיה ניתן לדחות מלכתחילה תביעה כזו שהוגשה, יש בה - שלא במכ וון - מניעת יומו של התובע בבית המשפט.". הדברים נאמרו בפסק הדין שניתן בערעור על פסק דין שבו נדחתה תביעת המערער על הסף, מכוח העמדה שהסכם הוויתור שנחתם במסגרת הסכם פשרה בהליך קודם בין הצדדים מכ סה גם את עילת התביעה הנוכחית . התובע-המערער התנגד לכך ופסק הדין ניתן "על הסף" ללא שמיעת ראיות ומבלי שניתנה למערער אפשרות לנסות ולהוכיח את טענותיו העובדתיות בקשר להסכם הפשרה , בדיון בבית המשפט.
מבלי שיש בכך, כמובן , משום קביעה כשלהי בערעור שבכותרת לגופו או כדי לכבול את שיקול הדעת של ערכאת הערעור לגופו של עניין, סבורני כי הדברים יפים לכאן בכל הקשור למשקל שיש ליתן לזכות הגישה לערכאות כשבסילוק על הסף עסקינן, ב מסגרת בחינת הבקשה להארכת מועד להגשת הערעור. כאמור, ענייננו בבקשה לאורכה להגשת ערעור על פסק הדין שדחה את תביעת המערער כנגד "הפול" על הסף בשלב ראשוני של ההליך ; ובמכלול הנסיבות והאורכה שהתבקשה, יש ליתן אורכה להגשת ערעור כמבוקש, על מנת שהמערער יוכל להביא את הדברים לבחינתה של ערכאת הערעור .

סוף דבר: הבקשה מתקבלת. המועד להגשת הערעור מוארך עד למועד הגשתו בפועל.
בנסיבות העניין, איני עושה צו להוצאות.

ההחלטה ניתנה בסמכותי כרשמת.
המזכירות תדוור לצדדים.

ניתנה היום, ז' תמוז תש"פ, 29 יוני 2020, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: אהרון עפגין
נתבע: המאגר הישראלי לביטוח רכב-"הפול"
שופט :
עורכי דין: