ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין חיים ירמיה נגד המוסד לביטוח לאומי :

29 יוני 2020
לפני: כבוד השופטת סאוסן אלקאסם

התובע:
חיים ירמיה
ע"י ב"כ: עו"ד דניה קמרון שורץ

-
הנתבע:
המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ: עו"ד שירלי וינגרטן צ'רניקר

החלטה

בהמשך להסכמת הצדדים למינוי של מומחה- יועץ רפואי בתחום א.א.ג., אני קובעת כדלקמן:

1. מינוי מומחה רפואי:
ד"ר אליעזר ברקו, מומחה בתחום א.א.ג., מתמנה בזאת לשמש מומחה יועץ רפואי (להלן: "המומחה"), לשם מתן חוות דעת רפואית בשאלות המפורטות להלן בהחלטה זו והמתייחסות לתובע, וזאת תוך 30 ימים מקבלת החלטה זו.

2. מסמכים רפואיים:
להחלטה זו מצורפים מסמכים כמפורט להלן:
א. כרטיס רפואי מקופ"ח מכבי - כללי, א.א.ג, תעסוקתי.
ב. מסמכים רפואיים שצורפו לכתב התביעה.
ג. מסמכים רפואיים שצורפו לכתב ההגנה .

3. העובדות:
א. התובע יליד 1953.
ב. התובע עבד בין השנים 4/1978 – 1/2020 כמכונאי מטוסים בתעשייה האוירית וכי במסגרת עבודתו נחשף לרעש מזיק.
ג. התובע עבד עם מגני אוזניים.
ד. יתר הפרטים כעולה מתיקו הרפואי של התובע .

4. הוראת סעיף 84א לחוק:
סעיף זה קובע כך –
"(א) אין רואים בליקוי שמיעה שעקב חשיפה לרעש, תוצאה של פגיעה בעבודה אלא אם כן התקיימו כל אלה –
(1) המבוטח נחשף בעבודתו לרעש התקפי ומתמשך, העולה על המותר לפי סעיף 173 בפקודת הבטיחות בעבודה [נוסח חדש], התש"ל-1970 (להלן – רעש מזיק);
(2) כושר השמיעה פחת, בשיעור של 20 דציבל לפחות בכל אחת מהאוזניים;
(3) הוגשה למוסד תביעה להכרה בליקוי השמיעה כפגיעה בעבודה, בתוך 12 חודשים מהיום המוקדם מבין אלה –
(א) היום שבו תועד הליקוי לראשונה ברשומה רפואית כמשמעה בסעיף 17 בחוק זכויות החולה, התשנ"ו-1996 (בסעיף זה – רשומה רפואית);
(ב) היום שבו, לדעת הועדה הרפואית או הועדה הרפואית לעררים כמשמעותן בפרק זה, לפי הענין, החלה הירידה בשמיעה.

(ב) רעש תמידי באוזניים (להלן – הטינטון) עקב חשיפה לרעש, לא יוכר כפגיעה בעבודה אלא אם כן התקיים האמור בסעיף קטן (א), וכן כל אלה –
(1) כושר השמיעה בתדירויות הגבוהות פחת בשיעור של 25 דציבל לפחות בכל אחת מהאוזניים; לעניין זה, "תדירויות גבוהות" – תדירויות של 3000 ו – 4000 מחזורים בשניה;
(2) הטינטון תועד לראשונה ברשומה רפואית, לפני שהמבוטח חדל לעבוד בחשיפה לרעש מזיק;
(3) הפגיעה בתפקוד עקב הטינטון חייבה פניות חוזרות ונשנות לטיפול רפואי, שתועדו ברשומה רפואית".

6. המומחה מתבקש להשיב על השאלות הבאות:
1) האם סובל התובע מליקוי שמיעה? ואם כן- האם זו ירידה בשמיעה בתדירויות הדיבור, האופיינית לחשיפה לרעש מזיק?

2) האם כושר שמיעתו של התובע פחת בשיעור של 20 דציבל לפחות בכל אחת מהאוזניים בממוצע תדירויות הדיבור בלבד?

3) במידה ואכן מדובר בירידה בשמיעה בתדירויות הדיבור, שנגרמה גם בגין תהליך תחלואתי וגם בגין חשיפה לרעש, האם השפיע מה שאירע בעבודה על הופעת ליקוי השמיעה ובאיזו מידה?

רק במידה וניתן לקבוע, כי התובע סובל מליקוי שמיעה בתדירויות הדיבור האופייני לחשיפה לרעש מזיק, שנגרם כתוצאה מחשיפתו לרעש בעבודה וכושר שמיעתו פחת בשיעור של 20 דציבל לפחות בכל אחת מהאוזניים – מתבקש המומחה להשיב על השאלות הבאות, אשר מתייחסות לטינטון:

4) האם התובע סובל מטנטון תמידי?

5) האם התובע עומד בתנאי סעיף 84א(ב)(1) לחוק, כך שכושר שמיעתו בתדירויות הגבוהות פחת בשיעור של 25 דציבל לפחות בכל אחת מהאוזניים?

6) ככל שהתשובה לשאלות 4,5 חיוביות, האם יש קשר סיבתי בין הטינטון לבין תנאי עבודת התובע ברעש מזיק?

7. המומחה מתבקש לבסס את חוות דעתו על העובדות שנקבעו בהחלטה זו ועל המסמכים הרפואיים המצורפים, מהם ניתן ללמוד על מצב בריאותו של התובע.

8. לתשומת לב המומחה יוער, כי הכלל בבית הדין לעבודה, שאין בודקים את התובע, אלא אם באופן חריג מבקש זאת המומחה.

9. כמו כן יצוין, כי אין הצדדים רשאים לפנות ישירות אל המומחה.

10. שכר טרחת המומחה ישולם מקופת בית-הדין, כמקובל.

11. על המומחה ליתן את חוות דעתו בדרך שבה ניתנת חוות דעת של מומחה לפי פקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א – 1971 (להלן – פקודת הראיות), וסעיף 2.8 להוראת תכ"ם 13.9.0.7 ובכלל זה לפרט את פרטי השכלתו וניסיונו, וכן להצהיר כי ידוע לו שחוות דעתו ניתנת במקום עדות בבית הדין על המשתמע מכך. הוגשה חוות דעת שלא בהתאם לדרך הקבועה בפקודת הראיות, רשאי בית הדין מיוזמתו או לבקשת הצדדים לבקש מהמומחה לתקן את חוות דעתו. למען הסר ספק, הגשת חוות הדעת שלא בהתאם לאמור אינה מצדיקה, כשלעצמה, את פסילת חוות הדעת.

12. אם וככל שמי מהצדדים היה או עודנו בקשר עם המומחה, לגבי תובענה זו או הפגיעה מושא התובענה, לרבות חוות דעת שקיבל מהמומחה, יגיש הודעה בכתב לבית דין זה וישירות לצד שכנגד, תוך 7 ימים ממועד קבלת החלטה זו.

13. המזכירות תמציא העתק ההחלטה לצדדים ולמומחה.

14. התיק יובא לעיוני ביום 30.07.2020.

ניתנה היום, ז' תמוז תש"פ, (29 יוני 2020), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.


מעורבים
תובע: חיים ירמיה
נתבע: המוסד לביטוח לאומי
שופט :
עורכי דין: