ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין גלינה לינדן נגד המוסד לביטוח לאומי :

לפני:

כבוד השופטת יפית מזרחי-לוי
המערערת
גלינה לינדן
ע"י ב"כ: עו"ד מלכיאל חדד
-
המשיב
המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ: עו"ד אריק יעקובי

פסק דין

זהו ערעור לפי סעיף 123 ל חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] התשנ"ה-1995 על החלטת הוועדה הרפואית לעררים מיום 2.12.19 (להלן: " הוועדה"), אשר קבעה כי לא חלה החמרה במצבה של המערערת בכל הנוגע לנכות שנקבעה לה בצווארה כתוצאה מ תאונת דרכים מיום 27.2.13 שהוכרה כפגיעה בעבודה.
להליך זה קדמו מספר הליכים לפני הוועדות השונות והליכים לפני ביה"ד האזורי והארצי. משההליכים רלוונטיים לבקשת המערערת להתערבות בהחלטת הוועדה, אפרט ב קצרה.
למערערת נקבעה בוועדה הרפואית מדרג א' מיום 27.6.14 נכות זמנית בדרגות שונות וכן נכות רפואית צמיתה בשיעור 0% בנימוק כי מדובר בהחמרה זמנית וחולפת. על החלטה זו הגישה המערערת ערר.
הוועדה הרפואית לעררים מיום 19.5.15 קיבלה את הערר בחלקו וקבעה למערערת נכות רפואית צמיתה בשיעור 10% אך מנכות זו ניכתה 5% בגין מצב קודם, בנימוק כי בכרטיס הרפואי של המערערת נמצאו שינויים ניווניים בעמוד השדרה הצווארי קודם לתאונה.
המערערת הגישה ערעור לבית הדין אשר קיבל טענתה כי הוועדה לא הפנתה לתיעוד הרפואי ממנו עולה עדות לקיומה של נכות עובר לתאונה באופן המצדיק ניכוי מצב קודם. ניתן תוקף של פסק דין להסכמת הצדדים לפיה עניינה של המערערת יושב לוועדה הרפואית לעררים על מנת שתשקול עמדתה בשנית.
הוועדה לא שינתה החלטתה והמערערת הגישה ערעור נוסף. הערעור התקבל והוחזר לוועדה בהרכב אחר. בר"ע שהוגשה נדחתה.
ביום 7.3.18 התכנסה ועדה רפואית לעררים בהרכב חדש, וקבעה כי בבדיקתה לא מצאה כל הגבלה בתנועה. משכך קבעה למערערת נכות בשיעור 0%. החלטה זו הינה חלוטה.
המערערת הגישה תביעה להחמרת מצב מכוחה התכנסה הוועדה שבענייננו. קודם לוועדה לעררים ניתנה החלטת הדרג הראשון מ יום 29.4.19 לפיה לא נמצאה החמרה .
הוועדה נשוא הערעור דחתה הערר וקבעה כי לא חלה החמרה אולם קבעה זאת בהשוואה שקביעה קודמת שבוטלה ולא בהשוואה להחלטה חלוטה כאמור מיום 29.4.19. משכך נקבע כי למערערת 10% נכות מהם וניכתה הוועדה מצב קודם בשיעור 5%.
הצדדים אינם חלוקים באשר לטעות שנפלה בהחלטת הוועדה בהתייחסה לקביעה שבוטלה ולא להחלטה חלוטה שקבעה למערערת 0% נכות.

טענות הצדדים:
לטענות המערערת על בית הדין להתערב בקביעת הוועדה ולקבוע כי לא ניתן לנכות מצב קודם. משכך ולאור קביעתה כי למערערת 10% נכות, יש לקבוע נכותה בהתאם וללא כל ניכוי, וללא השבה של עניינה לוועדה.
המשיב סבור כי החלטת הוועדה שגוייה בכללותה, עת הסתמכה על החלטה שבוטלה מיום 22.11.16 ולא על החלטה אחרונה חלוטה שקבעה למערערת 0% נכות מיום 7.3.18 . משכך הסכים המשיב להחזיר עניינה של המערערת לוועדה לצורך דיון מחדש והפניית הוועדה לאמור לעיל.

דיון והכרעה:
בדיון לפניי ביום 28.6.20 הסכימו הצדדים להחזיר את עניינה של המערערת לוועדה לעררים נוכח הטעות כאמור לעיל, אולם לא הצליחו להסכים על נוסח ההנחיות לוועדה.
הצעתי לצדדים בדיון נדחתה על ידיהם. משכך אין מנוס מהכרעה בנוגע להנחיות לוועדה עם החזרת עניינה של המערערת לדיון מחדש.
עיון בפרוטוקול הוועדה מעלה כי טעות נפלה אצל הוועדה שעה שפסקה כי: "הוועדה עיינה בפרוטוקול מתאריך 22/11/16 בו נקבעה נכות בת 10% לפי סעיף 37(5)א מהם יוחסו לתאונה הנדונה".
אף שהוועדה פירטה באריכות את טענות המערערת, בדקה אותה ופרטה ממצאיה, ואף הגיעה על בסיסם למסקנות רפואיות, הרי שבדיון שערכה לגבי קיומה של החמרת מצב, השוותה את ממצאיה ומסקנותיה לקביעת וועדה שבוטלה, ולא לקביעה הנכונה.
משכך נכון להחזיר עניינה של המערערת להחלטת הוועדה, על מנת שתשוב ותדון בשאלת ההחמרה בשים לב לכך שעליה להשוות המצב כפי שמצאה אותו בבדיקתה, לקביעה קודמת מיום 7.3.18.
יחד עם זאת, כאמור, הוועדה ביצעה בדיקה מקיפה ומצאה כי יש למערערת מגבלה המזכה בנכות:
"התייחסות לממצאי בדיקות וצילומים:
הוועדה עיינה בצילומי ע"ש צווארי מתאריך 11/8/1+ שינויים ניווניים מתקדמים בגובה 6 5L המתבטאים באי סדירות אוסטאופיטים (תמונה בלתי ספציפית)
הוועדה עיינה בצילומי CT ע"ש צווארי מ – 22/4/13 אין אפשרות לפתוח את הדיסק מעבר ל – 2 תמונות הדיסק שרוט.
הוועדה עיינה בצילומי MRI ע"ש צווארי מתאריך 22/7/13 שינויים ניווניים C5 6 המתבטאים בדיסקופטיה וכן בלט דיסק קל יותר C4 5 ללא אות מאילופטי מחוט השגרה בהחתכים אקסיאליים בלט דיסק דיפוזי מרכזי ימני בגובה L5 6 הוועדה עיינה בתיק ראומטולוגי בתקופה שקדמה לתאונה ולאחריה תוארו פתולוגיות ראומטולוגיות הקשורות בין היתר למחלה אוסטאוארטריטית ולמחלה ראומטולוגית ולא לאחריה צוינו תלונות כאבי צוואר.
התאונה ולא לאחריה צוינו ע"ש צוואר מתאריך 12/3/13 שינויים ניווניים ניכרים מסוימת ב C4 5 בצילומי כיפוף ישיר קיימת תזוזה מסוימת ב C4 5 לציין כי צילומי כיפוף ישיר מדגימים תנועתיות טובה של הצוואר ".

16. הוועדה אף סיכמה ממצאיה ועולה מהמסמכים הרפואיים, והגיעה למסקנות הבאות:
"ממצאי בדיקת הוועדה מעלים כי קיימת הגבלה קלה בתנועות ע"ש צווארי בבדיקות הדימות הודגמו ב – 2013 וגם ב – 2019 שינויים ניווניים בעיקר ב C5 C6 כולם טיפוסיים אשר אינם תואמים כל פתולוגיה טראומתית מאחר ולחולה נרשמו אבחנות של ארטוביה סומטית וראמוטיאייד ארטיקיאטיס ומאחר ושינויים אלו תוארו כבר בסמוך לתאונה אין כל ספק כי קיי ם רקע קודם.
הוועדה עיינה בפרוטוקול מתאריך 22/11/16 בו נקבעה נכות בת 10% לפי סעיף 37(5)א מהם יוחסו לתאונה הנדונה.
הוועדה סבורה כי קביעה זו תואמת את מצבה הנוכחי וכי יש מקום לחלוקת אחריות בשיעור של מחצית לתחלואה קודמת ידועה ומחצית נזקפת על חשבון התאונה בנדונה מאחר וקבעו כבר בעבר מסכמת הוועדה כי אין החמרה במצבה".

17. ברי אם כן כי החלטת הוועדה, בשל הטעות הבסיסית שבשלה התייחסה לקביעה שגויה כמצב לפני ההחמרה, לא דנה כלל בשאלה האם המצב כפי שמצאה אותו קשור לתאונה אם לאו, משסברה בטעות כי קיימת החלטה חלוטה בעניין וביחס אליה לא מצאה כל החמרה. משכך אין מדובר בנושא משפטי בלבד של ביטול החלטתה לניכוי מצב קודם ויש מקום להחזיר את עניינה של המערערת לוועדה על מנת שתקבע את נכותה של המערערת כתוצאה מהחמרת מצב הנובעת מהתאונה.

18. על הוועדה לערוך דיון מלא בשאלת נכותה של המערערת כתוצאה מהתאונה כיום. לאור קביעת הוועדה כי נכות זו הינה בשיעור 10%, היא נדרשת לדון בשאלת החמרת המצב כתוצאה מהתאונה ולאחריה. הוועדה כאמור ערכה בדיקה מקיפה ואף הסיקה בהתאם לה את אחוז הנכות דהיום. אולם אם לצורך השלמת מלאכתה נדרשת בדיקה נוספת, הוועדה רשאית לעשות כן.

19. עם זאת, לאור קביעות ועדות קודמות בעניינה של המערערת, יובהר לוועדה כבר כעת, כי היא מנועה מניכוי בגין מצב קודם לתאונה, ככל שלא תמצא כי למערערת מצב קודם כאמור קודם לתאונה ה מגובה ברישומים רפואיים, אשר אם היתה מוגשת בגינם תביעה קודם לתאונה - היתה נקבעת למערערת נכות.

סוף דבר
20. עניינה של המערערת יוחזר לוועדה לעררים עם ההבהרות שלעיל.
21. בנסיבות העניין אין צו להוצאות.

ניתן היום, ז' תמוז תש"פ, (29 יוני 2020), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם .


מעורבים
תובע: גלינה לינדן
נתבע: המוסד לביטוח לאומי
שופט :
עורכי דין: