ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין רות גילאי נגד עיריית חולון :


לפני כבוד השופטת צילה צפת, סגנית נשיא

המבקשת:

רות גילאי
ע"י ב"כ עו"ד עפר ברוך

נגד

העותרים:

  1. יאלי הרן
  2. גדעון הרן
  3. יואל קלמס
  4. מלכה ליננברג
  5. תמר ריינר
  6. משה וינברג

נגד

המשיבות:

  1. עיריית חולון
  2. עיריית תל אביב

החלטה

(בקשה לעיון בתיק)

עניינה של העתירה בזכויות במקרקעין שהיו בבעלות המנוחה בסי (פשה) יהודה גבריאלביץ ז"ל (להלן: "המנוחה").
המבקשת, נכדתה של המנוחה, הגישה בקשה זו לעיון בתיק על פי תקנה 4 לתקנות בתי המשפט ובתי הדין לעבודה (עיון בתיקים), התשס"ג-2003, (להלן: "התקנות").

אמה ז"ל של המבקשת ירשה 1/4 מעיזבון המנוחה על פי צו ירושה מיום 28.12.1975.
המבקשת ירשה את זכויות אמה במקרקעין נשוא העתירה בהתאם לצו קיום צוואה מיום 23.2.2011.

חלק מיורשי המנוחה (להלן: "העותרים") הגישו את העתירה דנא, על פי סעיף 196 לחוק התכנון והבניה, להחזרת זכויות במקרקעין שהיו בבעלות המנוחה והופקעו לטובת עיריית חולון / עיריית תל אביב (להלן : "המשיבות") ורישום הזכיות על שמם בפנקסי המקרקעין . פסק דין שניתן בעתירה ביום 3.11.13 קבע, כי לעותרים הבאים בנעלי המנוחה קיימת זכות קדימה לפי סעיף 195 (2) לחוק התכנון והבניה, לרכוש את המקרקעין בהתאם לתנאים המפורטים בסעיף זה.

בבקשת העיון מציינת המבקשת כי הגישה עתירה לבית משפט זה בעת"מ 32297-05-20 בקשר לזכויות במקרקעין שהיובבעלות מנוחה וכי העיון בתיק נחוץ כדי להתחקות אחר הרכוש וזכויות המנוחה וכדי לנקוט בפעולות לשם שמירת וקבלת רכוש זה.

המשיבות, עיריית חולון ועיריית תל אביב, אינן מתנגד ות לבקשת העיון.

העותרים מתנגדים לבקשה ובעניין זה הגישו 3 תגובות!
לטענתם, קיימת "היסטוריה משפחתית" שיש לתת עליה את הדעת בהקשר לבקשת העיון; ישנם צדדים שלישיים מעורבים והסכמים מחייבים בין הצדדים בהיבטים שונים; בקשת העיון תגרום בסבירות גבוה ה להפרת הסכמים ונזק כספי ניכר; הבקשה חסרת פירוט ומעמידה את העותרים באפלה באשר אין להם מידע על מנת להתייחס עניינית לבקשה; הבקשה הוגשה בחוסר תום לב ומטרתה עשיית עושר ולא במשפט;
עוד טענו העותרים כי טרם מתן החלטה יש להורות למבקשת להמציא להם את כל כתבי בית דין בעתירתה בעת"מ 32297-05-20 ורק לאחר שיבינו בדיוק מה מבוקש ומדוע , יוכלו להשיב לבקשת העיון באופן מקיף ולברר את אשר רלוונטי ודורש פירוט.

דין ההתנגדות להידחות.

תקנה 4 לתקנות בתי המשפט ובתי הדין לעבודה (עיון בתיקים), התשס"ג-2003, (להלן: "התקנות") קובעת כך:
זכות העיון של מי שאינו בעל דין

(א) כל אדם רשאי לבקש מבית המשפט לעיין בתיק בית משפט (להלן – בקשת עיון), ובלבד שהעיון בו אינו אסור על פי דין.
(ב) בקשת עיון תוגש לשופט או רשם שהתיק נדון לפניו, ובאין אפשרות כאמור, לשופט או רשם שיקבע נשיא בית המשפט.
(ג) בקשת עיון תהיה מנומקת, ותוגש לפי טופס 2 שבתוספת.
(ד) בבואו לשקול בקשת עיון, ייתן בית המשפט את דעתו, בין השאר, לענינו בתיק של המבקש, לענינם של בעלי הדין ושל מי שעלול להיפגע כתוצאה מהעיון, וכן לסבירות הקצאת המשאבים הנדרשת לשם היענות לבקשה.

על זכות העיון נאמר על ידי הנשיאה (כתוארה אז) ד. בייניש, בבג"ץ 5917/97 האגודה לזכויות האזרח בישראל נ' שר המשפטים, (פורסם בנבו: 8.10.2009) כדלהלן:

"בהתאם לנקודת מוצא זו וכעניין פרשני לצורך יישום התקנה הנדונה, נקבעו שלושה שלבי בחינה לתקנות העיון - ראשית, נבחנת השאלה האם קיים איסור בדין לעיון בחומר המבוקש. ככל שהתשובה לשאלה זו היא בשלילה, נבחנת בשלב השני השאלה האם העיון הוא מוצדק. על רקע נקודת המוצא באשר למתן זכות העיון, כבר נפסק כי הנטל על בעל הדין המתנגד לעיון לשכנע כי אין להתירו: "הכלל הוא, אפוא, שיש לאפשר עיון במסמכים המצויים בתיקי בית-המשפט, ואף את פרסומם, אלא אם קיימת הוראה תחיקתית או טעם כבד-משקל הנגזר ממנה, המצדיקים, באיזון כולל, את מניעת העיון או הפרסום" (ראו עניין גהל , בעמ' 437). "עקרון פומביות הדיון וחופש המידע קובע שבהיעדר טעם מיוחד המונע זאת רשאי כל אדם לעיין בתיקי בית-המשפט" (בג"ץ 9474/00 גל נ' ראש עיריית חיפה, פ"ד נט(3) 714 (2004) (להלן: עניין גל )). אם תוצאת האיזון הינה שישנה הצדקה עקרונית לאפשר את העיון, יש לעבור לשלב השלישי. בשלב זה נבחנת השאלה כיצד ניתן להגשים את מטרת העיון תוך פגיעה מידתית ככל האפשר בזכויות ובאינטרסים של בעלי הדין שהתנגדו לעיון. בגדר שאלה זו נבחנת האפשרות להגביל את היקף העיון או להתנותו בתנאים, תוך התחשבות בין היתר בסבירות הקצאת המשאבים של בית המשפט (ראו ע"א 3914/91 לחאם נ' פקיד השומה נצרת ([פורסם בנבו], 1.5.2006)).

בענייננו, לא קיים איסור בדין לעיין בחומר המבוקש ו הוא מוצדק נוכח קרבת המבקשת למנוחה ולעניין מושא העתירה. כלל זכויות המקרקעין פתוחות לכולי עלמא. מקל וחומר עת מדובר בזכויות במקרקעין מכח ירושה למי שבא בנעלי המנוחה, בעתירה נגד רשות מנהלית, ועת הסעד המבוקש היה רישום בפנקסי המקרקעין. במקרה זה מן הראוי היה מלכתחילה לצרף כצד לעתירה את כל יורשי המנוחה, אם לא כעותרים אזי כמשיבים.

התנגדות העותרים בשל "היסטוריה משפחתית" או התחשבנויות כספיות וכיוצ"ב, אינם ממין העניין ואינם רלוונטיים לצורך בקשת העיון.

ככל שהעותרים סבורים כי קיימת להם זכות לעיין בעת"מ 32297-05-20, יואילו לפנות בבקשה מתאימה במסגרת התיק המתאים.

לפיכך, הריני מתירה למבקשת לעיין במסמכים המצויים בתיק בית המשפט.
התיק יהיה פתוח לעיון המבקשת באמצעות בא כוחה למשך 14 יום מהיום.

ניתנה היום, ו' תמוז תש"פ, 28 יוני 2020, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: רות גילאי
נתבע: עיריית חולון
שופט :
עורכי דין: