ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין מאיר יצחק נגד שיכון ובינוי נדלן בע"מ :

בפני כבוד ה שופטת פנינה לוקיץ

תובעים

  1. מאיר יצחק, ת.ז. XXXXXX149
  2. סלי יצחק טקיה, ת.ז. XXXXXX006

נגד

נתבעת
שיכון ובינוי נדלן בע"מ ח.פ 520021171

פסק דין

בפניי תביעה בגין ליקויי בניה שהתגלו בדירה שרכשו התובעים מהנתבעת.

לאחר מינוי מומחה מטעם בית המשפט, ולאור ממצאיו, הוסכם כי הנתבעת תבצע את התיקונים הנדרשים בדירה בהתאם לקביעת המומחה ותחת פיקוחו, ואלו אכן בוצעו במהלך חודש 2/20.

לאחר ביצוע התיקונים, הסכימו הצדדים כי יתרת התביעה, שהיא בעיקרה בגין פיצוי בגין עוגמת נפש, הוצאות ושכר טרחת עו"ד, תוכרע בהתאם לסעיף 79א' לחוק בתי המשפט כאשר פסק הדין ינומק בקצרה.

העובדות והשתלשלות ההליך המשפטי
1. ביום 7.12.14 נערך הסכם מכר בין הנתבעת לתובעים לרכישת דירה בפרויקט שנבנה על ידי הנתבעת בטירת הכרמל.

2. בחודש 12/15 נמסרה הדירה לידי התובעים.

3. לטענת התובעים, כבר בסמוך לאחר מסירת הדירה, התגלו בה ליקויים שונים, בעיקר התגלו סימני רטיבות, והם פנו פעם אחר פעם לנתבעת לתקן ליקוים אלה.

4. בחודש 8/16 נערכה חוות דעת ראשונה מטעם התובעים באשר ללקויים בדירה ובעקבות המצאת חוות דעת זו לנתבעת, תואמו ביקורים בדירת התובעים , ואף בוצעו בדיקות ותיקונים שונים , אולם, למרות זאת הליקויים לא הוסרו במלואם .

5. במהלך שנת 2017 נערכו 3 חוות דעת נוספות מטעם התובעים (שתיים מהן לאחר שהנתבעת פעלה בניסיונות נוספים לתקן חלק מהליקויים), אשר האחרונות שבהן, העריכו את עלות תיקון הליקויים שעוד נותרו, בסך של כ-300,000 ₪.
6. בחודש 8/18 הוגשה התביעה כאן, כאשר היא כללה מלבד את עלות תיקון הליקויים גם דרישה לפיצוי בגין עוגמת נפש בסך של 50,000 ₪ והחזר מלוא ההוצאות שנגרמו לתובעים, לרבות שכר ט רחת עו"ד.

7. בחוות דעת נגדית שהגישה הנתבעת בחודש 4/19 נקבע כי קיימים ליקויים קלים בדירה אשר עלות תיקונם הוערכה בסך של כ-37,000 ₪ בצירוף מע"מ.

8. בחודש 8/19 מונה מר יוסי לזר כמומחה מטעם בית המשפט ובהודעה שהוציא מיד לאחר הביקור בדירה, ציין כי מצא רטיבות בכל קירות הדירה וכי נדרש לבצע בדיקה מקיפה של מקור הרטיבות. בעקבות זאת, הודיעה הנתבעת כי היא מבקשת לבצע את הבדיקה הנדרשת בד בבד עם תיקון הליקויים שיתגלו כתוצאה מאותה בדיקה, הכל בהתאם להוראות מומחה בית המשפט ותחת פיקוחו.

9. רק בחודש 2/20 ביצעה הנתבעת את העבודות בדירת התובעים, לאחר שאלו פינו את הדירה באופן זמני , וזאת בין הימים 9.2.20 ליום 20.2.20.

10.בחוות דעת משלימה שערך מומחה בית המשפט לאחר ביצוע התיקון, הוא קבע כי התיקון בוצע באופן ראוי ופתר את בעיית הרטיבות שמקורה היה בליקויים בצנרת הדירה ובאיטום רצפת חדרי הרחצה, וכן קבע כי לאחר התייבשות הרטיבות במלואה, ייתכן ויופיעו קילופי צבע אשר את עלות תיקונים הוא מערי ך בסך של 4,500 ₪ בצירוף מע"מ .
בנוסף קבע המומחה כי יש להאריך את אחריות הנתבעת לצנרת ולאיטום לפי הוראות חוק המכר, בחדר הרחצה הכללי, בחדר הכביסה ובחדר השירות הצמוד, כך שהאחריות תימנה החל ממועד סיום עבודות התיקון על ידי הנתבעת.

טענות הצדדים
11.התובעים טוענים כי יש לחייב את הנתבעת בפיצויים בגין עוגמת נפש בשל העובדה כי בעיות הרטיבות בדירה, לא נפתרו במשך תקופה של למעלה מארבע שנים וכי התייחסותה של הנתבעת לפניות החוזרות של התובעים, היתה לא מקצועית לעיתים גם מזלזלת.

התובעים מציינים כי הרטיבות בדירה שיבשה באופן משמעותי את הנאתם מהדירה ואף טוענים כי גרמה להתפרצות אסטמה אצל ילדיהם הצעירים.

משכך, טוענים התובעים כי יש לחייב את הנתבעת במלוא הסכום שנקבע בגין נזק לא ממוני בשיעור של 50,000 ₪.
12. בנוסף מבקשים התובעים כי הנתבעת תחויב בהחזר מלוא הוצאותיהם בגין שכר עורכי חוות הדעת והבדיקות מטעמם, חלקם בשכר מומחה בית המשפט, והוצאות שהוציאו לצורך ייצוג משפטי, כל זאת בסך של למעלה מ- 50,000 ₪ כפי שפורט בטבלה שבסעיף 28 לסיכומיהם.

לכך טוענים התובעים שיש להוסיף שכר טרחת עו"ד אותו יש לגזור כנגזרת מעלות התיקונים כפי שאלו נקבעו על ידי המומחים מטעם התובעים, בהתחשב בעובדה כי מהתמונות שצרף מומחה בית המשפט ומקביעותיו ביחס להיקף התיקונים הנדרש, עולה כי חוות הדעת מטעם התובעים שיקפה באופן נכון ומלא את הליקויים שנמצאו בדירה ומשכך יש להעריך את עלות התיקונים הנדרשים בהתאם לקביעותיהם .
לכך יש להוסיף את תיקון הצבע שיידרש וה ארכת תקופת האחריות בהתאם לקביעת מומחה בית המשפט.

13. הנתבעת לעומת זאת טוענת כי מדובר בתביעה מופרזת אשר כל שנועדה היא להביא להתעשרות התובעים כאשר עלות התיקון בפועל , כפי שעלתה לנתבעת שביצעה את התיקונים בהתאם לחוות דעת מומחה בית המשפט, אינה עולה על 50,000 ₪, סכום הקרוב למדי לסכום שהוערך דווקא בחוות הדעת מטעם הנתבעת.

לצורך הוכחת טיעונה זה צירפה הנתבעת לסיכומיה מספר חשבוניות שהוצאו לה על ידי ספקים שונים אשר מהם ניתן, כטענתה, ללמוד כי היקף עלות התיקונים לא עלה על הסך האמור.

בהתחשב בכך ובהתחשב בפער שבין גובה התביעה לבין עלות התיקון בפועל, סבורה הנתבעת כי אין לזכות את התובעים בפיצוי בגין נזק לא ממוני כלל והיא מפנה לצורך זה לפסיקה שונה אשר בה לא מצא בית המשפט מקום לפסוק פיצוי בגין רכיב של נזק לא ממוני, או קבע סכום פיצוי שאינו עולה על 3,500 ₪.

14.באשר לשכר טרחת עו"ד והוצאות המשפט סבורה הנתבעת כי יש לפצות את התובעים אך ורק בגין האגרה בה נשאו ואילו ביחס להוצאות ושכר טרחת עו"ד, אין מקום לפסוק להם סכום כלשהו לאור העובדה כי גררו את הנתבעת לניהול הליך יקר בתביעה מנופחת, אשר בסופו של יום הצטמצמה לסכום מינימאלי ביותר , אולם גרמה לנתבעת להוצאות משפט משמעותיות.

דיון והכרעה בהתאם להסדר הדיוני
פיצוי בגין עוגמת נפש/נזק לא ממוני
15. אקדים ואומר בפתח הדברים כי אני סבורה, כטענת התובעים בסיכומי התשובה מטעמם, כי למקרא סיכומי הנתבעת סברתי לרגע שהוגשו ביחס לתביעה אחרת! הטענה כי התובעים אינם זכאים לפיצוי בגין נזק לא ממוני, מקום שחיו בדירה שנקנתה כחדשה ובסמוך לאחר מסירת החזקה בה התגלו בה נזקי רטיבות שלא באו על פתרונם במשך למעלה מ-4 שנים, הינה טענה שמן הראוי היה לא להעלותה.

המקרים בפסיקה אליהם הפנתה הנתבעת בסיכומיה, אינם דומים בשום צורה לתיק זה. לא מבחינת היקף הליקויים שנמצאו וטיבם ולא מבחינת אורך הזמן שבו סבלו הדיירים מאותם ליקויים. כך למשל פסק הדין בע"א 28167-07-19 אליו מפנה הנתבעת, אינו רלבנטי לעניינו מאחר ואין מדובר בו בתביעה בגין ליקויים אלא בגין איחור במסירת הדירה, ומשכך בוודאי שאין להסיק ממנו כי בית המשפט המחוזי שם, נמנע מפסיקת פיצוי בגין נזק לא ממוני בתיק דומה לתיק שבפני.

מעבר לכך, בפסקי הדין הנוספים שצרפה הנתבעת לסיכומיה, מדובר בליקויים בסכומים נמוכים בהרבה מאלו שבתיק זה. כאשר עלות תיקון הליקויים שנכללה בכתבי התביעה במקרים שם , עלתה לכל היותר לסך של 107,000 ₪, זאת לעומת התביעה כאן, שכאמור, נטענו בה ליקויים בעלות של כ - 300,000 ₪.
הבדל יסודי נוסף בין המקרה שבפניי לבין אותם פסקי דין, נובע מכך שבהם לא בוצע תיקון על ידי הנתבעות שם אלא ניתנה בהם חוות דעת מומחה בי ת המשפט הקובעת את עלות תיקון הליקויים והתובעים פוצו בהתאם. במקרה דנן, אין בפניי קביעה כזו של המומחה וזאת לאור העובדה שהנתבעת "התעשתה" ולאחר הביקור בדירה הבינה שעדיף לה לבצע את התיקון אשר יידרש לאחר הרמת רצפות הדירה ובדיקת הצנרת והאיטום, ומשכך, הליך זה נו הל במסלול אחר מאשר התיקים שנדונו בפסקי הדין אליהם הפנתה הנתבעת.

16. לאור האופן שבו ניתנה חוות דעת המומחה כאן, אין בפני קביעה של המומחה מה היא עלות תיקון הליקויים שביצעה הנתבעת בפועל.

אמנם הנתבעת בסיכומי התיימרה להציג חשבוניות אשר לטענתה משקפות את עלות התיקונים בפועל במלואה (כ -52,000 ש ₪) אולם צודקים התובעים כי לא ניתן על סמך חשבוניות אלו ל הסיק את עלות התיקונים בפועל. הצדדים בחרו שלא לבקש מהמומחה שיעריך את עלות העבודות, הצדדים לא הגישו ראיותיהם ולא נוהלו ההוכחות בתיק, ומשכך אין כל דרך לקבוע שהחשבוניות שהציגה הנתבעת (לרבות רישום ידני המייחס רק חלק מחשבונית מסוימת לדירה מושא התביעה) משקפות את מלוא העלויות של הנתבעת לביצוע התיקונים, לרבות עלות כח אדם של הנתבעת עצמה, וכדומה.

17. בחירת הנתבעת במקרה זה שלא לעמוד על קבלת אומדן עלות התיקונים ממומחה בית המשפט, לאור קביעותיו הברורות המתועדות בצילומים כי מקור הרטיבות היה בליקויים בצנרת ובאיטום הדירה, סותרות על פניהן את קביעות המומחה מטעם הנתבעת, מה גם שהעלות בפועל לה טוענת הנתבעת בסיכומיה עלתה במידה רבה על קביעה זו!.

אמנם אין לבית המשפט בנסיבות אלו דרך לקבוע את עלות התיקונים בפועל (זאת כחלק מההסדר הדיוני) , אולם ברור לחלוטין שהסכום היה גבוה בהרבה מזה שנקבע בחוות דעת הנתבעת.

במצב דברים כזה אין כל בסיס לטענות הנתבעת כי התביעה כפי שהוגשה במקורה, היתה מופרכת והכי סביר להניח , לצורך מתן ההכרעה לפי סעיף 79א', כי עלות התיקונים נעה בין 30%-50% מהעלות כפי שהוערכה על ידי מומחי התובעים , דהיינו סך שנע בין 100,000-150,000 ש"ח.

18. לאחר עיון בתמונות שצרפו התובעים הן לחוות הדעת מטעמם הן לסיכומיהם, וכן בתמונות ביצוע התיקונים שצורפו על ידי מומחה בית המשפט המעידים על קיומה של רטיבות רבה במצעי חדרי הרחצה , אני סבורה כי ניתן לקבוע בצורה ברורה שהתובעים אכן סבלו מבעית רטיבות קשה במשך תקופה של למעלה מ- 4 שנים ובשל כך, הם זכאים לפיצוי בגין נזק לא ממוני אשר אני מוצאת להעמידו על סך של 25,000 ₪.

הוצאות התובעים
19.התובעים בסיכומיהם אינם עושים את האבחנה הנדרשת בין הוצאות משפט (לרבות בדיקות מקדימות שבוצעו מטעמם) לבין שכר טרחת עו"ד, ובטבלה שבסעיף 28 לסיכומיהם הם מערבים בין השניים בלי אבחנה.

לאחר עיון בטבלה ובנספחים שצורפו לסיכומי התובעים לתמוך באמור בה , אני קובעת כי מירב ההוצאות המנויות בטבלה (למעט תשלומים לעורכי דין) הינם הוצאות שהתובעים הוציאו במהלך השנים בעיקר עבור חוות דעת מטעמם ומטעם מומחה בית המשפט לרבות לצורך בדיקות טרמיות.
בגין כל אלו, אני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובעים את הסך של 25,000 ₪, סכום אשר אני קובעת שכולל את הסך של 4,500 ₪ בצרוף מע"מ אשר המומחה קבע כהוצאה נוספת בגין תיקוני צבע שיידרשו לאחר השלמת התיקונים על ידי הנתבעת.

התובעים לא הוכיחו קיומה של הוצאה כספית בגין הצורך ביציאה זמנית מהדירה לצורך ביצוע התיקונים, ולפיכך אין מקום לפיצויים בנוסף לסכום זה, אולם ענין זה הובא בחשבון על ידי בפסיקת הפיצוי הלא ממוני.

שכר טרחת עו"ד
20. אינני מקבלת טענת התובע כי הם זכאים לשכר טרחת עו"ד כנגזרת מגובה הסכום הכלול בחוות הדעת מטעמם ובעניין זה צודק ב"כ הנתבעת כי אין מקום לצאת מהנחה שעלות התיקון, בסופו של יום, היתה בהתאם לקביעת המומח ים מטעם התובעים דווקא . בהקשר זה דווקא התובעים הם שהיו צריכים לבקש מהמומחה לאמוד את עלות התיקונים בפועל לצורך גזירת שכר טרחת עורך דינם, ומשלא עשו כן, אין בסיס לטענתם בהקשר זה.

כמו כן אין הנתבעת צריכה לשאת בעלות נוספת של שכ"ט עו"ד הנובע מכך שהתובעים בחרו להחליף את באי כוחם וכתוצאה מכך שילמו, כנראה, שכ"ט ביתר.

עם זאת, ולאור האמור לעיל ביחס להערכה סבירה של עלות התיקונים בפועל, אני מחייבת את הנתבעת לשאת בשכר טרחת עורך הדין התובעים בסך כולל של 21,000 ₪.

הארכת האחריות
21. בהתאם לקביעת מומחה בית המשפט, אני קובעת כי אחריות הנתבעת בגין צנרת האינסטלציה והאיטום בחדר הרחצה הכללי, חדר הכביסה וחדר השירות הצמוד, מוארכת כך שתחל מיום 1.3.20 ותעמוד בתוקפה למשך התקופה הקבועה בחוק המכר (דירות).

לסיכום – אני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובעים את הסך של 7 1,000 ₪, בגין פיצוי לנזק לא ממוני, הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד.

הסכום ישולם בתוך 30 יום שאם לא כן יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד למועד התשלום בפועל.

ניתנה היום, ו' תמוז תש"פ, 28 יוני 2020, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: מאיר יצחק
נתבע: שיכון ובינוי נדלן בע"מ
שופט :
עורכי דין: