ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין שקל קשן מפעלי בניה ופתוח בעמ נגד מפעלי בניה י.ח. בעמ :

בפני כבוד ה שופטת אשרית רוטקופף

תובעת

שקל קשן מפעלי בניה ופתוח בעמ

נגד

נתבעת
מפעלי בניה י.ח. בעמ

החלטה

עניינה של החלטה זו הינו בבקשת התובעת והנתבעת שכנגד (להלן: המבקשת) לדחיית התביעה שכנגד על הסף מחמת התיישנותה.

מכתבי התביעה עולה שבין המבקשת ובין הנתבעת והתובעת שכנגד (להלן: המשיבה) נרקמה התקשרות בשנות ה-70 של המאה הקודמת למטרת בניית בניין מגורים בן 25 יחידות בעיר רחובות. תתי חלקות 1-14 וכן תתי חלקות 36-40 במקרקעין נשוא ההתקשרות מהוות דירות אשר נמכרו לצדדי ג' והבעלות בהן הועברה בלשכת רישום המקרקעין לבעלות של צדדי ג'. תתי חלקות 1-14 מהוות מחסנים בקומת המרתף והבעלות בהן עודנה רשומה על שם הצדדים החלקים שווים. תת חלקה 35 מהווה דירה בשטח של כ-90 מ"ר אשר רשומה בבעלות משותפת של הצדדים (להלן: הדירה).

במסגרת תביעת המבקשת עותרת האחרונה לסעד של פירוק שיתוף בנכסים שבבעלות המשותפת וכן לסעד כספי בסך 252,000 ש"ח שמקורו בדמי שימוש ראויים והחזר דמי שכירות לתקופה בת 7 שנים שנטען כי לקחה המשיבה לכיסה מבלי לשלם למבקשת את חלקה וזאת בניגוד להסכמות הצדדים.

בד עם כתב הגנתה הגישה המשיבה תביעה שכנגד ממנה עולה שבשנת 1987 חתמו על הצדדים על הסכם שעיקרו העברת זכויות המשיבה במגרש בעיר בת-ים לידי המבקשת בשלמות. לטענת המשיבה, לימים נודע לה כי חרף הסכם זה מכרה המבקשת את זכויותיה במגרש האמור שלא כדין וקיפחה את זכויותיה של המשיבה. על רקע זאת, עתרה המשיבה בכתב התביעה שכנגד לסעד כספי של מיליון ש"ח שמקורו בזכאות נטענת לכספים ששלשלה המבקשת לכיסה ממכירת זכויותיה של המשיבה במגרש האמור.

במסגרת בקשתה דנן, טוענת המבקשת כי יש לדחות את התביעה על הסף מחמת התיישנותה על רקע טענתה כי מקום בו מתבססת התביעה שכנגד על הסכם משנת 1987, מירוץ ההתיישנות החל כבר משנה זו ועל כן עילת התביעה שכנגד התיישנה נוכח מועד הגשת התביעה שכנגד. כן, בקשה המבקשת להתייחס לכך שהמסמך שצורף לביסוס כתב התביעה שכנגד היה בחזקתה של המשיבה, ו"שליפתו" כעת, 33 שנה לאחר שלכאורה נחתם, מדברת בעד עצמה ומחזקת את העובדה שבפנינו תביעה טקטית בלבד.

לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובה לה, בתשובה לתגובה וכן בכתבי טענות הצדדים לרבות הנספחים שצורפו להם, הנני סבורה כי דין טענות המבקשת לדחיית התביעה בגין התיישנות, להידחות, בשלב זה של הדיון.

הגישה הנוהגת בפסיקה עמדה על כך שלא בנקל בית המשפט יורה על סילוק התובענה על הסף טרם שמיעת הראיות – פן יאיין את זכותו של בעל הדין להביא את ריבו בפני בית המשפט, מקום שזכותו לעשות כן, הוכרה כזכות חוקתית מהמעלה הראשונה (ר' ע"א 1747/04 אנואר אלפי נ' יעקב לב [פורסם במאגרים] (20/12/05); רע"א 359/06 עו"ד מועיין נ' עו"ד פרג' [פורסם במאגרים] (26/4/06). בהקשר זה אף חודד כי חמורה ומכבידה לתובע עוד יותר דחיית תובענתו על הסף מחמת התיישנות, שאז נמנעת ממנו האפשרות לממש את זכותו המהותית הנטענת, רק מן הטעם שנמצא כי התמהמה דיונית יתר על המידה בהגשת תביעתו. כל אלה מחייבים את בית המשפט לנהוג בבקשות לסילוק על הסף במשנה זהירות ולהשתמש בסמכותו רק במקרים קיצוניים ויוצאי דופן (ר' ע"א 2582/09 הדייה גנאים נ' בית החולים רמב"ם [פורסם במאגרים] (8/8/10)).

הנני סבורה כי במקרה דנן, יש להכריע בטענת ההתיישנות שהעלתה המבקשת, רק לאחר שמיעת הראיות בתיק וזאת לאור אופי המחלוקות אשר נסבות אודות שתי הטענות העיקריות שהועלו על ידי המשיבה בתגובתה – מועד היווצרות עילת התביעה ותחולת סעיף 4 לחוק ההתיישנות;

בכל הקשור למועד היווצרות עילת התביעה, הלכה פסוקה היא כי מקום שבו קיימות מחלוקת בשאלה מתי החל מרוץ ההתיישנות וכי השאלות לעניין קביעת מועד תחילת ההתיישנות מערבות היבטים של עובדה ומשפט, וכאשר נראה כי ההכרעה בשאלה טעונה בירור עובדתי יש להימנע מלדון בה כטענת סף (ר' רע"א 5337/17 דוד כץ נ' יעקב כץ (פורסם במאגרים] (31/7/17)). בעניינו, אין מקום בשלב זה להכריע בטענת ההתיישנות כטענת סף, מקום בו טענה המשיבה שמועד ההיווצרות לא יכול להיחשב לפני המועד בו המבקשת הפרה את ההסכם ומכרה את זכויותיה במגרש בבת-ים תוך שטענה בהקשר זה להסתרת פרטים עובדתיים מצד המבקשת. בנסיבות אלה, ברי כי יש לערוך בירור עובדתי בנדון טרם ההכרעה.

הוא הדין באשר לטענה הנוספת לעניין תחולת החריג סעיף 4 לחוק ההתיישנות. סעיף 4 האמור קובע כך:

"בתובענה על תביעה שלא התיישנה או שהתיישנה אך לא נטענה נגדה טענת התיישנות, לא תישמע טענת התיישנות נגד קיזוז באותה תובענה ולא נגד תביעה שכנגד, כשהיא והתביעה שבאותה תובענה נושאן אחד או כשהן נובעות מאותן נסיבות."

לאחר שעיינתי בטענות הצדדים באשר לשאלת תחולתו של סעיף 4 לחוק ההתיישנות, סבורתני כי גם אם עסקינן על פניו בעילות תביעה שאינן זהות, לא ניתן לקבוע בשלב זה כי התביעות אינן באותן הנסיבות. מעיון בכתבי הטענות עולה ששני הצדדים היו שותפים בפרויקטים נשוא התביעות (הפרויקט הבניין ברחובות והמגרש בבת ים) במסגרתן נצברו נכסי נדל"ן שונים. על מנת לבחון את טיב מערכות היחסים ויחסי הגומלין בין הפרויקטים ומכלול ההסכמות במישור שיתוף הפעולה העסקי במהותו והאם הם מקיימים אחר החלופה של "נובעות מאותן נסיבות", יש להמתין עם ההכרעה עד לאחר שמיעת הראיות. תמונת המצב העובדתית כפי שהיא עולה מטענות הצדדים בבקשה דנן, כמו גם מכתבי התביעה על נספחיהם, אינה מאפשרת לבית המשפט להגיע לידי קביעה נחרצת, בשלב זה, בשאלה זו.

לאור כל האמור, דין הבקשה להידחות ושמורות למבקשת מלוא טענותיה להמשך ההליך.

הוצאות הבקשה יידונו בתום ההליך.

ניתנה היום, ו' תמוז תש"פ, 28 יוני 2020, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: שקל קשן מפעלי בניה ופתוח בעמ
נתבע: מפעלי בניה י.ח. בעמ
שופט :
עורכי דין: