ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין תעשיות רדימיקס ישראל בע"מ נגד אגרגט בע"מ :

לפני כבוד השופט בכיר אהוד שוורץ

התובעת:

תעשיות רדימיקס ישראל בע"מ

נגד

הנתבעים:

1.אגרגט בע"מ
2.דורון עדקי

נגד

צד ג' געש לוגיסטיקה בע"מ

פסק דין

כללי וטענות הצדדים
זו תביעה כספית בסך 178,194 ₪ בגין יתרת חוב בשל בטון שסופק.

התובעת, חברה העוסקת בייצור ובאספקת בטון ומוצריו.

הנתבעת 1, אגרגט בע"מ, הזמינה מהתובעת בטון בהתאם להצעה מס' 313538 מיום 7.11.08.
הנתבע 2, דורון עדקי, בעל מניות ומנהל בנתבעת 1, ערב בחתימתו על ההסכם לכל חובותיה והתחייבויותיה של הנתבעת 1.

צד ג' , געש לוגיסטיקה בע"מ, חברה העוסקת בעבודות פיתוח , אחסון ועוד.

לטענת התובעת סיפקה את הבטון על פי ההסכם, אולם הנתבעים לא שילמו עבור הבטון שסופק.
בהתאם לתנאי ההסכם, על כל התשלומים שלא ייפרעו, יתווספו הפרשי הצמדה וריבית החל מיום האספקה.

נטען כי ביום 7.11.08 נכרת הסכם, בין התובעת לנתבעים, ולפיו התחייבה התובעת לספק בטון וטיט בהתאם לתנאי המכירה והאספקה של ההסכם הנ"ל , נטען כי תנאי מוקדם לאחריות התובעת לחוזק, עמידות, לסוג ולכמויות הבטון, יהיה מילוי כל התנאי ם הבאים: הבטון נבדק ונדגם מטעם המזמין.2) הבטון שנבדק נדגם משוקת הערבל. 3) לא הוספו לבטון מים או כל חומר אחר ע"י המזמין. 4) פריקת הבטון הסתיימה בתוך 60 דק' מעת שהגיע הערבל.

נטען כי הנתבעים או מי מטעמם לא בדקו את הבטון בעת אספקתו, ובניגוד להתחייבותם. הבטון שסופק היה תקין, ושיטת העבודה, יישום הבטון באתר העבודה, הייתה לקויה.
נטען כי במהלך 8/10, סיפקה התובעת לנתבעים, כמויות בטון לאתר העבודה בבי"ס הדו לשוני בירושלים, בתחילת העבודה נכח נציג התובעת באתר, הדריך את החברה המבצעת ועובדיה, בקשר לאופן הטיפול והשימוש ב חומר באתר העבודה, והיציקות עברו ללא תקלות.

ביום 22.8.10 בוצעה הזמנה נוספת, וסופקו כמויות בטון נוספות. לטענת הנתבעי ם, בסמוך לסיום היציקה הופיעו סדקים במשטחים שנוצקו. מתברר כי במועד זה, החברה המבצעת החליפה את צוות עובדי היציקה מטעמם, וללא כל הודעה לתובעת, וללא מתן הדרכה לצוות החדש, בקשר לאופן הטיפול והשימוש בבטון. נטען כי במועד האספקה היה יום חם, הטמפ' היתה גבוהה באתר, והחברה המבצעת, לא פעלה להגן על המשטחים שנוצקו, לרבות ע"י הנחת יריעות רטובות וביצוע אשפרה כנדרש. נטען כי גם בדוח השמאי מטעם מזמין העבודה (א. ארדן), צוין שככל ויוכח שהציפוי לא עמד בדרישות, הדבר נבע מאופן הטיפול, ומשיטת עבודה לקויה. ולא נגרם כתוצאה ממעשיה ומחדליה של התובעת.

לטענת הנתבעים, שילמו את החשבונות כסדרם, ללא כל בעיה מיוחדת, במשך כל תקופת ההתקשרות בין הצדדים, ומזה מס' שנים. נטען, כי אי תשלום החשבונות כאן נוגעים לבטון פגום שסופק. לטענתם, מדובר בבטון מיוחד , "בטון כורכרי", שסופק כאמור במסגרת פרויקט שיפוץ בית הספר ה"דו לשוני" בירושלים. לצורך ביצוע משטחי בטון בחצרות בית הספר.

נטען, כי הנתבעת 1 הייתה צינור בלבד לאספקת הבטון לצד ג' , הקבלן "געש לוגיסטיקה בע"מ" (להלן: "געש"), ביצע את העבודות במקום, וגעש הייתה אמורה לשלם את מחיר הבטון.
נטען כי נתגלו פגמים של סדיקה בבטון שסופק , ומשכך לא אושרה העבודה, ולא שולמה תמורתה ע"י מנהלת הפרויקט, ובגין העבודה, עלות הפועלים, החומרים רווח קבלני וכו'.

נטען כי מנהלת הפרויקט דרשה את פירוק היציקות שבוצעו, וב יצוען מחדש, דרישה שהגדילה באופן משמעותי את הנזקים לגעש. נטען כי הודעה בעניין הפגם בבטון, נמסרה לנתבעת 1, ע"י געש, ובסמוך להתגלות הבעיה . נטען כי התובעת הכירה בקיומה של הבעיה , והסכימה לנסות ולפתור את הבעיה בשיתוף עם געש, כאשר כל צד תורם את חלקו, אך הבעיה לא נפתרה. בנסיבות שנוצרו, סירבה געש לשלם את תמורת הבטון, ואף הבהירה, כי הן התובעת והן הנתבעת 1 , שסיפקה את הבטון אחראיות לנזקיה.

הנתבעים שלחו הודעת צד ג' ל"געש לוגיסטיקה בע"מ. לפיה הנתבעים הזמינו את הבטון מהתובעת לבקשת צד ג', הואיל והנתבעת 1 לקוחה קבועה של התובעת. נטען כי לא הרוויחו דבר מביצוע הזמנת הבטון עבור צד ג', וההזמנה נעשתה, כשירות "טובה" בלבד. והסכמת הנתבעים שההזמנה תהיה על שמם, הייתה לאחר שהוסכם, כי צד ג' יישא במלוא הסיכונים והעלויות הכרוכים בהתקשרות עם התובעת, בקשר לאספקת הבטון.

נטען כי הבטון סופק ישירות ע"י התובעת לצד ג' , על פי תיאום עם צד ג' , ועל פי בקשתו. נטען כי קבלת הבטון נעשתה באתר ע"י נציגים של צד ג', ומבלי שמי מהנתבעים היו מעורבים או נוכחים באתר. נטען כי יישום הבטון באתר בוצע ע"י נציגי צד ג', ומבלי שהנתבעים נכחו באתר.

נטען כי בשל אי תשלום צד ג' עבור הבטון שסופק, לא יכלו הנתבעים לשלם לתובעת. ולמיטב ידיעתם, הסיבה לאי העברת התשלום, נובע מאי תשלום עבור היציקות מטעם מזמין העבודה (הקרן לירושלים), בשל ביצוע לקוי של היציקות באתר, שנובע מהעובדה שהבטון שסופק עבור צד ג', ע"י התובעת, היה פגום. נטען כי ככל שהנתבעים יחויבו, אזי יש לראות בצד ג', כמי שהתעשר ולא במשפט, על חשבון הנתבעים.

לטענת צד ג', געש, במהלך 4/10, הוציאה ה"קרן לירושלים" מכרז לשיפוץ בי"ס ה"דו לשוני" בירושלים, הכולל בין היתר יציקות משטחים של "בטון כורכרי" בחצרות בית הספר. געש זכתה במכרז. במסגרת תנאי המכרז שה וציאה הקרן לירושלים, נקבע כי בכל עת וכל רגע נתון, לרבות עבודות יציקה, המפקחת תהא חברת "כיוון פרויקטים לבניה בע"מ" (להלן: "החברה המפקחת") אשר תפקח על ביצוע העבודות בהתאם לתנאי המכרז.

נטען כי געש החלה לבצע את השיפוץ, בהתאם לתנאי המכרז, והכל בהתאם להוראות שקיבלה מהחברה המפקחת, "כיוון". ב התאם לתנאי המכרז, נקבע כי התובעת היא החברה שתספק את הבטון הכורכרי , ולא אף חברה אחרת.

נטען כי בין מנהל צד ג', גיא שבתאי, והנתבע 2, נרקמה חברות, ומשכך פנתה געש לנתבעת 1, על מנת שתשמש קבלן משנה, לצורך אספקת הבטון הנחוץ לביצוע העבודה, נטען כי בשל ההכרות בין השניים, לא נחתם הסכם. ו בהסכמת הנתבעים, געש שוחחה ישירות עם התובעת, והנתבעת 1 פעלה לפתיחת מס' הזמנה מיוחד לפרויקט, לפיה התובעת תספק את הבטון הכורכרי , והכל בתיאום עם הנתבעת 1.
נטען כי בכל יציקה, היה נציג של החברה המפקחת באתר. כמו כן, געש לא פעלה מבלי לקבל אישור של החברה המפקחת והתובעת . כל יציקה שבוצעה, נבחנה ונבדקה ע"י שני גורמים , אנשי מקצוע מטעם התובעת והחברה המפקחת.

נטען כי ביציקות הראשונות נתגלו בעיות קלות, אולם החברה מפקחת לא העירה דבר בסמוך ליציקה. בהמשך בוצעו יציקות, בהן התגלו סדקים עמוקים, והחברה המפקחת לא אישרה אותן, ובנוסף לא אישרה גם את היציקות שבוצעו קודם לכן, והורתה על פירוק היציקות וביצוען מחדש.
נטען כי הסדקים נבעו מבטון כורכרי פגום, שסופק ע"י התובעת. נשלח מכתב לתובעת בעניין, אולם התובעת, טענה כי הבעיה הייתה ביישום החומר או מזג האויר .
נטען שכתוצאה מאי קבלת העבודה /אישור של החברה המפקחת, הקרן לירושלים סרבה לשלם לגעש עבור משטחי הבטון הכורכרי שיצקה.

נטען כי התקיימה פגישה בין כל הגורמים, בה הוטחו דברים כנגד התובעת, שהבטון שסיפקה פגום ועל התובעת לטפל בעניין. בתום הפגישה סוכם כי גם געש וגם התובעת, יתרמו את חלקן למציאת פתרון לעניין. על יסוד המוסכם פעלה געש לבצע חירוץ בדיסק, ומילוי החריצים בוצע כפי שסוכם בפגישה, התובעת שלחה את הבטון לתיקון הנדרש ועל חשבונה, למרות התיקונים, החברה המפקחת לא אישרה את העבודות, ודרשה לפרק את משטחי הבטון הפגומים ולבצעם מחדש.

נטען כי בשל אי אישור ע"י החברה המפקחת, ואי תשלום ע"י הקרן לירושלים, נגרמו לגעש נזקים כבדים מאד. הוגשה דרישה לחברת הביטוח של הקרן לירושלים להטבת נזקים, כתוצאה מהסדקים שנוצרו במשטחי הבטון, וכן הוצג לגעש דו"ח שמאי (ש. ארדן), ממנו עולה כי נציג התובעת נכח בעת היציקה, וזה האחרון לא מנע אותה, ו/או לא הנחה את הגורמים כיצד לבצעה. נטען כי הטענה יפה גם כלפי נציג החברה המפקחת, ומדובר במחדל של שניהם. נטען ש העדר הנחיות מדויקות, הוא שגר ם לסדיקת המשטחים שנוצקו, ולתובעת אחריות ,באופן ישיר, לכל המחדלים המוזכרים לעיל.

געש שלחה הודעת צד ד' לתובעת, לחברת כיוון פרויקטים לבניה בע"מ - החברה המפקחת, ומגדל חברה לביטוח, בה חזרה על רב טענותיה, והוסיפה, כנגד התובעת (צד ד' 1) וכנגד חברת כיוון פרויקטים לבניה בע"מ (צד ד' 2) , כי הבטון שסופק ע"י התובעת היה פגום. ושההנחיות מטעם נציג התובעת היו מוטעות ואינן נכונות. כנגד מגדל (צד ד' 3) טענ ה כי בהתאם לתנאי המכרז מגדל פעלה להוציא פוליסת ביטוח כאשר שם המבוטח הוא: "הקרן לירושלים ו/או מזמיני העבודה ו/או קבלנים ו/או קבלני משנה", געש טוענת כי נעשתה פניה למגדל בעניין וזו השיבה כי הפוליסה אינה מכסה את הקרן לירושלים וחברת געש.
ההודעה כנגד צד ד' 1, החברה המפקחת, נמחקה לפי הודעה מיום 5.3.13.

בהחלטה מיום 15.9.14, בהסכמת הצדדים נמחקה הודעת צד ד'.

דיון והכרעה
הצדדים הגישו תצהירי עדות ראשית.
מטעם התובעת העידו מר אברהם קנר ומר יצחק אבידן.
מטעם הנתבעים העיד מר דורון עדקי.
מטעם צד ג' - העידן מר גיא שבתאי , ו מר שרון קפלן – מפקח בחברה המפקחת " כיוון פרוייקטים לבניה "
וכן נחקרה המומחית מטעם בית המשפט הגב' ד"ר קורינה סגל.
הוגשו סיכומים בכתב.

ב"כ התובעת בסיכומיו , מציין כי הטענה היחידה הראויה להישמע הינה טענה ביחס לטיב הבטון שסופק , ונזקים כספיים שנטענים ע"י הנתבעים , וכל טענה אחרת, באשר להסכם , כמויות, קבלתו ומחירו, חורגת ממסגרת כתבי הטענות ומהווה שינוי והרחבת חזית אסורה.
נטען, כי הגם שמונ תה מומחית מטעם ביהמ"ש, ד"ר קורינה סגל, ובהסכמת הצדדים, צורפה חוו"ד מומחה מטעם הצד השלישי. דו"ח השמאי ארדן, מומחה זה לא זומן לעדות, ונמנעה מב"כ התובעת האפשרות לחקור אותו , ומשכך אין ליתן לאותה חוות דעת כל משקל.

נטען כי קביעותיה של המומחית מטעם ביהמ"ש , קרסו בחקירה הנגדית, נשענה על מצגים מטעם הצדדים , והסקת מסקנות שגויות וללא עריכת בדיקות עצמאיות מטעמה. המומחית אינה רשאית לפטור עצמה מלתת חוו"ד עצמאית, פרי בדיק תה, מומחיותה ושיקול דעתה הבלעדי.
המומחית לא דרשה ולא קיבלה תעודות בדיקה של הבטון הכורכרי, ב דיקות שהיו אמורות להתבצע במועד היציקה, ע"י מעבדה מוסמכת ובאחריות הנתבעת . מחקירתה עולה כי לא התייחסה לדרישות התקן הישראלי , ולבדיקות אותן ניתן לבצע על פיו.
עדויות התובעת לא נסתרו. מר קנר בעל ניסיון ומומחה בתחום בעצמו, וכן עדותו של מר אבידן לא נסתרה בחקירתו. מנגד העדויות מטעם הנתבעת , היתה עדות מפי השמועה , עדותו של הנתבע 2 היתה סתמית, ולא נכח במקום. נטען כי האחריות לכשל הנטען רובצת לפתחם של הנתבעים וצד ג', היינו גם הקבלן המבצע , געש, וגם הנת' מזמין החומר הדדית.

ב"כ הנתבעים טוען להרחבת חזית מטעם התובעת, ולעניין העדר הסכם ואישורי אספקה ביחס לציפוי הכורכרי, שעלה בראיות ובדיון, וכאשר בתביעה נדרש תשלום, בגין אספקת בטון , ולא בגין אספקת ציפוי כורכרי. נטען כי אין ולא היה מחיר מוסכם בין הצדדים לציפוי הכורכרי , ולא הוכחה הכמות שסופקה. גם ערבות הנתבע 2, לפי ההסכם ניתנה לאספקת בטון ולא לציפוי כורכרי. נטען כי אין תקן לציפוי כורכרי המשווק ע"י התובעת, ולא הוכח ע"י התובעת תקן כזה.
נטען כי עדותו של מר קנר , מנהל המוצר אצל התובעת, מגמתית, ונכח בכל היציקות, ובניגוד לטענתו. נטען כי המומחית, גב' סגל, הגיעה למסקנה כי היה פגם בחומר שסופק , עדות המפקח הצמוד מטעם מזמינת העבודה הקרן לירושלים, סותרת את טענות התובעת. עוד נטען כי יש למקרה והתביעה תתקבל כולה או חלקה , לקבל את הודעת צד ג' , באשר החומר סופק לצד ג', שעשה בו שימוש, לפי ההסכם בינו למזמין העבודה.

ב"כ צד ג' טוען בסיכומיו, כי התובעת לא הצליחה להוכיח טענותיה. התובעת סיפקה ציפוי כורכרי- חומר שפותח ע"י התובעת ואינו בטון. צד ג' פעלה להזמין באמצעות הנתבעת 1, ציפוי כורכרי בהתאם למכרז בו זכתה, אך התובעת משיקוליה, רשמה בהסכם כי מדובר בבטון והתייחסה לכך בהתאם, לרבות בקשר לאספקה ולפיקוח, התובעת היתה מודעת למחדל זה במסגרת ההליך , ואף ניסתה לשנות את גרסתה , וללא תיקון כתב התביעה, ודי בכך לדחות את התביעה.
נטען כי בהתאם להצעה שצורפה הוזמן בטון, ו אולם מחלקת הנה"ח, אצל התובעת מוציאה חשבוניות על חומר אחר ציפוי כורכרי , התובעת לא הביאה ראיה למחיר הנדרש עבור הציפוי הכורכרי, לא הוצגו תעודות משלוח שיע ידו על הכמות המדויקת שסופקה לפרויקט .

צד ג' מאמץ את הטענות שנטענו בסיכומי הנתבעים ס' 2-21.
עוד טוען כי לחומר שסופק אין תו תקן, העד מטעם התובעת, ציין כי מדובר בחומר סודי ושאין לו תו תקן, ולא הוצג תו תקן רשמי למוצר, ומשכך לא ניתן היה לבצע בדיקת מעבדה, ומשכך טענה לבדיקה חסרה במעבדה דינה להידחות. נטען כי התובעת לא נתנה לצד ג', או לנתבעת , הוראות או הנחיות ברורות ובכתב לגבי אופן ההתנהלות, יישום הציפוי המדובר, ומר קנר מהתובעת העיד כי לא נתן הנחיות בזמן אמת, בקשר לצורך לנטילת דגימה מהחומר לבדיקה, עובר לביצוע היציקה.
נטען כי חוו"ד המומחית מדברת בעד עצמה, וממנה למדים כי מדובר בחומר בעל תרכובת שנטען שסודית, שאין לה תקן . עצם העובדה, שנוצרו סדקים זמן קצר לאחר ביצוע היציקה , מעידה כי היתה בעיה בחומר, וכך גם לשיטת המומחית.
מעדותו של המפקח מטעם המזמינה ,מר שרון קפלן, שנכח בכל יום יציקה באתר, למדים שדרש לקבל הוראות מהתובעת לגבי יישום החומר, אלו לא נמסרו, חרף זאת, הגיע נציג התובעת למקום שאישר ביצוע היציקות, ללא דרישת בדיקות נוספות, ו/או הנחיות מיוחדות לחומר המדובר שאינו בטון .

לאחר עיון בחומר שבתיק, הדיון וסיכומי הפרקליטים אני מחליט לקבל את התביעה, ואלו נימוקי:

הזמנת העבודה
ההצעה מיום 7.11.08 נושאת כותרת הצעה לבטון וטיט מס' 313538 , נספח א' לכתב התביעה

סעיף 19 :
"חתימת שני הצדדים על ההצעה הופכת אותה להסכם"

סעיף 2 קובע:
" תנאי מוקדם לאחריות החברה לחוזק לעבידות, לסוג ולכמות הבטון, יהיה מילוי כל התנאי הבאים :
הבטון נבדק ונדגם מטעם המזמין ע"י מעבדה מאושרת לפי חוק התקנים תשי"ג (ותיקוניו מעת לעת) וכל הבדיקות נערכו בהתאם לתקן המתאים.
הבטון שנבדק, נדגם משוקת של הערבל והזמן שחלף בין נטילת המדגם להכנת דוגמת הבדיקה לא עלה על 60 דקות.
לא הוספו לבטון מים או כל חומר אחר ע"י המזמין, נציגו עובדיו או כל אדם אחר, על פי הודאתו.
פריקת הבטון מהערבל הסתיימה תוך 60 דקות מעת שהגיע הערבל, לאתר או תוך הזמן שנקבע לכך בתקן המתאים, לפי הזמן הקצר שביניהם.
הבטון המוזמן הינו בהתאם לסוגי הבטון בתקן 118 סעיף 4."

סעיף 8 קובע:
" במקרה של חילוקי דעות ביחס למילוי התנאים האמורים בסעיפים 1-8 לעיל, תהא חובת ההוכחה על המזמין כי התנאים אכן התמלאו במלואם."

מעיון בטופס הזמנת הבטון נשוא התביעה, עולה שאכן עניינו הצעה לבטון וטיט מובא , והמונח ציפוי כורכרי אינו מופיע בה. ואולם, המונח ציפוי כורכרי מופיע בחשבוניות שהוצאו ע"י התובעת לנתבעת , ובעקבות האספקות לאתר, וצורפו כנספח לתביעה עצמה .

איני מקבל טענת הנתבעים וצד ג', שבהיעדר הזמנה, שמצוין בה ציפוי כורכרי לא הוכחו רכיבי התביעה, לעניין סכומה ותחשיבה, לרבות בדיקות נדרשות, תנאיה ו/או ערבות אישית נטענת.

אני מקבל בהקשר זה טענת התובעת , לפיה בהחלטה בבר"ל מ 27.9.12, נקבעה גדר המחלוקת בתיק, ולעניין פגמים ביציקה, ונזקים כספיים מצטברים .
"אין מחלוקת, כי המבקשת 1 היא זו שהזמינה את הבטון על פי ההסכם, ושלאחר ביצוע העבודות ע"י צד ג' נמצאו סדקים בבטון. אולם המבקשים ממקדים טענותיהם בעובדה ששימשו צינור לאספקת הבטון וכי צד ג' עשה בו שימוש בפועל, וכשלטענת צד ג' סופק לו בטון פגום ואינו מוכן לשלם עבורו. בנסיבות, הגם שמדובר בסחורה שסופקה, וכאשר מי שעשה בה שימוש אינו מי שהזמין בפועל, אני סבור שיש ליתן את הרשות. יש לברר במשפט עניין הפגמים הנטען, ועל מי מוטלת האחריות לפגמים שנוצרו ביציקות הבטון, ככל שיוכחו כראוי, וכאשר מדובר בעניין שבמומחיות. כן יש לברר את הנזקים המצטברים הנטענים שנוצרו כתוצאה מפגמים אלה, ואי אישור העבודה."

עניין זה עולה גם מכתב המינוי למומחית בית המשפט מיום 3.3.15 סעיף 3 ולפיו:
"המומחה יקבל מב"כ הצדדים את כל כתבי הטענות על נספחיהם, לרבות חוות דעת המומחים מטעמם.
המומחה יבקר במקום בתיאום עם ב"כ הצדדים, יבדוק את הפגמים/סדקים הנטענים בבטון נשוא התביעה, ויקבע מהם הפגמים, אם בכלל, המצויים במקום, ומה מקורם, האם בחומר שסופק, או בכשל ביישום, ו/או כשל אחר ככל שקיים.
עוד יקבע המומחה מהי הערכת הזמן הסבירה לתיקון הפגמים ככל שיימצאו, וכן יקבע את עלות התיקון.
המומחה יאפשר לצדדים, לב"כ ואף למומחים מטעמם להיות נוכחים במקום בעת ביקורו."

גדר המחלוקת האמיתית שבין הצדדים, וכאמור לעיל, היתה ידועה היטב מלכתחילה . התחייבות כמויות ומחירים, לא היו במחלוקת, וטענת הנתבעים בהקשר זה, ובהמשך לראיות, שם הובהר ש מדובר בבטון מסוג ציפוי כורכרי, והטענות לגביו, אין בהן ליצור הגנה ביחס למוצר זה, לעניין תנאי ההזמנה , משלוח, ערבות וכיוצ"ב.

גם ההתכתבות שקדמה לתביעה, מלמדת על מחלוקת בקשר לאיכות החומר ויישומו, והנחיות שניתנו, או לא, בעניין , והנזק הכספי הנטען, ושנגרם בשל כך. זו המחלוקת לגופו שלא השתנתה, ונשלטת על פי תנאי ההזמנה שצורפו, והיו ידועים מלכתחילה , והגם שהמונח ציפוי כורכרי אינו מוזכר בהזמנה גופה, אלא רק בחשבוניות שהופקו בהמשך מכוחה.

בהינתן האמור, עולה שעל הנתבעת וצד ג' כמזמינות , וכמי שעשה שימוש בחומר שסופק באתר, חלה החובה לדאוג לבדיקת החומר הטרי שהגיע לאתר, ולפי סעיף 2 לתנאי ההזמנה.
מומחית ביהמ"ש לא יזמה מטעמה בדיקת החומר במעבדה , והסתפקה בביקור במפעל הייצור של החומר, וכן באתר בו בוצעו היציקות. לא ראיתי בחוות דעת המומחית קביעה גורפת וחד משמעית, לפיה המקור לכשל ולסדקים שהתגלו ביציקות באתר העבודה, מקורם בכשל בחומר שסופק.
המומחית הרחיבה לגבי סוגי הסדקים שמצאה במקום, ומקורם האפשרי, שברובם קשורים ליישום עצמו , הנחיות שניתנו, ו/או לתשתית שהוכנה לאותן יציקות.

במצב דברים זה, הנתבעים, שעליהם הנטל , כמי שהזמינו וקיבלו החומר , וחייבים בתשלומו, אינם עומדים בנטל לשכנע ובמאזן נדרש, שהמקור לכשל הינו בחומר פגום , או בלתי תקני שסופק .
אין בקביעה לעיל, להביא בפני עצמה לקבלת התביעה , עדיין נטושה מחלוקת בין הצדדים בהקשר להוראות / הנחיות הביצוע, שניתנו או לא. נוכחות נציג התובעת ביישום ומשמעותו, היחסים והשיח בין אותו נציג, לצד ג', והפיקוח מטעם מזמין העבודה, שהיה במקום.
בהקשר זה, וללא קשר לחובות המוטלות על הפיקוח הצמוד שבשטח, מטעם המזמין, ושלעת זו, ולאחר מחיקת הודעה לצד רביעי שהוגשה בעניין, אינו צד בתיק, הגם שהובאה בסיום ההליך, עדות מטעם המפקח הרלוונטי.

אני סבור שיש לקבל עמדת התובעת, שאין זה מתפקידה לבצע או להנחות בקשר ליישום, וכפי שאמור לעשות מפקח מטעם מזמין העבודה באתר, שמבצע פיקוח צמוד, ותפקידו, לבחון קיום הוראות המתכנן/ קונסטרוקטור ואחרים, עובר לביצוע היציקה, דרישה למשלוח חומר טרי לבדיקת מעבדה, ו/או עצירת העבודה , בשל כל נתון משתנה ואינו תקין, באתר ביום העבודה.
יחד עם זאת, נוכחות רציפה של מנהל המוצר אצל התובעת , שעוסק שנים בתחום , באתר העבודה, גם אם מטרתה לי יתן שירות, בהיבט האדריכלי של הנראות בלבד, של הציפוי, עדיין עלולה ליצור סוג של הסתמכות אצל הלקוח, בקשר לכלל העבודה המתבצעת ויישומה, שכן מבחינתו, המומחה למוצר בשטח מנחה אותו, ומשוחח עימו. מלבד תורה שבעל פה , בקשר לשהות, וסוג הנחיות של נציג התובעת בשטח, לא ראיתי תניות סדורות בעניין, והדבר יכול להוות פתח לתקלה וטענות להסתמכות, מצד הנוכחים באתר. חשוב בהחלט ליתן שירות ללקוח , גם באתר העבודה לכשנדרש, ואולם יש להימנע מטשטוש הגבולות, בקשר לכובעו , ותפקידו של הנציג באתר.

הגם שבמקרה שבפני הוכח, ואין מחלוקת , שנציג התובעת , מנהל המוצר, שהה בשטח, לכל הפחות, בחלק מן היציקות, שהתמשכו לאורך מס' ימים, גם אם לא בכולן, כטענת הנתבעים, עדיין לא ראיתי באותו "טשטוש" שציינתי קודם, כגורם המרכזי, שהביא לתקלות ביישום כאן, ולהיווצרות הכשלים בהמשך.
מן החומר, וכלל העדויות , שוכנעתי ובמאזן מספק נדרש בהליך אזרחי, שלא היעדר הנחיות או הנחיות בלתי מתאימות של נציג התובעת , גרמו לכשל המדובר. אלא מדובר בכשלי ביצוע ויישום , שלא ניתן לזקוף עיקרן לחובת התובעת או נציגה מר קנר.
גם בקשר להתחשבנות מול מזמין העבודה, והנזק הכספי המדויק המדוד והסו פי, שנגרם בשל הסדיקה לנת' או צד ג' , לא הוצגו ראיות מספקות , שאמורות להיות בידי הנתבעים וצד ג', גם במועד הראיות לא היה חומר עדכני בידי הנתבעים/צד ג', בקשר לגובה הנזק המדויק שנגרם להם בשל הסדיקה האמורה.
בהקשר זה, יצוין כי השמאי ארדן מטעם מבטח מזמין הפרויקט, שחוות דעתו, בהסתמך על קביעות המהנדס גולדקלנג, וללא קשר לקביעותיו, בקשר למקור הכשל , שלטעמו ביישום, מציין ש מתוך שטח של מעל 500 מ"ר לביצוע, ולפי כתב הכמויות, נפגע ונדרש פירוק 210 מ"ר של משטחים שנוצקו, ושווי ם להערכתו 68, 250 ₪ , שווי רחוק משמעותית מן הסכום שנדרש כאן , בשל אי תשלום עבור כלל החומר שסופק לאתר, והיקף היציקות כולו.
אמנם המומחית, מציינת שהבחינה בסימן סדיקה מסוגים שונים, בכל איזורי היציקה, ולא רק בשטח מסוים ממוקד, ואולם, לא התייחסה כספית , לעלויות תיקון או החלפה, כך שבהיעדר ראיות נוספות בעניין, מלבד אמירות הנתבעים וצד ג' בעדותם , עמדת השמאי בענין , הגם שלא העיד , אך הערכתו צורפה מטעם הנתבעים, ומהווה אינדיקציה, לחובת הנתבעים, ש הנטל עליהם לכמת ולדייק נזקם הכספי, ומעבר לאמירות כלליות על נזק.

התובעת הגישה לתיק כרטסת, לפיה נכון ליום 18.11.10 נותרה יתרת חוב לנתבעת 1 בסך 142,225.28 ₪ , כן צורפו חשבוניות מס' 158133 מיום 15.8.10 בסך 47502 ₪ , מס' 162778 מיום 31.8.10 בסך 93873 ₪ .
הנתבע 2 העיד בחקירתו כי הנתבעת 1 חתמה על ההצעה , וכי הינו ערב כלפי התובעת , אישר שקיבלו את הכמויות, ולא שילם עבורן. תצהיר מר אבידן מהתובעת, באשר לגובה החוב לא נסתר בחקירתו, ולא הוצגה התחשבנות נגדית של הנתבעת לכרטסת שהוצגה, ויש לקבלה כאסמכתא מספקת לקרן החוב לאותו מועד.

נוכח כל האמור, וכאשר מדובר במחלוקת שלטעמי כנה, בה מעורבים מספר גורמים, והגם שבירורה ארך זמן, אני סבור שעל הנתבעים לשלם לתובעת את סכום קרן התביעה שבכרטסת, ובצירוף הצמדה וריבית כחוק, בנסיבות איני רואה מקום לחיוב הנתבעים במלוא שיעור ריבית הפיגורים החודשית שנדרשה.

הוכח להנחת דעתי, שהנתבעים שימשו כמזמינים מול התובעת , וחבים כלפיה, ואולם בפועל החומר סופק לפרוייקט של צד ג', ועל כך אין מחלוקת , משכך על צד ג' לשפות, ולשלם לנתבעים כל סכום שהנתבעים חויבו בו, וישולם לתובעת.

סוף דבר
נוכח האמור אני מחייב את הנתבעים , ביחד ולחוד , לשלם לתובעת :

1. סך הקרן שבכרטסת נספח ד' לתצהיר אבידן, 142,228 ₪ , ליום 18.11.10, כאשר מיום זה יישא החוב הפרשי הצמדה וריבית כחוק ועד לתשלום בפועל.

2. בגין הוצאות הדיון, את אגרת המשפט , ושכ"ט המומחית ועדים , שנשאה התובעת ובצירוף הצמדה וריבית כחוק מיום התשלום ועד לתשלום בפועל.

3. שכ"ט עו"ד 17.55% ( הכולל מע"מ) מן הסכום שנקבע בסעיף 1 לעיל .

4. אני מחייב את צד ג' לשפות ולשלם לנתבעים , ובתוך 21 יום מביצוע התשלום ע"י הנתבעים, כל סכום שהנתבעים ישלמו לתובעת, לפי פסק דין זה, ובצירוף הצמדה וריבית כחוק עד למועד התשלום בפועל.
במישור יחסי הנתבעים וצד ג' , כל צד יישא בהוצאותיו .

המזכירות תשלח עותק פסק הדין לב"כ הצדדים

ניתן היום, ז' תמוז תש"פ, 29 יוני 2020, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: תעשיות רדימיקס ישראל בע"מ
נתבע: אגרגט בע"מ
שופט :
עורכי דין: